הייצור וההפרשה של חומצה הידרוכלורית (HCL) בקיבה חיוניים לתהליך העיכול. זה גם אחד המנגנונים העיקריים למניעת כניסתם של חיידקים, נגיפים, שמרים ומיקרו-אורגניזמים אחרים לגוף.

לפעמים אנשים לא מפרישים חומצה הידרוכלורית בכמות מספקת. יכולות להיות מגוון סיבות שונות לכך. לדוגמה, הזדקנות היא גורם משמעותי, שכן כמעט ארבעה מכל עשרה אנשים מעל גיל 40 עלולים לפתח מחסור מסוים בהפרשת חומצת קיבה.1 למעשה, הפרשה לקויה של HCL בקיבה היא אחת הסיבות הנפוצות ביותר לקיבה עצבנית, תפיחות בטנית או גיהוקים אחרי אוכל, וגם לתת-ספיגה של אובת מזון.

נטילת תוסף עם בטאין HCL לאחר ארוחות יכולה לחולל שינוי גדול ולתרום תרומה משמעותית לשיפור העיכול, כאשר קיים מחסור בתפוקת חומצה בקיבה. 

מהו בטאין?

בטאין הוא "חבר לא רשמי" במשפחת הוויטמינים מקבוצת B. טכנית, אין זה ויטמין, כי הגוף יכול לייצר בטאין בעצמו. עדיין, הוא נמצא בכפיפה אחת עם ויטמינים מקבוצת B בתהליכים שונים בגוף האדם, כמו פעילות הכבד, חלוקת תאים ותגובות ביוכימיות שונות.2 שימוש בתוספי בטאין אושר על-ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי כטיפול במחלה גנטית של חילוף הומוציסטאין. 

סגולה חשובה של בטאין עבור מערכת העיכול היא שיפור בריאות הרירית של המעי.2 בפרט, בטאין עוזר לשמר את תפקיד המחסום של תאי הרירית ותומך בהם, כך שהוא נלחם בתופעת "המעי הדולף". בטאין משפר את תפקיד המחסום של המעי בכך שהוא מגביר את ייצור החלבונים ששומרים על הצמתים ההדוקים בין התאים.

מקורות תזונתיים של בטאין

  • סלק
  • ברוקולי
  • רכיכות
  • תרד וירקות עלים ירוקים אחרים
  • דגנים מלאים

מהו בטאין HCL?

HCL הוא חומצי מאוד. אם תנסו לשתות חומצת HCL טהורה, היא תאכל את הפה או הגרון שלכם. בטאין HCL הוא תוסף בטוח המכיל שילוב של בטאין עם HCL. בטאין HCL מספק את החומצה ההידרוכלורית לקיבה, שם תאים מתמחים ותרכובות מיוחדות ברירית המעי מונעים מהחומצה החזקה הזאת לחולל נזקים.

החשיבות של HCL בקיבה

הקיבה נועדה להיות חומצית מאוד כשהיא ריקה. טווח ה-pH שלה נע בין 1.5 ל-2.5. כאשר מאתגרים את הקיבה עם ארוחה, תאי הקיבה מפרישים יותר HCL, לצד אנזים מעכל חלבון בשם פפסין. השילוב הזה חשוב מאוד לפירוק החלבונים מהמזון ולחיסול המיקרו-אורגניזמים שנכנסו לקיבה, כמו חיידקים, נגיפים ושמרים.3 

הפרשה הולמת של HCL נדרשת לספיגה תקינה של ויטמין B12, חומצה פולית, ויטמין C, ברזל וגם צורות מסוימות של סידן, מגנזיום ואבץ. 

איך אפשר לדעת האם הקיבה שלכם מרישה HCL בכמות מספקת?

אמנם קיימות בדיקות מיוחדות למדידת רמת ה-pH בקיבה, אבל ניתן לזהות מחסור מתון בייצור חומצת קיבה על-פי התסמינים הנפוצים. לעתים קרובות אנשים עם ייצור חומצה לקוי מרגישים אי-נוחות כמעט מיד אחרי שהמזון נכנס לקיבה, או תוך זמן קצר לאחר אכילה. התסמינים השכיחים הם תחושת מלאות, תפיחות בטנית, גיהוקים, בחילות או כאבים עוויתיים. ומאחר שחומצת HCL חיונית לעיכול חלבון ולספיגת מינרלים, לעתים קרובות ייצור HCL לקוי נקשר לציפורניים חלשות, מתקלפות וסדוקות. 

איך להשתמש בתוספי בטאין HCL

לרוב תוספי בטאין HCL מכילים גם פפסין, אנזים מעכל חלבון, או פרוטאזה. הפפסין מגיע מקיבת חזירים, או בצורה של פרוטאזות צמחיות עם פעילות דמוית פפסין. המינון ההתחלתי של התוספים המשולבים האלה הוא כמוסה אחת של 500 מ"ג בטאין HCL עם כל ארוחה. 

רופאים מסוימים משתמשים בניסוי אתגר כדי להתאים את המינון באופן אישי. הניסוי הזה כרוך בהעלאת מספר הכמוסות בכל ארוחה עוקבת, עד שמגיעים לתחושת חמימות או אי-נוחות בקיבה. כאשר זה קורה, חוזרים למינון הקודם. זה מינון התחזוקה לארוחות באותו סדר הגודל. עבור אורחות גדולות יותר, ייתכן שתצטרכו להגדיל את המינון בכמוסה אחת. עבור ארוחות קטנות הפחיתו את המינון. 

  • בארוחות קטנות יותר תצטרכו ליטול מינון נמוך יותר. 
  • כאשר נוטלים מספר כמוסות, רצוי לקחת אותן במשך כל הארוחה. 
  • ככל שהקיבה שלכם תתחיל להחזיר לעצמה את היכולת לייצר את כמות ה-HCL הנדרשת לעיכול תקין של מזון, תבחינו שוב בתחושת החמימות, ואז תצטרכו להפחית את המינון.

בטיחות ותופעות לוואי

אזהרה: אין ליטול HCL על בטן ריקה. חולים עם כיב פפטי, נשים בהריון ונשים מניקות צריכים להתייעץ עם גורם רפואי מקצועי לפני תחילת שימוש בתוספים מסוג זה. הרחיקו את התוסף מהישג ידם של ילדים. 

תופעות לוואי: ייתכנו תופעות לוואי קלות במערכת העיכול, כמו בחילות או קלקול קיבה.

סימוכין:

  1. Howden CW, Hunt RH. Spontaneous hypochlorhydria in man: possible causes and consequences. Digestive Diseases 1986;4(1):26–32.
  2. Arumugam MK, Paal MC, Donohue TM Jr, et al. Beneficial Effects of Betaine: A Comprehensive Review. Biology (Basel). 2021 May 22;10(6):456. 
  3. Schubert ML. Functional anatomy and physiology of gastric secretion. Curr Opin Gastroenterol. 2015 Nov;31(6):479-85.