אמנם תוספי תזונה רבים יזכו לפופולריות בשנת 2023, אבל אני תמיד ממליץ למטופלים שמגיעים למרפאה שלי על שלושת התוספים הבסיסיים הבאים, שכן הם הדגימו יתרונות בריאותיים רבים.

נתחיל מתוספים פרוביוטיים ופרה-ביוטיים! תוספים פרוביוטיים הן כמוסות עם חיידקים בריאים, והם צריכים להיות חלק משגרת היום של רוב האנשים. המונח "פרה-ביוטיקה" מתייחס לסיבים המשמשים כמזון לחיידקים פרוביוטיים. גם סיבים פרה-ביוטיים וגם תוספים פרוביוטיים יכולים להעניק שורה של יתרונות בריאותיים, עליהם נדבר בהמשך. 

שנית, קולגן הוא חלבון המורכב מחומצות אמינו, אבני הבניין של חיי האדם! כמות מספקת שלו בגוף מבטיחה שרירים חזקים ועור בריא יותר.

לבסוף, חומצות השומן אומגה-3 גם חייבות להיות ברשימת הקניות של כולם. הן משפיעות לטובה על בריאות הלב וכלי הדם ומסייעות בהפחתת דלקת סיסטמית. 

תוספים פרוביוטיים לבריאות המעי

ציר מעי-מוח

האם אתם או מישהו שאתם מכירים סובלים מדיכאון, חרדה, בעיות זיכרון או כאבי ראש? אם כן, ייתכן שלמעי יש חלק בכך. אני חושד שאותו האדם סובל גם מגזים ומבעיות עיכול. המדענים מכנים את מערכת היחסים הזאת ציר מיקרוביום-מעי-מוח. למעשה, מה שמתרחש במעי שלנו יכול להשפיע על מה שמתרחש במוח ובשאר הגוף. 

במעי האנושי חיים בין 50 ל-100 טריליון חיידקי מעי. מדובר בכ-1,000 זני חיידקים שונים בסך-הכול, וכולם ביחד מכונים "המיקרוביום של המעי". החיידקים הללו ניזונים מהמזון שאנו אוכלים. כשאנחנו אוכלים, אנו מזינים לא רק את עצמנו, אלא גם את החיידקים החיים בתוכנו. מעבר להרגלים תזונתיים בריאים, ניתן לשפר את בריאות המעי על-ידי נטילת תוספים פרה-ביוטיים וגם פרוביוטיים.  

מה ההבדל בין פרוביוטיקה לפרה-ביוטיקה?

סיבים פרה-ביוטיים משמשים כמזון לחיידקי המעי והם עשירים בפחמימות מסוג ספציפי המכונות אוליגוסכרידים. משמעות המילה "אוליגו" היא "מעט", ומשמעות המילה "סכרידים" הוא "סוכרים". חיידקי המעי הבריאים אוכלים את הסוכרים התסיסים האלה כדי לסייע בשמירה על המגוון הביולוגי של אוכלוסיית חיידקי המעי. למעשה, אוליגוסכרידים הם "מזון" המאפשר לגוף לייצר חיידקים פרוביוטיים משלו. 

בין הדוגמאות למזונות פרה-ביוטיים תפוחים, אספרגוס, בננות, שן הארי ושורש עולש. רבים בוחרים ליטול גם תוסף פרה-ביוטי כדי להבטיח בריאות מעי מיטבית.

 חיידקים פרוביוטיים הם חיידקים בריאים חיים, אותם ניתן לקבל ממזון או מתוספים. בין הזנים הנפוצים ביותר של חיידקים פרוביוטיים אצידופילוס, ביפידובקטריום ולקטובצילוס. כאשר אנחנו מזינים את עצמנו, אנו מזינים גם את הטריליונים של חיידקי המעי שלנו. תזונה בריאה מעודדת צמיחה של חיידקים מועילים, ואילו צריכה מופרזת של מזונות עתירי סוכר ומזונות מעובדים מקדמת צמיחה של חיידקים מזיקים ומובילה למה שמכונה "מעי דולף".

פרה-ביוטיקה וחיידקים פרוביוטיים עובדים באופן סינרגטי, והם יכולים להועיל גם כאשר נוטלים תרופות אנטיביוטיות. 

החשיבות של בריאות המעי

המחלות הבאות נקשרו לבריאות מעי תת-מיטבית:

  • חרדה ודיכאון
  • דלקת מפרקים שגרונית/זאבת ורוב המחלות האוטו-אימוניות
  • כאבי מפרקים ודלקת מפרקים
  • תסמונת המעי הדולף (בטן תפוחה, גזים, שלשול, עצירות)
  • מיגרנות
  • פיברומיאלגיה/תסמונת העייפות הכרונית (כאבי שרירים מפושטים, ערפול מחשבתי)
  • קוליטיס כיבית ומחלת קרוהן (כאבי בטן כרוניים ובעיות עיכול)

מקורות תזונתיים של חיידקים פרוביוטיים

בין המזונות שמכילים חיידקים פרוביוטיים יוגורט, כרוב כבוש, קומבוצ'ה וקימצ'י. מנה אחת של יוגורט מכילה כמיליארד חיידקים חיים. לכן, חשוב לצרוך אותו באופן קבוע, נדרשות כמויות גדולות יותר כדי לשקם את המגוון הביולוגי הרצוי של אוכלוסיית חיידקי המעי.

מינונים מומלצים

יש ליטול תוספים פרה-ביוטיים לפי ההמלצות המופיעות על התווית. באשר לתוספים פרוביוטיים, אני ממליץ למטופלים לקבל לפחות 5 עד 30 מיליארד יחידות פעם או פעמיים ביום. ניתן לקחת מינונים של עד 100 מיליארד, אבל אולי כדאי להתחיל ממינון נמוך יותר ולהגדיל אותו בהדרגה, לפי הסבילות.

קולגן לשרירים ולעור

מהו קולגן?

קולגן הוא החלבון הנפוץ ביותר בגוף האדם, והוא אבן הבניין של העצמות, השרירים, העור והסחוס. הוא משמש כרקמת חיבור ומעניק לעור שלנו גמישות ושלמות. 

מדענים גילו לפחות 28 סוגים שונים של קולגן. עם זאת, 90% מהקולגן בגוף הוא קולגן סוג 1, סוג 2, סוג 3 וסוג 5. דיברתי על כך ביתר פירוט במאמר קודם שלי.

מה קולגן עושה?

קולגן גם עוזר לשמור על טווח התנועה המלא של המפרקים ועל גמישות. ספיגה מופחתת של חלבונים וירידה ביכולת הגוף לשקם את המנגנונים הנדרשים לייצור קולגן הולם מובילות להרס הסחוס והגידים. זה, בתורו, מוביל להחמרה בכאבי דלקת מפרקים ולאובדן גמישות. 

נוסף על כך, קולגן מעניק גמישות לעור שלנו. ככל שאנחנו מזדקנים, אנו מאבדים את הגמישות הזו, ובגלל זה עם השנים מופיעים על העור קמטים, ולעתים קרובות העור גם נהיה רפוי. הסיבות העיקריות לכך הם נזקים של קרינת על-סגול, חשיפה לרעלנים וההשפעה המצטברת של סטרס. אנשים עם כמות גבוהה יותר של מלנין בעור נראים צעירים יותר, שכן הם מוגנים יותר מפני נזקי קרינת השמש וקרינת העל-סגול, תופעה לה אני קורא "מלנופרוטקציה". לעומת זאת, אנשים עם פחות מלנין בעור נמצאים בסיכון גבוה יותר לפגיעה מופרזת כתוצאה מנזקי השמש ולהזדקנות בטרם עת.

מה אומרים המחקרים?

מחקרים מצביעים על יתרונות רבים של תוספי קולגן, ביניהם צמצום הופעת קמטים בפנים ותרומה להעלמת צלוליט אצל נשים.

מה אומר המדע? מחקר משנת 2016 הראה שנטילת תוספי קולגן עשויה לעזור למי שסובלים מכאבים על רקע דלקת מפרקים. במחקר זה 39 אנשים חולקו באופן אקראי לקבלת אצטמינופן (פרצטמול) במינון 1500 מ"ג ביום או אצטמינופן (פרצטמול) בתוספת קולגן סוג 2. המחקר נמשך שלושה חודשים. לאחר השלמת המחקר, המשתתפים שנטלו תוסף קולגן הדגימו "שיפור משמעותי בהשוואה לנקודת ההתחלה". נוסף על כך, הם הדגימו שיפור בתפקוד ובהליכה וגם דיווחו על שיפור באיכות החיים. עורכי המחקר סיכמו כי "השילוב של קולגן עם אצטמינופן עדיף על אצטמינופן בלבד לטיפול בתסמינים של מטופלים עם דלקת מפרקים ניוונית בברכיים."

מחקר אחר שנערך בשנת 2006 קבע כי "מצטברות יותר ויותר עדויות המבססות שימוש בהידרוליזט של קולגן לטיפול בדלקת מפרקים ניוונית."

מקורות קולגן

יצרנים שונים מייצרים תוספי קולגן ממקורות שונים. חלק מהיצרנים משתמשים בבקר, ואחרים משתמשים בדגים. תוספי קולגן מכילים מגוון רחב של חומצות אמינו שנדרשות לצמיחת שיער וגם לבריאות העור, הגידים והעצמות.

קולגן הוא אופציה טובה לאנשים שרוצים להבטיח צריכה מספקת של חומצות אמינו, אבל מעוניינים לקבל אותן מתוספים ללא גלוטן ורכיבי חלב. לעתים קרובות מרימי משקולות משתמשים בתוספי קולגן כדי למקסם את גדילת השרירים. לפעמים הם בוחרים להשתמש גם באבקת חלבון מי גבינה.

מינון מומלץ

ניתן למצוא בחנויות מקוונות מגוון פורמולציות של תוספי קולגן לנטילה פומית. חלקם מכילים קולגן מבקר, ואחרים קולגן מדגים. אני ממליץ ליטול לפחות 3,000 עד 5,000 מ"ג ביום. כדאי לשקול גם נטילת תוסף עם ויטמין C במינון 1,000 עד 2,000 מ"ג ביום, למיטוב חוזק הקולגן וייצורו.

חומצות שומן אומגה-3 לבריאות המוח והלב

מדוע חומצות השומן אומגה-3 חשובות?

חומצות השומן אומגה-3 חיוניות לבריאות האדם, וניתן לצרוך אותן בלי קשר להגבלות תזונתיות כאלה או אחרות. חומצות שומן אומגה-3, הידועות גם בשם חומצות שומן רב-בלתי רוויות (PUFA), ממלאות תפקיד חשוב בבריאות האדם.

בזכות הרזולבינים שמכילות חומצות השומן אומגה-3, יש להן יתרונות רבים ללב, למוח, למעי ולמפרקים. רזולבינים הם מטבוליטים פעילים שתורמים להפחתת דלקת, הסיבה העיקרית למחלות.

האם מחסור באומגה-3 הוא שכיח?

בשנת 2018 עשיתי בדיקה של רמות אומגה-3 בדם. הופתעתי לגלות שהיה לי מחסור באומגה-3. אמנם אני אוכל דגים מספר פעמים בחודש וגם אוכל אגוזים וזרעים בתור חטיפים, אבל הבנתי שאני זקוק ליטול תוסף אומגה-3 מדי יום.

מחסור באומגה-3 שכיח יותר ממה שרוב האנשים חושבים. לדוגמה, מחקר משנת 2014 שפורסם ב-Nutrition Journal הראה כי רוב האנשים לא מקבלים כמות מספקת של חומצות שומן חיוניות בתזונה. אני הוכחה חיה לכך.

מהן חומצות שומן אומגה-3?

חומצות השומן החיוניות מסוג אומגה-3 מורכבות בעיקר מחומצה איקוֹסאפנטאנוֹאית (EPA) וכן חומצה דוֹקוסוהֶקְסנואית (DHA). חומצות שומן אלו הן מרכיב חיוני של קרומי התאים, והן עוזרות לשמור על תפקוד מיטבי של התאים.

מקורות תזונתיים

יש מגוון מזונות שמכילים את החומרים המזינים החשובים הללו. עם זאת, כאשר התזונה אינה מגוונת, מספיק אפשר בקלות להגיע למחסור, וזה מה שקרה אצלי.nbsp;

בין המזונות העשירים באומגה-3 דגים (מקרל, בקלה וסלמון הם בין המקורות העשירים ביותר), אגוזי מלך, זרעי צ'יה, זרעי פשתן, זרעי קנביס, אדממה, אצות ים ונאטו. 

כדאי תמיד להחזיק במזווה את האגוזים והזרעים הללו. נוסף על כך, כדאי להשתדל לאכול דגים לפחות פעם בשבוע. טונה עם תכולה נמוכה של כספית היא גם מקור מצוין של אומגה-3, ואפשר לאכול אותה באופן קבוע.

בין חומצות השומן אומגה-3:

  • חומצה אלפא-לינולנית (ALA, חומצת שומן אומגה-3) מצויה בזרעי פשתן, באגוזי מלך, בסויה, בזרעי צ'יה וגם בזרעי קנביס.
  • חומצה איקוֹסאפנטאנוֹאית (EPA) מצויה בשמן דגים, בשמן קריל ובביצים (בתנאי שהתרנגולות קיבלו מזון עם EPA). 
  • חומצה דוֹקוסוהֶקְסנואית (DHA, חומצת שומן מסוג אומגה-3) היא מרכיב משמעותי של המוח, העור והעיניים בבני אדם. אמנם חומצת השומן הזו חשובה, אך היא לא נחשבת לחיונית, שכן הגוף יכול לייצר אותה, בהינתן צריכה מספקת של חומצה אלפא-לינולנית (ALA).

אומגה-3 ומחלות לב

מחלות לב וכלי דם הן גורם תמותה מוביל בכל רחבי העולם. גם שימוש בטבק, סוכרת ותזונה לקויה תורמים תרומה משמעותית לכך. למרבה המזל, הגדלת הצריכה התזונתית של חומצות שומן אומגה-3 ונטילת תוספים אתן יכולות לעזור.

 הבה נתבונן על מחקר שנערך בשנת 2013 בארה"ב, בו השתתפו 2837 בוגרים ממוצאים אתניים שונים (לבנים, היספנים, אמריקאים ממוצא אפריקאי ואמריקאים ממוצא סיני). הנבדקים עברו בדיקה של רמות אומגה-3 בנקודת ההתחלה, בין השנים 2000 עד 2002. הם היו תחת מעקב במשך עשור כדי להעריך את הסיכון שלהם לפתח התקף לב ושבץ. עורכי המחקר הגיעו למסקנה כי "... צריכה גבוהה יותר של n-3 PUFA ממאכלי ים עשויה למנוע התפתחות של מחלות לב וכלי דם באוכלוסייה בעלת רקע אתני מגוון". המחקר הזה מראה את החשיבות של רמות מיטביות של חומצות השומן הללו בדם.

אומגה-3 ותפקוד המוח

שמירה על תפקוד מיטבי של המוח חשובה לאושר ולהצלחה בטווח הארוך. בין המחלות המוחיות הנפוצות דיכאון, חרדה והפרעה קוגניטיבית/שיטיון. אמנם דיכאון וחרדה יכולים להיות תופעה חולפת, אבל אצל רבים מדובר באתגר אתו הם מתמודדים במשך כל החיים.

מחקר משנת 2001 הראה כי EPA (חומצות שומן חיוניות) עשויות לעזור נגד דיכאון קשה. מחקר משנת 2015 שפורסם בכתב העת Integrative Medicine Research[xii] תומך בשימוש בשמן דגים עם אומגה-3 לטיפול בדיכאון, ואילו מחקר משנת 2017 בהשתתפות 38 ילדים עם דיכאון וחרדה הדגים שיפור אצל הילדים שסבלו בעיקר מתסמיני דיכאון לאחר מתן חומצות שומן אומגה-3. לא חל שיפור משמעותי בתסמיני החרדה במחקר זה.

שנית, ירידה קוגניטיבית ודמנציה הן בין הדילמות הגדולות ביותר אתן מתמודדת אוכלוסיית העולם המזדקנת. ככל שהבעיות האלה נהיות נפוצות יותר, כך תחול עלייה מעריכית בעלויות הטיפול באוכלוסייה המזדקנת. יש חשיבות רבה למציאת גישות חדשניות לשמירה על הזיכרון ולשיפור מהירות העיבוד של המוח. מעבר לתזונה בריאה ולפעילות גופנית, גם לחומצות שומן אומגה-3 יש תפקיד בכך.

מחקר משנת 2022 בחן 2183 נבדקים ללא שיטיון או שבץ שגילם הממוצע היה 46. החוקרים בדקו את הרמות של חומצות השומן אומגה-3 בדם וגם מדדו את גודל ההיפוקמפוס במוח באמצעות הדמיית תהודה מגנטית (MRI). ההיפוקמפוס הוא אזור במוח המעורב ביצירת זיכרונות. עורכי המחקר הגיעו למסקנה כי המחקר "מרמז כי ריכוזים גבוהים יותר של חומצות שומן אומגה-3 נקשרים למבנה מוח ולתפקוד קוגניטיבי טובים יותר...". לפי מידע זה, יש להבטחת צריכה מספקת של אומגה-3 מהתזונה ומתוספי תזונה תפקיד מרכזי בשמירה על תפקוד המוח.

הודגם כי חומצות שומן אומגה-3 עוזרות גם לסובלים מהפרעות קשב וריכוז, דלקת מפרקים, אסתמה, יתר לחץ דם, רמות מוגברות של טריגליצרידים ומיגרנות.

מינון מומלץ:

רוב האנשים נוטלים בין 500 מ"ג עד 4,000 מ"ג של שמן דגים ביום. אם נוטלים מינונים גבוהים יותר, כדאי לשקול לקחת חצי מהמינון היומי בבוקר ואת החצי השני בערב. יש גם תוספי EPA/DHA טבעוניים. ניתן להשיג תוספי שמן דגים בצורה נוזלית, בכמוסות ואפילו בצורת סוכריות גומי. אני ממליץ על 1,000 עד 4,000 מ"ג ביום. 

 הפניות: 

  1. Yadav MK, Kumari I, Singh B, Sharma KK, Tiwari SK. Probiotics, prebiotics and synbiotics: Safe options for next-generation therapeutics. Appl Microbiol Biotechnol. 2022 Jan;106(2):505-521. doi: 10.1007/s00253-021-11646-8. Epub 2022 January 11. PMID: 35015145; PMCID: PMC8749913.
  2. Inoue, N., Sugihara, F. and Wang, X. (2016), Ingestion of bioactive collagen hydrolysates enhance facial skin moisture and elasticity and reduce facial ageing signs in a randomised double-blind placebo-controlled clinical study. J. Sci. Food Agric., 96: 4077–4081. doi:10.1002/jsfa.7606
  3. Schunck M, Zague V, Oesser S, Proksch E. Dietary Supplementation with Specific Collagen Peptides Has a Body Mass Index-Dependent Beneficial Effect on Cellulite Morphology. Journal of Medicinal Food. 2015;18(12):1340-1348. doi:10.1089/jmf.2015.0022.
  4. Accessed December 1, 2022 https://www.eajm.org//en/effects-of-native-type-ii-collagen-treatment-on-knee-osteoarthritis-a-randomized-controlled-trial-132887
  5. Accessed December 2, 2022 https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1185/030079906X148373
  6. Moro, K., Nagahashi, M., Ramanathan, R., Takabe, K., & Wakai, T. (2016). Resolvins and omega three polyunsaturated fatty acids: Clinical implications in inflammatory diseases and cancer. World Journal of Clinical Cases, 4(7), 155-64
  7. Am J Clin Nutr. 2015 Dec;102(6):1357-64. doi: 10.3945/ajcn.115.116384. Epub 2015 Nov 11.
  8. Papanikolaou Y, Brooks J, Reider C, Fulgoni VL. U.S. adults are not meeting recommended levels for fish and omega-3 fatty acid intake: results of an analysis using observational data from NHANES 2003–2008. Nutrition Journal. 2014;13:31. doi:10.1186/1475-2891-13-31.
  9. Circulating and Dietary Omega‐3 and Omega‐6 Polyunsaturated Fatty Acids and Incidence of CVD in the Multi‐Ethnic Study of Atherosclerosis de Oliveira Otto et al. Journal of the American Heart Association, Volume 2, Issue 6. November 2013.
  10. International Journal of Clinical Practice. 2001 Oct;55(8):560-3.
  11. Omega-3 fatty acids and the treatment of depression: a review of scientific evidence. Integrative Medical Research. 2015;4(3):132-141.
  12. Trebatická J, Hradečná Z, Böhmer F, et al. Emulsified omega-3 fatty-acids modulate the symptoms of depressive disorder in children and adolescents: a pilot study. Child Adolescent Psychiatry Mental Health. 2017;11:30. Published 2017 July 5. doi:10.1186/s13034-017-0167-2.
  13. Association of Red Blood Cell Omega-3 Fatty Acids With MRI Markers and Cognitive Function in Midlife: The Framingham Heart Study Claudia L. Satizabal, Jayandra Jung Himali, Alexa S. Beiser, Vasan Ramachandran, Debora Melo van Lent, Dibya Himali, Hugo J. Aparicio, Pauline Maillard, Charles S. DeCarli, William Harris, Sudha Seshadri Neurology Oct 2022