לאור המבחר העצום של תוספי תזונה, לא קל להבחין בין התוספים היעילים והבטוחים לבין תוספים שסתם מעוררים התלהבות מוגזמת. כשתוספים רבים מבטיחים לשפר את הבריאות ותוחלת החיים, איך תוכלו להבחין בין התוספים להם יש גיבוי מדעי לאלו שהם סתם אופנה חולפת? כאן נדון על התוספים עם גיבוי מדעי חזק.

קריאטין

קריאטין היא תרכובת שנוצרת מחומצות האמינו L-ארגינין, גליצין ו-L-מתיונין. יש לו תפקיד מרכזי בחילוף האנרגיה, בביצועי השרירים ובהתאוששות. ניתן להשתמש בקריאטין גם כדי להגדיל את הסיבולת בפעילות גופנית בעצימות גבוהה ולהעלאת מסת השריר (ולא מסת השומן) באימונים. החששות הראשוניים לגבי הבטיחות של קריאטין הופרכו. מחקרים מצאו שקריאטין לא גורם לנשירת שיער או לעלייה ברמת חומצת השתן, לא גורם לפגיעה בכליות אצל אנשים בריאים ולא נקשר להתייבשות או התכווצויות שרירים. 

עדויות חדשות מצביעות על כך שנטילת תוספי קריאטין מגדילה את מאגרי הקריאטין גם בשריר וגם במוח. זה חשוב במיוחד בתקופות של סטרס, כמו הפרעות שינה והזדקנות, שכן סטרס גורם לירידה ברמות הקריאטין במוח. מטא-אנליזה (מחקר שמשלב את התוצאות של מחקרים מרובים) משנת 2022 הדגימה כי נטילת תוספי קריאטין יכולה לשפר את ביצועי הזיכרון אצל אנשים בריאים, במיוחד אצל קשישים (בני 66-76 שנה).

המינון המקובל של קריאטין הוא 5 מ"ג של קריאטין מונוהידרט ביום. אבקות קריאטין הן בדרך כלל בעלות מסיסות נמוכה במים קרים או במים בטמפרטורת החדר, כך שצריך לערבב אותן עם מים חמימים. 

אבקת חלבון

שרירים חזקים יותר נקשרים לירידה בשיעורי התמותה מכל הסיבות. לכן, חשוב למקסם את כוח השרירים מגיל צעיר, לשמר את אותו כוח השרירים בגילאי הביניים ולצמצם אובדן שריר בגיל מבוגר יותר. תזונה ופעילות גופנית יכולות להאט או להסיג לאחור היחלשות של שרירים, ירידה תפקודית ומוגבלות. לכן, ההנחיות הקליניות ממליצות להגדיל את צריכת החלבון. 

מחקרים מסוימים דיווחו על תוחלת חיים גבוהה יותר אצל עכברים שקיבלו תזונה דלת-חלבון. זה הוביל לכך שאנשים מסוימים ממליצים על תזונה דלת-חלבון לאריכות ימים. עם זאת, הדבר לא הודגם בבני אדם. עלינו לשמר את כוח השרירים כדי לשמור על עצמאות ועמידות בפני מחלות ככל שאנו מזדקנים. יתר על כן, מחקר משנת 2020 דיווח כי צריכת חלבון גבוהה יותר נקשרת לשיעורים נמוכים יותר של תמותה מכל הסיבות. זה תומך בהמלצה לצריכה תזונתית של 1.6-2.2 גר' חלבון לקילוגרם משקל גוף ביום. יש לציין שצריכת חלבון של יותר מ-1.62 גר'/ק"ג/יום לא תורמת לעלייה נוספת במסת השריר כתוצאה מאימוני התנגדות. לקשישים מומלץ לשאוף לצריכת חלבון של 2 גר'/ק"ג/יום (כלומר 160 גר' חלבון לאדם במשקל 80 ק"ג). הצריכה הגבוהה יותר תעזור לקשישים לפצות על הירידה במסת השריר ועל העובדה שמערכת העיכול שלהם סופגת חלבון פחות טוב ממערכת העיכול של אנשים צעירים יותר.

האיגוד הבינלאומי לתזונת ספורט ממליץ לאכול ארוחות מרובות עם חלבון במהלך היום, בהפרשים של 3-4 שעות. החלבון שמכילות אבקות חלבון הוא בעל זמינות ביולוגית גבוהה. ניתן לערבב אבקת חלבון — רצוי להשתמש באבקה ללא תוספת מלח וסוכרים — עם סמות'י או עם שייק. 

טרימתיל-גליצין (TMG או בטאין)

TMG ‎מסייע להאיץ מחזור על אדנוזין טריפוספט (ATP, "המטבע האנרגטי" של התאים). זה עשוי להגביר את ייצור החלבון בשרירים ולשפר את הביצועים על-ידי מניעת עייפות בפעילות בעצימות גבוהה. 

בסקירה שיטתית משנת 2017, הודגם כי נטילת תוספי TMG מגבירה את הכוח והכוח המתפרץ רק כאשר משלבים אותה עם פעילות גופנית. למעשה, ייתכן שהיעילות של TMG תהיה מקסימלית כשמשלבים אותו עם אימוני כוח/כוח מתפרץ בעצימות גבוהה, כך שאימונים עם דרישות מטבוליות גבוהות מאפשרים ל-TMG לעבוד בצורה מיטבית. לדוגמה, TMG הביא לעלייה ב-VO2max (מדד לכושר אירובי) ובביצועים בריצות ספרינט חוזרות אצל שחקני כדורגל מקצועיים צעירים. לעומת זאת, נטילת תוספי TMG עם או בלי תוספי קריאטין לא השפיעה על הכוח וביצועי הכוח המתפרץ אצל אנשים שלא מתאמנים. 

הומוציסטאין היא חומצת אמינו שמגבירה את הסיכון למחלת אלצהיימר כשהרמות שלה בדם מוגברות. על כן, הפחתת רמת הומוציסטאין בדם כשרמתו גבוהה היא אחת ההתערבויות המבטיחות ביותר שעשויות לסייע במניעת מחלת אלצהיימר. TMG מפחית את רמת הומוציסטאין בדם. נדרשים מחקרים נוספים על ההשפעה של TMG על שיעורי השיטיון, אך לאור הידע הקיים לגבי התועלת שלו, בדרך כלל נותנים TMG במינונים של 500 מ"ג עד גרם אחד ביום. 

ויטמינים ומינרלים

מחקר אחד דיווח כי 31% מאוכלוסיית ארה"ב נמצאים בסיכון למחסור בוויטמין אחד לפחות או לאנמיה. לעתים קרובות אנשים מתקשים להגיע לצריכה היומית המומלצת של כל מזיני הקורט, במיוחד של ויטמין B3, ויטמין D3‎, ויטמין K2‎, אבץ ומגנזיום, מהתזונה בלבד. מחקר גדול שנערך לאחרונה הראה כי נטילה יומיומית של תוסף עם ויטמינים ומינרלים מרובים במשך שלוש שנים הביאה לשיפור במצב הקוגניטיבי הכללי אצל קשישים. רוב המולטי-ויטמינים מכילים כמויות גדולות יותר באופן משמעותי מהצריכה היומית המומלצת, אך בבחירת תוסף עם ויטמינים או מינרלים מרובים כדאי לבחור תוסף שלא מכיל "מינוני-על", אלא פותח במטרה להשלים תזונה בריאה. 

אומגה-3

שלוש חומצות האומגה-3 העיקריות הן חומצה אלפא-לינולנית (ALA), חומצה איקוֹסאפנטאנוֹאית (EPA) וחומצה דוֹקוֹסַהֶקְסַנוֹאית (DHA). ALA היא חומצת שומן חיונית (הגוף לא מסוגל לייצר אותה), לכן חייבים לקבל אותה מהמזון וממשקאות. הגוף ממיר כמויות קטנות של ALA ל-EPA ו-DHA, אך הדרך היחידה להעלות את רמתן של שתי חומצות אומגה-3 אלו ממקור ימי היא לקבל אותן ממזון או מתוספי תזונה. EPA ו-DHA מצויות בשמן דגים, שמן קריל, שמן כבד בקלה ומוצרים מן הצומח שמכילים שמן אצות ים.

מחקרים הדגימו באופן עקבי ירידה קוגניטיבית קטנה יותר באופן משמעותי אצל אנשים שאוכלים דגים באופן קבוע, בהשוואה לאנשים שלא אוכלים דגים. הממצאים הללו הובילו להשערה כי תוספי אומגה-3 ממקור ימי יכולים לצמצם ירידה קוגניטיבית, אך חסרות עדויות לכך מניסויים אקראיים ומבוקרים. לדוגמה, נטילה יומיומית של תוספי אומגה-3 לא הביאה לשיפור בתפקוד הקוגניטיבי אצל קשישים בריאים מבחינה קוגניטיבית שסובלים ממחלת עיניים בשם ניוון מקולרי תלוי-גיל, או אפילו אצל מטופלים עם מחלת אלצהיימר קלה-בינונית. הממצאים הללו עולים בקנה אחד עם מטא-אנליזות רבות שהראו כי נטילת תוספי אומגה-3 לא משפיעה על התפקוד הקוגניטיבי אצל קשישים בריאים או אנשים עם מחלת אלצהיימר, בהשוואה לפלצבו.

ייתכן שהתועלת שלהם מוגבלת לאנשים שלא אוכלים דגים שמנים באופן קבוע. במחקר בהשתתפות יותר מ-25,000 אנשים, נטילת תוספי אומגה-3 במינון של גרם אחד ביום הביאה לירידה של 28% בסיכון להתקף לב. מטה-אנליזה שנערכה במאיו קליניק תומכת בממצא הזה, ולפיה נטילת תוספי אומגה-3 מביאה לירידה משמעותית בסיכון להתקף לב. איגוד הלב האמריקאי הגיע למסקנה כי תכשירי חומצות שומן אומגה-3 עם מינון גבוה (4 גרמים ביום) הניתנים במרשם יכולים לתרום להורדת רמות הטריגליצרידים בצורה יעילה ובטוחה.

בין הגורמים המשפיעים על יעילותם של תוספי אומגה-3 כמות ה-DHA וה-EPA, היחס בין EPA ל-DHA, הרמות של EPA ו-DHA בגוף בנקודת ההתחלה, שימוש בתרופות, המצב הבריאותי וצריכת חומרים מזינים אחרים. בדרך כלל תוספי אומגה-3 מגיעים בצורת כמוסות או נוזל בבקבוק. חומצות השומן אומגה-3 בתוספים יכולות להיות בצורה של טריגליצרידים או אתיל אסטרים. ספיגת השמנים תהיה גבוהה יותר אם נוטלים את התוסף עם ארוחה שמכילה שומנים אחרים, בנטילה של צורת הטריגליצרידים במקום אתיל אסטרים וכאשר התוסף לא מכיל "ציפוי אנטרי". המינון המקובל של תוספי אומגה-3 הוא 1-2 כמוסות או 5 מ"ל של נוזל ביום.

קליפת פסיליום

קליפת פסיליום מועילה לחיידקי המעי שלנו. היא מכילה בעיקר סיבים מסיסים. קליפת פסיליום יכולה לתרום לאיזון של רמות הגלוקוז בדם, לרכך את הצואה ולהגדיל את הנפח שלה, להגביר תחושת שובע ולסייע לרדת במשקל. צריכת סיבים גבוהה יותר נקשרת לירידה ברמת הכולסטרול הכללי וברמת ליפופרוטאין בעל צפיפות נמוכה (LDL). נוסף על כך, קליפת פסיליום יעילה להורדת לחץ הדם. בעיית בטיחות אחת הנקשרת לתוספי קליפת פסיליום היא זיהום בעופרת, שכן חשיפה למתכת הכבדה הזו עלולה לפגוע בכבד, בכליות, במערכת העצבים ובמערכת הלב וכלי הדם. לכן, חשוב לבחור תוסף ממותג שמבצע בדיקות חיצוניות של טוהר התוספים ותכולת המתכות הכבדות.

תוספי קליפת פסיליום מגיעים בדרך כלל בצורת אבקות או כמוסות. ניתן לערבב אבקה של קליפת פסיליום עם סמות'י או שייק. מוטב להתחיל ממינון נמוך (למשל, חצי כפית של אבקת קליפת פסיליום), ולהעלות את המינון בהדרגה לכפית אחת או שתיים ביום (5-10 גרמים). חשוב להקפיד ליטול תוספי פסיליום עם הרבה נוזל (רצוי מים). 

קולגן 

קולגן הוא החלבון הנפוץ ביותר בגוף האדם. חומצות אמינו הן אבני הבניין של חלבונים. פפטידי קולגן הם שרשראות קצרות של חומצות אמינו. על כן, קיימת מחלוקת רבה בשאלה האם תוספים עם פפטידי קולגן מעניקים יתרונות נוספים, מעבר ליתרונות של צריכת חלבון מספקת. ניסוי אקראי, כפול-סמיות ומבוקר-פלצבו הדגים כי תוספי קולגן הביאו לירידה של כ-7% בקמטים. 

בניסוי פיילוט קליני אקראי וכפול-סמיות משנת 2020 השוו בין ההשפעות של קולגן מבקר שעבר הידרוליזה במינון 36 גרם ושל חלבון סויה במינון 35 גרם על ריפוי פצעים אצל גברים עם כוויות. קצב ריפוי הפצעים היה גבוה יותר באופן משמעותי לאחר נטילת התוסף עם קולגן שעבר הידרוליזה, בהשוואה לנטילת חלבון סויה. (לחלבון סויה זמינות ביולוגית גבוהה, והוא לא משפיע על רמות האסטרוגן והטסטוסטרון אצל גברים, כך שהוא מהווה כלי השוואה טוב). יתר על כן, מטא-אנליזה משנת 2023 מצאה עדויות טובות לכך שקולגן שעבר הידרוליזה משפר את הליחוח והגמישות של העור. 

המינון המקובל של תוספים עם פפטידי קולגן הוא 10-15 גרם ביום, נוסף לעמידה ביעדי צריכת החלבון.

חומצה היאלורונית (היאלורונאן)

היאלורונאן הוא חומר שקיים בגוף האדם באופן טבעי. העור, המפרקים והעיניים מכילים ריכוזים גבוהים שלו. יש להיאלורונאן יכולת ייחודית לאגור מים. זה עוזר לשמור על ליחוח וסיכוך הרקמות. אמנם 50% מכל התכולה של היאלורונאן בגוף נמצאים בעור, אבל האיכות של היאלורונאן בעור יורדת בהדרגה עם השנים. מספר ניסויים בבני אדם שתוכננו בקפידה הראו כי נטילה פומית של חומצה היאלורונית משפרת את הליחוח, הטונוס, העובי, הגמישות, המוצקות וזוהר של העור, לצד צמצום קמטים והגנה מפני התייבשות העור. 

הועלו חששות בטיחות לגבי הקשר בין חומצה היאלורונית לסרטן, אך לא הייתה השפעה שלילית למתן חומצה היאלורונית לעכברים שכבר סבלו מסרטן. גם ניסויים בבני אדם שנמשכו לפחות 12 חודשים לא הדגימו בעיות בטיחות כלשהן.

כאשר אנו נוטלים דרך הפה חומצה היאלורונית בעלת משקל מולקולרי גבוה, חיידקי המעי מפרקים אותה למקטעים קצרים יותר עם משקל מולקולרי נמוך יותר. אמנם הזמינות הביולוגית של חומצה היאלורונית משתנה בהתאם למשקל המולקולרי, אך גם חומצה היאלורונית בעלת משקל מולקולרי גבוה וגם חומצה מולקולרית בעל משקל מולקולרי נמוך מעכבות היווצרות קמטים ומשפרות את הזוהר והגמישות של העור. גם אם נדרשים מחקרים נוספים, כיום הספרות מצביעה על כך שהמשקל המולקולרי של החומצה ההיאלורונית שמכילים תוספי תזונה לא צפוי להעניק תועלת. המינונים של חומצה היאלורונית הניתנים בניסויים בבני אדם הם בטווח בין 80 מ"ג ל-200 מ"ג ביום.

מלטונין במינון נמוך

מלטונין הוא הורמון טבעי המיוצר על-ידי בלוטת האצטרובל במוח. לאחר רדת החשכה, בלוטת האצטרובל מתחילה לייצר מלטונין, ואילו אור גורם להפסקת ייצורו. מלטונין עוזר לשלוט בשעון הביולוגי, כך שאתם מרגישים ישנוניים בלילה וערניים במהלך היום. זה מאפשר להירדם ולנוח היטב בלילה. מחקרים הראו שמלטונין עוזר להירדם מהר יותר ומשפר את איכות השינה, אך קיים בלבול לגבי המינון של מלטונין שכדאי ליטול וגם לגבי תזמון נטילתו. 

בהיותו חומר "כרונוביוטי", מלטונין יכול לשנות את מחזור השינה והערות שלנו. המחקרים הקיימים תומכים בנטילה של תוספי מלטונין כשעה-שעתיים לפני זמן ההירדמות המתוכנן, להפקת תועלת מרבית. לעומת זאת, אין כל השפעה לנטילת תוספי מלטונין כאשר רמת המלטונין בגוף כבר גבוהה, כלומר בשעות הלילה. הגוף שלנו מייצר 10-80 מק"ג (מיקרוגרם) של מלטונין בכל לילה, אך אנשים שנוטלים תוספי מלטונין לעתים קרובות מקבלים מינונים הרבה יותר גבוהים. עם זאת, נדרשים מחקרים נוספים כדי לקבוע את ההשפעות ארוכות-הטווח של מינוני מלטונין גבוהים יותר, כך שמומלץ לא לחרוג מהמינון של 300 מק"ג מלטונין ביום. נוסף על כך, מתקיימים מחקרים פעילים בתחום הזה, ואין עדויות חזקות לפיהן תוספי מלטונין צפויים להביא לירידה בשיעורי התמותה או מחלות הלב. 

היבט חשוב שכדאי לקחת בחשבון בהקשר של הזדקנות הוא שמעבר להשפעתו על השינה, יש למלטונין גם השפעה נוגדת חמצון ונוגדת דלקת. ככל שאנו מזדקנים, ייצור המלטונין בגוף יורד פי 10, וירידה בייצור מלטונין מחמירה את תהליך ההזדקנות. ייתכן שנוצר מעגל קסמים, בו הירידה בייצור מלטונין המתרחשת עם הגיל מחמירה את הדלקת, מה שמביא לירידה נוספת בייצור מלטונין בגוף. על כן, כדאי לקשישים לשקול נטילת תוסף עם מינון נמוך של מלטונין בשחרור מושהה שעה-שעתיים לפני זמן ההירדמות המתוכנן, כדי לנסות להחזיר את רמת המלטונין לרמות האופייניות לגיל צעיר יותר. 

N-אצטיל-ציסטאין (NAC)   

NAC ‎היא תרכובת שמקורה בחומצת האמינו L-ציסטאין. ככל שאנו מזדקנים, חלה עלייה בכמות תרכובות החמצן הפעילות (מחמצנים), כדי לשמור על הישרדות. עם זאת, בסופו של דבר התרכובות הללו מצטברות ומחמירות את הנזקים הנקשרים להזדקנות, במקום לצמצם אותם. יש חשיבות רבה לשמירה על איזון בין המחמצנים לנוגדי החמצון, אבל אחרי גיל 45 חלה ירידה מהירה ברמתו של נוגד חמצון רב-עוצמה בשם גלוטתיון. על כן, מומלץ לשקם את האיזון בין המחמצנים לנוגדי החמצון על-ידי נטילת תוספים שמכילים את אבני הבניין של גלוטתיון. בין אבני הבניין הללו גליצין, ציסטאין וגלוטמט.

בניגוד לתוספים האחרים המופיעים ברשימה הזו, המחקרים על NAC עדיין נמצאים בשלבים מוקדמים. עם זאת, מחקר אקראי, כפול-סמיות ומבוקר-פלצבו משנת 2022 הדגים כי מתן תוסף עם גליצין ו-NAC (GlyNAC) לקשישים הביא לתיקון המחסור בגלוטתיון, ירידה בעקה החמצונית ושיפור בהפרעות בתפקוד המיטוכונדריה. לאור העובדה שתוספי קולגן ו-TMG (ראו למעלה) מכילים גליצין, כדאי לאנשים שנוטלים תוספים עם קולגן או גליצין להוסיף רק גרם אחד של NAC ביום החל מגיל 45 שנה.

סיכום

תוספים יכולים לסייע בהשלמת פערים תזונתיים ספציפיים, לתת מענה לבעיות בריאות מסוימות או למטב את המבנה/התפקוד של הגוף בדרך כלשהי. עם זאת, תמיד מומלץ להשתדל לקבל את החומרים המזינים מתזונה איכותית, לפני שפונים לתוספי תזונה. כמו כן, חשוב מאוד לגלות זהירות בנטילת תוספי תזונה ולוודא שהתוספים שאתם נוטלים בטוחים עבורכם. 

התייעצות עם גורם רפואי מקצועי מתאים יכולה לעזור לכם לקבוע מה התוספים המתאימים לצרכים האישיים שלכם, בהתחשב במצב הבריאותי, הטיפול התרופתי הנוכחי והיעדים הבריאותיים שלכם. התוספים המתוארים למעלה נראים מבטיחים, אבל במקרים רבים נדרשים יותר ניסויים אקראיים ומבוקרים כדי לקבוע את כל היתרונות, המינונים המיטביים, התזמון הטוב ביותר לנטילתם והתוויות הנגד.

הפניות:

  1. Kreider RB, Kalman DS, Antonio J, Ziegenfuss TN, Wildman R, Collins R, et al. International Society of Sports Nutrition position stand: safety and efficacy of creatine supplementation in exercise, sport, and medicine. Journal of the International Society of Sports Nutrition. 2017 Jan 3;14(1):18. 
  2. De Moraes R, Van Bavel D, De Moraes BS, Tibiriçá E. Effects of dietary creatine supplementation on systemic microvascular density and reactivity in healthy young adults. Nutr J. 2014 Dec;13(1):115. 
  3. Forbes SC, Cordingley DM, Cornish SM, Gualano B, Roschel H, Ostojic SM, et al. Effects of Creatine Supplementation on Brain Function and Health. Nutrients. 2022 Feb 22;14(5):921. 
  4. Antonio J, Candow DG, Forbes SC, Gualano B, Jagim AR, Kreider RB, et al. Common questions and misconceptions about creatine supplementation: what does the scientific evidence really show? Journal of the International Society of Sports Nutrition. 2021 Jan 2;18(1):13. 
  5. Cruz-Jentoft AJ, Bahat G, Bauer J, Boirie Y, Bruyère O, Cederholm T, et al. Sarcopenia: revised European consensus on definition and diagnosis. Age and Ageing. 2019 Jan 1;48(1):16–31. 
  6. Bloom I, Shand C, Cooper C, Robinson S, Baird J. Diet Quality and Sarcopenia in Older Adults: A Systematic Review. Nutrients. 2018 Mar 5;10(3):308. 
  7. Solon-Biet SM, McMahon AC, Ballard JWO, Ruohonen K, Wu LE, Cogger VC, et al. The Ratio of Macronutrients, Not Caloric Intake, Dictates Cardiometabolic Health, Aging, and Longevity in Ad Libitum-Fed Mice. Cell Metabolism. 2014 Mar;19(3):418–30. 
  8. Naghshi S, Sadeghi O, Willett WC, Esmaillzadeh A. Dietary intake of total, animal, and plant proteins and risk of all cause, cardiovascular, and cancer mortality: systematic review and dose-response meta-analysis of prospective cohort studies. BMJ. 2020 Jul 22;m2412. 
  9. Morton RW, Murphy KT, McKellar SR, Schoenfeld BJ, Henselmans M, Helms E, et al. A systematic review, meta-analysis and meta-regression of the effect of protein supplementation on resistance training-induced gains in muscle mass and strength in healthy adults. Br J Sports Med. 2018 Mar;52(6):376–84. 
  10. Jäger R, Kerksick CM, Campbell BI, Cribb PJ, Wells SD, Skwiat TM, et al. International Society of Sports Nutrition Position Stand: protein and exercise. Journal of the International Society of Sports Nutrition. 2017 Jan 3;14(1):20. 
  11. Baraki, Austin, Feigenbaum, Jordan, Sullivan, Jonathon. Practical guidelines for implementing a strength training program for adults [Internet]. Wolters Kluwer; 2023. Available from: https://www.uptodate.com/contents/practical-guidelines-for-implementing-a-strength-training-program-for-adults
  12. Volaklis KA, Halle M, Meisinger C. Muscular strength as a strong predictor of mortality: A narrative review. European Journal of Internal Medicine. 2015 Jun;26(5):303–10. 
  13. Sargeant AJ. Structural and functional determinants of human muscle power. Experimental Physiology. 2007 Mar;92(2):323–31. 
  14. Ismaeel A. Effects of Betaine Supplementation on Muscle Strength and Power: A Systematic Review. Journal of Strength and Conditioning Research. 2017 Aug;31(8):2338–46. 
  15. Lee EC, Maresh CM, Kraemer WJ, Yamamoto LM, Hatfield DL, Bailey BL, et al. Ergogenic effects of betaine supplementation on strength and power performance. Journal of the International Society of Sports Nutrition. 2010 Jan 5;7(1):27. 
  16. Nobari H, Cholewa JM, Castillo-Rodríguez A, Kargarfard M, Pérez-Gómez J. Effects of chronic betaine supplementation on performance in professional young soccer players during a competitive season: a double blind, randomized, placebo-controlled trial. Journal of the International Society of Sports Nutrition. 2021 Jan 2;18(1):67. 
  17. Del Favero S, Roschel H, Artioli G, Ugrinowitsch C, Tricoli V, Costa A, et al. Creatine but not betaine supplementation increases muscle phosphorylcreatine content and strength performance. Amino Acids. 2012 Jun;42(6):2299–305. 
  18. Yu JT, Xu W, Tan CC, Andrieu S, Suckling J, Evangelou E, et al. Evidence-based prevention of Alzheimer's disease: systematic review and meta-analysis of 243 observational prospective studies and 153 randomised controlled trials. J Neurol Neurosurg Psychiatry. 2020 Nov;91(11):1201–9. 
  19. Bird J, Murphy R, Ciappio E, McBurney M. Risk of Deficiency in Multiple Concurrent Micronutrients in Children and Adults in the United States. Nutrients. 2017 Jun 24;9(7):655. 
  20. Baker LD, Manson JE, Rapp SR, Sesso HD, Gaussoin SA, Shumaker SA, et al. Effects of cocoa extract and a multivitamin on cognitive function: A randomized clinical trial. Alzheimer's & Dementia. 2023 Apr;19(4):1308–19. 
  21. Singh P, Gollapalli K, Mangiola S, Schranner D, Yusuf MA, Chamoli M, et al. Taurine deficiency as a driver of aging. Science. 2023 Jun 9;380(6649):eabn9257. 
  22. Van Gelder BM, Tijhuis M, Kalmijn S, Kromhout D. Fish consumption, n−3 fatty acids, and subsequent 5-y cognitive decline in elderly men: the Zutphen Elderly Study. The American Journal of Clinical Nutrition. 2007 Apr;85(4):1142–7. 
  23. Dangour AD, Allen E, Elbourne D, Fasey N, Fletcher AE, Hardy P, et al. Effect of 2-y n−3 long-chain polyunsaturated fatty acid supplementation on cognitive function in older people: a randomized, double-blind, controlled trial. The American Journal of Clinical Nutrition. 2010 Jun;91(6):1725–32. 
  24. Chew EY, Clemons TE, Agrón E, Launer LJ, Grodstein F, Bernstein PS. Effect of Omega-3 Fatty Acids, Lutein/Zeaxanthin, or Other Nutrient Supplementation on Cognitive Function: The AREDS2 Randomized Clinical Trial. JAMA. 2015 Aug 25;314(8):791. 
  25. Freund-Levi Y, Eriksdotter-Jönhagen M, Cederholm T, Basun H, Faxén-Irving G, Garlind A, et al. ω-3 Fatty Acid Treatment in 174 Patients With Mild to Moderate Alzheimer Disease: OmegAD Study: A Randomized Double-blind Trial. Arch Neurol. 2006 Oct 1;63(10):1402. 
  26. Jiao J, Li Q, Chu J, Zeng W, Yang M, Zhu S. Effect of n−3 PUFA supplementation on cognitive function throughout the life span from infancy to old age: a systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. The American Journal of Clinical Nutrition. 2014 Dec;100(6):1422–36. 
  27. Manson JE, Cook NR, Lee IM, Christen W, Bassuk SS, Mora S, et al. Marine n−3 Fatty Acids and Prevention of Cardiovascular Disease and Cancer. N Engl J Med. 2019 Jan 3;380(1):23–32. 
  28. Bernasconi AA, Wiest MM, Lavie CJ, Milani RV, Laukkanen JA. Effect of Omega-3 Dosage on Cardiovascular Outcomes. Mayo Clinic Proceedings. 2021 Feb;96(2):304–13. 
  29. Skulas-Ray AC, Wilson PWF, Harris WS, Brinton EA, Kris-Etherton PM, Richter CK, et al. Omega-3 Fatty Acids for the Management of Hypertriglyceridemia: A Science Advisory From the American Heart Association. Circulation [Internet]. 2019 Sep 17 [cited 2024 Mar 2];140(12). Available from: https://www.ahajournals.org/doi/10.1161/CIR.0000000000000709
  30. Office of Dietary Supplements - Omega-3 Fatty Acids [Internet]. [cited 2024 Mar 3]. Available from: https://ods.od.nih.gov/factsheets/Omega3FattyAcids-Consumer/
  31. Troesch B, Eggersdorfer M, Laviano A, Rolland Y, Smith AD, Warnke I, et al. Expert Opinion on Benefits of Long-Chain Omega-3 Fatty Acids (DHA and EPA) in Aging and Clinical Nutrition. Nutrients. 2020 Aug 24;12(9):2555. 
  32. Hartley L, May MD, Loveman E, Colquitt JL, Rees K. Dietary fibre for the primary prevention of cardiovascular disease. Cochrane Heart Group, editor. Cochrane Database of Systematic Reviews [Internet]. 2016 Jan 7 [cited 2024 Feb 28];2016(2). Available from: http://doi.wiley.com/10.1002/14651858.CD011472.pub2
  33. Brum JM, Gibb RD, Peters JC, Mattes RD. Satiety effects of psyllium in healthy volunteers. Appetite. 2016 Oct;105:27–36. 
  34. Lambeau KV, McRorie JW. Fiber supplements and clinically proven health benefits: How to recognize and recommend an effective fiber therapy. Journal of the American Association of Nurse Practitioners. 2017 Apr;29(4):216–23. 
  35. Clark CCT, Salek M, Aghabagheri E, Jafarnejad S. The effect of psyllium supplementation on blood pressure: a systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Korean J Intern Med. 2020 Nov 1;35(6):1385–99. 
  36. Kumar A, Kumar A, M.M.S. CP, Chaturvedi AK, Shabnam AA, Subrahmanyam G, et al. Lead Toxicity: Health Hazards, Influence on Food Chain, and Sustainable Remediation Approaches. IJERPH. 2020 Mar 25;17(7):2179. 
  37. Kim J, Lee SG, Lee J, Choi S, Suk J, Lee JH, et al. Oral Supplementation of Low-Molecular-Weight Collagen Peptides Reduces Skin Wrinkles and Improves Biophysical Properties of Skin: A Randomized, Double-Blinded, Placebo-Controlled Study. Journal of Medicinal Food. 2022 Dec 1;25(12):1146–54. 
  38. Bagheri Miyab K, Alipoor E, Vaghardoost R, Saberi Isfeedvajani M, Yaseri M, Djafarian K, et al. The effect of a hydrolyzed collagen-based supplement on wound healing in patients with burn: A randomized double-blind pilot clinical trial. Burns. 2020 Feb;46(1):156–63. 
  39. Reed KE, Camargo J, Hamilton-Reeves J, Kurzer M, Messina M. Neither soy nor isoflavone intake affects male reproductive hormones: An expanded and updated meta-analysis of clinical studies. Reproductive Toxicology. 2021 Mar;100:60–7. 
  40. Pu SY, Huang YL, Pu CM, Kang YN, Hoang KD, Chen KH, et al. Effects of Oral Collagen for Skin Anti-Aging: A Systematic Review and Meta-Analysis. Nutrients. 2023 Apr 26;15(9):2080. 
  41. Gao Y, Wang R, Zhang L, Fan Y, Luan J, Liu Z, et al. Oral administration of hyaluronic acid to improve skin conditions via a randomized double‐blind clinical test. Skin Research and Technology. 2023 Nov;29(11):e13531. 
  42. Hsu TF, Su ZR, Hsieh YH, Wang MF, Oe M, Matsuoka R, et al. Oral Hyaluronan Relieves Wrinkles and Improves Dry Skin: A 12-Week Double-Blinded, Placebo-Controlled Study. Nutrients. 2021 Jun 28;13(7):2220. 
  43. Laurent TC, Fraser JR. Hyaluronan. FASEB J. 1992 Apr;6(7):2397–404. 
  44. Oe M, Sakai S, Yoshida H, Okado N, Kaneda H, Masuda Y, et al. Oral hyaluronan relieves wrinkles: a double-blinded, placebo-controlled study over a 12-week period. CCID. 2017 Jul;Volume 10:267–73. 
  45. Michelotti A, Cestone E, De Ponti I, Pisati M, Sparta E, Tursi F. Oral intake of a new full-spectrum hyaluronan improves skin profilometry and ageing: a randomized, double-blind, placebo-controlled clinical trial. European Journal of Dermatology. 2021 Dec;31(6):798–805. 
  46. Seino S, Takeshita F, Asari A, Masuda Y, Kunou M, Ochiya T. No Influence of Exogenous Hyaluronan on the Behavior of Human Cancer Cells or Endothelial Cell Capillary Formation. Journal of Food Science [Internet]. 2014 Jul [cited 2024 Feb 28];79(7). Available from: https://ift.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/1750-3841.12500
  47. Oe M, Mitsugi K, Odanaka W, Yoshida H, Matsuoka R, Seino S, et al. Dietary Hyaluronic Acid Migrates into the Skin of Rats. The Scientific World Journal. 2014;2014:1–8. 
  48. Cyphert JM, Trempus CS, Garantziotis S. Size Matters: Molecular Weight Specificity of Hyaluronan Effects in Cell Biology. International Journal of Cell Biology. 2015;2015:1–8.  
  49. Tashiro T, Seino S, Sato T, Matsuoka R, Masuda Y, Fukui N. Oral Administration of Polymer Hyaluronic Acid Alleviates Symptoms of Knee Osteoarthritis: A Double-Blind, Placebo-Controlled Study over a 12-Month Period. The Scientific World Journal. 2012;2012:1–8. 
  50. Seithikurippu R AM. Melatonin, the Hormone of Darkness: From Sleep Promotion to Ebola Treatment. Brain Disord Ther [Internet]. 2015 [cited 2024 Feb 28];04(01). Available from: http://www.omicsgroup.org/journals/melatonin-the-hormone-of-darkness-from-sleep-promotion-to-ebola-treatment-2168-975X.1000151.php?aid=36189
  51. Low TL, Choo FN, Tan SM. The efficacy of melatonin and melatonin agonists in insomnia – An umbrella review. Journal of Psychiatric Research. 2020 Feb;121:10–23. 
  52. Fatemeh G, Sajjad M, Niloufar R, Neda S, Leila S, Khadijeh M. Effect of melatonin supplementation on sleep quality: a systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. J Neurol. 2022 Jan;269(1):205–16. 
  53. Peuhkuri K, Sihvola N, Korpela R. Dietary factors and fluctuating levels of melatonin. Food & Nutrition Research. 2012 Jan;56(1):17252. 
  54. Hardeland R. Aging, Melatonin, and the Pro- and Anti-Inflammatory Networks. IJMS. 2019 Mar 11;20(5):1223.  
  55. Melhuish Beaupre LM, Brown GM, Gonçalves VF, Kennedy JL. Melatonin's neuroprotective role in mitochondria and its potential as a biomarker in aging, cognition and psychiatric disorders. Transl Psychiatry. 2021 Jun 2;11(1):339. 
  56. Hekimi S, Lapointe J, Wen Y. Taking a "good" look at free radicals in the aging process. Trends in Cell Biology. 2011 Oct;21(10):569–76. 
  57. Richie JP, Nichenametla S, Neidig W, Calcagnotto A, Haley JS, Schell TD, et al. Randomized controlled trial of oral glutathione supplementation on body stores of glutathione. Eur J Nutr. 2015 Mar;54(2):251–63. 
  58. Jones DP, Mody VC, Carlson JL, Lynn MJ, Sternberg P. Redox analysis of human plasma allows separation of pro-oxidant events of aging from decline in antioxidant defenses. Free Radical Biology and Medicine. 2002 Nov;33(9):1290–300. 
  59. Kumar P, Liu C, Suliburk J, Hsu JW, Muthupillai R, Jahoor F, et al. Supplementing Glycine and N-Acetylcysteine (GlyNAC) in Older Adults Improves Glutathione Deficiency, Oxidative Stress, Mitochondrial Dysfunction, Inflammation, Physical Function, and Aging Hallmarks: A Randomized Clinical Trial. Lipsitz LA, editor. The Journals of Gerontology: Series A. 2023 Jan 26;78(1):75–89.