הוויטמינים D ו-K חיוניים לבריאות העצם ולמנגנוני הקרישה של הגוף. מחקרים חדשים הדגימו כי יש לשילוב הוויטמינים D ו-K השפעה סינרגטית המועילה לבריאות הלב וכלי הדם. רמות נמוכות של הוויטמינים K ו-D נקשרות לסיכון מוגבר לתמותה מכל הסיבות, בהשוואה לאנשים עם רמות תקינות של הוויטמינים K ו-D. במאמר זה נסביר מהם הוויטמינים K ו-D וכיצד הם עשויים להועיל ללב שלכם.

מהו ויטמין K?

ויטמין K הוא ויטמין מסיס שומן שקיים במזונות שונים, וניתן להשיג אותו גם בתוספי תזונה. ויטמין K מעורב בתהליכי הייצור של החלבונים המעורבים בקרישת הדם. קיימות תרופות נוגדות קרישה שמעכבות את פעילותו של ויטמין K על מנת למנוע מהדם להיקרש.

יש שני סוגים של ויטמין K: ויטמין K1 וויטמין K2. ויטמין K1 מצוי בעיקר בירקות עלים ירוקים, וזהו הסוג העיקרי של ויטמין K שקיים בתזונה. מצד שני, ויטמין K2 מצוי במזונות מן החי ובמזונות מותססים כמו גבינות ויוגורט. גם חיידקי המעי מייצרים כמות מסוימת של ויטמין K2.

ויטמין K מסתמן כהבטחה במניעת הסתיידות של דפנות כלי הדם. זאת הסיבה לכך שנערכו מחקרים רבים שבדקו כיצד ויטמין K עשוי לסייע במניעת טרשת עורקים ולתמוך בבריאות הלב וכלי הדם. ויטמין K מאוחסן בכבד וברקמות גוף אחרות, כולל המוח, הלב והעצמות. למרבה הצער, ויטמין K אינו מאוחסן בגוף באופן מלא. כ-50% מופרשים בצואה ו-20% נוספים בשתן. זאת אחת הסיבות לכך שמומלץ לאכול ירקות עלים ירוקים כחלק מתזונה בריאה. נוסף לחומרים המזינים האחרים, ירקות עלים ירוקים מכילים את הוויטמינים AC ו-Eברזלמגנזיום, אשלגן וסידן, והם גם עשירים בקרוטנואידים, נוגדי חמצון וסיבים.

מהו ויטמין D?

ויטמין D, המכונה גם קלציפרוֹל, הוא עוד ויטמין מסיס שומן המצוי במזונות מסוימים. כמו כן, מוסיפים אותו למוצרי מזון כמו חלב, וניתן להשיג אותו בתור תוסף תזונה. ויטמין D הוא ויטמין ייחודי, כי הגוף מייצר אותו בעקבות חשיפה לשמש. לכן, הוא גם ידוע בשם ויטמין אור השמש. ויטמין D מקדם ספיגת סידן בעצמות ומונע הצטברות של סידן בדם. ללא כמות מספקת של ויטמין D אתם עלולים לפתח עצמות שבירות, ומחסור בוויטמין זה יכול לתרום להתפתחות של מחלה בשם אוסטאופורוזיס. אצל ילדים ויטמין D מונע מחלה בשם רככת.

שתי הצורות העיקריות של ויטמין D הן D2 ו-D3. הצורה הפעילה העיקרית של ויטמין D בגוף היא ויטמין D2. בין המקורות של ויטמין D סלמון, פורל, טונה ושמני דגים. בין המזונות האחרים שמכילים ויטמין D פטריות וחלמון ביצה. מוצרי מזון מסוימים מועשרים בוויטמין D, כגון חלב, מרגרינה, גבינה, גלידה ותחליפי חלב צמחיים מסויה, שקדים או שיבולת שועל. לבסוף, גוף האדם יכול לייצר ויטמין D בעצמו: כל מה שנדרש לשם כך היא חשיפה לשמש. שעת היום, עננות, ערפיח ותכולת המלנין בעור יכולים להשפיע על כמות אור השמש שנספג. יש לציין כי חשוב להתגונן מפני חשיפה מופרזת לקרינת על-סגול בגלל הסיכון להתפתחות של מחלות עור קשות. מריחת מסנן קרינה יכולה להגן על העור, אבל מסנן הקרינה גם ימנע ספיגה של האור העל-סגול הנדרש לייצור ויטמין D. זאת הסיבה לכך שמוצרי מזון רבים מועשרים בוויטמין D ומומלץ גם ליטול תוסף עם ויטמין D.

גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם

לפי ארגון הבריאות העולמי, מחלות לב וכלי דם הפכו לסיבת המוות המובילה בכל רחבי העולם. מעריכים כי בשנת 2019 17.9 מיליון אנשים נפטרו ממחלות לב וכלי דם. בין מחלות הלב וכלי הדם:

  • מחלת עורקים כליליים: מחלה של כלי הדם המספקים דם ללב. מחלה זו מובילה להתקפי לב.
  • מחלת כלי דם מוחיים היא מחלה של כלי הדם המספקים דם למוח, והיא מובילה לשבץ.
  • מחלת עורקים היקפיים היא מחלה של עורקי הרגליים והידיים.

התקף לב ושבץ הם תוצאה של פגיעה בזרימת הדם אל הלב או המוח, בדרך כלל עקב הצטברות של חומצות שומן על דפנות כלי הדם המספקים דם ללב ולמוח. הדבר החשוב במחלות הלב וכלי הדם הוא שלרוב ניתן למנוע אותן על-ידי שינויים באורח החיים ושינוי גורמי הסיכון הנקשרים למחלות לב וכלי דם, כמו עישון טבק, השמנת יתר, תזונה לא בריאה, היעדר פעילות גופנית וצריכת אלכוהול מופרזת.

גורמי הסיכון החשובים ביותר למחלות לב וכלי דם בהם ניתן לשלוט הם תזונה לא בריאה ושימוש בטבק. הפחתת צריכה של מזונות עתירי מלח ומזונות מעובדים, הימנעות משימוש במוצרי טבק והגבלת צריכת אלכוהול עשויים לתרום למניעה של מחלות לב וכלי דם. צריכת תזונה שעשירה בפירות ובירקות ומעורבות בפעילות גופנית באופן קבוע, לפחות 30 דקות ביום, הם שני דפוסי התנהגות אותם ניתן לאמץ כדי להתגונן ממחלות לב וכלי דם.

ההשפעה הסינרגטית של הוויטמינים K ו-D

לפי כתב העת Journal of Nutrition, מעריכים כי יש לוויטמינים D ו-K השפעה סינרגטית על בריאות הלב וכלי הדם. ריכוזים נמוכים של הוויטמינים הללו נקשרים ללחץ דם גבוה ולעלייה בעובי של דפנות כלי הדם. הודגם כי ויטמין D מעודד ייצור של חלבונים שתלויים בוויטמין K. אמנם ניתן ליטול תוספים של ויטמין D ושל ויטמין K בנפרד, אבל ייתכן שלשילוב הוויטמינים K ו-D יש השפעה חזקה יותר. 

דל קנטו ואחרים חקרו 601 אנשים מגיל 70 ומעלה וגילו מדדי מסת גוף (BMI) גבוהים יותר והיארעות גבוהה יותר של מחלות כרוניות כמו סוכרת סוג 2 ויתר לחץ דם בקרב הנבדקים עם רמות נמוכות של ויטמין D וויטמין K, בהשוואה לנבדקים עם רמות תקינות של אותם הוויטמינים. נוסף על כך, שיעור המשתמשים בתרופות נגד מחלות לב היה גבוה יותר בקרב הנבדקים עם רמות נמוכות של הוויטמינים D ו-K. לבסוף, אצל 321 נבדקים עם מחלות כרוניות כמו יתר לחץ דם מבין כל 601 הנבדקים שנחקרו הודגמו גם שינויים במבנה שריר הלב. גם אצל הנבדקים האלה היו רמות נמוכות של הוויטמינים D ו-K.

במחקר VINDICATE (מחקר על השפעת ויטמין D על תפקוד הלב במטופלים עם אי-ספיקת לב כרונית) נטילת תוסף עם ויטמין D במינון גבוה, בערך 4,000 יח' בינ"ל, לוותה בשיפור בתפקוד הלב. משמעות הדבר היא שהלב עבד טוב יותר לאחר נטילת מינונים גבוהים של תוסף ויטמין D. נשים (אך לא גברים) עם רמות גבוהות יותר של ויטמין K הדגימו שיפור במדד מסת החדר השמאלי. מדד זה מצביע על גודל הלב ועל מידת העומס על הלב עקב לחץ דם גבוה.

המינונים המומלצים של הוויטמינים D ו-K

אם אתם מעוניינים להגדיל את צריכת ויטמין K שלכם, מעבר לתזונה שעשירה בירקות עלים ירוקים, מולטי-ויטמינים רבים מכילים כ-75% מהצריכה היומית המומלצת של ויטמין K. קיימים תוספי תזונה עם ויטמין K בלבד, אבל יש גם תוספים שמשלבים ויטמין K עם חומרים מזינים אחרים כמו סידן, מגנזיום או ויטמין D. הצריכה היומית המומלצת של ויטמין K היא 120 מיקרוגרם (מק"ג) עבור גברים ו-90 מק"ג עבור נשים. לפני תחילת נטילה של תוסף ויטמין K התייעצו עם הרופא המטפל שלכם, כי ייתכנו אינטראקציות בין ויטמין K לתרופות אחרות, במיוחד אם אתם נוטלים נוגדי קרישה.

לצד אכילת דגים ומוצרי חלב וייצור ויטמין D לאחר חשיפה לשמש, ניתן לקבל תוספת של ויטמין D ממולטי-ויטמינים ותוספי תזונה שמכילים ויטמין D בלבד או ויטמין D עם סידן. היחידות המקובלות של ויטמין D הן מיקרוגרם ויחידות בינלאומיות, כאשר מק"ג אחד שווה ל-40 יח' בינ"ל. הצריכה היומית המומלצת עבור בוגרים עד גיל 70 היא 600 יח' בינ"ל או 15 מק"ג, ואילו עבור אנשים מגיל 70 ומעלה הצריכה המומלצת היא 800 יח' בינ"ל. איגודים מקצועיים רבים ממליצים על צריכה גבוהה יותר, כאשר האגודה האנדוקרינית ממליצה לבוגרים לקבל 1,500-2,000 יח' בינ"ל ביום.

השורה התחתונה

הגנה על בריאות הלב וכלי הדם הוא אחד הגורמים שיכולים לתרום לבריאות ולאריכות ימים. לפי ארגון הבריאות העולמי, ניתן להשפיע על רבים מגורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם. הוויטמינים K ו-D גם יכולים לעזור בהגנה על בריאות הלב וכלי הדם. התייעצו עם הרופא המטפל שלכם לפני תחילת נטילה של כל תוסף חדש כדי לבדוק האם ייתכנו אינטראקציות בין התרופות שאתם נוטלים לתוספי התזונה. וזכרו כי תזונה בריאה שעשירה בירקות עלים ירוקים ובירקות אחרים יכולה למנוע מחלות לב וכלי דם קשות ולעזור לכם לחיות חיים ארוכים, בריאים ומאושרים.

הפניות:

  1. Beulens JW, Dal Canto E, Stehouwer CD, Rennenberg RJ, Elders PJ, van Ballegooijen AJ. High vitamin K status is prospectively associated with decreased left ventricular mass in women: The Hoorn study. Nutr J. 2021;20(1). doi:10.1186/s12937-021-00742-0
  2. Cardiovascular diseases (CVD). World Health Organization. Accessed June 20, 2022. https://www.who.int/news-room/fact-sheets/detail/cardiovascular-diseases-(cvds)
  3. Dal Canto E, Beulens JW, Elders P, et al. The Association of Vitamin D and vitamin K status with subclinical measures of cardiovascular health and all-cause mortality in older adults: The Hoorn Study. J Nutr. 2020;150(12):3171-3179. DOI: 10.1093/jn/nxaa293
  4. Just right: How much vitamin D is enough? Endocrine News. Published September 1, 2015. Accessed June 20, 2022. https://endocrinenews.endocrine.org/nov-2014-just-right-how-much-vitamin-d-is-enough/
  5. Office of dietary supplements - vitamin D. NIH Office of Dietary Supplements. Accessed June 21, 2022. https://ods.od.nih.gov/factsheets/VitaminD-HealthProfessional/.
  6. Office of dietary supplements - vitamin K. NIH Office of Dietary Supplements. Accessed June 21, 2022. https://ods.od.nih.gov/factsheets/VitaminK-HealthProfessional/.
  7. van Ballegooijen AJ, Beulens JW, Kieneker LM, et al. Combined low vitamin D and K status amplifies mortality risk: A prospective study. Eur J Nutr. 2020;60(3):1645-1654. doi:10.1007/s00394-020-02352-8
  8. Witte KK, Byrom R, Gierula J, et al. Effects of vitamin D on cardiac function in patients with chronic HF – The VINDICATE Study. J Am Coll Cardiol. 2016;67(22):2593-2603. DOI: 10.1016/j.jacc.2016.03.508
  9. Yan L. Dark Green Leafy Vegetables. Dark Green Leafy Vegetables: USDA ars. Published August 13, 2016. Accessed June 20, 2022. https://www.ars.usda.gov/plains-area/gfnd/gfhnrc/docs/news-2013/dark-green-leafy-vegetables/