חשיבות הקרומים הריריים של דרכי הנשימה שלנו

כדי שנגיף כלשהו יוכל להדביק את הגרון, הסינוסים, דרכי הנשימה או הריאות, הוא קודם חייב לעבור דרך הקרום הרירי או או להיכנס לגוף דרכו. זה המחסום הראשון מפני הידבקות; מערכת החיסון היא קו ההגנה השני. ישנם שני מסלולים שדרכם נגיף כלשהו יכול להיכנס לריאות ולגרום לנזק משמעותי. המסלול העיקרי עובר בדרכי הנשימה, ואילו המסלול השני עובר דרך מערכת העיכול.

הקרום הרירי המצפה את דרכי הנשימה שלנו הוא קו ההגנה הראשון מפני זיהומים נגיפיים. הוא מורכב בעיקר מתאים הקרויים תאי אפיתל ריסני. פני השטח החיצוניים של התאים הללו מצופים במבנים דמויי-שערות הקרויים ריסים או ריסונים. הריסונים יוצרים צרורות ומתפקדים כמו מברשות שמעבירות את הפרשות דרכי הנשימה, מיקרו-אורגניזמים וחלקיקי פסולת, כך שבסופו של דבר כל אלה יוצאים מהפה או מהאף. מעל תאי האפיתל הריסני נמצאות שתי שכבות של רקמה רירית. הריר מיוצר על-ידי תאי אפיתל מסוג אחר המכונים תאי גביע. השכבה הדקה יותר של ריר נמצאת בין צרורות הריסונים, ואילו השכבה העבה יותר נמצאת מעליה. הריר מורכב ממוצין. שם זה מתייחס לרשת של חלבונים אליהם מצומדים סוכרים.

הקרום הרירי והריר נועדו להגן על הריאות מפני כניסת מיקרו-אורגניזמים או חלקיקים כלשהם. בתוך הריאות קיימים תאי אפיתל מיוחדים ללא ריסונים. כמו כן, אין בריאות תאי גביע. ניתן למצוא בריאות רק תאי אפיתל דקים מאוד, רקמת חיבור ונימי דם שתפקידם להעביר חמצן לדם ולהחליפו בפחמן דו-חמצני שמוּצא מהדם. חדירה של חלקיקים או מיקרו-אורגניזמים לריאות יוצרת מצב חמור מאוד, שכן אין לריאות הרבה מנגנוני הגנה. קשה להפריז בחשיבותה של בריאות הריר והקרומים הריריים של דרכי הנשימה למניעת זיהומים נגיפיים. מחלות הנקשרות לתפקוד לקוי של קו הגנה זה נקשרות גם לסיכון מוגבר להתפתחות של זיהומים קשים יותר.

מניעת הדבקה דרך מערכת העיכול

המסלול המשני לכניסת נגיפים לגוף עובר דרך מערכת העיכול. במערכת העיכול ישנם מספר קווי הגנה, מעבר לרירית. הגורמים הנוספים החשובים ביותר הן הפרשות מערכת העיכול, כמו חומצות קיבה ואנזימי עיכול. יש לציין כי מערכת החיסון של המעי היא גם הרבה יותר גדולה מבחינת המבנה שלה. אם נגיף כלשהו מצליח לחמוק ממנגנוני ההגנה האלה ולהדביק את מערכת העיכול, הוא יוכל גם להגיע למחזור הדם ולפגוע בריאות. גורם נוסף שמגביר במידה משמעותית את הסיכון להדבקה דרך המסלול המשני הוא מחסור באנזימי עיכול. ידוע היטב כי מחסור באנזימי לבלב הוא גורם סיכון משמעותי לכל סוגי הזיהומים הנגיפיים בדרכי הנשימה. למעשה, טיפול חלופי באנזימים מהווה גישה טיפולית חשובה להפחתת הסיכון לזיהומי ריאות במטופלים אלו. אנזימים שמעכלים חלבון, פרוטאזות, יכולים לעכל לא רק חלבונים מהתזונה, אלא גם את החלבונים הנמצאים בדפנות של תאי נגיפים. נגיפים מכילים חלבונים שבולטים כלפי חוץ מקרומי התאים שלהם, להם תפקיד חשוב בתהליך ההדבקה. בלי החלבונים האלה הנגיף פשוט לא מסוגל לחדור לתאים אנושיים. גם תוספי פרוטאזות יעילים לתמיכה במחסום הרירי של דרכי הנשימה.

במה תלויה החומרה של זיהום נשימתי?

נראה כי ההבדל בין זיהום קל לזיהום חמור יכול לנבוע ממספר גורמים. הדבר החשוב ביותר הוא העומס הנגיפי אליו האדם נחשף מלכתחילה. חשיפה לעומס נגיפי גבוה למדי מגבירה במידה משמעותית את הסיכון להתפתחות של זיהום חמור. 

ייתכן כי יכולתו של הנגיף לעבור דרך דרכי הנשימה ולהגיע לריאות הוא גורם נוסף שמשפיע על החומרה של זיהום נשימתי. זיהום נגיפי נשימתי בדרך כלל מתחיל באף ומתקדם לאורך דרכי הנשימה. ככל שהוא מגיע עמוק יותר, כך הזיהום יהיה חמור או קשה יותר. זכרו כי אין לריאות הרבה מנגנוני הגנה. בזיהום נגיפי בריאות תאי האפיתל של הריאות נפגעים לא רק על-ידי הנגיף המזהם, אלא גם על-ידי התגובה החיסונית של הגוף לזיהום. אם מערכת החיסון מגיבה במהירות ומסלקת את הנגיף, אז הגוף יכול להכיל את הזיהום ולהיפטר ממנו תוך ימים בודדים. אבל תגובה חיסונית לקויה או תוקפנית מדי עלולה להוביל לפגיעה משמעותית.

איך לתמוך בקו ההגנה הראשון 

ניתן להבין מהדברים הנ"ל כי השלב הראשון בתמיכה במנגנוני ההגנה שלנו מפני זיהומים נשימתיים או אורגניזמים כלשהם שפוגעים במערכת הנשימה היא תמיכה ביצירת מחסום רירי יעיל. להלן כמה אסטרטגיות חשובות לכך. 

  • שתיית מים מספקת.
  • אספקת החומרים המזינים החיוניים לתפקוד האפיתל ולייצור מוצין (מרכיב של ריר).
  • שימוש בתוספי אנזימים עם פרוטאזות.
  • שקלו נטילת תוסף של{LRM} N-אצטיל-ציסטאין (NAC).

חשוב לשתות מים בכמות מספקת

מים חיוניים לבריאות הקרומים הריריים. המוצין שמייצרים תאי האפיתל נוצר כשהוא "יבש", אחרת לא יהיה מספיק מקום בתאים כדי להכיל אותו. מוצינים יכולים לספוח מים בכמות העולה פי 1,000 על משקלם. בלי כמות מספקת של מים הם לא יוכלו לגדול. זוכרים צעצועים מתנפחים? הצעצועים הזולים והקטנים האלה שמתחילים להתנפח אחרי שמשאירים אותם במים. כך נוצר ריר. לכן, הימצאות של מים בכמות מספקת חיונית לתפקוד הריר. מכשירי אדים יכולים לסייע לליחוח דרכי הנשימה, אבל הקפדה של הידרציה טובה מבפנים ומבחוץ חיונית לשמירה על תפקיד המחסום של דרכי הנשימה. 

החומרים המזינים החיוניים לתמיכה ביעילות המחסום הרירי

מחסור בכל אחד מהוויטמינים או המינרלים החיוניים עלול להוביל לשינויים במחסום הרירי. אספקה קבועה של חומרים מזינים נדרשת לצורך שכפול תקין של תאי האפיתל וגם לשמירה על התפקיד המבני ותפקידי הייצור שלהם. התאים האלה מייצרים לא רק מוצין, אלא גם חומרים מגינים אחרים שחיוניים למלחמה בנגיפים ובאורגניזמים מזיקים אחרים. חשוב ליטול תוסף עם ויטמינים ומינרלים מרובים. קחו מולטי-ויטמין שמספק את הצריכה היומית המומלצת של החומרים המזינים החיוניים, כמו הוויטמינים{LRM} A, C ו{LRM}-D, הוויטמינים מקבוצת B וגם אבץ , שכן החומרים המזינים האלה חשובים במיוחד. מאחר שרוב המולטי-ויטמינים הקיימים כיום מכילים בטא-קרוטן כמקור של ויטמין A, הייתי ממליץ ליטול גם תוסף עם ויטמין A בצורה של רטינול. לצורה הזו של ויטמין A יש פעילות ישירה יותר למניעת הדבקה.

ויטמין A

ויטמין {LRM}A היה הוויטמין מסיס השומן הראשון שהתגלה, אבל זאת לא הסיבה היחידה לכך שהוא קרוי "ויטמין A". השם הזה ניתן גם כדי להדגיש את השפעתו נגד הדבקה (מהתחילית "אנטי" שמשמעותה "נגד"). ויטמין A פשוט חיוני לבריאות ולתפקוד הקרומים הריריים. אנשים עם מחסור בוויטמין A נמצאים בסיכון גבוה יותר למחלות זיהומיות באופן כללי, אבל במיוחד לזיהומים נגיפיים. הודגם כי יש לתוספי ויטמין A תועלת משמעותית לשיפור התפקוד של מערכת החיסון בזיהומים נגיפיים, במיוחד כשמדובר בנגיפים נשימתיים. 

המינון המומלץ של ויטמין A משתנה בהתאם למטרת השימוש. בעונת ההצטננות והשפעת המינון הבטוח לתמיכה בבריאות הרירית ומערכת החיסון הוא 3,000 מק"ג (10,000 יח' בינ"ל) לגברים ו-1,500 מק"ג (5,000 יח' בינ"ל) לנשים. בזיהום נגיפי חריף ניתן לקחת דרך הפה מנה אחת של 15,000 מק"ג או 50,000 יח' בינ"ל במשך יומיים. מינון זה הוא בטוח כל עוד אין שום סיכוי להריון. מאחר שנטילת מינונים גבוהים של ויטמין A במהלך הריון עלולה לגרום למומים מולדים, אסור לנשים בגיל הפוריות ליטול יותר מ-1,500 מק"ג (5,000 יח' בינ"ל) של ויטמין A ביום. זה נכון גם לתקופת ההנקה.

ויטמין D

חשוב לקבל גם תוספת קטנה של ויטמין{LRM} D, מעבר לכמות שבדרך כלל מכילים מולטי-ויטמינים. מצטברות יותר ויותר עדויות מדעיות לכך שרמות נמוכות של ויטמין D מגבירות את הסיכון לזיהומים נגיפיים נשימתיים. מאחר שאנו יכולים לייצר ויטמין D בעור לאחר חשיפה לאור השמש, באופן טבעי אנשים רבים נוטים לייצר פחות ויטמין D בחודשי החורף. תוספת של ויטמין D לתזונה יכולה לסייע למניעת הירידה הזו ברמות ויטמין D בחורף. 

רוב המומחים לוויטמין D ממליצים לבוגרים ולילדים מעל גיל 10 לקחת בחודשי החורף 5,000 יח' בינ"ל של ויטמין D ביום. עבור ילדים מתחת לגיל שנה המינון הוא 1,000 יח' בינ"ל; עבור ילדים בגילאים 2-4 שנים 2,000 יח' בינ"ל; ועבור ילדים מגיל 4 עד 9 שנים המינון המומלץ הוא 3,000 יח' בינ"ל ביום. 

שימוש בתוספים עם אנזימי פרוטאז

הודגמה תועלת של אנזימי פרוטאז מסוימים לשיפור ההרכב, המאפיינים הפיזיים והתפקוד של הריר והליחה. לעתים קרובות תוספים לעיכול מכילים פרוטאז, במטרה לסייע לפירוק החלבון מהתזונה. אם נוטלים פרוטאזות על בטן ריקה ולא בסמוך לאכילה, האנזימים האלה נספגים למחזור הדם ומביאים להשפעות סיסטמיות, כולל השפעה על הריר. 

הפרוטאז הנחקר ביותר הוא מוּקוֹלאז, פרוטאז מפטריות. הודגם כי הוא משפיע על הריר בדרכי הנשימה. מחקר קליני אחד בחן את ההשפעה של מוּקוֹלאז על הליחה אצל חולים עם ברונכיטיס (דלקת סימפונות) כרונית. המטופלים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות שקיבלו פרוטאז או פלצבו במשך עשרה ימים. בעוד לפלצבו לא הייתה כל השפעה על הליחה, מוּקוֹלאז הביא לשינויים משמעותיים גם בצמיגיות (סמיכות) וגם בגמישות (מתיחוּת) הליחה בסוף הטיפול. למעשה, השיפור במבנה ובתפקוד הליחה היה ניכר במשך עד שמונה ימים לאחר סיום הטיפול.

מחקר כפול סמיות נוסף שנמשך עשרה ימים הדגים כי מוּקוֹלאז לא רק משפר את הצמיגיות והגמישות של ליחה, אלא גם מפחית את רמת הדלקת בדרכי הנשימה.  אנזימי פרוטאז אחרים, כמו ברומליין או פפטידאז מהחיידק{LRM} Serratia הדגימו השפעה דומה. מוּקוֹלאז, ברומליין ופפטידאז מהחיידק Serratia מפחיתים את סמיכות הריר והליחה ובו בזמן מגבירים את ייצורם וגם מביאים לעלייה ניכרת בקצב העברת הריר והליחה על-ידי הריסונים. התוצאה הסופית היא עלייה בכמות הריר והליחה, מה שמאפשר לנטרל את המיקרו-אורגניזמים ביעילות ולסלק אותם מהגוף. מעבר לכך שאנזימי פרוטאז מגבירים את ההשפעות המכניות של הריר והליחה, ייתכן שהם גם מפעילים גורמי הגנה מיוחדים בתוך הריר שמאפשרים נטרול יעיל יותר של אורגניזמים פולשים. בין הגורמים המגינים שמופרשים בריר אימונוגלובולין IgA, מעכבי פרוטאז שונים שמקורם בתאי הדם הלבנים אשר חוסמים נגיפים, חנקן חד-חמצני ולקטופרין.

N-אצטיל-ציסטאין ובריאות מערכת הנשימה

NAC או N-אצטיל-ציסטאין היא חומצת אמינו שמכילה גופרית. קיימת היסטוריה ארוכה של שימוש בה לשינוי הרכב הליחה ולתמיכה במערכת הנשימה. הגוף משתמש ב-NAC גם כדי לייצר גלוטתיון  – נוגד החמצון העיקרי בכל דרכי הנשימה ובריאות. אצל אנשים שנחשפים לעשן או לחומרים אחרים שרעילים לדרכי הנשימה, אנשים עם מחלות המלוות בדלקת, כגון סוכרת, השמנת-יתר ומחלות כרוניות אחרות, יש רמות נמוכות יותר של גלוטתיון. נטילת תוספי NAC יכולה להביא לעלייה ברמות הגלוטתיון ולסייע להגנה על הריאות ודרכי הנשימה.

NAC גם משנה את הרכב הריר והליחה. NAC עוזר להפחית את הצמיגיות של הפרשות הסימפונות. כמו כן, נמצא כי NAC משפר את יכולתם של הריסונים בדרכי הנשימה לפנות ריר וליחה. הוא מגביר את קצב הפינוי בעד 35%. כתוצאה מההשפעות הללו, NAC יכול לשפר את תפקוד הסימפונות והריאות, להקל על שיעול ולשפר את ריווי החמצן בדם כאשר מערכת הנשימה מאותגרת. המינון המומלץ להפחתת הסיכון להדבקה ולהעלאת רמות הגלוטתיון בריאות הוא בדרך כלל בין 500 ל-1,000 מ"ג ביום. בשימוש לצורך הפחתת סמיכות הליחה המינון המקובל הוא 200 מ"ג שלוש עד ארבע פעמים ביום.

הפניות:  

  1. Mathew JL. Vitamin A supplementation for prophylaxis or therapy in childhood pneumonia: a systematic review of randomized controlled trials. Indian Pediatr. 2010 Mar;47(3):255-61.
  2. Teymoori-Rad M, Shokri F, Salimi V, Marashi SM. The interplay between vitamin D and viral infections. Rev Med Virol. 2019 Mar;29(2):e2032.
  3. Braga PC, Moretti M, Piacenza A, Montoli CC, Guffanti EE. Effects of seaprose on the rheology of bronchial mucus in patients with chronic bronchitis. A double-blind study vs placebo. Int J Clin Pharmacol Res. 1993;13(3):179-85.
  4. Moretti M, Bertoli E, Bulgarelli S, et al. Effects of seaprose on sputum biochemical components in chronic bronchitic patients: a double-blind study vs placebo. Int J Clin Pharmacol Res.1993;13(5):275-80.
  5. Luisetti M, Piccioni PD, Dyne K, et al. Some properties of the alkaline proteinase from Aspergillus melleus. Int J Tissue React. 1991;13(4):187-92.
  6.  Braga PC, Rampoldi C, Ornaghi A, et al.  In vitro rheological assessment of mucolytic activity induced by seaprose. Pharmacol Res. 1990 Sep-Oct;22(5):611-7.
  7. Majima Y, Inagaki M, Hirata K, et al.  The effect of an orally administered proteolytic enzyme on the elasticity and viscosity of nasal mucus.  Arch Otorhinolaryngol.  1988;244(6):355-359.  
  8. Nakamura S, Hashimoto Y, Mikami M, et al. . Effect of the proteolytic enzyme serrapeptase in patients with chronic airway disease. Respirology. 2003 Sep;8(3):316-20.
  9. Shimura S, Okubo T, Maeda S, et al. Effect of expectorants on relaxation behavior of sputum viscoelasticity in vivo. Biorheology. 1983;20(5):677-83.
  10. Kesic MJ, Hernandez M, Jaspers I. Airway protease/antiprotease imbalance in atopic asthmatics contributes to increased influenza A virus cleavage and replication. Respir Res. 2012 Sep 19;13:82.
  11. Santus P, Corsico A, Solidoro P, Braido F, Di Marco F, Scichilone N. Oxidative stress and respiratory system: pharmacological and clinical reappraisal of N-acetylcysteine. COPD. 2014 Dec;11(6):705-1.
  12. Stey C, Steurer J, Bachmann S, Medici TC, Tramer MR. The effect of oral N-acetylcysteine in chronic bronchitis: a quantitative systematic review. Eur Respir J 2000;16(2):253-62.
  13. Grandjean EM, Berthet P, Ruffmann R, Leuenberger P. Efficacy of oral long-term N-acetylcysteine in chronic bronchopulmonary disease: a meta-analysis of published double-blind, placebo-controlled clinical trials. Clin Ther 2000;22(2):209-21.