כתב ויתור
בלוג זה לא אושר על-ידי רשויות הבריאות המקומיות שלכם ולא נועד לאבחן, לטפל או לספק ייעוץ רפואי.
בלוג זה לא אושר על-ידי רשויות הבריאות המקומיות שלכם ולא נועד לאבחן, לטפל או לספק ייעוץ רפואי. התוכן המתפרסם בבלוג זה ניתן כמידע בלבד. יש לפנות לרופא או לגורם מקצועי אחר מתחום הרפואה בכל סוגיה הקשורה לאפשרויות אבחון או טיפול רפואי. אין לראות במידע המתפרסם בבלוג זה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי. הטענות לגבי מוצרים ספציפיים שמופיעות בבלוג זה אינן מאושרות למטרות אבחון, טיפול, ריפוי או מניעת מחלות.
אחת התופעות המדהימות של הטבע היא איך צמחים מסתגלים לסביבתם. באשר לסגולות הרפואיות של צמחים, תכולת התרכובות הפעילות מושפעת במידה רבה על-ידי המיקום הגאוגרפי, הגובה, האקלים וגורמים נוספים. לעתים קרובות "גורמי הסטרס" האלה גורמים לצמח לייצר חומרים מגינים שעוזרים לו לשרוד. לעתים קרובות יש לתרכובות הללו גם השפעה משמעותית לשיפור בריאות האדם.
דוגמה נהדרת להשפעות סביבתיות המובילות לשינויים בהרכב הכימי של צמח היא מאקה פרואנית (Lepidium meyenii). הצמח המרתק הזה שייך לאותה המשפחה כמו כרוב. הוא גם קרוב משפחה קרוב של לפת, אבל אזכורו לצד ירקות נפוצים אחרים ממשפחת המצליבים כמעט עושה עוול לסגולות הבריאותיות שלו, גם אם לצמחים אחרים ממשפחת המצליבים יש יתרונות בריאותיים משלהם. העניין הוא שמאקה זה צמח מיוחד מאוד, והוא בהחלט ראוי להערכה לה הוא זוכה.
מאקה הוא צמח שמקורו באזור צפון פּוּניה של פרו ובוליביה, שם הוא גדל בדרך כלל בגובה של 3300 עד 4300 מטר, ממש מעל קו העצים, אבל מתחת לכיפת השלג התמידי. מאקה הוא הצמח האכיל שגדל בגובה הרב ביותר בעולם. עם זאת, האזור של פּוּניה היא סביבה קשה מאוד לצמחים, ולא רק בגלל הגובה הרב. בכל עונות השנה הטמפרטורה יכולה להשתנות בין מתחת לאפס לכ-15 מעלות צלזיוס. אפילו בתקופות של בצורת במובן של היעדר משקעים, הלחות באזור הזה נשארת די גבוהה. כתוצאה מכך, כפור היא תופעה שכיחה בעונת גידול הצמחים. לסיכום, כל "גורמי הסטרס" הסביבתיים האלה מובילים להרכב הכימי הייחודי של מאקה פרואנית.
מאקה הוא צמח קטן המגיע לגובה ולקטור של כ-15 ס"מ. צורתו של שורש מאקה דומה ללפת, והקוטר שלו בעת הקציר משתנה מ-2.5 עד 8 ס"מ. השורש הוא החלק של הצמח אותו מעריכים זה אלפי שנים, בזכות יכולתו להעניק אנרגיה ולשפר את הסיבולת והפוריות. עבור אנשי פּוּניה זה עדיין צמח מאכל חשוב.
מאקה הוא צמח חריף. למעשה, "חריף" זאת מילה יפה כדי לתאר טעם חזק ומריר. אבל יש בטעם הצמח הזה גם מתיקות. מדובר בטעם מעניין ולא שגרתי, והטעם הזה יכול להשתנות בהתאם לתנאי הגידול השונים. יש גם צורות שונות של מאקה עם הרכבים כימיים ושימושים שונים. נהוג לסווג את השורשים ל-3 קבוצות בסיסיות לפי צבעם:
אבקת מאקה מיובשת עשירה בחומרים מזינים, במיוחד במינרלים כמו סידן, מגנזיום, אבץ ואשלגן. היא גם מכילה כ-13-16% חלבון ועשירה בחומצות אמינו חיוניות. היא גם עשירה בסיבים (8.5%), פחמימות (59%) וחומצות שומן חופשיות (2.2%). למרות הפרופיל התזונתי המעולה של מאקה, ההרכב הפיטו-כימי שלה עוד יותר מעניין. מאקה מכילה תרכובות ייחודיות רבות, אבל לפני הכול חשוב לציין כי ידוע שצמחים ממשפחת המצליבים מכילים תרכובות הידועות בשם גלוּקוֹזינוֹלטים. התרכובות האלה הן החומרים נוגדי הסרטן החשובים שמכילים ירקות כמו כרוב עלים, כרוב, ברוקולי וכד'. הן גם משפיעות לטובה על מטבוליזם ההורמונים. הגלוּקוֹזינוֹלטים שמכיל צמח המאקה הם ייחודיים, כאשר בנזיל גלוּקוֹזינוֹלטים וגלוּקוֹ-טרוֹפּאוֹלין חשובים במיוחד לפעילותו.
מאקה מכילה גם מספר אלקלואידים ייחודיים המכונים ביחד "מקאמידים", בהם מקארידין ומקַאֵן. באופן כללי, אלקלואידים הן תרכובות עם פעולה מהירה. האלקלואידים של מאקה משפיעים על מנגנוני בקרה מסוימים בהיפותלמוס, בלוטת יותרת המוח, יותרות הכליה ואברים אחרים של המערכת האנדוקרינית. קרוב לוודאי שהתרכובות החשובות האלה אחראיות במידה רבה להשפעה האדפטוגנית של מאקה.
אנתוֹ-ציאנידינים ופלבונואידים אחרים, תרכובות המוּכּרות בעיקר מגרגרי יער, הם שאחראים לצבע של מאקה שחורה ומאקה אדומה. הפיגמנטים האלה גם תורמים לחלק מהיתרונות הבריאותיים של מאקה, במיוחד לפעילות נוגדת חמצון.
מאקה מכילה גם אלקאמידים. התרכובות האלה מורכבות בעיקר בתור המרכיבים של הצמח קיפודנית (אכינצאה) שגורמים לעקצוץ בלשון.
לבסוף, מאקה מכילה שורה של סטרוׁלים, כולל בראסיקאסטרוֹל, בטא-סיטוֹסטרוֹל, קמפּסטרוֹל וסטיגמאסטרוֹל.
כשאני מתבונן על ההרכב הכימי של מאקה, אני בהחלט יכול להבין למה טעמו של צמח המאכל הזה הוא כל-כך ייחודי. אני גם יכול להבין איך הבדלים קטנים ביחס בין התרכובות הפעילות הללו במאקה עם צבעים שונים וגם התמצית המוקרשת יכולים להניב תוצאות שונות.
אבקת מאקה פרואנית מיוצרת משורשים שנקצרו, יובשו בשמש, נוקו ונטחנו לאבקה דקה. בתהליך הזה אף פעם לא מחממים את השורשים לטמפרטורה העולה על 45 מעלות צלזיוס (115 פרנהייט), מה שתורם לשימור מקסימלי של החומרים המזינים, האנזימים והגלוּקוֹזינוֹלטים המועילים.
בהכנת אבקת מאקה מוקרשת קודם מרתיחים את השורשים שיובשו בשמש, ואז מפעילים עליהם לחץ כדי לסלק את כל תכולת העמילן. נדרשים 4 ק"ג של אבקת שורש מאקה כדי לייצר ק"ג אחד של תמצית מאקה מוקרשת (יחס 4:1). חימום המאקה הורס את האנזימים ומשנה חלק מהגלוּקוֹזינוֹלטים, אך הוא כן מרכז רבות מהתרכובות הפעילות וגם מקל על העיכול שלהן. לדוגמה, חימום מגביר ייצור של סוּלפוֹרפאן, נגזרת של גלוּקוֹזינוֹלטים ממאקה המוּכּרת בעיקר בתור מרכיב של נבטי ברוקולי.
מאקה הוא צמח מאכל. בהתאם לזאת, יש עדויות התומכות בתרומתו לשיפור הבריאות. מאחר שתושבי פרו ממרכז האנדים צורכים מאקה בצורה מיובשת, בכמויות של >20 גר' ביום, יש אוכלוסיית מחקר היסטורית אותה ניתן לבחון כדי לבדוק את הבטיחות וההשפעה של מאקה. יש מחקר אחד שראוי לציין במיוחד. המחקר הזה מבוסס על סקר, והוא בדק את הצריכה של מאקה, ההיבטים החברתיים והדמוגרפיים, המצב הבריאותי והשכיחות של שברים בקרב גברים ונשים בגילאים 35-75 שנה מהאוכלוסייה הזו. התוצאות מצביעות על כך שצריכת מאקה נקשרת לדירוגים גבוהים יותר באופן משמעותי של המצב הבריאותי. היא גם נקשרת לשיעור נמוך יותר של שברים ודירוגים נמוכים יותר של סימנים או תסמינים של מחלת גובה כרונית. נוסף על כך, צריכת מאקה נקשרת למדד מסת גוף ולחץ דם נמוכים יותר.
מחקר אחר הדגים השפעה דומה על דירוגי בריאות, אבל גם הראה שצריכת מאקה נקשרת לרמות נמוכות יותר של אינטרלוקין-6 (IL-6), מדד חשוב של דלקת ונזקי חמצון. רמות גבוהות של IL-6 נקשרות להזדקנות, השמנה, עלייה בשכיחות של מחלות לב וכלי דם, ירידה קוגניטיבית ותוחלת חיים קצרה יותר. גם מגורים בגובה רב יותר נקשרים לרמות גבוהות יותר של IL-6. בהתאם לזאת, נראה כי הטבע נתן פתרון לאנשים שחיים בגובה הרב של הרי האנדים.
אחד היתרונות הידועים של מאקה הוא שיפור החשק והתפקוד המיני, הן אצל גברים והן אצל נשים. ניסויים קליניים אישרו את הסגולות האלה, כולל יעילותה של מאקה בהפרעות זקפה. נראה כי צמח המאקה לא משפיע על רמת הטסטוסטרון באופן ישיר, אלא פועל על כל המערכת האנדוקרינית ומפחית את ההשלכות המזיקות של סטרס תוך שיפור מצב הרוח, האנרגיה והסיבולת. גם נשים מגיבות היטב למאקה. לדוגמה, במחקר קטן אחד, מחקר אקראי, כפול-סמיות ומבוקר פלצבו עם החלפת הקבוצות בהשתתפות נשים לאחר חידלון וסת, הודגם כי מאקה מפחיתה חרדה ודיכאון וגם מביאה לירידה במדדים של הפרעות בתפקוד מיני.
האמת היא שהפרעות בתפקוד מיני שכיחות מאוד בחברה המודרנית, בכל רחבי העולם. 20-30% מהגברים ו-40-45% מהנשים בעולם סובלים מהפרעות בתפקוד מיני. רוב ההפרעות בתפקוד מיני קשורות לחשק המיני אצל נשים וגברים ולהפרעות זקפה אצל גברים. מאחר שמאקה משפיעה על שני הגורמים המשמעותיים להפרעות בתפקוד מיני ומשפרת אותם, אין זה פלא שהשימוש הזה הוא ככל הנראה הסיבה בגללה רוב הגברים והנשים מעוניינים להוסיף מאקה לתפריט שלהם.
יש למאקה כל המאפיינים של "אדפטוגן". קרוב לוודאי שבגלל זה משווקים מסוימים מכנים אותה בטעות "ג'ינסנג פרואני". צמח המאקה אינו שייך למשפחת הג'ינסנג, אבל יש לו סגולות אדפטוגניות, בדומה לג'ינסנג. לאורך ההיסטוריה השתמשו באדפטוגנים כדי:
אחד הממצאים העקביים של הניסויים הקליניים בבני אדם הוא שמאקה משפרת את דירוגי מצב הרוח, מפחיתה תחושות של סטרס ושל חרדה ומגבירה את תחושת האנרגיה.
אחד הממצאים של המחקר המוזכר למעלה שנערך בהרי האנדים בפרו הוא שמאקה מורידה את לחץ הדם. מחקר כפול-סמיות אחד בהשתתפות גברים בריאים הדגים כי נטילת מאקה מוקרשת מביאה לירידה בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי לאחר 12 שבועות. מחקר אחר בקרב נשים לאחר חידלון וסת גם הדגים ירידה בלחץ הדם כתוצאה מנטילת אבקת מאקה באופן קבוע.
המינון המקובל של אבקת מאקה מיובשת או מאקה מוקרשת הוא בדרך כלל 1,500-3,000 מ"ג פעם או פעמיים ביום. ייתכן שיידרשו מינונים גבוהים יותר כדי להשיג השפעות טיפוליות יותר, אבל מינון של 1.5-6 גר' ביום מתאים לשיפור הבריאות הכללית.
זכרו כי התגובה למאקה משתנה מאדם לאדם, כמו עם כל מזון. לאנשים קטנים יותר מומלץ להתחיל מהסף התחתון של טווח המינונים. לאנשים גדולים יותר אפשר לקחת מינונים גבוהים יותר.
בדרך כלל מאקה נסבלת היטב. אם היא גורמת לגירוי במערכת העיכול, שקלו שימוש במאקה מוקרשת.
