8 גישות טבעיות לתמיכה בבריאות הלב וכלי הדם

לחץ דם גבוה, תופעה הידועה גם בשם יתר לחץ דם, היא מחלה נפוצה שגורמת ללב לעבוד קשה יותר מהרצוי, בגלל לחץ מוגבר בעורקים וקשיחות של דפנות העורקים. מאות מיליוני אנשים בכל רחבי העולם סובלים מיתר לחץ דם — אחד מכל ארבעה מבוגרים — ובמקרים רבים המחלה הזו לא גורמת לתסמינים, כך שרבים מהסובלים מיתר לחץ דם אינם מאובחנים. בגלל זה יתר לחץ דם מכונה "הרוצח השקט". ידוע שיתר לחץ דם מגביר את הסיכון להתקף לב, לשבץ מוחי, לאי ספיקת לב ולמחלות כליות, במיוחד אם לא מטפלים בו. 

נהוג למדוד לחץ דם ביחידות של מילימטר כספית (ממ"כ), כאשר מודדים שני ערכים של לחץ הדם. הערך הראשון הוא לחץ הדם הסיסטולי, והערך השני הוא לחץ הדם הדיאסטולי. נהוג לבטא את לחץ הדם בצורה הבאה: 120/80 (המספר הגבוה הוא הלחץ הסיסטולי, והמספר הנמוך הוא הלחץ הדיאסטולי). 

• לחץ הדם הסיסטולי הוא הלחץ שהלב מפעיל על העורקים כאשר הוא פועם.
• הלחץ הדיאסטולי הוא הלחץ בעורקים כאשר הלב במצב מנוחה. 

כל מי שסובל מלחץ דם גבוה זקוק למעקב של הרופא המטפל. 

מה גורם ליתר לחץ דם?

יש גורמים רבים ליתר לחץ דם, כולל מחסור בפעילות גופנית, תזונה לקויה, משקל עודף והשמנת יתר, עמידות לאינסולין, טרום-סוכרת, סוכרת, מחלות כליות, תרופות מסוימות וגורמים גנטיים. עם זאת, יתר לחץ דם יכול להתפתח על רקע הזדקנות, ללא גורמים ספציפיים כלשהם. 

האם אפשר לשלוט בלחץ דם גבוה?

אם לחץ הדם שלכם הוא מוגבר, או בטווח של יתר לחץ דם שלב 1, ייתכן ששינויים באורח החיים יספיקו כדי לנרמל את לחץ הדם — לפעמים ניתן לטפל באנשים עם אבחנה חדשה של יתר לחץ דם על-ידי דיאטה ופעילות גופנית בלבד. עם זאת, בדרך כלל הגישה הזו מיועדת רק לאנשים עם גורמי סיכון מעטים שגם מוכנים ומחויבים לבצע שינויים באורח החיים באופן מיידי, כולל ניטור לחץ הדם באמצעות מכשיר דיגיטלי למדידת לחץ דם בבית. 

תזונה עשירה בירקות, אגוזים ופירות טריים יכולה לעזור, כי היא מספקת לגוף אשלגן, מגנזיום וגם סידן, כאשר כל המינרלים האלה עוזרים לאזן ולהבריא את מערכת כלי הדם. 

טיפול קונבנציונלי ביתר לחץ דם

בזכות התקדמות המדע ותעשיית התרופות, רופאים ומטופלים יכולים לטפל ביתר לחץ דם גבוה ובהתאם להפחית את הסיכונים שנקשרים ליתר לחץ דם. בעשורים האחרונים תרופות לטיפול ביתר לחץ דם הן האמצעי העיקרי להורדת לחץ דם מוגבר. 

למטה רשימה של תרופות נפוצות לטיפול ביתר לחץ דם, כולל קבוצות התרופות השונות. בהזדמנויות שונות רשמתי כל אחד מסוגי התרופות האלה למטופלים שלי. אמנם אין ספק ביעילות התרופות הללו, אבל רבים חוששים מתופעות הלוואי שלהן. עם זאת, ברוב המקרים התועלת גוברת על הסיכונים. במקרים רבים מטופלים נאלצים ליטול שתי תרופות מקבוצות שונות ואף יותר כדי לשלוט ביתר לחץ דם. 

תרופות נפוצות לטיפול ביתר לחץ דם

• חוסמי קולטני בטא (אטנולול, מטופרולול, קרבדילול, סוטלול)
• חוסמי תעלות סידן (אמלודיפין, דילטיאזם, ניפדיפין)
• משתנים (הידרוכלורותיאזיד, טריאמטרן, כלורתאלידון, ספירונולקטון)
• מעכבי ACE (ליזינופריל, בנאזפריל, אנלפריל, רמיפריל, פוסינופריל)
• מעכבי קולטני אנגיוטנסין (אולמסרטן, לוסרטן, אירבסרטן)
• חוסמי קולטני אלפא (קלונידין)
• מרחיבי כלי דם (הידרלזין)

טיפולים טבעיים ליתר לחץ דם

• תזונה עשירה בפירות וירקות
• ירידה במשקל
• הפחתת עקה ופעילות גופנית סדירה
• שיטות מדיטציה והרפייה, כולל תפילות
• תוספי תזונה

תוספי תזונה שיכולים לעזור להוריד את לחץ הדם 

בהמשך נדבר על תוספי התזונה שלגביהם הודגם שהם יכולים לעזור להוריד את לחץ הדם. אם אתם נוטלים גם תרופות מרשם, התייעצו עם הרופא המטפל שלכם לפני תחילת שימוש בתוסף כלשהו, כי ייתכן שיהיה צורך להתאים את הטיפול התרופתי שלכם. 

תמצית מיץ סלק

ירקות רבים, כולל סלק, מכילים ריכוז גבוה של ניטרטים. כאשר אוכלים אותם, הניטרטים יכולים לעבור תהליך של חיזור לניטריטים, על-ידי חיידקים שלעתים קרובות חיים בחלל הפה של בני אדם. הניטריטים מתמוססים ברוק, נבלעים ונספגים לדם, שם הם הופכים לתחמוצת חנקן, מרחיב כלי דם רב-עוצמה. וזה מוריד את לחץ הדם.מיץ סלק ותמציתו מכילים ריכוז גבוה של NO3 (תחמצת חנקן אנאורגנית).

מחקר שפורסם בשנת 2012 בכתב העת British Journal of Nutrition השווה בין צריכת סלק לנטילת פלצבו. התוצאות הדגימו ירידה משמעותית ברמות לחץ הדם לאחר אכילה של לפחות 100 גרם סלק. מחקר משנת 2013 שפורסם בכתב העת Journal of Nutrition הראה כי צריכת מיץ סלק, שעשיר בניטרטים אנאורגניים, הביאה לירידה משמעותית בלחץ הדם הסיסטולי. במחקרים הנ"ל השתתפו בסך הכול 254 נבדקים.

מחקר משנת 2014 בדק את ההשפעה של תוסף עם סלק על נבדקים עם משקל עודף. אצל האנשים שקיבלו תמצית סלק נצפתה ירידה של יותר מ-7 ממ"כ בלחץ הדם. יתר על כן, מחקר משנת 2016 שפורסם ב-European Journal of Nutrition הראה כי תוספת של סלק עזרה לשפר את תפקוד האנדותל, וזה ככל הנראה המנגנון שעוזר לאזן את לחץ הדם.

לבסוף, לפי מטא-אנליזה של מספר מחקרים שפורסמה בשנת 2017 בכתב העת Advances in Nutrition, צריכת מיץ סלק הביאה לירידה של 3.55/1.22 ממ"כ בערכי לחץ הדם של הנבדקים. זה יכול לתרום תרומה משמעותית לבריאות הכללית של כלי הדם. 

מינון מומלץ: לפי ההנחיות המופיעות על התווית.

קו-אנזים Q10 

קו-אנזים Q10 (או CoQ10), הידוע גם בשם יוביקינון, הוא נוגד חמצון טבעי שחיוני לגוף האדם. תאי הגוף זקוקים לקו-אנזים Q10 כדי לייצר אנרגיה. ייצור האנרגיה מתבצע בעיקר באברוני התאים המכונים מיטוכונדריה, "תחנות הכוח" של התאים שמייצרות אנרגיה בגוף. 

מאחר שהלב הוא האיבר הפעיל ביותר בגוף, הוא מייצר וזקוק לכמות הגדולה ביותר של CoQ10 על מנת לעמוד בדרישות המטבוליות שלו. אנשים הסובלים ממחלות לב זקוקים לרמות גבוהות יותר של CoQ10, כי זה יכול לעזור למטב את תפקוד הלב. 

מחקר משנת 2007 שפורסם בכתב העת Journal of Human Hypertension הגיע למסקנה כי "יש לקו-אנזים Q10 פוטנציאל להורדת לחץ הדם הסיסטולי בעד 17 ממ"כ ולחץ הדם הדיאסטולי בעד 10 ממ"כ במטופלים עם יתר לחץ דם, ללא תופעות לוואי משמעותיות." המחקר הוא מטא-אנליזה שבה נבדקו 12 ניסויים בהשתתפות 362 נבדקים. 

בשנת 2015 נערך מחקר מבוקר, אקראי וכפול סמיות שבו השתתפו ספורטאים יפניים שנטלו 600 מ"ג של CoQ10 ביום. לאחר 10 ימים נרשמה אצל הספורטאים הללו ירידה משמעותית בלחץ הדם הדיאסטולי. 

גם המרכז הרפואי "מאיו קליניק" תומך בשימוש ב-CoQ10 לטיפול בלחץ דם גבוה, וכך גם מחקר משנת 2015 שפורסם ב-Annals of Medicine. עם זאת, מחקר משנת 2016 שפורסם ב-Cochrane Reviews לא הדגים יתרון משמעותי בהורדת לחץ הדם. 

ייתכן שההשפעה של CoQ10 היא עדינה. מחקר משנת 2018 שבחן 17 ניסויים אקראיים ומבוקרים בהשתתפות 684 נבדקים, הגיע למסקנה כי "תוספת של CoQ10 עשויה להביא לירידה בערכי לחץ הדם הסיסטולי, אך היא לא השפיעה על ערכי לחץ הדם הדיאסטולי בקרב מטופלים הסובלים ממחלות מטבוליות."

מינון מומלץ: 100-300 מ"ג ביום. מינונים של עד 600 מ"ג עשויים להיות מועילים.

פרי עוזרר

פירות עוזרר הם פירות קטנים שגדלים על שיחים או עצים ממשפחת הוורדיים. זה מאות שנים משתמשים בהם למטרות רפואיות, כולל ברפואה הסינית המסורתית. משתמשים בפירות עוזרר לשיפור בריאות הלב, להורדת לחץ דם וגם לבעיות עיכול. פירות עוזרר עשירים בנוגדי חמצון, בפרט בפוליפנולים, להם גם מאפיינים נוגדי דלקת. 

מחקר משנת 2002 שבו השתתפו 36 נבדקים עם לחץ דם גבוה, הראה כי פירות עוזרר במינון 500 מ"ג יכולים לעזור להוריד את לחץ הדם הדיאסטולי (הערך הנמוך יותר). עם זאת, המחקר הזה לא הדגים יעילות בהורדת לחץ הדם הסיסטולי, הערך הגבוה יותר.

מחקר משנת 2006 שפורסם בכתב העת British Journal of General Practice הראה כי פרי עוזרר יכול לעזור להוריד את ערכי לחץ הדם באופן כללי. השתתפו במחקר 79 מטופלים עם סוכרת סוג 2 שהופרדו לשתי קבוצות. שלושים ותשעה מטופלים קיבלו תוסף עם פרי עוזרר במינון 1,200 מ"ג, ואילו 40 האחרים קיבלו גלולת פלצבו. הנבדקים היו תחת מעקב במשך 16 שבועות. לפי הממצאים, אצל הנבדקים שקיבלו את התוסף עם העוזרר לחץ הדם ירד בשלושה עד חמישה ממ"כ — כאשר בקרב אלה שקיבלו גלולת פלצבו לא נרשמה ירידה בלחץ הדם. לא נצפו תופעות לוואי. 

מינון מומלץ: 1200 מ"ג פעם ביום, או 600 מ"ג פעמיים ביום. 

תמצית זרעי ענבים

תמצית זרעי ענבים, כמו שאפשר להבין מהשם שלה, מכילה תמצית מזרעי ענבים, ויש לה סגולות רבות שעשויות לתרום לשיפור הבריאות. נוסף ליתרון של הורדת לחץ הדם, תמצית זרעי ענבים יכולה גם לחזק את מערכת החיסון. 

במחקר משנת 2011 החוקרים הגיעו למסקנה שתמצית זרעי ענבים יכולה להוריד את לחץ הדם באופן משמעותי וגם להוריד את קצב הלב בצורה בטוחה. מחקר משנת 2016 שפורסם בכתב העת Medicine סקר 16 ניסויים בהשתתפות 810 נבדקים, והגיע למסקנה כי הנבדקים שקיבלו תמצית זרעי ענבים הדגימו ירידה משמעותית בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי. החוקרים סיכמו כי "הממצאים שלנו מדגימים שתמצית זרעי ענבים הביאה להשפעה חיובית על לחץ הדם, וההשפעה הזו הייתה בולטת יותר בקרב נבדקים צעירים או שמנים, כמו גם בנבדקים עם הפרעות מטבוליות."

מחקר משנת 2016 בדק האם תמצית זרעי ענבים יכולה להוריד את לחץ הדם, בהשוואה לפלצבו, בקרב מטופלים עם טרום-יתר לחץ דם, כלומר אנשים שנמצאים בסיכון לפתח יתר לחץ דם, אך עדיין לא זקוקים לטיפול תרופתי. במחקר אקראי, כפול סמויות ומבוקר פלצבו זה שנערך במשך 12 שבועות, הנבדקים שקיבלו תמצית זרעי ענבים הדגימו ירידה של 5.6% בלחץ הדם הסיסטולי (הערך הגבוה), וירידה של 4.6% בלחץ הדם הדיאסטולי (הערך הנמוך).

לבסוף, מחקר משנת 2018 שנערך בקרב גברים עם טרום-יתר לחץ דם העלה כי הנבדקים שקיבלו 300 מ"ג של תמצית זרעי ענבים הדגימו ירידה משמעותית בערכי לחץ הדם, בהשוואה לאלה שקיבלו גלולת פלצבו. מחקר אחר העלה כי ייתכן שלא כדאי ליטול תמצית זרעי ענבים יחד עם ויטמין C, שבמקרים רבים גם עשוי לתרום להורדת לחץ הדם, כי באופן פרדוקסלי השילוב שלהם עלול להעלות את לחץ הדם. 

מינון מומלץ: 100-300 מ"ג ביום. 

L-ארגינין

L-ארגינין היא חומצת אמינו, אבן יסוד לבניית חלבונים. חומצת האמינו הזו מצויה בעיקר בבשר אדום, בפירות ים, בבשר עוף ובמוצרי חלב, והיא נחשבת לחומצת אמינו חיונית למחצה, או חיונית בתנאים מסוימים. L-ארגינין הוא תחילן של NO (תחמוצת חנקן), מרחיב כלי דם רב-עוצמה. לפי מחקרים, L-ארגינין עשוי לעזור להוריד את לחץ הדם. 

מחקר משנת 2011 שפורסם בכתב העת American Heart Journal הדגים יעילות של L-ארגינין. החוקרים בחנו 11 ניסויים אקראיים, כפולי סמיות ומבוקרי פלצבו. בניסויים האלה השתתפו בסך הכול 387 מטופלים עם יתר לחץ דם. המינונים של L-ארגינין שהנבדקים נטלו היו בטווח בין 4 ל-24 גר' ביום. לחץ הדם הסיסטולי בקרב הנבדקים ירד ב-5.4 ממ"כ, ואילו לחץ הדם הדיאסטולי ירד ב-2.7 ממ"כ. 

נוסף על כך, מחקר משנת 2017 הראה כי תוסף עם L-ארגינין עשוי לעזור להוריד את לחץ הדם בהשוואה לגלולת פלצבו. מחקר משנת 2018 הראה כי מתן תוספת L-ארגינין, לצד ויטמינים מקבוצת B, עשוי לתרום לירידה משמעותית בלחץ הדם בנבדקים עם יתר לחץ דם. 

מינון מומלץ: 1,000 עד 6,000 מ"ג ביום. 

מגנזיום

מעריכים כי עד 60% מהמבוגרים לא מקבלים כמות מספקת שלמגנזיום בתזונה, ו-45% מהאוכלוסייה סובלים ממחסור קליני במגנזיום. באופן כללי, תכולת המגנזיום ברוב הפירות והירקות ירדה במאה השנים האחרונות. מגנזיום מעורב ביותר מ-400 תגובות ביוכימיות בגוף האדם, והוא משמש כחוסם תעלות סידן טבעי. חוסמי תעלות סידן היא קבוצה של תרופות להורדת לחץ דם , וחברות התרופות למדו לייצר תרופות מסוג זה. 

מחקר משנת 2011 הראה כי מגנזיום עשוי לעזור להוריד את ערכי לחץ הדם בעד 5.6/2.8 ממ"כ, וזו ירידה בעלת משמעות סטטיסטית בסדר גודל דומה להשפעתן של תרופות מרשם מסוימות. נוסף על כך, מחקר משנת 2011 הגיע למסקנה כי "מגנזיום פומי משמש כחוסם תעלות סידן טבעי, מגביר את רמות תחמוצת החנקן, תורם לשיפור הפרעות בתפקוד האנדותל וגורם להרחבת כלי הדם באופן ישיר ובלתי ישיר." אלה הן השפעות הצפויות מתרופות להורדת לחץ דם. 

מטא-אנליזה של מחקרים כפולי סמיות ומבוקרי פלצבו משנת 2016 גילתה כי תוספת מגנזיום עשויה להוריד את לחץ הדם. יתר על כן, מטא-אנליזה של מחקרים אקראיים ומבוקרים שהתפרסמה בשנת 2017 בכתב העת American Journal of Clinical Nutrition, גילתה כי תוספת מגנזיום מפחיתה באופן משמעותי הן את לחץ הדם הסיסטולי והן את לחץ הדם הדיאסטולי אצל נבדקים עם עמידות בפני אינסולין וטרום-סוכרת. 

מינון מומלץ: 250-500 מ"ג ביום.

חומצות שומן אומגה-3

חומצות שומן אומגה-3, הידועות גם בשם חומצות שומן רב-בלתי רוויות, ממלאות תפקיד חשוב בבריאות הכללית. מאמינים שיש להן מגוון יתרונות לבריאות הלב, המוח, המעי והמפרקים. חומצות שומן אומגה-3 גם עשויות לעזור להוריד את לחץ הדם. החומרים המזינים החשובים האלה מצויים במוון מקורות תזונתיים, כולל שמן קריל, דגים (מקרל, בקלה וסלמון הם בין הדגים העשירים ביותר באומגה-3), אגוזי מלך, זרעי צ'יה, זרעי פשתן, זרעי קנביס, אבוקדו וגם נאטו.

מחקר מבוקר ואקראי משנת 2009 שפורסם בכתב העת Journal of Hypertension הראה כי חומצות שומן מסוג אומגה-3 עשויות לעזור להוריד את לחץ הדם, כאשר נוטלים אותן במינון של 4 גר' (4,000 מ"ג) ביום. מחקר משנת 2014 שפורסם בכתב העת American Journal of Hypertension הדגים כי DHA/EPA (חומצות שומן אומגה-3) הורידו את לחץ הדם הסיסטולי, ומינונים העולים על 2 גרמים (2,000 מ"ג) ביום הורידו גם את לחץ הדם הדיאסטולי. מחקר זה משנת 2014 בחן 70 ניסויים אקראיים ומבוקרים.

לבסוף, מחקר משנת 2016 שפורסם בכתב העת Journal of Nutrition הראה כי צריכת שמן דגים במינון של 700 מ"ג ביום בלבד עשויה לעזור להוריד את לחץ הדם באופן משמעותי. לפי מחקר משנת 2017, חומצות שומן אומגה-3 הביאו גם לשיפור משמעותי בתפקוד כלי הדם וגם לירידה בלחץ הדם. 

מינון מומלץ: 1,000 עד 4,000 מ"ג ביום. 

ויטמין C (חומצה אסקורבית)

ויטמין C, הידוע גם בשם חומצה אסקורבית או אסקורבט, הוא אחד הוויטמינים הנחקרים ביותר ב-50 השנים האחרונות. חיפוש בספרות המדעית מגלה כי מאז סוף שנות ה-1960 נערכו יותר מ-53,000 מחקרים של ויטמין C. ממצאי המחקרים הללו מראים כי הוא תורם לקידום מערכת חיסון חזקה, בריאות הלב וכלי הדם, המוח והעור, לצד יתרונות רבים נוספים. ייתכן שהורדת לחץ דם היא יתרון נוסף שלו. מצד שני, רמות נמוכות של ויטמין C נקשרות ללחץ דם גבוה. 

מחקר משנת 2000 שפורסם בכתב העת Journal of Hypertension גילה כי "צריכה גבוהה של חומצה אסקורבית בקרב קשישים הביאה לירידה מתונה בלחץ דם סיסטולי גבוה, וייתכן שההשפעה הזו תורמת לקשר המדווח בין צריכת ויטמין C גבוהה יותר לסיכון מופחת למחלות לב וכלי דם ולשבץ."

כמו כן, מחקר משנת 2012 הגיע למסקנה כי תוספת ויטמין C יכולה להוריד את לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי. המחקר סקר 29 ניסויים, ובסך הכול נצפתה ירידה של ארבעה-חמישה ממ"כ בלחץ הדם הסיסטולי, לצד ירידה של אחד-שניים ממ"כ בלחץ הדם הדיאסטולי. המינון המקובל של ויטמין C במחקרים הללו היה 500 מ"ג ביום.

מינון מומלץ: 500-1,000 מ"ג ביום.

סימוכין:

1. Charles N. Alexander, Robert H. Schneider, et. al. Trial of Stress Reduction for Hypertension in Older African Americans: II. Sex and Risk Subgroup Analysis Hypertension 28: 228-237, doi:10.1161/01.HYP.28.2.228
2. British Journal of Nutrition. 2012 Dec 14;108(11):2066-74.
3. Mario Siervo, Jose Lara, Ikponmwonsa Ogbonmwan, John C. Mathers, Inorganic Nitrate and Beetroot Juice Supplementation Reduces Blood Pressure in Adults: A Systematic Review and Meta-Analysis, The Journal of Nutrition, Volume 143, Issue 6, June 2013, Pages 818–826, https://doi.org/10.3945/jn.112.170233
4. Nutr Res. 2014 Oct;34(10):868-75. doi: 10.1016/j.nutres.2014.09.007. Epub 2014 Sep 28.
5. Eur J Nutr. 2016 Mar;55(2):451-459. doi: 10.1007/s00394-015-0872-7. Epub 2015 Mar 13.
6. Bahadoran Z, Mirmiran P, Kabir A, Azizi F, Ghasemi A. The Nitrate-Independent Blood Pressure-Lowering Effect of Beetroot Juice: A Systematic Review and Meta-Analysis [published correction appears in Adv Nutr. 2018 May 1;9(3):274]. Adv Nutr. 2017;8(6):830–838. Published 2017 Nov 15. doi:10.3945/an.117.016717
7. J Hum Hypertens. 2007 Apr;21(4):297-306. Epub 2007 Feb 8.
8. J Sports Med Phys Fitness. 2015 Jul-Aug;55(7-8):797-804. Epub 2014 Nov 4.
9. http://www.mayoclinic.org/drugs-supplements/coenzyme-q10/evidence/hrb-20059019
10. Nutraceuticals for blood pressure control Cesare R. Sirtori, Anna Arnoldi & Arrigo F. G. Cicero Annals of Medicine Vol. 47 , Iss. 6,2015
11. Phytother Res. 2002 Feb;16(1):48-54.
12. Walker AF, Marakis G, Simpson E, et al. Hypotensive effects of hawthorn for patients with diabetes taking prescription drugs: a randomised controlled trial. Br J Gen Pract. 2006;56(527):437–443.
13. J Am Diet Assoc. 2011 Aug;111(8):1173-81. doi: 10.1016/j.jada.2011.05.015.
14. Zhang H, Liu S, Li L, et al. The impact of grape seed extract treatment on blood pressure changes: A meta-analysis of 16 randomized controlled trials. Medicine (Baltimore). 2016;95(33):e4247. doi:10.1097/MD.0000000000004247
15. J Med Food. 2018 May;21(5):445-453. doi: 10.1089/jmf.2017.0133. Epub 2018 Apr 23.
16. J Hypertens. 2005 Feb;23(2):427-34.
17. Am Heart J. 2011 Dec;162(6):959-65. doi: 10.1016/j.ahj.2011.09.012. Epub 2011 Nov 8.
18. Reule CA, Goyvaerts B, Schoen C. Effects of an L-arginine-based multi ingredient product on endothelial function in subjects with mild to moderate hypertension and hyperhomocysteinemia - a randomized, double-blind, placebo-controlled, cross-over trial. BMC Complement Altern Med. 2017;17(1):92. Published 2017 Feb 2. doi:10.1186/s12906-017-1603-9
19. Menzel D, Haller H, Wilhelm M, Robenek H. L-Arginine and B vitamins improve endothelial function in subjects with mild to moderate blood pressure elevation. Eur J Nutr. 2018;57(2):557–568. doi:10.1007/s00394-016-1342-6
20. Workinger JL, Doyle RP, Bortz J. Challenges in the Diagnosis of Magnesium Status. Nutrients. 2018;10(9):1202. Published 2018 Sep 1. doi:10.3390/nu10091202
21. Foods, fortificants, and supplements: Where do Americans get their nutrients?
22. Fulgoni VL 3rd, Keast DR, Bailey RL, Dwyer J J Nutr. 2011 Oct; 141(10):1847-54.
23. J Clin Hypertens (Greenwich). 2011 Nov;13(11):843-7. doi: 10.1111/j.1751-7176.2011.00538.x. Epub 2011 Sep 26.
24. Dibaba DT, Xun P, Song Y, Rosanoff A, Shechter M, He K. The effect of magnesium supplementation on blood pressure in individuals with insulin resistance, prediabetes, or noncommunicable chronic diseases: a meta-analysis of randomized controlled trials. Am J Clin Nutr. 2017;106(3):921–929. doi:10.3945/ajcn.117.155291
25. J Hypertens. 2009 Sep;27(9):1863-72
26. Miller PE, Van Elswyk M, Alexander DD. Long-chain omega-3 fatty acids eicosapentaenoic acid and docosahexaenoic acid and blood pressure: a meta-analysis of randomized controlled trials. Am J Hypertens. 2014;27(7):885–896. doi:10.1093/ajh/hpu024
27. J Nutr. 2016 Mar;146(3):516-23. doi: 10.3945/jn.115.220475. Epub 2016 Jan 27.
28. Nutr Metab Cardiovasc Dis. 2017 Mar;27(3):191-200. doi: 10.1016/j.numecd.2016.07.011. Epub 2016 Jul 26.
29. Journal of Hypertension. 2000 Apr;18(4):411-5.
30. Juraschek SP, Guallar E, Appel LJ, Miller ER 3rd. Effects of vitamin C supplementation on blood pressure: a meta-analysis of randomized controlled trials. Am J Clin Nutr. 2012;95(5):1079–1088. doi:10.3945/ajcn.111.027995