מרגישים שהבטן שלכם היא כמו אזור קרב? עבור רבים, התשובה היא חיובית. סקרים שנערכו בארצות הברית מראים כי למעלה ממחצית המבוגרים האמריקאיים סובלים מתחושת אי נוחות כרונית בבטן ובמעיים. תוצאות דומות עולות ממחקרים אחרים שנערכו באסיה, רוסיה ואירופה. ניתן למצוא מזור חלקי או מלא לבעיות במעיים בעזרת שינויים בתזונה, צריכת פרוביוטיקה ו/או תוספים המכילים אנזימי עיכול. להלן נדון בתועלות של כל אחד מהפתרונות. 

לפני למעלה מ-2,000 שנים, היפוקרטס קבע כי: “כל המחלות מתחילות במעיים”. לא חשוב רק להבין את הסיבה הבסיסית הגורמת לבעיה במעיים, אלא גם כיצד פרוביוטיקה ואנזימי עיכול יכולים לסייע להשיב את האיזון על כנו.

גורמים עיקריים לתסמיני מעי כרוניים או מעי דליף:

  • צמיחת יתר של חיידקי מעיים מזיקים 
  • אלרגיות ורגישויות למזון
  • מחסור באנזימי עיכול

מספר פתרונות הוליסטיים:

  • שינויים תזונתיים: הימנעו ממזונות הגורמים לתסמינים (חלב, חיטה, תירס וסויה הם הנפוצים ביותר)
  • צרכו זנים מסוימים של פרוביוטיקה  כדי לגוון את זני החיידקים במעיים
  • נטילת תוספי אנזימי עיכול כדי לסייע בספיגת חומרים מזינים 

מדוע אנשים רבים כל כך סובלים מבעיות בקיבה ובמעיים?

התאוריות המובילות כיום מציעות כי מרבית בעיות העיכול נובעות כתוצאה משינויים מהירים בסביבה, במזון ובחקלאות. שינויים אלו, לצד גישות חדשות לעיבוד מזון, השפיעו על הרכב התזונה, על הכמויות שאנו אוכלים ועל איכות המזון שלנו ומעלים את הסיכון להופעת אלרגיות ואי סבילויות למזון. רוב הרופאים יסכימו כי אין ספק שכיום יש יותר בעיות מאשר בדורות קודמים.

במטרה לשפר את תפוקת מוצרי המזון, יצרניות המזון משתמשות ביותר חומרי הדברה, יותר אנטיביוטיקה ויותר הורמוני גדילה וכן ב“חידושים” אחרים. אבל אי אפשר לומר שאין לכך השלכות. מאמינים כי קצב ההתפתחות האנושית אינו מהיר דיו כדי להתאים לשינויים המהירים יותר במזון שלנו.

בנוסף לכך, שימוש יתר שלא לצורך באנטיביוטיקה (בבני אדם ובבעלי חיים) והסתמכות יתר על חומרים המדכאים את הפרשת חומצת הקיבה, מהווים גורמים תורמים שגם הם עלולים להזיק לבריאות המעיים. 

סיבות אלו גורמות להפרת האיזון במעיים וכתוצאה מכך לדלקת במעיים, ואף עלולות לגרום או להחמיר מגוון רחב של מחלות ובעיות שונות במעיים ובקיבה. יש הטוענים שעלינו לחזור לסגנון האכילה של אבותינו הציידים הלקטים הקדמונים. טיעון זה משותף לדוגלים בדיאטת פלאו (פליאוליתית) או בדיאטת התזונה המקורית (primal diet).

במהלך העשור האחרון למדנו רבות על החשיבות של מערכת עיכול מתפקדת היטב. סבורים כיום כי גם מצבים רפואיים כמו רפלוס חומצי, תסמונת המעי הרגיז (IBS), מחלת קרוהן, מחלת צליאק ודלקת כיבית של המעי הגס (קוליטיס כיבית) עלולים לנבוע כתוצאה משינויים בתזונה ובמיקרוביוטה של המעיים. 

מחקרים מראים כי תוספי פרוביוטיקה  לא רק שיכולים להשפיע לטובה על המיקרוביוטה שלנו, אלא גם לשפר מצבים שאינם קשורים באופן מסורתי לבריאות המעיים. 

מצבים רפואיים שאינם קשורים למעיים שגם עשויים להשתפר כתוצאה מנטילת פרוביוטיקה:

  • חרדה ודיכאון
  • אלרגיות ומחלות אוטואימוניות
  • מחלת לב
  • יתר לחץ דם
  • כולסטרול גבוה
  • עמידות לאינסולין, סוכרת וטרום סוכרת
  • מחלת כליות
  • השמנה ועודף משקל

היסטוריה של הפרוביוטיקה

השימוש במזונות מותססים והיתרונות האפשריים כתוצאה מכך מעסיק מזה זמן רב את הקהילה המדעית. המין האנושי צורך מזונות מותססים כבר מאז שנת 10,000 לפני הספירה, ולעיתים קרובות בגלל היתרונות הבריאותיים והרפואיים שלהם. 

אחד המחקרים המוקדמים ביותר שבחנו את הפרוביוטיקה נערך על ידי אלי מצ'ניקוף בשנת 1905; תוצאות המחקר העלו כי האוכלוסייה הבולגרית שנבדקה במחקר נהנתה מתוחלת חיים ארוכה יותר הודות לשימוש במוצרי חלב מותסס. הדיווח ההיסטורי הראשון של בידוד חיידקים פרוביוטיים הוא זה של אלפרד ניסל, אשר ב-1917 הצליח לבודד חיידקים מזן אי-קולי שהיו להם יכולות הגנה מסוימות. נוכחנו לדעת גם שהפרוביוטיקה, שהיא המזונות שחיידקי המעיים שלנו צורכים, גם חשובה מאוד לבריאותנו.

כתגובה לעלייה בפופולריות שלהם, תוספי הפרוביוטיקה והעניין במיקרוביוטה נחקרו בהרחבה על ידי הקהילה המדעית.. מהצטברות המחקרים בנושא עולה כי קיימות הוכחות מוצקות לכך כי השימוש בתוספים פרוביוטיים יכול להשפיע לטובה לא רק על בריאות המעיים אלא גם על בריאות הגוף כולו.

כיצד פרוביוטיקה יכולה לעזור

הבעיות הרפואיות ש'מתחת לפני השטח', שבהן התוספים הפרוביוטיים מיועדים לטפל, ידועות כ"דיסביוזה", מצב שבו המעיים מאבדים את המגוון החשוב של אלפי זני החיידקים המאכלסים את המעיים שלנו ושומרים על בריאותנו. 

בנוסף, גם למזון המהיר שאנו אוכלים ולתהליך ההזדקנות יש השפעה על המעיים. אנו יודעים כי הרכב המעיים של תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי וכאלו שלא ינקו חלב אם שונה מזה של אלו שנולדו בלידה רגילה ושל אלו שינקו חלב אם. 

כאשר זני חיידקים ייחודיים נכחדים מהמעיים, לעיתים קרובות הם נכחדים לצמיתות. במקרה הטוב, תהליך ההתאוששות של אותם זנים עלול להימשך חודשים או שנים. ייתכן שאף שינויים משמעותיים באורח החיים לא יסייעו לשחזר באופן מלא את מגוון חיידקי המעיים ללא נטילת תוספים פרוביוטיים. 

לאחר שהגורמים המזיקים הוסרו, פרוביוטיקה עשויה לעזור לשפר את בריאות המעיים על ידי אכלוס המעיים מחדש בחיידקים טובים והשבת האיזון לאוכלוסיות החיידקים שבמעיים.

חלק מהתוספים הפרוביוטיים מכילים זן אחד של חיידקים, אך נוסחאות רבות מכילות שילוב של זנים שונים, כמפורט להלן. בדרך כלל המינון המומלץ נע בין 5 מיליארד יחידות ועד 100 מיליארד יחידות. רבים מתחילים במינון נמוך ומגדילים אותו בהדרגה. שיטה זו עשויה להיות פשוטה יותר למערכת העיכול. 

זני חיידקים שנחקרו המצויים בתוספים פרוביוטיים:

שמרים מועילים Strains

שימוש בתוספים המכילים אנזימי עיכול כחלופה לפרוביוטיקה

כפי שצוין לעיל, דרך נוספת להילחם באי סבילות למזון היא באמצעות שימוש בתוספי אנזימי עיכול. הרעיון המרכזי שבבסיס השימוש בתוספים המכילים אנזימי עיכול הוא שהם יכולים לפרק את מרכיבי המזון שאולי לגוף אין סבילות אליהם, ולהפוך אותם לחומרים קלים יותר לעיכול. המטרה היא לעזור למנוע את תופעות הלוואי הנפוצות לכך, כמו גזים, נפיחויות ושלשולים. למרות שמומלץ להימנע מהמזונות הגורמים לכך, לעיתים זה לא מספיק.

בעוד שלפרוביוטיקה יש תועלת כללית רבה יותר, כגון שחזור חיידקי מעיים, הרי שטיפול בבעיות מעיים בעזרת אנזימי עיכול יעיל רק עבור טווח צר של טיפולים ממוקדים. מטרת הטיפולים בעזרת תוספי אנזימי עיכול היא פירוק המזונות שלגוף אין סבילות אליהם או כאלו שאינם מתעכלים היטב. 

נכון להיום, השימוש באנזימי עיכול אינו מקובל מבחינה רפואית כתוסף פרוביוטי, אך מחקרים רבים הראו כי הם עשויים לסייע בהקלה על מחלות במערכת העיכול, כגון IBS ונפיחויות הנגרמות כתוצאה ממזונות שהסבילות אליהם נמוכה. 

במצב העניינים הנוכחי, אני ממליץ על נטילת תוספי אנזימי עיכול במקרים בהם עדיין קיימת בעיה כרונית של אי נוחות בבטן, במיוחד אם זה נמשך אחרי ניסיונות להשתמש בתוספים פרוביוטיים שונים. אחת השיטות הנפוצות היא לצרוך במקביל גם תוספים פרוביוטיים וגם אנזימי עיכול.

אנזימי עיכול בשימוש נפוץ והשימושים בהם

  • אנזימים חלביים (לקטאז) – מסייעים לרגישים למוצרי חלב. האנזימים מפרקים מולקולות של לקטוז כדי למנוע תסמינים של אי סבילות ללקטוז 
  • אנזימים פרוטאוליטיים (ברומליין, פפאין) – מסייעים בפירוק חלבון
  • אנזימי גלוטן – מסייעים בפירוק גלוטן
  • ליפאזה: מפרק שומנים, עשוי להפחית צואה שומנית
  • אלפא-גלקטוזידאז: “Beano” מפרק סוכרים תוססים ומפחית נפיחות

לבריאות המעיים אין פתרון אחד שמתאים לכולם

לעיתים קשה למצוא תשובות לשאלה “למה יש לי כל כך הרבה בעיות בריאותיות במעיים?” במקרים רבים קיימים מספר גורמים לבעיות ואין “פתרון אחד שמתאים לכולן”. המעיים הם מערכת איברים מורכבת להפליא – ובהתחשב במיקרוביום, אין אף חלק אחר בגוף שיכול להתקרב לרמת המורכבות הזו, ייתכן שרק המוח מורכב יותר. 

גוף האדם הוא מכונה מופלאה הכוללת למעלה מ-25,000 גנים שונים המשפיעים על המכלול המלא שלו. מפליא עוד יותר הוא המיקרוביום של המעיים, המכיל - למיטב ידיעתנו כיום - למעלה מ-3.3 מיליון גנים ייחודיים, ומשמש עדות לכך שאנחנו עדיין לא מבינים לגמרי מה מתרחש במעיים. אני בטוח שככל שיחלוף הזמן נלמד יותר על הנושא 

הפניות:

* תודה מיוחדת לאוסטין באודן, BS, שסייע לי לבצע מחקר עבור מאמר זה.

  1. Milligan, Phylllis. “New Survey Reveals More than Half of Americans Are Living with Gastrointestinal Symptoms and Not Seeking Care from a Doctor.” New Survey Reveals More than Half of Americans Are Living with Gastrointestinal Symptoms and Not Seeking Care from a Doctor | AbbVie News Center, 2013, news.abbvie.com/news/new-survey-reveals-more-than-half-americans-are-living-with-gastrointestinal-symptoms-and-not-seeking-care-from-doctor.htm.
  2.  Mössner, Joachim, and Volker Keim. “Pancreatic Enzyme Therapy.” Deutsches Aerzteblatt Online, 2011, doi:10.3238/arztebl.2011.0578.
  3. Smits, Samuel A., et al. “Seasonal Cycling in the Gut Microbiome of the Hadza Hunter-Gatherers of Tanzania.” Science, vol. 357, no. 6353, 2017, pp. 802–806., doi:10.1126/science.aan4834.
  4. Barbut, F. “Managing Antibiotic Associated Diarrhoea.” Bmj, vol. 324, no. 7350, 2002, pp. 1345–1346., doi:10.1136/bmj.324.7350.1345.
  5. Ianiro, Gianluca, et al. “Digestive Enzyme Supplementation in Gastrointestinal Diseases.” Current Drug Metabolism, vol. 17, no. 2, 2016, pp. 187–193., doi:10.2174/138920021702160114150137.
  6. Kaur, Nirmal, et al. “Intestinal Dysbiosis in Inflammatory Bowel Disease.” Gut Microbes, vol. 2, no. 4, 2011, pp. 211–216., doi:10.4161/gmic.2.4.17863.
  7. Nath, Arijit, et al. “Biological Activities of Lactose-Based Prebiotics and Symbiosis with Probiotics on Controlling Osteoporosis, Blood-Lipid and Glucose Levels.” Medicina, vol. 54, no. 6, 2018, p. 98., doi:10.3390/medicina54060098.
  8. Liu, Yuying, et al. “Probiotics in Autoimmune and Inflammatory Disorders.” Nutrients, vol. 10, no. 10, 2018, p. 1537., doi:10.3390/nu10101537.
  9. Ciorba, Matthew A. “A Gastroenterologist's Guide to Probiotics.” Clinical Gastroenterology and Hepatology, vol. 10, no. 9, 2012, pp. 960–968., doi:10.1016/j.cgh.2012.03.024.
  10. Tsai, Yu-Ling, et al. “Probiotics, Prebiotics and Amelioration of Diseases.” Journal of Biomedical Science, vol. 26, no. 1, 2019, doi:10.1186/s12929-018-0493-6.
  11. Liu, Yuying, et al. “Probiotics in Autoimmune and Inflammatory Disorders.” Nutrients, vol. 10, no. 10, 2018, p. 1537., doi:10.3390/nu10101537.
  12. Fuller, R. “Probiotics in Human Medicine.” Gut, vol. 32, no. 4, 1991, pp. 439–442., doi:10.1136/gut.32.4.439.
  13. Jia, Kai, et al. “The Clinical Effects of Probiotics for Inflammatory Bowel Disease.” Medicine, vol. 97, no. 51, 2018, doi:10.1097/md.0000000000013792.
  14. Kaur, Nirmal, et al. “Intestinal Dysbiosis in Inflammatory Bowel Disease.” Gut Microbes, vol. 2, no. 4, 2011, pp. 211–216., doi:10.4161/gmic.2.4.17863.
  15.  Sniffen, Jason C., et al. “Choosing an Appropriate Probiotic Product for Your Patient: An Evidence-Based Practical Guide.” Plos One, vol. 13, no. 12, 2018, doi:10.1371/journal.pone.0209205.
  16. Ianiro, Gianluca, et al. “Digestive Enzyme Supplementation in Gastrointestinal Diseases.” Current Drug Metabolism, vol. 17, no. 2, 2016, pp. 187–193., doi:10.2174/138920021702160114150137.
  17. Löhr, J.‐M., et al. “The Ageing Pancreas: a Systematic Review of the Evidence and Analysis of the Consequences.” Journal of Internal Medicine, John Wiley & Sons, Ltd (10.1111), 23 Mar. 2018, onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1111/joim.12745.
  18. Spagnuolo, R., et al. “P.07.12 Beta-Glucan, Inositol And Digestive Enzymes In Patients With Inflammatory Bowel Disease Associated With Irritable Bowel Syndrome.” Digestive and Liver Disease, vol. 48, 2016, doi:10.1016/s1590-8658(16)30228-6.
  19. Mitea, C, et al. “Efficient Degradation of Gluten by a Prolyl Endoprotease in a Gastrointestinal Model: Implications for Coeliac Disease.” Gut, vol. 57, no. 1, 2007, pp. 25–32., doi:10.1136/gut.2006.111609.