beauty2 heart-circle sports-fitness food-nutrition herbs-supplements

5 סיבות לכך שלציטין הוא מוצר טבעי פופולרי זה יותר מ-100 שנה

מאת מייקל מאריי

במאמר זה:


מהו לציטין? 

לציטין הוא חומר שומני טבעי המצוי במקורות צמחיים רבים וגם במקורות מבעלי חיים. השימוש בלציטין בתור "מזון פונקציונלי" נהיה פופולרי עם השימוש בלציטין מסויה, עוד בשנת 1907. לאחרונה, בגלל החששות מסויה שקשורים להצפת השוק בתכשירי סויה שעבר הנדוס גנטי ובגלל נטייתה לגרום לאלרגיות, גם לציטין שמקורו בחמניות נהיה פופולרי. יש תוספי לציטין בצורת גרגירים, אבל ניתן גם למצוא תוספי לציטין בצורת כמוסות ג'ל. המרכיבים העיקריים של לציטין הם תרכובות שומן הידועות בשם פוספטידים, כאשר התרכובת הבולטת היא פוספטידילכולין. יש לתרכובת הזו תפקיד מבני חיוני בממברנות של תאי גוף האדם, והיא חיונית לבריאות התאים.

במשך השנים הרבות שבהן לציטין קיים בשוק, הפופולריות שלו ידעה עליות ומורדות. גם כאשר קיימים כל-כך הרבה תוספי תזונה שפונים לצרכנים המעוניינים בתוספים עם מזונות מלאים, לאחרונה הפופולריות של לציטין שוב עולה. הנה 5 היתרונות הבריאותיים העיקריים של לציטין.

לציטין הוא מקור נהדר של כולין

אמנם הגוף יכול לייצר כולין או מחומצת האמינו מתיונין או מסרין, אבל בשנת 1998 המכון לרפואה הגדיר אותו כאב מזון חיוני. ומה הסיבה לכך? מתברר שאפילו הכמות של לציטין שיכולים לייצר אנשים בריאים אינה מספיקה כדי לענות על צורכי הגוף. 

יש לכולין תפקיד בייצור המוליך העצבי החשוב אצטילכולין, וגם בייצור של תרכובות איתות בממברנות התאים. הוא גם משמש כתורם קבוצת מתיל, כמו חומצה פולית וגם ויטמין B12. כמו כן, יש לו תפקיד חיוני בהעברת שומנים תקינה. ללא כולין, שומנים נשארים לכודים בתאי הכבד, וזה עלול לגרום למחלה הידועה בשם מחלת כבד שומני שאינה על רקע אלכוהול (NAFLD). פוספטידילכולין בתזונה הוא המקור התזונתי העיקרי של כולין, כאשר לציטין הוא המקור העשיר ביותר של פוספטידילכולין. 

צריכת כולין גבוהה יותר עשויה לשפר את תפקוד המוח

מחקרים מסוימים הראו כי צריכת כולין גבוהה יותר נקשרת לשיפור התפקוד המנטלי והזיכרון. היתרון הזה הוא תוצאה של עלייה ברמת אצטילכולין במוח, לו תפקיד חשוב בפעילות הזיכרון ובתפקוד המוח. הודגם כי הוספת פוספטידילכולין לתזונה מגבירה את הרמות של אצטילכולין במוח. בהתחלה, החוקרים חשבו שבזכות העובדה הזו פוספטידילכולין יכול להועיל מאוד לחולי אלצהיימר. זו הייתה ציפייה סבירה, שכן לעתים קרובות הרמות של אצטילכולין במוח של חולי אלצהיימר הן נמוכות מאוד. עם זאת, רמות אצטילכולין הן לא הבעיה היחידה במחלת אלצהיימר. מתברר שהבעיה האמיתית היא פעילות לקויה של האנזים אצטילכולין טרנספרז. האנזים הזה משלב כולין (שמקורו בפוספטידילכולין) עם מולקולת אצטיל, כך שמתקבל אצטילכולין. מאחר שאספקת כמות גדולה יותר של כולין לא מגבירה את הפעילות של האנזים החיוני הזה, מחקרים עם פוספטידילכולין הדגימו כי הוא לא ממש עוזר לרוב המטופלים הסובלים ממחלת אלצהיימר. הסיכוי הגבוה ביותר להשפעה חיובית הוא עם מינונים גבוהים מאוד (כלומר, 25-30 גרם) של פוספטידילכולין. החדשות הטובות הן שאם תוספת של פוספטידילכולין כן תעזור למי שסובל ממחלת אלצהיימר, התוצאות יבואו לידי ביטוי כבר בשבועיים הראשונים של שימוש בתוסף.

אמנם פוספטידילכולין או לציטין אולי לא משפרים את תפקוד המוח אצל כל חולי אלצהיימר, אבל נראה שהם כן עוזרים לרוב האנשים האחרים. מחקר שנערך בנורבגיה בקרב 2,195 מבוגרים בגילאים 70-74, הדגים קשר מובהק בין פעילות המוח לרמות כולין. תפקוד המוח והתפקוד הקוגניטיבי אצל אנשים עם רמות כולין נמוכות בדם היו חלשים יותר בהשוואה לאנשים עם רמות כולין גבוהות יותר. המחקר הזה גורס כי תוספת כולין, באמצעות לציטין או פוספטידילכולין, עשויה להעלות את רמות כולין בדם וכתוצאה מכך לשפר את תפקוד המוח. 

ייתכן שהיתרון שנצפה במחקר קשור למינון, שכן יש מחקרים קליניים שהדגימו שיפור מצוין בתפקוד המוח, אבל במחקרים אחרים התוצאות היו פחות מרשימות. ייתכן גם שיש חשיבות לרמת הכולין הבסיסית של כל אחד ואחת. ניתן לחשוב שההשפעה החיובית מתקבלת רק אם "כוס האצטילכולין" של המוח מלאה. אדם שאצלו "הכוס" הזו כמעט מלאה יכול להגיב מצוין למינון נמוך יותר, ואילו מישהו עם "כוס" כמעט ריקה עשוי להזדקק למינונים גבוהים הרבה יותר. ייתכן שחוסר העקביות בתוצאות המחקרים הקליניים הללו פשוט מצביע על כך שנדרשת רמת סף מסוימת של כולין בדם ובמוח כדי שתהיה תועלת מנטילת תוספת כולין. 

מאחר שרמות כולין לא נבדקות בבדיקות דם שגרתיות והעלויות של לציטין הן סבירות, ייתכן שניסיון ליטול תוספת כולין במשך 4 שבועות עשוי לעזור להתמודד עם אתגרים הקשורים לזיכרון או לתפקוד קוגניטיבי. אם אין השפעה חיובית, אני ממליץ להכפיל את המינון למשך 4 שבועות נוספים.

לציטין ובריאות הכבד

פגיעה בכבד גורמת לאגירת שומן בכבד. התהליך הזה עלול להתרחש כאשר הכבד נפגע בגלל אלכוהול. עם זאת, היום קיימת מגיפה חדשה של מחלה בשם מחלת כבד שומני שאינה על רקע אלכוהול (NAFLD). חומרת המחלה משתנה מפגיעה קלה למדי בתפקוד הכבד עד לדלקת של הכבד בשם סטיאטוהפטיטיס שאינה על רקע אלכוהולי (NASH), כאשר המחלה הזו עלולה להתקדם לשחמת ובסופו של דבר לאי-ספיקת כבד. הסיבה החשובה ביותר היא משקל עודף. NAFLD מתפתחת ביותר מ-70% מהמטופלים שמשקל הגוף שלהם גבוה ב-10% מהמשקל האידאלי, וכמעט ב-100% מהאנשים הסובלים מהשמנת יתר.

כולין, ובפרט פוספטידילכולין, נדרש לצורך העברת שומנים מהכבד. כאשר רמות כולין בגוף נמוכות, שומנים מצטברים בכבד, מה שגורם ל-NAFLD. רמות כולין נמוכות מגבירות באופן דרמטי את השיעור של התקדמות למחלת הכבד החמורה יותר, שחמת כבד עקב NASH. במחקר חתך רוחבי שנערך ב-664 נבדקות במסגרת רשת המחקרים הקליניים בנושא סטיאטוהפטיטיס שאינה על רקע אלכוהולי, נשים לאחר חידלון וסת עם NASH וצריכת כולין של פחות מ-50% מהצריכה היומית המומלצת פיתחו לייפת קשה יותר בכבד.

כמובן, ניתן להסיק מהקשר הזה כי נטילת תוספת עם לציטין או פוספטידילכולין עשויה לעזור גם לחולי NAFLD וגם לחולי NASH. השאלה המתבקשת בעקבות מחקר פיילוט שנערך בנושא הזה היא "למה לא נערכים מחקרים נוספים בנושא, לאור התועלת האפשרית?" המחקר פורסם עוד בשנת 2001, בכתב העת Journal of Parenteral and Enteral Nutrition. השתתפו בו מבוגרים עם NAFLD שקיבלו הזנה דרך הווריד. תוספת של 2 גרמים של כולין ביום לתזונת המטופלים הללו הביאה לכך שמחלת NAFLD חלפה בכל אחד ואחת מהנבדקים ללא זכר. 

אף על פי שאין מחקרים עם מסקנות חד-משמעיות בנושא הזה, אפילו מכון הבריאות הלאומי של ארה"ב מכיר בעובדה "שנדרשת צריכת כולין מספקת כדי להבטיח תפקוד תקין של הכבד ולמנוע NAFLD."

לציטין וכולסטרול

אולי הסיבה הנפוצה ביותר לכך שאנשים נוטלים לציטין היא לעזור להוריד את רמות הכולסטרול, במאמץ למנוע מחלות לב. יש תימוכין קליניים לשימוש כזה בלציטין. אמנם לפני יותר מ-50 שנה נערכו כמה מחקרים קטנים שהדגימו תוצאות די מרשימות, אבל מאז הנושא הזה כמעט ולא נחקר. העדויות המחקריות הקיימות גם מצביעות על השפעה חיובית מאוד. ב-15 ניסויים קליניים שבהם משך הטיפול בלציטין היה בין חודש אחד ל-12 חודשים, רמת הכולסטרול הכוללת בדם ירדה בשיעורים בין 8.8% עד 28.2%, הרמות של טריגליצרידים ירדו בעד 25%, ואילו רמות HDL, הכולסטרול "הטוב", עלו ב-13.4% עד 20%. המינונים שניתנו ברוב המחקרים הללו היו בין 1.5 ל-2.7 גר' ביום.

המחקר האחרון בנושא זה פורסם בכתב העת הרפואי Cholesterol בשנת 2010. במחקר זה 30 נבדקים עם רמות כולסטרול גבוהות קיבלו לציטין מסויה עם ריכוז פוספטידילכולין גבוה במינון של 500 מ"ג ביום במשך חודשיים. השימוש בתוסף הביא לירידה ברמת הכולסטרול הכללית וברמת ה-LDL (הכולסטרול "הרע") ב-42% ו-56%, בהתאמה. אלה תוצאות מרשימות, ויש לקוות שהן יובילו לביצוע מחקרים נוספים בנושא הזה. אם מחקרים נוספים יחזקו את הממצאים הללו, זה יוביל להתעוררות מחודשת בפופולריות של לציטין כגישה טבעית בטוחה ויעילה לטיפול ברמות כולסטרול גבוהות.

לציטין מכיל יותר מפוספטידילכולין

אמנם פוספטידילכולין הוא מרכיב חשוב של לציטין, אבל יש בו מרכיבים חשובים נוספים, כולל פוספטידים אחרים כמו פוספטידילסרין, תרכובת חיונית אחרת שקיימת במוח. מחקרים קליניים הדגימו כי פוספטידילסרין מפחית את העקה, משפר את מצב הרוח ואת הזיכרון. גם פוספטידיל-אתנול-אמינים שמכיל לציטין מעוררים עניין רב, בזכות ההשפעה שלהם להפחתת דלקות, במיוחד בכבד. להלן הפרופיל הטיפוסי של לציטין שמקורו בסויה או בחמניות, אבל אנא קחו בחשבון שהתוספים המסחריים של לציטין יכולים להכיל ריכוזים שונים של המרכיבים הללו:

לציטין סויה:

  • 23% פוספטידילכולין
  • 14% פוספטידיל-אתנול-אמין
  • 14% פוספטידיל-אינוזיטול
  • 5-10% פוספטידים אחרים
  • 2-5% סטרולים

לציטין חמניות:

  • 25% פוספטידילכולין
  • 18% פוספטידיל-אתנול-אמין
  • 11% פוספטידיל-אינוזיטול
  • 5-10% פוספטידים אחרים
  • 2-5% סטרולים

לציטין: מה צריך לחפש והמינונים המומלצים 

מהן הצורות המומלצות של לציטין , ובאיזה מינון כדאי לקחת אותו? ראשית, סויה לעומת חמניות. מנקודת מבט פרקטית, כפי שניתן לראות למעלה, ההרכב של לציטין מסויה ומחמניות די דומה. עם זאת, מאחר שלציטין מחמניות הוא חדש יחסית, אין מאחוריו מחקרים משמעותיים. לכן, תמיד קיימת האפשרות לכך שיש בלציטין מסויה משהו שונה אשר מביא ליתרונות מסוימים שאינם קיימים בלציטין מחמניות. הסיבה לכך שפיתחו לציטין מחמניות היא שאיפה להתרחק מהסוגיות הקשורות להנדוס גנטי של סויה, וגם מהעובדה שלעתים קרובות סויה גורמת לאלרגיות. עם זאת, אם התוסף מאושר כמוצר ללא מרכיבים מהונדסים גנטית ואתם לא סובלים מאלרגיה לסויה, אין שום בעיה עם סויה.

יש תוספי לציטין בצורת גרגירים ובצורת כמוסות ג'ל רכות. קיימת שונות משמעותית בריכוזי פוספטידילכולין ובריכוז הפוספטידים הכללי. כמו כן, קיימים מוצרים שבהם השומנים (חומצה לינולאית ולינולנית) הוסרו מהלציטין על מנת להגדיל את הריכוז של פוספטידילכולין ואת הריכוז הכללי של פוספטידים. לכן, כאשר משווים בין תוספים יש לקרוא את התווית בתשומת לב ולהתמקד בריכוז הפוספטידים המוצהר.

באשר למינונים, טווח המינונים הטיפוסי להורדת כולסטרול ולתמיכה בבריאות הכבד עבור מוצרים עם ריכוזי פוספטידים גבוהים יותר (35-68%) הוא 500 עד 1,500 מ"ג ביום. בטווח המינונים הזה בדרך כלל משתמשים בכמוסות. לשיפור בריאות המוח והבריאות הכללית בדרך כלל משתמשים בגרגירי לציטין, במינון של כף גדושה אחת שיכולה להכיל עד 10 גרמים, מה שמעניק כ-5,000 מ"ג של פוספטידים ביום (או מינון גבוה יותר, אם משתמשים בלציטין ללא שומנים). 

לציטין בדרך כלל נחשב כחומר בטוח לשימוש, לא נצפו תופעות לוואי משמעותיות כתוצאה משימוש בלציטין. מינונים גבוהים יותר (כלומר, יותר מ-10 גרמים) של לציטין עלולים לגרום לירידה בתיאבון, לבחילה, לגזים, לכאבי בטן ולשלשול.

לא ידוע על אינטראקציות עם תרופות, ולציטין בטוח לנטילה בזמן הריון והנקה. אפילו ילדים יכולים להשתמש בלציטין, צריך רק להוריד את המינון לפחות ממחצית מהמינון המומלץ למבוגרים.

סימוכין:

  1. Nurk E1, Refsum H1, Bjelland I2, et al. Plasma free choline, betaine and cognitive performance: the Hordaland Health Study. Br J Nutr. 2013 Feb 14;109(3):511-9.
  2. Sitaram N, Weingartner B, Caine ED, a Gillin JC. Choline: selective enhancement of serial learning and encoding of low imagery words in man. Life Sci 1978;22:1555-1560.
  3. Higgins JP, Flicker L. Lecithin for dementia and cognitive impairment. Cochrane Database Syst Rev 2003;3:CD001015.
  4. Amenta F, Parnetti L, Gallai V, Wallin A. Treatment of cognitive dysfunction associated with Alzheimer’s disease with cholinergic precursors. Ineffective treatments or inappropriate approaches? Mech Ageing Dev 2001;122:2025-2040.
  5. Sherriff JL, O'Sullivan TA, Properzi C, Oddo JL, Adams LA. Choline, Its Potential Role in Nonalcoholic Fatty Liver Disease, and the Case for Human and Bacterial Genes. Adv Nutr. 2016 Jan 15;7(1):5-13.
  6. Mourad AM, de Carvalho Pincinato E, Mazzola PG, Sabha M, Moriel P. Influence of soy lecithin administration on hypercholesterolemia. Cholesterol. 2010;2010:824813.

מאמרים קשורים

הצג הכל

בריאות גופנית ונפשית

5 דרכים טבעיות לחזק את מערכת החיסון לקראת עונת ההצטננות והשפעת

בריאות גופנית ונפשית

5 מוצרים חיוניים להקלה טבעית על סטרס

בריאות גופנית ונפשית

9 צמחי המרפא המובילים ברפואה סינית מסורתית