מליסה היא צמח פופולרי בו משתמשים מיליוני אנשים. שמה המדעי הוא “Melissa officinalis" — מקור המילה "מליסה" במילה יוונית שמשמעותה "דבורי דבש" — אבל יש לצמח זה שמות נוספים רבים, למשל "נקטר החיים", "מרפא הכול" או "צמח הדבורים". מליסה שייכת לאותה משפחה כמו נענע. מקורים של הצמחים האלה באירופה, והם ידועים בזכות הסגולות הרבות שלהם. למליסה צבע ירוק בהיר ועלים קטנים בצורת לב עם אשכולות של פרחים לבנים וצהובים שצורתם דומה לצורה של עלי נענע. מליסה לא רק גדלה פרא, מגדלים אותה גם למטרות רפואיות.

מליסה נחשבת כצמח מרגיע, ומשתמשים בה למטרות רפואיות מאז ימי הביניים. מאמינים כי היא עוזרת להקל על סטרס וחרדה, משרה שינה, משפרת ביצועים קוגניטיביים, נלחמת בנגיפים ומקלה על תסמיני קלקול קיבה. כיום לעתים קרובות משלבים מליסה עם צמחים אחרים, כדי לחזק את הסגולות הרפואיות שלה. בזכות טעמה, ניתן להשתמש במליסה גם במטבח.  

חרדה

חרדה היא הפרעה שגורמת לתחושות של פחד, דאגה ועצבנות שהן חזקות דיין כדי להפריע לתפקוד היומיומי. חרדה היא ההפרעה הנפשית הנפוצה ביותר  בסין, ביפן, ברוסיה ובארה"ב. מאות מיליוני אנשים בעולם סובלים מחרדה.

לעתים קרובות משתמשים בתרופות לטיפול בחרדה. עם זאת, בגלל חששות מתופעות לוואי של התרופות רבים מחפשים חלופות אחרות. מספר מחקרים הדגימו כי מליסה יכולה להקל על תסמיני חרדה. להעלאת הרמות של המוליך העצבי GABA (חומצה גמא-אמינובוטירית) במוח יש תפקיד חשוב בטיפול בחרדה. מחקר שפורסם בשנת 2017 בכתב העת Phytotherapy Research בחן את ההשפעה של מליסה על מסלולי GABA. נמצא כי מליסה משפרת את היעילות של GABA, בדומה לאופן שבו תרופות משפיעות על מסלול האיתות של GABA ומסייעות לטפל בהפרעה הזו.

גם מאמר שפורסם בשנת 2016 בחן מקרוב את המרכיבים שמכילה מליסה, והגיע למסקנה שהיא מכילה חומרים שמפעילים את קולטני GABA. מחקר שלישי הראה כי הנוכחות של חומצה רוזמרינית במליסה היא האחראית לתרומתה להקלה על תסמיני חרדה. באופן כללי, המחקרים הללו מצביעים על כך שניתן להשתמש במליסה כטיפול בטוח ויעיל בחרדה. אם אתם נוטלים תרופות מרשם נגד חרדה אל תפסיקו לקחת אותן, אלא אם קיבלתם הנחיה לכך מהרופא המטפל שלכם. אין לשלב מליסה עם תרופות אחרות נגד חרדה בלי להתייעץ עם הרופא המטפל.

דיכאון

דיכאון היא הפרעת מצב רוח שמלווה בתחושת עצב ואובדן ההנאה מהחיים. דיכאון קשה אף עלול להוביל להתאבדות. מיליוני אנשים בכל רחבי העולם סובלים מדיכאון. דיכאון יכול להתפתח אצל כל אחד ואחת, בכל גיל ובכל שכבות האוכלוסייה. הטיפולים המוּכּרים הנפוצים ביותר כוללים ייעוץ פסיכולוגי ותרופות נגד דיכאון להעלאת רמות סרוטונין, תרכובת כימית (מוליך עצבי) שמעורבת באיתות בין תאי המוח. חוקרים מאמינים כי חוסר איזון או ירידה ברמות סרוטונין הם הסיבה להתגברות של תחושת דיכאון. במחקר בחולדות נמצא כי יש למליסה פעילות סרוטונרגית. חולדות שקיבלו מים עם תמצית מליסה הדגימו "ירידה משמעותית בדפוסי התנהגות דיכאוניים", בהשוואה לחולדות שקיבלו פלצבו. הממצאים הללו גורסים כי ייתכן שמליסה יכולה לסייע בהתמודדות עם תסמיני דיכאון. 

סטרס ונדודי שינה

סטרס (עקה) היא תחושת לחץ ותעוקה. זה חלק טבעי מהחיים. אמנם כמעט כולם נחשפים לסטרס, אבל אם לא נתמודד עם סטרס בצורה נכונה הוא עלול לגבות מאתנו מחיר כבד. סטרס שאינו מטופל עלול להוביל למחלות כרוניות ולבעיות כמו נדודי שינה. עודף קורטיזול, ההורמון האחראי לסטרס, מבוטא במוח במשך תקופות ארוכות וגורם לירידה בספירת תאי הדם הלבנים, מה שמוביל להחלשת מערכת החיסון. זה מגביר את הפגיעות למחלות, כולל הצטננות וזיהומים אחרים.

אחת הפעולות העיקריות של מליסה שבזכותה היא מפורסמת במיוחד היא השפעה מרגיעה קלה. זה יכול לעזור לאנשים שנמצאים תחת לחץ. במחקר שפורסם בכתב העת Journal of Evidence-Based Complementary and Alternative Medicine ילדים מתחת לגיל 12 שסבלו מאי-שקט ונדודי שינה טופלו בשילוב של תמצית שורש ולריאן ותמצית מליסה. נמצא כי שילוב הצמחים הנ"ל מקל על סטרס ומסייע לטפל בנדודי שינה.

ההשפעה המרגיעה של מליסה נחקרה גם בעכברים. שני חוקרים, האג'האשמי וספאי, החליטו לבחון את ההשפעה "המרדימה" של מליסה. הם גילו כי עכברים להם הוזרקו תמציות של מליסה ולבנדר נרדמו מהר יותר וישנו במשך זמן רב יותר. ממצאי המחקר תומכים בהערכה לפיה שילוב של מליסה עם צמחים אחרים יכול לסייע בטיפול בנדודי שינה.   

זיהומים נגיפיים

הצרכנים נוטים יותר ויותר להעדיף שימוש בתמציות צמחיות, כולל מליסה, למניעת זיהומים מסוימים. מחקרים גילו כי הצמח הזה מכיל תרכובות כמו אאוּגנוֹל, טרפּנים וחומצות רוזמריניות. לתרכובות אלה יש תפקיד בחיסול נגיפים וחיידקים. בפרט, קיימות עדויות לכך שיש למליסה פעילות משמעותית נגד הנגיף הרפס סימפלקס שגורם לנגעים בעור.

המרכז הרפואי של אוניברסיטת מרילנד פרסם מחקר שבחן את השימושים הרפואיים במליסה. ד"ר סטיבן ארליך דיווח כי במחקר בהשתתפות 116 אנשים עם נגעים סביב הפה שנגרמו על-ידי הנגיף הרפקס סימפלקס הנבדקים שקיבלו קרם עם מליסה למריחה על השפתיים הבחינו בשיפור בתסמינים כעבור יומיים בלבד. במחקר אחר, מרפאת עור מגרמניה דיווחה על מליסה כטיפול העיקרי בנגיף ההרפס, כאשר החוקרים לא הבחינו כלל בהישנות המחלה. יתר על כן, מחקר חדש יותר משנת 2017 אישר כי יש למליסה פעילות אנטי-בקטריאלית נגד זני חיידקים רבים, כולל החיידק הנפוץ ביותר הידוע בשם אי קולי. לפי מחקר זה, שימוש במליסה יעיל גם כטיפול בנגעי הרפס באברי מין ובפנים, כי נוסף לפעילות אנטי-בקטריאלית יש למליסה גם פעילות נוגדת נגיפים. 

נוגדי חמצון

נוגדי חמצון הן תרכובות חשובות שמעכבות חמצון, היווצרות של רדיקלים חופשיים שפוגעים באים. מזונות צמחיים וצמחים רבים מכילים נוגדי חמצון. במלים אחרות, נוגדי חמצון מועילים לנו כי הם עוצרים או מונעים פגיעה בתאים.

מספר מחקרים אישרו כי יש למליסה פעילות נוגדת חמצון. כך, במחקר אחד שבדק את פעילותה של מליסה נגד סרטן נמצא כי מליסה מכילה ריכוזים גבוהים של פלבונואידים, קבוצה של תרכובות כימיות שמכילות פנולים. ידוע כי פנולים הם נוגדי חמצון חזקים. האוניברסיטה למדעי הרפואה של שאהרקורד באיראן פרסמה מאמר שהתמקד במיוחד בסגולות מבוססות ראיות של מליסה. הוא חקר בפירוט את ההשפעה נוגדת החמצון של הצמח, ותמך בהצהרה הנ"ל על כך שהפעילות נוגדת החמצון של מליסה מיוחסת בעיקר לתרכובות הפנוליות שהצמח מכיל.  

הגנה העור

כתב העת journal of Dermatological Science פרסם מאמר לפיו תמצית מליסה יכולה למנוע נזקים של קרינת על-סגול. קרינת על-סגול היא הסיבה העיקרית להזדקנות העור ולמחלות עור, כולל סרטן העור. באותו המחקר נמצא כי יש למליסה השפעה של "מלנוגנזיס", מה שמסייע בהבהרת כתמי שמש לא רצויים (הידועים גם בשם כתמי גיל). מליסה מגינה על העור בזכות הפעילות נוגדת החמצון החזקה שלה.

הפרעות עיכול

רבים סובלים מקלקול קיבה, כאבים או אי-נוחות בבטן עליונה. לעתים קרובות התסמינים האלה מעידים על מחלה אחרת, כמו החזר קיבתי-ושטי (GERD), כיבים, גסרטיטיס ולפעמים תסמונת המעי הרגיז. מחקרים הראו כי צמחים כמו מליסה, נענע חריפה וגם בבונג מקלים על תסמיני קלקול קיבה. כך, במחקר אחד 120 מטופלים עם קלקול קיבה שובצו באקראי לקבלת תכשיר צמחי עם תמצית מליסה או פלצבו. הנבדקים שקיבלו את התכשיר הצמחי דיווחו על ירידה בחומרה ושיפור בתסמינים. בצרפת בערך 40 צמחים, בהם גם מליסה, אושרו כבטוחים לשימוש בצורה של חליטה לטיפול בקלקול קיבה.

סרטן

מחקר שפורסם במאמר משנת 2015 מצא כי יש למליסה סגולות נוגדות סרטן. המחקר התמקד בפעילות סרטנית של תאי סרטן שד אנושיים. הוא הוכיח כי בזכות הסגולות נוגדות החמצון החזקות שלה, פעילותה להגנה על הלב וסגולות נוגדות דלקת ייתכן כי מליסה יכולה לחזק טיפולים נגד סרטן. נכון להיום, עדיין נדרשים מחקרים נוספים לגבי השפעתה של מליסה על סרטן. אין להשתמש במליסה לטיפול בסרטן, אלא בהמלצת רופא אונקולוג בלבד.

ביצועים קוגניטיביים

מספר מדענים מעריכים כי מליסה משפרת התנהגות קוגניטיבית. במאמר שפורסם בכתב העת Pharmacology Biochemistry and Behavior תואר מחקר בו 20 נבדקים טופלו במינונים שונים של תמצית מליסה. הממצאים הדגימו שיפור בקשב אצל נבדקים שקיבלו 600 מ"ג של מליסה. במחקר חדש יותר משנת 2016 שפורסם בכתב העת Iranian Journal of Medical Sciences נאמר כי "בניסויים קליניים מליסה הדגימה השפעה שתורמת לשיפור הזיכרון והטיפול במחלת אלצהיימר".

אינספור מחקרים מאשרים כי יש למליסה או לשילוב של מליסה עם תמציות אחרות היכולת לשפר זיכרון וריכוז. נוירולוגים בדקו את הבטיחות והיעילות של מליסה במטופלים עם מחלת אלצהיימר קלה עד בינונית, ומצאו כי יש לה ערך והשפעה חיובית על טיפול במחלה זו. למידע נוסף על גישות טבעיות לטיפול בשיטיון ובמחלת אלצהיימר.

שימוש במטבח

לעלי מליסה יש ניחוח וטעם של לימון עם רמז קל של נענע. בזכות הטעם הייחודי שלה, יש לה מגוון שימושים במטבח. נסו לחתוך עלי מליסה ולהוסיף אותם למאכלי עוף, לסלטים או למרקים שאתם אוהבים. מליסה מתאימה למאכלי עוף ודגים. ניתן להשתמש בה גם לקישוט קינוחים טעימים. 

רוצים לגדל מליסה בגינה שלכם? כך תוכלו לעשות את זה:

מליסה היא צמח שקל לגדל. כל מה שצריך בשביל להתחיל הם זרעי מליסה וחלק של שורש או גבעול. אמנם מליסה אוהבת מזג אוויר חם, אבל חשוב לבחור במקום מוצל, שם הצמח יהיה מוגן מהשמש הקופחת של שעות הצהריים. מליסה אוהבת קרקע עשירה ולחה, והיא יכולה להגיע לגובה של כ-60-90 ס"מ. מליסה יכולה להתפשט, אז כשאתם שותלים אותה ודאו שיהיה לה מספיק מקום לגדול. בגלל מהירות הצמיחה של מליסה ייתכן שתצטרכו לגזום אותה מדי פעם. זה גם יעזור להחיות את הגבעולים הירוקים. מומלץ לגזום את הצמח בכל פעם כשנראה שהוא מתחיל לקמול, כדי שהוא יוכל לשוב ולשגשג. בקיץ יש להשקות מליסה מדי יום, אבל אין להשקות אותה יותר מדי בחורף. זה יעזור לצמח לצמוח. הוספת דשן יכולה לסייע בהזנת הצמח. 

צורות אחרות של מליסה ושימושים אחרים בה: 

  • תוספי מליסה מיוצרים על-ידי הכנסת עלי הצמח לכמוסות. המינון המומלץ הוא 500 מ"ג פעם-פעמיים ביום.
  • ניתן למרוח על הגוף שמן אתרי של מליסה, בו נעשה שימוש נרחב בזכות הסגולות המרגיעות שלו. ניתן גם לשאוף שמן אתרי של מליסה או לפזר אותו בעזרת מתקן לפיזור שמנים אתריים.
  • אפשר למרוח על העור משחה עם מליסה לטיפול בבעיות עור שונות.
  • שפתון היגייני עם מליסה יכול להקל על יובש וגירוי.
  • חליטת מליסה היא חליטה פופולרית שמאפשרת ליהנות מהסגולות והטעם של הצמח הזה.

תופעות לוואי אפשריות:

אמנם בזכות המרכיבים שלה יש למליסה סגולות רבות, אבל חשוב לגלות זהירות בשימוש בה. ידוע כי שימוש במליסה יכול לגרום ללחץ דם נמוך, ולפעמים גם לקצב לב מהיר (טכיקרדיה). ייתכן שתופעות הלוואי האלה מתווכות על-ידי השפעתה על GABA. נשים בהריון ונשים מניקות צריכות להימנע משימוש במליסה, אלא אם הן קיבלו אישור לכך מגורם רפואי מוסמך. כמו כן, אין לשלב מליסה עם תרופות נגד חרדה. לפני כל שימוש במליסה התייעצו עם הרופא המטפל שלכם.  

סימוכין:  

*Special thanks to Miriam Hernandez, BS for assisting me with research for this article

  1. Savage K, Firth J, Stough C, Sarris J. GABA-modulating phytomedicines for anxiety: A systematic review of preclinical and clinical evidence. Phytotherapy Research. 2018;32:3–18. 
  2.  Abolfazl Shakeri, Amirhossein Sahebkar, Behjat Javadi, Melissa officinalis L. – A review of its traditional uses, phytochemistry and pharmacology, Journal of Ethnopharmacology, Volume 188, 2016, Pages 204-228, ISSN 0378-8741
  3. Shih-Hang Lin, Mei-Ling Chou, Wei-Cheng Chen, Yi-Syuan Lai, Kuan-Hung Lu, Cherng-Wei Hao, Lee-Yan Sheen, A medicinal herb, Melissa officinalis L. ameliorates depressive-like behavior of rats in the forced swimming test via regulating the serotonergic neurotransmitter, Journal of Ethnopharmacology, Volume 175, 2015, Pages 266-272, ISSN 0378-8741
  4.  Hajhashemi, Valiollah, and Azadeh Safaei. “Hypnotic Effect of Coriandrum Sativum, Ziziphus Jujuba, Lavandula Angustifolia and Melissa OfficinalisExtracts in Mice.” Research in Pharmaceutical Sciences 10.6 (2015): 477–484. Print.
  5.  Steven D. Ehrlich, NMD. “Lemon balm”. Complementary and alternative medicine guide. University of Maryland Medical Center. 2015.http://www.umm.edu/health/medical/altmed/herb/lemon-balm
  6. Ehsani, Ali et al. “Phytochemical, Antioxidant and Antibacterial Properties of Melissa Officinalis and Dracocephalum Moldavica Essential Oils.” Veterinary Research Forum 8.3 (2017): 223–229. Print.
  7. Marongiu, B., Porcedda, S., Piras, A., Rosa, A., Deiana, M. and Dessì, M. A. (2004), Antioxidant activity of supercritical extract of Melissa officinalis subsp. officinalis and Melissa officinalis subsp. inodora. Phytother. Res., 18: 789–792. doi:10.1002/ptr.1549
  8. Miraj, S., Rafleian-kopaei, Kiani, S. Melissa officinalis L: A Review Study With an Antioxidant Prospective. J Evid Based Complementary Altern Med. Shahrekord University of Medical Sciences, Shahrekord, Iran. 2016 Sep 11.  
  9. Pérez-Sánchez, Almudena et al.Lemon balm extract (Melissa officinalis, L.) promotes melanogenesis and prevents UVB-induced oxidative stress and DNA damage in a skin cell model. Journal of Dermatological Science , Volume 84 , Issue 2 , 169 - 177.
  10. Madisch A, Holtmann G, Mayr G, Vinson B, Hotz J, Treatment of Functional Dyspepsia with a Herbal Preparation. Digestion 2004;69:45-52
  11. Hamza, Alaaeldin Ahmed et al. “Melissa Officinalis Protects against Doxorubicin-Induced Cardiotoxicity in Rats and Potentiates Its Anticancer Activity on MCF-7 Cells.” Ed. Aamir Ahmad. PLoS ONE 11.11 (2016): e0167049. PMC. Web. 14 Jan. 2018.
  12. D.O Kennedy, Andrew B Scholey, N.T.J Tildesley, E.K Perry, K.A Wesnes, Modulation of mood and cognitive performance following acute administration of Melissa officinalis (lemon balm), Pharmacology Biochemistry and Behavior, Volume 72, Issue 4, 2002, Pages 953-964, ISSN 0091-3057
  13. Shojaii, Asie, Roshanak Ghods, and Mehri Abdollahi Fard. “Medicinal Herbs in Iranian Traditional Medicine for Learning and Memory.” Iranian Journal of Medical Sciences 41.3 Suppl (2016): S43. Print.
  14. Akhondzadeh, S et al. “Melissa Officinalis Extract in the Treatment of Patients with Mild to Moderate Alzheimer’s Disease: A Double Blind, Randomised, Placebo Controlled Trial.” Journal of Neurology, Neurosurgery, and Psychiatry74.7 (2003): 863–866. PMC. Web. 15 Jan. 2018.
  15. Cetin, H., Cinbilgel, I., Yanikoglu, A. and Gokceoglu, M. (2006), Larvicidal activity of some labiatae (lamiaceae) plant extracts from Turkey. Phytother. Res., 20: 1088–1090. doi:10.1002/ptr.2004