מהו רסברטרול?

רסברטרול (RSV) הוא פוליפנול טבעי המשמש כפיטואסטרוגן. הוא מצוי בגרגרי יער, באגוזים, בענבים ובצמחים נוספים שהם פופולריים ברפואה אסיאתית. ממצאים מחקריים מצטברים של ניסויים בבעלי חיים ובבני אדם תומכים בהשערה כי ייתכן שיש לרסברטרול השפעה מועילה על שורה של הפרעות רפואיות ופסיכיאטריות, בזכות השפעה נוגדת דלקת ונוגדת חמצון . עם זאת, הממצאים של רוב המחקרים בבני אדם מוגבלים בגלל ליקויים במבנה של אותם המחקרים והמדגמים הקטנים. ייתכן שרסברטרול עשוי להביא לשינויים בביטוי גנים אשר דומים לשינויים שגורמת הגבלת צריכה קלורית, ולכן נחקרת השפעתו האפשרית על הארכת תוחלת החיים. עם זאת, הממצאים של מחקרים בפרימאטים (ולא בבני אדם) אינם עקביים. 

איך רסברטרול עובד?

ייתכן שההשפעה המועילה של רסברטרול על מצב הרוח, על חרדה ועל התפקוד הקוגניטיבי נובעת ממגוון מנגנונים שונים. ממצאים מחקריים מצטברים תומכים בהשערה כי רסברטרול מגן מפני התפתחות מחלות ניווניות במערכת העצבים, והוא עשוי להאט את קצב ההחמרה של תסמינים קוגניטיביים. ממצאי מחקרים בבעלי חיים מצביעים כי ייתכן שיש לרסברטרול השפעה המגינה על תאי עצב במחלת פרקינסון, במחלת הנטינגטון, בטרשת נפוצה, במחלת אלצהיימר ובמחלות ניווניות אחרות של מערכת העצבים. ממצאים של מחקרים שנערכו אין ויוו (בגוף החי) מצביעים על כך שההשפעה האנטי-דכאונית והאנטי-חרדתית של רסברטרול נובעת מעיכוב פוספודיאסטרז-4. במחקר שפורסם לאחרונה וחקר מודל של מניה בבעלי חיים, רסברטרול מנע ואף שיקם נזקי חמצון לחלבונים ולשומנים באזורים רבים במוח. ייתכן שההשפעות המועילות של רסברטרול על מחלת אלצהיימר נובעות מתרומתו להפחתת הסיכון להתפתחות של תסמונת מטבולית, מה שמביא להפחתת התהליכים הדלקתיים בגוף ובפרט במוח, להרחבת עורקי המוח וגם להשפעה מגינה ישירה על תאי העצב בקליפת המוח המדיאלית ובהיפותלמוס. לבסוף, רסברטרול משרה שינויים אפיגנטיים ב-DNA אשר עשויים להפחית את הסיכון להתפתחות של מחלות כרוניות שונות.

איך רסברטרול יכול לתרום לשיפור התפקוד הקוגניטיבי?

ממצאים מצטברים של מחקרים בבעלי חיים וכן מספר ניסויים קליניים בבני אדם הביאו להתעניינות רבה בשימוש ברסברטרול לשיפור התפקוד הקוגניטיבי במבוגרים בריאים, וגם כטיפול אפשרי במחלת אלצהיימר ובמחלות ניווניות אחרות של מערכת העצבים.

עד כה, ממצאי המחקרים של ההשפעות הקוגניטיביות של רסברטרול ושל פיטואסטרוגנים אחרים באנשים בריאים אינם עקביים. ייתכן שחוסר העקביות משקף הבדלים במינונים, במשך המחקר ובבדיקות שבוצעו להערכת התפקוד הקוגניטיבי. בגברים בריאים שקיבלו טיפול קצר ברסברטרול (250 עד 500 מ"ג) הודגמה התגברות של זרימת הדם במוח שהייתה תלויית מינון, אך לא נצפה שיפור בתפקוד הקוגניטיבי. במחקר שנערך במשך 4 שבועות, מבוגרים בריאים שקיבלו רסברטרול במינון 500 מ"ג דיווחו על ירידה ניכרת ברמת העייפות, אך לא נצפו שינויים בתפקוד הקוגניטיבי. במחקר שנערך במשך 26 שבועות, קשישים בריאים עם עודף משקל שקיבלו שילוב של רסברטרול עם קוורצטין הדגימו שיפור בזיכרון, לצד שיפור בקישוריות התפקודית בהיפוקמפוס ובמטבוליזם של גלוקוז בתפקודי המוח הגבוהים. ייתכן שרסברטרול תורם לשיפור התפקוד הקוגניטיבי בקשישים בריאים. סקירה שיטתית של 23 ניסויים אקראיים ומבוקרים מצביעה על שיפור קטן עד בינוני בתפקוד הקוגניטיבי בקרב גברים קשישים ונשים לאחר חידלון וסת שנטלו רסברטרול במינון 150-200 מ"ג/יום במשך 14 שבועות בלבד. נצפתה קורלציה בין השיפור בתפקוד הקוגניטיבי לשיפור בזרימת הדם במוח.

פוליפנולים, כולל רסברטרול, מעוררים עניין גובר בעולם המחקר, בגלל תפקידם האפשרי במניעת מחלת אלצהיימר. עם זאת, עבודת המחקר בתחום זה עדיין נמצאת בשלביה המוקדמים, ומספר הניסויים הקליניים שבוצעו בבני אדם הוא קטן. במחקר שלב 2 כפול-סמיות ומבוקר פלצבו שנערך במרכזים מרובים במשך 52 שבועות, להערכת הבטיחות והסבילות של רסברטרול, הנבדקים (N=119) שאובחנו עם מחלת אלצהיימר ברמת חומרה קלה עד בינונית שובצו באקראי לקבלת פלצבו או רסברטרול. בהתחלה הנבדקים שטופלו ברסברטרול קיבלו 500 מ"ג/יום, כאשר המינון הועלה ב-500 מ"ג בכל 13 שבועות, עד מינון מקסימלי של 2000 מ"ג/יום. הנתונים שנאספו במהלך המחקר כללו רמות סמנים ביולוגיים של מחלת אלצהיימר, נתונים של בדיקת MRI וולומטרית, והתוצאות הקליניות. נמצא כי בקרב הנבדקים בקבוצה שקיבלה רסברטרול נצפתה ירידה איטית יותר ברמות הסמנים הביולוגיים במערכת העצבים המרכזית, מה שעשוי לשקף ירידה בהצטברות של עמילואיד-בטא במוח. כמו כן, חשוב לציין כי בקבוצה שקיבלה רסברטרול נצפו רמות נמוכות יותר של MMP-9, סמן ביולוגי שנקשר לסיכון מוגבר לתהליכים ניווניים במערכת העצבים אשר מזוהים עם מחלת אלצהיימר. לפי הממצאים הללו, ייתכן שיש לרסברטרול השפעה מגינה ישירה על תאי העצב, אשר מושגת על-ידי הפחתת החדירות של מחסום דם-מוח לגורמים פרו-דלקתיים. תופעות הלוואי הנפוצות ביותר שדווחו היו בחילה, שלשול וירידה במשקל. בניתוח מחקר רטרוספקטיבי שהתמקד בנבדקים עם מחלת אלצהיימר אשר קיבלו רסברטרול באותו מחקר שלב 2 (המחקר הנ"ל), הודגם שיפור ניכר ברמות הסמנים הביולוגיים במערכת העצבים המרכזית ובפלזמה בהשוואה לקבוצת הפלצבו. כמו כן, הודגמו תוצאות טובות יותר במדדים של פעולות היומיום. נדרשים מחקרים נוספים כדי להעריך את חשיבות השינויים ברמות הסמנים הביולוגיים שנקשרים לרסברטרול בחולי אלצהיימר.  

רסברטרול ודיכאון

חקר רסברטרול כטיפול אפשרי לדיכאון נמצא בשלבים מוקדמים מאוד. הממצאים של מחקרים אין ויוו ובבעלי חיים מצביעים על כך שיש לרסברטרול השפעה מגינה על תאי העצב מפני שינויים פתולוגיים במוח שנגרמים על-ידי עקה חמצונית ותהליכים דלקתיים, כאשר שינויים אלה יכולים לגרום למצב רוח ירוד. לאחרונה הממצאים האלה מעוררים עניין רב ברסברטרול כטיפול אפשרי בדיכאון. 

האם רסברטרול בטוח לשימוש? 

בדרך כלל הסבילות של רסברטרול במינונים המקובלים היא טובה. תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של רסברטרול הן שלשול, בחילה וירידה במשקל. תופעות לוואי חמורות יותר דווחו עבור מינונים גבוהים של עד 2000 מ"ג פעמיים ביום. לא דווח על תגובות חריגות עם תרופות אחרות. עם זאת, ידוע כי מינונים גבוהים של רסברטרול מעכבים את אנזימי ציטוכרום P450, מה שיכול לגרום לאינטראקציות עם תרופות רבות. 

איך להפיק את המקסימום משימוש בתוסף רסברטרול? 

תחום חשוב שבו מתמקדים מחקרים המתקיימים בימים אלה הוא פיתוח תוספי רסברטרול עם זמינות ביולוגית גבוהה יותר, על מנת להגביר את ההשפעות הפוטנציאליות המועילות של רסברטרול על הגוף והמוח. ייתכן שהתועלת הפוטנציאלית של רסברטרול לתפקוד הקוגניטיבי מוגבלת כאשר נוטלים רסברטרול לבדו, בגלל הזמינות הביולוגית הנמוכה שלו שנגרמת על-ידי חוסר יציבות, חמצון מהיר בחשיפה לחום ולאור, מסיסות נמוכה במים וגם קצב פירוק גבוה בכבד. לפי ממצאי מחקרים אין ויוו ובבעלי חיים, ייתכן שניתן להגביר גם את הזמינות הביולוגית וגם את היעילות של רסברטרול בשימוש להתוויות קליניות שונות על-ידי שילוב רסברטרול עם מוצרים טבעיים נוספים. מחקר שנערך לאחרונה גילה כי שילוב של רסברטרול עם פיפרין הגדיל באופן משמעותי את הזמינות הביולוגית שלו במוח והגביר את זרימת הדם במוח, אך לא שיפר את התפקוד הקוגניטיבי או מצב הרוח. נדרשים מחקרים גדולים בבעלי חיים ובבני אדם כדי לברר כיצד הבדלים גנטיים, גיל, מגדר, תזונה והרכב המיקרוביום משפיעים על הזמינות הביולוגית של רסברטרול. ההבדלים בזמינות הביולוגית של רסברטרול אצל אנשים שונים מרמזים כי צריך להתאים את המינון היעיל המינימלי של רסברטרול — כאשר נוטלים אותו לבד או בשילוב עם מוצרים טבעיים אחרים, או כתוספת לטיפול תרופתי — באופן אישי לכל מטופל ומטופל.

נעשים מאמצים לשפר את הזמינות הביולוגית של רסברטרול באמצעות שיטות סניקה חדשניות ונגזרות סינתטיות למחצה, כולל כמיסת ננו בחלקיקי ננו של לפידים או ליפוזומים, תחליבי ננו וגישות נוספות. ממצאי מחקרים מוקדמים נראים מבטיחים, אבל נדרשים מחקרי אין ויוו נוספים כדי לגבש גישות שהן גם מתאימות לשימוש קליני וגם בטוחות. 

רסברטרול הוא תרכובת מבטיחה 

רסברטרול נראה מבטיח כטיפול עתידי חשוב שאינו תרופתי לבעיות רפואיות ונוירו-פסיכיאטריות רבות. המחקר של רסברטרול כטיפול אפשרי בירידה קוגניטיבית אצל חולי אלצהיימר, במחלות ניווניות אחרות של מערכת העצבים ובדיכאון עדיין נמצא בחיתוליו. רוב הממצאים המחקריים שהצטברו עד כה מגיעים ממחקרים בבעלי חיים. נערך רק מספר מצומצם של ניסויים קליניים בבני אדם, בעיקר בנבדקים בריאים. נדרשים ניסויים קליניים גדולים, ארוכי טווח ומבוקרי פלצבו בבני אדם כדי להעיך את פרופיל הבטיחות של רסברטרול, לאפיין טוב יותר את האינטראקציות הפוטנציאליות עם מוצרים טבעיים או עם תרופות אחרות, לזהות אפשרויות לשיפור הזמינות הביולוגית ולקבוע את המינונים האופטימליים והבטוחים לטיפול בהפרעות רפואיות ונוירופסיכיאטריות.

References:

  1. Adeghate E, Donath T, Adem A. (2013) Alzheimer disease and diabetes mellitus: do they have anything in common? Curr Alzheimer Res.; 10:609–617. 
  2. Amri A, Chaumeil JC, Sfar S, Charrueau C. (2012) Administration of resveratrol: What formulation solutions to bioavailability limitations? J Control Release.; 158:182–193. 
  3. Baur JA, Sinclair DA. (2006) Therapeutic potential of resveratrol: the in vivo evidence. Nat Rev Drug Discov.; 5:493–506. 
  4. Blanchet J, Longpre F, Bureau G, Morissette M, DiPaolo T, et al (2008) Resveratrol, a red wine polyphenol, protects dopaminergic neurons in MPTP-treated mice. Prog Neuropsychopharmacol Biol Psychiatry.; 32:1243–1250. 
  5. Chimento, A., De Amicis, F., Sirianni, R., Stefania, M. et al (2019) Progress to Improve Oral Bioavailability and Beneficial Effects of Resveratrol  J Mol Sci.; 20(6): 1381.
  6. Colman RJ, Beasley TM, Kemnitz JW, Johnson SC, Weindruch R, Anderson RM. (2014) Caloric restriction reduces age-related and all-cause mortality in rhesus monkeys. Nat Commun.; 5:3557. 
  7. Cottart CH, Nivet-Antoine V, Beaudeux JL. (2014) Review of recent data on the metabolism, biological effects, and toxicity of resveratrol in humans. Mol Nutr Food Res.; 58:7–21. 
  8. De Santi SC, Pietrabissa A, Spisni R, Mosca F, Pacifici GM. (2000) Sulphation of resveratrol, a natural compound present in wine, and its inhibition by natural flavonoids. Xenobiotica.; 30:857–866.
  9. Dhakal S, Kushairi N, Phan CW, Adhikari B, Sabaratnam V., et al (2019) Dietary Polyphenols: A Multifactorial Strategy to Target Alzheimer's Disease. Int J Mol Sci.;20(20). pii: E5090. 
  10. Farhan M, Ullah MF, Faisal M, Farooqi AA, Sabitaliyevich UY, et al (2019) Differential Methylation and Acetylation as the Epigenetic Basis of Resveratrol's Anticancer Activity. Medicines (Basel). 13;6(1). pii: E24.
  11. Foti Cuzzola V, Ciurleo R, Giacoppo S, Marino S, Bramanti P.(2011) Role of resveratrol and its analogues in the treatment of neurodegenerative diseases: focus on recent discoveries. CNS Neurol Disord Drug Targets.; 10:849–862. 
  12. Johnson JJ, Nihal M, Siddiqui IA, Scarlett CO, Bailey HH, et al (2011) Enhancing the bioavailability of resveratrol by combining it with piperine. Mol Nutr Food Res.; 55:1169–1176. 
  13. Kennedy DO, Wightman EL, Reay JL, Lietz G, Okello EJ, et al (2010) Effects of resveratrol on cerebral blood flow variables and cognitive performance in humans: a double-blind, placebo-controlled, crossover investigation. Am J Clin Nutr.; 91:1590–1597. 
  14. Kim D, Nguyen MD, Dobbin MM, Fischer A, Sananbenesi F, et al (2007) SIRT1 deacetylase protects against neurodegeneration in models for Alzheimer’s disease and amyotrophic lateral sclerosis. EMBO J.; 26:3169–3179. 
  15. Kumar P, Padi SS, Naidu PS, Kumar A. (2006) Effect of resveratrol on 3-nitropropionic acid-induced biochemical and behavioural changes: possible neuroprotective mechanisms. Behav Pharmacol. 17:485–492. 
  16. La Porte C, Voduc N, Zhang G, Seguin I, Tardiff D, Singhal N, Cameron DW. (2010) Steady-State pharmacokinetics and tolerability of trans-resveratrol 2000 mg twice daily with food, quercetin and alcohol (ethanol) in healthy human subjects. Clin Pharmacokinet.; 49:449–454. 
  17. Mattison JA, Roth GS, Beasley TM, Tilmont EM, Handy AM, et al (2012) Impact of caloric restriction on health and survival in rhesus monkeys from the NIA study. Nature.; 489:318–321. 
  18. Maturitas. 2014 Mar;77(3):209-20. Phytoestrogens and cognitive function: a review. Soni M1, Rahardjo TB2, Soekardi R2, Sulistyowati Y2, Lestariningsih2, Yesufu-Udechuku A3, Irsan A4, Hogervorst E5.
  19. Menegas S, Ferreira CL, Cararo JH, Gava FF, et al (2019) Resveratrol protects the brain against oxidative damage in a dopaminergic animal model of mania. Metab Brain Dis.;34(3):941-950.
  20. Mercken EM, Carboneau BA, Krzysik-Walker SM, de Cabo R. (2012) Of mice and men: the benefits of caloric restriction, exercise, and mimetics. Ageing Res Rev.; 11:390–398. 
  21. Miller RA, Harrison DE, Astle CM, Baur JA, Boyd AR, et al (2011) Strong R. Rapamycin, but not resveratrol or simvastatin, extends life span of genetically heterogeneous mice. J Gerontol A Biol Sci Med Sci.; 66:191–201. 
  22. Moussa C, Hebron M, Huang X, Ahn J, Rissman RA., et al (2017) Resveratrol regulates neuro-inflammation and induces adaptive immunity in Alzheimer's disease. J Neuroinflammation. 2017 Jan 3;14(1):1. 
  23. Pearson KJ, Baur JA, Lewis KN, Peshkin L, Price NL, et al (2008) Resveratrol delays age-related deterioration and mimics transcriptional aspects of dietary restriction without extending life span. Cell Metab.; 8:157–168. 
  24. Popat R, Plesner T, Davies F, Cook G, Cook M, et al (2013) A phase 2 study of SRT501 (resveratrol) with bortezomib for patients with relapsed and or refractory multiple myeloma. Br J Haematol.; 160:714–717. 
  25. Santos AC, Veiga F, Ribeiro AJ. (2011) New delivery systems to improve the bioavailability of resveratrol. Expert Opin Drug Deliv. 2011 Aug;8(8):973-90. 
  26. Shindler KS, Ventura E, Dutt M, Elliott P, Fitzgerald DC, Rostami A. (2010) Oral resveratrol reduces neuronal damage in a model of multiple sclerosis. J Neuroophthalmol.; 30:328–339. 
  27. Smoliga JM, Colombo ES, Campen MJ. (2013) A healthier approach to clinical trials evaluating resveratrol for primary prevention of age-related diseases in healthy populations. Aging (Albany NY).; 5:495–506. 
  28. Soni M, White LR, Kridawati A, Bandelow S, Hogervorst E. (2016) Phytoestrogen consumption and risk for cognitive decline and dementia: With consideration of thyroid status and other possible mediators. J Steroid Biochem Mol Biol.;160:67-77.
  29. Strong R, Miller RA, Astle CM, Baur JA, de Cabo R, et al (2013) Evaluation of resveratrol, green tea extract, curcumin, oxaloacetic acid, and medium-chain triglyceride oil on life span of genetically heterogeneous mice. J Gerontol A Biol Sci Med Sci.; 68:6–16. 
  30. Sun AY, Wang Q, Simonyi A, Sun GY. (2010) Resveratrol as a therapeutic agent for neurodegenerative diseases. Mol Neurobiol.; 41:375–383. 
  31. Zhu X, Li W, Li Y, Xu W, Yuan Y, et al (2019) The antidepressant- and anxiolytic-like effects of resveratrol: Involvement of phosphodiesterase-4D inhibition. Neuropharmacology. 15;153:20-31.
  32. Turner RS, Thomas RG, Craft S, van Dyck CH, Mintzer J. et al (2015) A randomized, double-blind, placebo-controlled trial of resveratrol for Alzheimer disease.  Neurology. 2015 Oct 20;85(16):1383-91. 
  33. Wang F, Wang J, An J, Yuan G, Hao X, Zhang Y., (2018) Resveratrol ameliorates depressive disorder through the NETRIN1-mediated extracellular signal-regulated kinase/cAMP signal transduction pathway. Mol Med Rep.;17(3):4611-4618.
  34. Wightman EL, Haskell-Ramsay CF, Reay JL, Williamson G, Dew T., et al (2015) The effects of chronic trans-resveratrol supplementation on aspects of cognitive function, mood, sleep, health and cerebral blood flow in healthy, young humans. Br J Nutr. 14;114(9):1427-37.
  35. Wightman EL, Reay JL, Haskell CF, Williamson G, Dew TP, Kennedy DO. (2014) Effects of resveratrol alone or in combination with piperine on cerebral blood flow parameters and cognitive performance in human subjects: a randomised, double-blind, placebo-controlled, cross-over investigation. Br J Nutr.; 112:203–213. 
  36. Witte AV, Kerti L, Margulies DS, Floel A. (2014) Effects of Resveratrol on Memory Performance, Hippocampal Functional Connectivity, and Glucose Metabolism in Healthy Older Adults. J Neurosci.; 34:7862–7870. 
  37. Zaw, T., Howe, P., Wong, R. (2017) Does phytoestrogen supplementation improve cognition in humans? A systematic review. Ann N Y Acad Sci.;1403(1):150-163.