כתב ויתור:בלוג זה לא נועד לאבחן,,,
This blog does not intend to provide diagnosis, treatment, or medical advice. Read more. The content provided on this blog is for informational purposes only. Please consult with a physician or other healthcare professional regarding any medical or health-related diagnosis or treatment options. Information on this blog should not be considered as a substitute for advice from a healthcare professional. The claims made about specific products throughout this blog are not approved to diagnose, treat, cure, or prevent disease.
תבלינים יכולים להפוך ארוחה משעממת לטעימה ונעימה בין רגע. תבלינים גם יכולים להעניק מורכבות וגיוון למאכלים נפוצים, ובכך להפוך אותם לחדשים ומלהיבים. אבל האם אלה כל היתרונות של התבלינים? לפי מחקרים, תבלינים עשויים להועיל לא רק לבלוטות הטעם שלכם. המדע מתחיל לחשוף שתבלינים יכולים לשמש כנוגדי חמצון חזקים.
תבלינים הם חלקים שונים של צמחי תיבול, אותם מגדלים בזכות הניחוח והטעם המהנים שלהם. מקורם של התבלינים יכול להיות בשורשים, קני שורש, גבעולים, קליפה, עלים, פרחים או בזרעים של צמחי תיבול.
שילוב המרכיבים הצמחיים הרבים שהתבלינים מכילים הוא שמעניק להם את פרופיל הטעם הייחודי שלהם. לעתים קרובות מייבשים צמחי תיבול טריים כדי לחזק את הטעם שלהם.
שמנים נדיפים הם אחד המרכיבים שמעניקים לתבלינים את הטעם שלהם. השמנים האלה גם תורמים לניחוח הייחודי של תבלינים רבים. לפי מחקרים, ייתכן שיש לשמנים הנדיפים הללו ולמרכיבים צמחיים מזינים אחרים שהתבלינים מכילים גם סגולות נוגדות חמצון חזקות.
בין התבלינים הנחקרים ביותר שעשויים לסייע להילחם בדלקת כורכום, זנגביל, זעפרן, פלפל שחור וקינמון.
כורכום, ששמו הלטיני הוא Curcuma longa, ידוע גם בשם "התבלין הזהוב", כי יש לו גוון כתום-צהוב עמוק. בתרבויות עתיקות ומסורתיות משתמשים בכורכום למטרות רפואיות זה זמן רב. לדוגמה, ברפואת איורוודה השתמשו בכורכום לשיפור העיכול, להקלה על דלקת מפרקים, לוויסות מחזור הווסת, להקלה על הצטברות גזים ואפילו לחיזוק האנרגיה הכללית בגוף, במטרה לשפר את תוחלת החיים.
לפי מחקרים מודרניים, כורכום עשוי להקל על כאבי המפרקים בדלקת מפרקים ניוונית. זאת בזכות המרכיב הפעיל העיקרי שלו, כורכומין. לפי מחקרים, כורכומין משמש כנוגד חמצון רב-עוצמה, על-ידי מניעת שחרור של ציטוקינים, או חומרי איתות בן-תאי, כמו אינטרלוקין-6, שמקדמים דלקת בגוף.
כורכומין עשוי לסייע בהפחתת הדלקת הזו וגם להקל על כאבים. כורכומין נחקר גם בהקשר של מחלות רבות נוספות, כולל סוכרת, תסמונת מטבולית, מחלת אלצהיימר ומחלת כבד שומני שאינה על רקע אלכוהול.
רוב המחקרים מצאו כי צריכה תזונתית של כורכום אינה מספיקה כדי לנצל את היתרונות הבריאותיים הפוטנציאליים של כורכום. זאת מפני שהגוף לא מסוגל לספוג כורכומין מהתזונה בצורה יעילה.
לאור העובדה שהזמינות הביולוגית של כורכומין שמכיל כורכום בתזונה עלולה להיות נמוכה, ייתכן כי נטילת תוסף כורכומין היא הדרך הטובה ביותר ליהנות מהיתרונות הבריאותיים האפשריים שלו.
זנגביל, ששמו הלטיני הוא Zingiber officinale, הוא תבלין רב-עוצמה עליו ממליצים זה זמן רב כטיפול קו ראשון מבין התרופות הביתיות לבחילות והקאות, במיוחד אצל נשים בהריון. אמנם מחקרים מצביעים על כך שזנגביל יכול להקל על בחילות והקאות, אבל ייתכן שיש לתבלין החריף הזה גם סגולות נוגדות דלקת חזקות.
כך, מחקר מקיף אחד בחן 109 ניסויים מבוקרים ואקראיים בנושא של השפעת זנגביל על בריאות האדם. המחקר גילה כי זנגביל מפחית דלקת בשתי דרכים. ראשית, הוא עוצר שחרור של ציטוקינים (חומרי איתות בין-תאי), ולאחר מכן היא משנה את הביטוי של גנים ספציפיים הנקשרים לדלקת. המחקר גם מצא כי זנגביל עוזר להקל על הכאבים של דלקת מפרקים ניוונית ודלקת מפרקים שגרונית.
לפי מחקרים אחרים, ייתכן שיש לזנגביל סגולות נוגדות דלקת, בזכות התכולה הגבוהה של שוֹגאוֹלים, המרכיבים הפעילים העיקריים של הצמח החריף הזה. שוֹגאוֹלים עשויים לסייע בהפחתת דלקת על-ידי עיכוב אנזימים וציטוקינים דלקתיים כמו ציקלוׁ-אוׁקסיגנז-2 ואינטרלוקין-6. בהתאם לזאת, ייתכן כי זנגביל יכול לתרום להקלה על כאבים.
אמנם ניתן לאכול זנגביל טרי, אבל מחקרים גורסים כי ייתכן שצריכת זנגביל שעבר עיבוד בחום או זנגביל מיובש עשויה להיות מועילה יותר, אם בתזונה ואם בצורת תוסף. זאת מפני שזנגביל טרי עשיר יותר בג'ינג'רוׁלים, ואילו זנגביל שעבר עיבוד בחום עשיר יותר בשוֹגאוֹלים.
זעפרן, ששמו הלטיני הוא Crocus sativus, ידוע כתבלין היקר ביותר בעולם, כי תהליך הקטיף שלו תובעני מאוד מבחינה פיזית. מעבר לכך שהתבלין הצהוב הזה ידוע בזכות מחירו וטעמו, ייתכן שהוא ראוי לתשומת לב גם בזכות השפעתו להפחתת דלקת.
בתרבויות רבות נהוג להשתמש בזעפרן כצמח מרפא זה מאות שנים. מחקרים על זעפרן גילו כי הוא עשוי להועיל במגוון מחלות, כמו יתר לחץ דם, פרכוסים, דיכאון, מחלת פרקינסון ומחלת אלצהיימר.
זאת בזכות קרוֹצין, אחד המרכיבים הפעילים העיקריים של זעפרן. מחקרים מצביעים על כך שקרוֹצין עשוי להגן על תאי המוח מפני מוות תאי מתוכנן (אפופטוזיס), על-ידי הפחתת רמת הדלקת במוח. מחקרים גם מצביעים על כך שקרוֹצין יכול לסייע בהפחתת הביטוי של גנים מעודדי דלקת, ובתוך כך להגן על אברוני תאים ספציפיים, כמו הרשתית התוך-פלזמית, מפני עקה.
מחקרים גם מצביעים על כך שזעפרן עשוי להפחית את רמת מלוֹנדיאלדהיד, סמן מקובל להערכת נזקי רדיקלים חופשיים. רמות מלוֹנדיאלדהיד גבוהות נקשרות גם לרמת דלקת מוגברת, כך שזעפרן יכול לשמש גם בתור נוגד חמצון וגם בתור נוגד דלקת רב-עוצמה.
לזעפרן מהמזון יש זמינות ביולוגית נמוכה. שימוש בזעפרן בתור תבלין בלבד לתיבול מאכלים לא יגדיל את מספר המרכיבים המועילים, כמו הקרוֹצינים, במחזור הדם. זאת מפני שהספיגה של מרכיבי זעפרן מהמעי בצריכת כמויות קטנות של זעפרן היא נמוכה. תוספי זעפרן מאפשרים להתגבר על המכשול הזה, כי הם מכילים כמות מספקת של התבלין על מנת להגדיל את ספיגתו בגוף.
כולם מכירים את הפלפל השחור, זה שמלווה את המלח בכל ארוחה. פלפל שחור ידוע בזכות יכולתו להוסיף טעם חריף לכל מאכל. פלפל שחור הוא תבלין בסיסי הן עבור שפים מנוסים והן עבור בשלנים מתחילים. אולי תופתעו לגלות כי ייתכן שיש לפלפל שחור השפעה נוגדת דלקת חזקה.
פלפל שחור, ששמו הלטיני הוא Piper nigrum, מכיל מספר מרכיבים צמחיים שמעניקים לו את טעמו המורכב. המרכיב העיקרי של פלפל שחור הוא פיפרין, והוא שמעניק לפלפל שחור את החריפות האופיינית שלו.
פיפרין אמנם מחמם ונותן חריפות, אבל הוא גם עשוי לשמש כנוגד דלקת. לפי מחקרים, ייתכן שיש לפיפרין סגולות נוגדות דלקת חזקות. לדוגמה, מחקר אחד בהשתתפות קשישים עם תסמונת מטבולית הדגים ירידה בסמני דלקת לאחר נטילת תוסף עם פיפרין. בקבוצת המבוגרים שקיבלה תוסף עם פיפרין נרשמה ירידה ברמות הפריטין וה-CRP. רמות פריטין ו-CRP גבוהות מעידות על דלקת.
ייתכן שיש לפלפל שחור גם השפעה מאלחשת או משככת כאבים. כך, מחקר אחד בבעלי חיים מצא כי פלפל שחור עזר להקל על כאבים בבעלי חיים לאחר פציעה.
נוסף על כך, הודגם כי פלפל שחור מגביל את הזמינות הביולוגית ואת הספיגה של צמחים וחומרים מזינים רבים אחרים, כמו כורכומין.
לפי מחקרים, פלפל שחור עושה זאת על-ידי עיכוב של גליקופרוטאין-P אנושי וציטוכרום P450 3A4, חלבונים שתורמים לסילוק תרופות ומולקולות אחרות מהגוף.
קינמון, צמח תיבול השייך לזן Cinnamomum, בדרך כלל נקשר לקינוחים טעימים או למאכלים אקזוטיים, אבל ייתכן שיש לצמח הזה גם פעילות נוגדת דלקת רבת-עוצמה. זה אלפי שנים משתמשים בקינמון כצמח מרפא. כיום שימוש בקינמון נחקר גם ברפואה המודרנית. המחקרים הללו מצביעים על כך שקינמון יכול לתרום תרומה משמעותית להפחתת דלקת.
כך, מחקר אחד גילה כי קינמון עוצר את נדידת תאי הדם הלבנים, בפרט של נויטרופילים, בתגובה לחומרי איתות דלקתיים. עצירה של נדידת נויטרופילים יכולה להפחית את רמת הדלקת הכללית.
מחקרי מבחנה, כלומר מחקרים שנערכו מחוץ לגוף האדם, הדגימו כי קינמון מפחית את הרמה של ציטוקינים דלקתיים כמו אינטרלוקין-6 או גורם נמק גידולי אלפא (TNF-אלפא).
מחקרים מצביעים על כך שקינמון עשוי להפחית דלקת על-ידי עיכוב COX-2, אנזים שאחראי להגברת דלקת וכאב. בהתאם לזאת, קינמון עשוי לתרום להקלה על כאבים.
קינמון יכול לתרום תרומה חשובה להפחתת רמות הגלוקוז או הסוכר בדם אצל חולי סוכרת. לפי מחקרים, קינמון עושה זאת בשתי דרכים שונות. ראשית, קינמון עשוי לדמות אינסולין, כלומר הוא גורם לגוף לחשוב שהמרכיבים שמכיל קינמון שנצרך, כמו פוליפנולים, הם אינסולין. שנית, קינמון עשוי לעזור בהגדלת הרגישות להורמונים מורידי סוכר ברקמות גוף עם תנגודת לאינסולין.
לקינמון זמינות ביולוגית גבוהה, כלומר הגוף יכול להפיק תועלת מצריכת קינמון בתזונה. עם זאת, במחלות מסוימות, כמו סוכרת, תוספי קינמון עשויים להעניק תועלת עוד יותר גדולה.
התבלינים יכולים להפוך את החיים לטעימים הרבה יותר. הם יכולים להפוך אורחה משעממת למהנה יותר וגם להפוך מוצרי מזון שגרתיים למדי למאכלים אקזוטיים. לצד כל זה, יש להם הרבה יתרונות נוספים. ככל שרמת העומס על הגוף שלנו גוברת ותורמת לעלייה ברמת הדלקת, שימוש בתבלינים נוגדי הדלקת הללו עשוי להעניק יתרונות בריאותיים למשך שנים רבות.
הפניות:
מאת ד"ר קנדייס מאת'רס, ND
