beauty2 heart-circle sports-fitness food-nutrition herbs-supplements
Wellness

L-Serine: שיטה חדשנית לטיפול ב-ALS, פרקינסון ואלצהיימר

19 אוגוסט 2019

מאת ד"ר מייקל מורי

במאמר זה:

ישנה פריצת דרך בהתהוות בטיפול בטרשת אמיוטרופית צידית (ALS), המוכרת גם בשם מחלת לו גריג. היא לא זוכה למספיק פרסום בגלל שאף חברת תרופות גדולה לא עומדת מאחורי הטיפול, שעשוי מתרכובת תזונתית. חומצת האמינו L-serine. חוץ מזה, יש עוד חדשות טובות, שכן פריצת הדרך הזו עשויה גם לעזור לטפל במחלת מוח ניווניות אחרות, כגון פרקינסון ואלצהיימר.

אבל הכל מתחיל ב-ALS. ALS מוביל לניוון הדרגתי של תאי המוח הגורמים לתנועות השרירים ושולטים בהן. כתוצאה מכך, המחלה מובילה בסופו של דבר לשיתוק מוחלט או כמעט מוחלט. המחלה התגלתה לראשונה כאשר היא משפיעה על היכולת לבצע פעולות רצוניות עם השרירים, ומטופלים בשלבים מאוחרים יותר של המחלה עשויים להפוך למשותקים לחלוטין. זו מחלה שוברת לב, שעשויה להחמיר במהירות או בקצב איטי.

התיאוריה של הכל על הפיזיקאי התיאורטי סטיבן הוקינג, או שהם עשויים להכיר את עבודתו. הוא היה האיינשטיין של דורו, עד שנפטר ב-2018.

פריצת הדרך

הגילוי שעשוי לעצור, להאט ואפילו לבטל חלק מהנזק שעשו כבר מחלות ניווניות לא התרחש באוניברסיטה גדולה, בחברת תרופות גדולה, או במעבדה ממשלתית. הוא הגיע דווקא מאתנובוטניסט בשם פול קוקס. אתנובוטניקה היא המחקר של הדרכים בהן קהילות ילידיות משתמשות בצמחים במנהגיהן ובתזונתן. בשנות ה-90 המאוחרות, קוקס, שעשה את הדוקטורט שלו בהארווארד, החל להתעניין בניסיון לפתור חידה שבלבלה חוקרים במשך עשרות שנים. הוא רצה להבין מדוע לבני הצ'מורו מגואם היה סיכוי הגבוה מפי 100 משאר האוכלוסייה לפתח תסמינים הקשורים למחלות מוח ניווניות כגון ALS, אלצהיימר ופרקינסון: בליעת מילים, שיתוק פנים, אובדן כישורים מוטוריים, חוסר יכולת לזוז ושיטיון. הוא מצא את תשובתו ב-2002 כאשר הוא הסיק כי הם הרעילו את עצמם כל פעם שהם נהנו מהמעדן החביב עליהם - עטלף שבושל בחלב - עם העיניים, הכנפיים וכל שאר חלקי גופו. 

ב-2002, קוקס ואוליבר סאקס, הנוירולוג המנוח והמחבר של ספרים כגון "התעוררות" (שגם הפך בהמשך לסרט בכיכובי של רובין וויליאמס) ו"האיש שחשב שאשתו היא כובע", פרסמו מאמר בכתב-העת Neurology שהציג תיאוריה שבעטלפים יש ריכוז גבוה של תרכובת רעילה בשם מתיל-אמינו-ל-אלנין (BMAA), שאחראית לניוון המוח. גם באוכלוסיות אחרות בעולם, שהעיקריות בהן הן ארה"ב וצרפת, היו רמות גבוהות של BMAA בתזונה ממקורות שאינם עטלפים, שמקושרים גם הם ל-ALS.  

המכנה המשותף הוא חשיפה ל-BMAA מציאנובקטריה, שהיא האורגניזם העתיק ביותר בעולם. בגואם, העטלפים אכלו זרעי ציקס שמערכת השורשים הייחודית שלהם הייתה עשירה בציאנובקטריה. בחלקים אחרים בעולם עם עליות חדות במיוחד במקרי ה-ALS, היו מעורבים מקורות אחרים לציאנובקטריה. החיידקים האלו מוכרים גם בשם אצה כחולה-ירוקה (הערה: כלמקורות האצות הכחולות-ירוקות במותג California Gold Nutrition של iHerb נבדקו ונמצאו נקיים מ-BMAA). ציאנובקטריה קיימת באוקיינוסים, באגמים, בשלוליות, בבריכות טבעיות ואפילו מתחת לפני השטח במדברים מכווית עד לאריזונה. לעתים קרובות, חיידקי ציאנובקטריה מלאים ב-BMAA. בני הצ'מורו פשוט קיבלו מינונים גבוהים מאוד של רעל שאנחנו נחשפים אליו כל הזמן. 

כיצד סרין מונע רעילות BMAA

BMAA פוגע במוח בכך שהוא משנה את הצורה של חלבונים במוח דרך החלפת ה-L-serine. בגדול, תאי המוח מזהים בטעות את ה-BMAA - ואת הצורה הרעילה יותר שלו ניטרוזו-BMAA - כ-L-serine, וכאשר הם משתמשים ב-BMAA במקום ב-L-serine בחלבונים שתא המוח מייצר, זה מוביל לכך שצורת החלבון אינה תקינה, מה שמוביל לניוון של החלבון ולהרעלה של תאי המוח. החלבונים אינם מקופלים כראוי. הם מקופלים בדרכים מוזרות, או שאינם מקופלים כלל. חלק גדול מהמחקר הראשוני בנושא נעשה ע"י מדענים שעבדו במעבדות כימיית המוח של קוקס בג'קסון הול, וויומינג.

השפעות אפשריות של BMAA על מחלת האלצהיימר

BMAA שנמצא במוח עלול לגרום גם להיווצרות של רעלן שנקרא בטא-קרבונט. התרכובת הזו יכולה להיצמד לקולטנים לנוירוטרנסמיטרים על תאי המוח, כולל קולטן אחד שנקרא קולטן נ-מתיל-ד-אספרטט (NMDA). הדבר מוביל למוות של תאי מוח ממספר סיבות שבסופו של דבר משאירות את התא פגיע לנזק.

מחקרים ניסיוניים עם BMAA ו-L-serine

בניסויים קדם-קליניים, כאשר תאי מוח שנחשפו ל-BMAA נחשפו גם ל-L-serine הדבר מנע את ההיווצרות של חלבונים לא מקופלים, או חלבונים מקופלים שלא כהלכה. בנוסף, L-serine מנע עלייה בהיווצרות של אנזים שגורם למוות תאי במוח שנגרם מ-BMAA. 

מחקר שערך חוקר מאוניברסיטת מיאמי ב-2016 מספק תמונה ברורה לגבי כמה L-serine חשוב כדי להגן על המוח. קופים שיש להם גן שאצל בני אדם קשור לסיכון גבוה לחלות באלצהיימר קיבלו בננות עם BMAA, L-Serine או שילוב של שניהם. בקרב קופים שקיבלו BMAA היו הפלאק והסיבים הקשורים האופייניים לאלצהיימר, אבל בקרב קופים שקיבלו L-serine היו 80-90% פחות קשרים כאלו ברקמות המוח שלהם. 

ניסויים קליניים עם L-Serine לטיפול ב-ALS

המחקר הקדם-קליני עם L-serine על ALS היה כה מבטיח, עד שהוא עכשיו משמש בניסויים קליניים על בני אדם כדי לקבוע כמה הוא עשוי להיות יעיל נגד המחלה המשתקת הזו. המחקר הראשון, שהוא מחקר קליני בשלב 1, נעשה כדי להעריך את מידת הבטיחות של מינונים של 0.5, 2.5, 7.5 ו-15 גרם פעמיים ביום. המטופלים שקיבלו את ה-L-serine הושוו למטופלים שקיבלו פלצבו ב-5 ניסוים קליניים אחרים על ALS. התוצאה העיקרית הייתה ש-L-Serine בטוח בכל המינונים. המחקר השווה גם בין ההבדלים בהידרדרות התפקוד, לפי הציון בדירוג התפקוד המתוקן של ALS (ה-ALSFRS-R), בין נוטלי ה-L-serine לבין קבוצת הפלצבו. התוצאות היו מדהימות עבור אנשים שנטלו מינון של 15 גרם פעמיים ביום. המינון הזה הניב ירידה מדהימה של 85%. מן הסתם, התוצאות הללו מבטיחות ביותר. ניסוי קליני בשלב 2 כבר בעיצומו במרכז הרפואי דארטמות'-היצ'קוק. עם זאת, בגלל ש-L-serine בטוח לשימוש, ובגלל היעדר טיפול רפואי יעיל למחלה, עבור חולי ALS אין כל נזק בנטילת תוספי L-serine כבר עכשיו.

תושבי אוגימי

האי אוקינאווה ידוע בכך שתושביו חיים חיים ארוכים ובריאים. הכפר המבודד אוגימי נחשב לאב הטיפוס ל"כפר של אריכות ימים" והוא מאכלס 4,000 אנשים בחלקו הצפוני של האי. לפי ארגון הבריאות העולמי, הכפר הקטן הזה מכיל את מספר בני ה-100 ומעלה הגבוה בעולם ביחס לכלל האוכלוסייה שלו. כנראה שיש מספר רב של גורמים שתורמים לבריאות ולאריכות הימים של התושבים. מעבר לתזונה ואימון גופני, יש בכפר קהילה מטריארכלית אינטימית ומלאה במערכות יחסים. ועדיין, מעניין לראות כי התזונה של תושבי אוגימי עשירה ב-L-serine, בערך פי 3 או 4 בהשוואה לתזונה אמריקאית ממוצעת.

L-Serine לעומת פוספטידיל סרין

במוח, סרין נצמח לחומצות שומן וגליצרול כדי לייצר פוספטידיל סרין ולהפוך לפוספוליפיד העיקרי במוח. פוספטידיל סרין (PS) הוא גורם משמעותי בקביעת השלמות והנזילות של קרום התא. לרוב המוח יכול לייצר רמות מספיקות של פוספטידיל סרין, אבל ישנן ראיות לכך שרמות בלתי מספקות של PS בקרב זקנים עשויות להיות קשורות לדיכאון ו/או תפקוד שכלי לקוי. ישנן תוצאות חיוביות ממספר מחקרים בסמיות כפולה על נטילת תוספי PS. במיוחד, המחקרים הללו מראים כי PS משפר את רמות התפקוד המנטלי, מצב הרוח וההתנהגות בקרב נבדקים זקנים, כולל כאלו שהיו בשלבים מוקדמים של אצלהיימר ופרקינסון. שלא כמו תרופות נוגדות דיכאון רגילות, פוספטידיל סרין אינו משפיע על רמות הסרוטונין או על נוירוטרנסמיטרים אחרים, מה שרומז על מנגנון פעולה אחר, כגון הפחתה בהפרשה של הורמון המתח קורטיזול. המינון הסטנדרטי של PS הוא 300 מ"ג ביום, אבל עקב התוצאות שהוזכרו קודם לכן, ייתכן כי נטילת תוספי L-serine בלבד תביא לתוצאות טובות יותר.

נטילת תוספים המכילים L-serine

בהתבסס על המחקר בשלב הראשון, נטילת תוספים של 15 גרם L-serine פעמיים ביום הינה בטוחה, ונראה כי זהו המינון היעיל ביותר לחולי ALS ואולי אף לחולי אלצהיימר. לחלופין, ניתן ליטול 300 מ"ג של פוספטידיל סרין (PS)ביום.

מאמרים קשורים

הצג הכל

Wellness

היתרונות הבריאותיים של ארניקה מונטנה (Arnica Montana)

Wellness

9 יתרונות בריאותיים של קואנזים Q10

Wellness

סלקו מתכות כבדות מהגוף שלכם