אצטיל-ל-קרניטין (המוכר גם כ-ALC או ALCAR) נוסה כטיפול ייחודי לדיכאון, לליקויים קוגניטיביים, למחלת האלצהיימר, להפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD), לאובדן שמיעה כתוצאה מרעש, למנת יתר של תרופות מסוג אצטאמינופן (כגון טילנול), לאנצפלופתיה כבדית ולבעיות רפואיות אחרות.

אצטיל-ל-קרניטין – מולקולה קטנה עם תפקיד חשוב

ל-קרניטין היא חומצת אמינו הנמצאת בעיקר במוצרי בשר וחלב. לאחר צריכתה, הגוף יכול להמיר ל-קרניטין לאצטיל-ל-קרניטין (ALCAR), שעובר לכל חלקי הגוף ואף חוצה את מחסום הדם-מוח כדי לעשות פעולות קריטיות בתאים. לדוגמא, ALCAR הינו חיוני לתפקודי קרום התא, לתקשורת בין-עצבית (העברות סינפטיות), למטבוליזם של חומצות שומן חיוניות ושל אנרגיה, ולהגנה נוגדת חימצון (פטגרו ושות', 2000). מחקרים קדם-קליניים מראים ש-ALCAR עשוי להגביר את הפלסטיות של מערכת העצבים (היכולת של נוירונים ליצור חיבורים חדשים) ויצירת תאי עצב חדשים בהיפוקמפוס (שמאחסן זיכרונות רגשיים) ובקליפת המוח הקדם-מצחית (שאחראית על חשיבה מורכבת וויסות התגובות הרגשיות) (וואנג ופיי 2017).

ALCAR בטוח, אך כולל מספר תופעות לוואי

למרות שבסה"כ ALCAR הוא בטוח ומוביל לפחות תופעות לוואי מאשר נוגדי דיכאון במרשם ותרופות המשמשות לטיפול בליקויים קוגניטיביים, הוא בכל זאת כולל גם מספר חסרונות. החיסרון הראשון הוא שלוקח ל-ALCAR זמן רב לפני שהשפעתו מורגשת. ייתכן שלא יהיה כל שינוי שניתן להבחין בו במשך 2-4 חודשים. החיסרון השני הוא שרוב המטופלים יצטרכו ליטול כדורים רבים, בממוצע שלוש טבליות של 500 מ"ג פעם או פעמיים ביום. החיסרון השלישי הוא ש-ALCAR עשוי להוביל לתופעות הלוואי הבאות: שלשול, שתן מסריח, עצירות, בחילה ודיספפסיה (קלקול קיבה או כאבי בטן). תופעות לוואי פחות נפוצות כוללות נדודי שינה, נטייה להתרגז ועלייה בתיאבון.

ALCAR לטיפול בדיכאון - תלוי באיזה סוג דיכאון מדובר

למרות שנערכו 10 מחקרים עם סמיות כפולה, רנדומיזציה ועם קבוצת בקרה שנטלה פלצבו (הנקראים מחקרי DBRPC) על ההשפעה של ALCAR על דיכאון, אלו שהראו יתרונות משמעותיים היו בעיקר בקרב מטופלים קשישים, אנשים הלוקים בדיסתימיה (דיכאון כרוני עד מתון), ומטופלים עם בעיות בריאותיות כגון פִיבְּרוֹמִיאַלְגְיָה או סרטן (וואנג ושות' 2014). ברבים מהמחקרים הישנים נעשה שימוש במתודולוגיות מיושנות והם לא נחשבים איכותיים לפי הסטנדרטים של ימינו.

אף על פי כן, ל-ALCAR יש השפעה חיובית על חולים רבים הלוקים בדיכאון. ניתן לייחס זאת להשפעה החיובית הכללית שלו על תפקוד התא, המטבוליזם האנרגטי והתקשורת הבין-עצבית. יתר על כן, חולים זקנים עשויים להיות במצב שנקרא "דיכאון וסקולרי", כלומר דיכאון הקשור לירידה באספקת הדם לאזורים של המוח המעורבים במצב הרוח או בתפקודים הקשורים אליו. במקרים כאלה, ניתן לשפר את מצב הרוח, חוש ההתמצאות, התפקודים הקוגניטיביים, הזיכרון וההתנהגות בעזרת שיפור אספקת הדם או זילוח (פרפוזיה) של הדם במוח.

למרות ש-ALCAR לא נחשב כטיפול מהשורה הראשונה לדיכאון חמור, כדאי לזכור אותו בשביל אנשים עם דיסתימיה, חשד לאי-ספיקת דם במוח, פיברומיאלגיה, או רגישות לתרופות מרשם.

מהי ההשפעה של ALCAR על ליקויים קוגניטיביים ודמנציה?

מאז שנות ה-80 נערכים מחקרים לגבי האפשרות להשתמש ב-ALCAR לטיפול במחלות ניווניות, לרבות הידרדרות קוגניטיבית הנובעת מהזדקנות, ליקוי קוגניטיבי קל, דמנציה וסקולרית ואלצהיימר. ממחקרים אלה ניתן לזהות את סוגי האנשים שיש להם סיכוי גבוה יותר להגיב ל-ALCAR.

מחקרים של ליקוי קוגניטיבי ודמנציה מראים כי ALCAR אפקטיבי יותר בקרב מטופלים שאי-ספיקת דם במוח תרמה להידרדרות ביכולותיהם המנטליות. ככל שאנו מזדקנים, זרימת הדם דרך הנימים הקטנים ביותר נוטה לרדת, ומונעת מתאי המוח להשיג חמצן וחומרים מזינים. ככל שהתאים נחלשים יותר, הם הופכים להיות חשופים יותר לנזק או אפופטוזיס (מוות התא) אפילו בעקבות ירידות קטנות ברמות הזילוח. תופעה זו יכולה להתרחש אם האדם מתייבש או מתחמם יתר על המידה, עובר ניתוח, חווה ירידה בלחץ הדם, עושה פעילות גופנית מוגזמת, סובל מדום שינה או חווה הלם טראומטי.

סימנים של אי-ספיקת כלי דם במוח הקטן

סחרחורות, בלבול זמני, קשיים בדיבור או בזכרון, תפקוד מנטלי איטי, בעיות בתפקודים ניהוליים (תכנון, ארגון וביצוע משימות), חולשה פתאומית או נפילה כולם יכולים להעיד על אי-ספיקת כלי דם. בנוסף, אי-ספיקת דם במוח יכולה להוביל לשינויים בהתנהגות, כגון אדישות (אובדן עניין), חרדה או דיכאון. בעיות כגון סכרת, טרשת עוקרים ומחלות לב הן גורמי סיכון נוספים.  

כ"כ נפוץ למצוא ראיות לאי-ספיקת דם מפוזרת בסריקת המוח של מטופלים מבוגרים, עד שלעתים קרובות מקבלת את התווית "בטווח הרגיל לגיל". כתוצאה מכך, רופאים לעתים קרובות מספרים לחולים כאלה שהסריקה שלהם הייתה "נורמלית". עם זאת, כאשר ממצא זה קיים אצל חולה שיש לו סימפטומים שיכולים להתקשר לאי-ספיקת כלי דם, יש לבצע הערכה מחדש של המצב ושל סריקת המוח. כאשר נוירונים בקושי שורדים, הגיוני לספק להם יותר חמצן ורכיבים מזינים חיוניים כדי למנוע אובדן תאים נוסף, ובמקרים מסוימים, כדי לסייע להם להתאושש. הגנה נוגדת חמצון עשויה גם היא לעזור. ALCAR, nootropics ו-cerebrovasodilators (תרכובות שעוזרות לכלי דם להיפתח יותר), רכיבי תזונה ועשבי תיבול אדפטוגניים עשויים לשפר את התפקוד של המיטוכונדריה, לחזק את הגנות התא ולשפר את ההתאוששות.

מחלת כלי דם אצל חולים עם דמנציה מאובחנת

רק כ-10% ומטה מחולי הדמנציה סובלים מדמנציה וסקולרית (דמנציה של כלי הדם) טהורה. עם זאת, בקרב חולי דמנציה, 75% מהם מראים סימנים של מחלה וסקולרית. לעתים קרובות מדי, כאשר מטופל מקבל אבחנה של דמנציה או אלצהיימר, מפסיקים את הבדיקות והטיפולים הנוירולוגיים ומופסקים גם ניסיונות הטיפול. עם זאת, חולים כאלה הם לעתים קרובות מבוגרים יותר ולכן יש סיכוי גבוה שתהיה להם מידה מסוימת של אי-ספיקת כלי דם, שייתכן כי ניתן לזהותה בסריקת מוח. שווה לנסות טיפול באי-ספיקת כלי הדם באמצעות ALCAR וחומרים אחרים המשפרים את תפקוד המוח, גם אם האבחנה העיקרית היא דמנציה. זה בגלל שאפילו שיפור חלקי בלבד יכול לגרום להבדל גדול באיכות החיים עבור המטופל, משפחתו ומטפליו.

ALCAR יכול לשמש לטיפול בהפרעה קוגניטיבית וסקולרית (VCI), כפי שהודגם בניסוי מסוג DBRPC (יאנג ושות' 2018). בניסוי זה, 56 חולים עם הפרעה קוגניטיבית וסקולרית, שכבר נטלו דונפזיל (תרופה הידועה גם בשם Aricept) קיבלו 1,500 מ"ג ALC ביום, או פלצבו, למשך 28 שבועות. תוצאות מבחן ההערכה הקוגניטיבית של מונטריאול בקרב חברי הקבוצה שנטלה ALCAR השתפרו משמעותית בהשוואה לקבוצת הפלצבו. עם זאת, הציונים במבחנים אחרים המודדים את תפקוד המוח לא השתנו. השיפורים הגדולים ביותר עם ALCAR נרשמו ביחס לתשומת הלב ולתפקודים השפתיים.

ALCAR עובד טוב יותר בשילוב עם תוספים אחרים

אורגניזמים חיים הם מאוד מורכבים, כך שזה לא צריך להפתיע אותנו לגלות שתאים מזדקנים פועלים יותר טוב כאשר מספקים להם רכיבים מזינים מרובים כדי לחזק את החלקים המרכיבים אותם. נוסחת ויטמינים המשולבים עם תרופות המקדמות את הבריאות ששמה "NF" שיפרה את התסמינים הקוגניטיביים ותפקודים אחרים של המוח. NF מכיל חומצה פולית, B12, ויטמין E, S-אדנוסילמתיאונין, נ-אצטיל ציסטאין ואצטיל-ל-קרטינין. במחקרים על חולי באלצהיימר בשלב מוקדם, בשלב ביניים ובשלב מאוחר, אלה שקיבלו NF קיבלו ציונים טובים בהרבה במבחנים נוירופסיכיאטריים, כולל במבחני זיכרון ותפקוד קוגניטיבי (צ'אן ושות' 2008; רמינגטון ושות' 2009, 2015). המטופלים במחקרים אלה נטלו את הנוסחה. לא דווחו כל תופעות לוואי חמורות. מחקרים נוספים נחוצים כדי לאשר את הממצאים המעודדים האלה. כל מרכיב בנוסחה הזו כולל יתרונות בריאותיים משל עצמו, ומכיל תופעות לוואי מעטות. עבור אנשים עם אי-ספיקת כלי דם במוח הקטן, למשל, תרופת ה-Picamilon יכולה להוביל לזילוח נוסף.

ALCAR לטיפול באובדן שמיעה כתוצאה מרעש

בדיוק כפי שחשיפה מוגזמת לשמש עשויה לגרום לנזק חמצני לעדשה ולרשתית של העין, כך גם חשיפה מוגזמת לרעש עשויה לגרום לנזק חמצני לאוזן הפנימית, שתורם לאובדן שמיעה. מחקרים הראו ששילובים מסוימים של נוגדי חמצון יכולים להגן מפני נזק תמידי שנובע מחשיפה לרעש (צ'וי וצ'וי 2015). כל נוגד חמצון מגן על חלקים שונים בתאים המאפשרים לנו לשמוע. כשמשלבים ביניהם, נוגדי החימצון האלה יוצרים השפעות סינרגטיות - כלומר, הם מגבירים את היעילות אחד של השני. שילוב אחד, שמורכב מ-ALCAR עם פולאט וויטמין E מפחית משמעותית את הנזק שנגרם לתא ואת אובדן השמיעה (דהיטבאט ושות', 2005). מגנזיום וויטמין A גם הם הראו השפעות חיוביות. נוגדי חמצון היו הכי יעילים כאשר ניטלו לפני החשיפה לרעש או בתוך 4 שעות מזמן החשיפה, וכאשר נצרכו במשך 9 ימים לאחר החשיפה.

ALCAR לטיפול בהפרעת קשב

מחקרים על ALCAR ביחס להפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) הניבו תוצאות מעורבות ולא חד-משמעיות. חוסר העקביות הזה עשוי להצביע על כך ש-ALCAR מועיל לסוגי משנה של ADHD, ולא ל-ADHD באופן כללי. לדוגמא, ניתוח חוזר של תוצאות שליליות במחקר בן 16 שבועות מסוג DBRPC שכלל 112 ילדים עם ADHD מצא ש-ALCAR משפר משמעותית את המצב אצל אנשים עם הפרעות קשב הקשורות בשמירה על ריכוז, יותר מאשר הפרעות קשב היפראקטיביות או צורות מעורבות של ADHD (ארנולד ושות', 2007). בנוסף, חלק ממחקרי ה-ADHD התנהלו למשך שישה שבועות בלבד, וייתכן כי זה לא היה מספיק זמן כדי להבחין בהשפעה של ALCAR.

השפעות חיוביות מוכחות ואפשריות

אצטיל-ל-קרניטין (המוכר גם כ-ALC או ALCAR) היא מולקולה שעדיין מעניינת חוקרים בעקבות הזיהוי של כ"כ הרבה תפקודים חשובים עבורה דרך מחקרים קדם-קליניים. היא משפיעה על הפעלת ושעתוק גנים ומגנה על גנים המעורבים במתילציה, ויש לה תפקודים רבים אחרים המצביעים על מבחר מפתה של אפשרויות טיפוליות. יהיה צורך במחקרים מתמשכים כדי למצוא שילובים אסטרטגיים הכוללים ALCAR ותוספים אחרים כדי לחזק את התאים ולהגן עליהם בכל רחבי הגוף.

הפניות:

  1. Chan A, Paskavitz J, Remington R, Rasmussen S, Shea TB. Efficacy of a vitamin/nutraceutical formulation for early-stage Alzheimer's disease: A 1-year, open label pilot study with a 16-month caregiver extension. Am J Alzheimer’s Dis Other Demen 2008; 23: 571-85.
  2. Choi SH, Choi CH. Noise-Induced Neural Degeneration and Therapeutic Effect of Antioxidant Drugs. J Audiol Otol. 2015 Dec; 19(3):11-119.
  3. Dhitavat S, Ortiz D, Rogers E, Rivera E, Shea TB. Folate, vitamin E, and acetyl-L-carnitine provide synergistic protection against oxidative stress resulting from exposure of human neuroblastoma cells to amyloid-beta. Brain Res. 2005 Nov 9; 1061(2):114-7.
  4. Pettegrew JW, Levine J, McClure RJ. Acetyl-L-carnitine physical-chemical, metabolic, and therapeutic properties: relevance for its mode of action in Alzheimer’s disease and geriatric depression. Mol Psych. 2000; 5:616-632.
  5. Remington R, Chan A, Paskavitz J, Shea TB. Efficacy of a vitamin/nutraceutical formulation for moderate-stage to later-stage Alzheimer's disease: A placebo-controlled pilot study. Am J Alzheimer’s Dis Other Demen 2009; 24: 27-33.
  6. Remington R, Bechtel C, Larsen D, Samar A, Doshanjh L, Fishman P, et al. A phase II randomized clinical trial of a nutritional formulation for cognition and mood in Alzheimer's disease. J Alzheimer’s Dis 2015; 45: 395-405.
  7. Wang S-M, Han C, Lee S-J, Patkar AA, Masand PS, and Pae C-U. A review of current evidence for acetyl-L-carnitine in the treatment of depression. J Psych Res. 2014; 53:30-37.
  8. Wang S-M and Pae C-U. Chapter 5. Acetyl-L-Carnitine, N-acetylcysteine, and Inositol in the Treatment of Psychiatric and Neuropsychiatric Disorders. In edited by PL Gerbarg, PR Muskin, and RP Brown. Complementary and integrative Treatments in psychiatric Disorder. Washington, DC, American Psychiatric Association Publishing. 2017, pp. 53-74.