כתב ויתור:בלוג זה לא נועד לאבחן,,,
This blog does not intend to provide diagnosis, treatment, or medical advice. Read more. The content provided on this blog is for informational purposes only. Please consult with a physician or other healthcare professional regarding any medical or health-related diagnosis or treatment options. Information on this blog should not be considered as a substitute for advice from a healthcare professional. The claims made about specific products throughout this blog are not approved to diagnose, treat, cure, or prevent disease.
קאווה (קאווה קאווה, או בשמו הלטיני Piper methysticum) הוא צמח עם היסטוריה ארוכה של שימוש בטקסים מסורתיים באזור אוקיאניה. לפי המסורת, מכינים משורשי קאווה משקה באמצעות השרייה במים קרים. בדרך כלל צריכת קאווה מביאה להשפעה מרגיעה בולטת, ללא תופעות רעילות או הזיות. עם זאת, מינונים מופרזים של הצמח עלולים לגרום להקאות ולכאבי ראש. השימוש המסורתי בצמח זה באוקיאניה נשאר פופולרי גם בימינו.
צמח הקאווה מכיל תרכובות הידועות בשם קאווה-לקטוֹנים. אמנם אנו עדיין לא מבינים את השפעתו באופן מלא, אבל נראה כי יש לצמח הקאווה מספר פעולות אשר תורמות להשפעתו המרגיעה.
בדומה לצמחים המרגיעים המסורתיים האחרים, בהם ולריאן, פסיפלורה, לבנדר וגם מליסה, קאווה משפיע על המוליך העצבי המעכב GABA (חומצה גאמא-אמינו-בוטירית). GABA הוא המוליך העצבי המעכב העיקרי במערכת העצבים המרכזית. הוא מאט את פעילות המוח. אמנם קאווה-לקטוֹנים נקשרים לקולטי GABA בקשר חלש בלבד, אך נראה שיש להם השפעה חזקה על קישור של מולקולות אחרות. קאווה-לקטוֹנים ככל הנראה מגבירים את פעילות GABA על-ידי חיזוק הקישור של אותן המולקולות לקולטני GABA.
עם זאת, בניגוד לצמחים המרגיעים הנפוצים האחרים, יש לקאווה גם השפעה רבת-עוצמה על תעלות נתרן תלויות מתח (VGSC). תעלות נתרן תלויות מתח הן תעלות המצויות בקרומי התאים וחשובות לתפקוד הכללי של תאי העצב. פתיחת תעלות הנתרן מביאה להעברת אותות חשמליים לאורך תאי העצב, מה שמייצר גירוי עצבי. נראה כי קאווה-לקטוֹנים חוסמים את תעלות הנתרן ובכך מפחיתים את הפעילות הכללית של המוח והעצבים. ההשפעה הזו, לצד חיזוק הקישור לקולטני GABA, ככל הנראה מסבירה את פעילותם של תכשירי קאווה נגד חרדה.
מחקרים מוקדמים בבעלי חיים שנערכו בשנות ה-1960 הדגימו כי יש לצמח זה השפעה נוגדת דלקת משמעותית. המחקרים הראו כי צמח הקאווה מביא להפחתת הדלקת לאחר חשיפה לתרכובות רבות ולקרינת על-סגול.
גורם נמק גידול-אלפא (TNF-אלפא) היא מולקולת איתות דלקתי חשובה. מקובל לטפל במספר מחלות אוטו-אימוניות באמצעות מעכבי TNF-אלפא. נראה כי מספר קאווה-לקטוֹנים שאותם מכיל צמח הקאווה מעכבים את TNF-אלפא. אנדוטוקסינים הן תרכובות המצויות בקרום החיצוני של חיידקים גראם-שליליים. הם משרים תגובה דלקתית חזקה. צמח הקאווה הצליח להגן על עכברים שקיבלו מינון קטלני של אנדוטוקסין מפני תגובה דלקתית קטלנית שהייתה צפויה להתפתח בעקבות זאת.
נראה כי ההשפעה נוגדת הדלקת הזו גם תורמת לירידה באירועי קרישיות יתר על רקע תגובה דלקתית. נראה כי ההשפעה הזו נוצרת על-ידי עיכוב של מסלולי דלקת המתווכים על-ידי חומצה ארכידונית, חומצת שומן מעודדת דלקת.
לעתים קרובות טיפולים נגד חרדה עוזרים גם לנדודי שינה, ולהיפך. אמנם יש יוצאים מן הכלל, כמו מלטונין שמתאים לטיפול בנדודי שינה בלבד, אבל קיימת חפיפה מסוימת בין רוב הטיפולים הטבעיים נגד חרדה ונדודי שינה. לעתים קרובות רושמים תרופות המשמשות להשראת שינה גם לטיפול בחרדה.
בהתאם לזאת, אין זה מפתיע כי חלק מהניסויים הקליניים הדגימו שיש לקאווה תועלת גם בטיפול בנדודי שינה. מחקר פיילוט שבדק את השפעת קאווה וולריאן על נדודי שינה על רקע סטרס הדגים כי לשני הצמחים הללו יש השפעה מועילה. הן קאווה והן ולריאן הביאו גם לירידה ברמת הסטרס וגם לשיפור בנדודי השינה.
נערך ניסוי כפול-סמיות ומבוקר פלצבו להערכת קאווה כטיפול בהפרעות שינה על רקע חרדה. החוקרים גילו כי קאווה הביא לשיפור באיכות השינה ולירידה ברמת החרדה במשך תקופת המחקר של ארבעה שבועות. מחקר גדול יותר ומבוסס אינטרנט מצא כי אין לקאווה יתרון משמעותי על פני פלצבו בטיפול בנדודי שינה, אבל שוב, זאת בגלל השפעה משמעותית של טיפול הפלצבו. הן קאווה והן פלצבו הביאו לירידה של כחמישים אחוז בדירוגים של חומרת נדודי השינה במהלך המחקר.
נדרשים מחקרים נוספים כדי להעריך כראוי את ההשפעה של קאווה על נדודי שינה. אך בהתחשב בעובדה כי על-פי המחקרים שהתפרסמו יש לקאווה השפעה ברורה להפחתת חרדה, סביר להניח כי צמח הקאווה עשוי להעניק הקלה על התסמינים, לפחות בתת-קבוצה של מטופלים עם הפרעות שינה.
נראה כי מחקרים בבני אדם על הסגולות של קאווה נגד חרדה מעידים על השפעה די עקבית. ההמלצות לשימוש בצמח זה לטיפול בחרדה מבוססות על שימוש מסורתי בו למטרה זו במשך יותר מ-100 שנה.
אחד הניסויים כפולי-הסמיות הראשונים עם קאווה נערך בגרמניה בשנת 1991. המחקר הדגים ירידה משמעותית ברמת החרדה לאחר שבוע אחד בלבד, כאשר מצב החרדה המשיך להשתפר במשך חודש אחד. הטיפול נסבל היטב, ללא תופעות לוואי. בשנת 1997 נערך ניסוי גדול יותר שהיה אף ממושך יותר ונמשך 25 שבועות. הוא הדגים תועלת משמעותית עם תופעות לוואי מינימליות.
ניסוי כפול-סמיות ומבוקר-פלצבו נוסף בחן מעבר מטיפול בבנזודיאזפינים, תרופות סטנדרטיות לטיפול בחרדה, לטיפול חלופי בקאווה. הניסוי הדגים יעילות וסבילות טובה עם שיפור ברמת החרדה לאחר מעבר לטיפול בקאווה.
אמנם מחקר גדול אחד של קאווה לטיפול בהפרעת חרדה כללית לא הדגים תועלת משמעותית, אבל זה היה מחקר קטן, והייתה בו תגובת פלצבו חזקה. קאווה הביא לשיפור אצל משתתפי המחקר שסבלו מחרדה, אבל גם טיפול בפלצבו הביא לשיפור. מחקר קטן אחר בקרב נשים לאחד חידלון וסת הדגים ירידה ברמת החרדה לאחר טיפול של חודש בקאווה, כאשר כעבור שלושה חודשים חלה ירידה נוספת ברמת החרדה. אחד המחקרים החריגים הגדולים ביותר היה ניסוי מבוסס אינטרנט שהדגים השפעה מינימלית של הצמח.
גם מחקר גדול יותר עם מינונים נמוכים יותר, בו ניתן חצי מהמינון הטיפולי המקובל של קאווה-לקטוֹנים, העלה כי יש לקאווה יתרון מסוים בטיפול בחרדה נוירוטית. עם זאת, המינון הנמוך יותר הביא לשיפור פחות משמעותי בהשוואה לניסויים הקודמים. בהמשך נערך ניסוי גדול יותר להערכת טיפול במינונים נמוכים של קאווה במצבי חרדה. החוקרים גילו כי גם טיפול במינונים נמוכים יותר עדיין יעיל בהפחתת חרדה וגם נסבל היטב.
אמנם במספר ניסויים נוספים התקבלו תוצאות שליליות, אבל באופן כללי סקירות של מחקרים אישרו כי נראה שצמח הקאווה תורם להפחתת חרדה. אחד החוקרים ציין כי יש לקאווה "השפעה נגד חרדה שלא ניתן לערער עליה". סקירות חדשות יותר מציינות כי אמנם נדרשים מחקרים נוספים, אבל צמח הקאווה עשוי להיות טיפול מבטיח נגד חרדה, וייתכן שהוא מתאים לטיפול קצר-טווח בחרדה, במשך 4 עד 8 שבועות.
כל דיון על שימוש רפואי בקאווה חייב לכלול דיון על רעילות. אמנם השימוש המסורתי בקאווה לא נקשר לבעיות כבד, אבל דווח על מקרים בודדים של פגיעה בכבד, אי-ספיקת כבד ואף מוות לאחר שימוש בתמציות קאווה מסוימות. אמנם הדיווחים הללו מדאיגים, אבל כדאי לזכור כי מדובר במקרים נדירים ששכיחותם הרבה יותר נמוכה מאשר השכיחות של פגיעה בכבד לאחר שימוש בתרופות נפוצות, כולל תרופות אנטיביוטיות, תרופות נגד פרכוסים ונוגדי דלקת שאינם סטרואידים.
ארגון הבריאות העולמי סקר את הנתונים דיווחי המקרה על פגיעה בכבד בשנת 2008. נרשמו 93 דיווחים, כאשר רק ב-8 מהם נקבע כי הפגיעה ככל הנראה נגרמה על-ידי צריכת קאווה; ב-53 מקרים נוספים נמצא כי ייתכן שהפגיעה נגרמה על-ידי קאווה, אך באותם המקרים היו גורמים סותרים.
בסקירה של המקרים צוין כי ייתכן שצריכת אלכוהול בשילוב עם קאווה יוצרת נטייה לפגיעה בכבד. מומלץ לכל מי שמשתמש בקאווה להימנע מצריכת צמח זה יחד עם אלכוהול.
כמו כן, נראה כי התכשירים שגרמו לבעיות יוצרו באמצעות שיטות השונות מאופן השימוש המסורתי בקאווה, תוך שימוש בזני הצמח שבהם בדרך כלל לא משתמשים לטיפול בבני אדם. שיטת ההכנה המסורתית של קאווה היא השריית צמחי קאווה "אציליים" במים קרים.
נראה כי המקרים של פגיעה בכבד קשורים לשינוי באופן הגידול והייצוא של קאווה. בטקסים המסורתיים השתמשו בצמחי קאווה "אציליים", אשר גדלו במשך ארבע שנים לפחות לפני קטיפתם. למרבה הצער, בגלל הביקוש הגבוה לקאווה אחד היצרנים הגדולים של קאווה התחיל להשתמש בזנים אחרים של הצמח שגדלים באי ונואטו — אזור הגידול המסחרי העיקרי של קאווה.
בבדיקה כימית גילו כי "קאווה של יומיים" צומח מהר יותר ומכיל ריכוז גבוה יותר של קאווה-לקטוֹנים. ייצוא של זן קאווה זה לצורך שימוש על-ידי בני אדם הוא בלתי חוקי, ומעולם לא השתמשו בו בטקסים המסורתיים. עם זאת, לא הקפידו על התקנות והשתמשו בצמח זה להכנת תמציות קאווה על בסיס אצטון. תוך זמן קצר לאחר מכן הופיעו הדיווחים הראשונים על פגיעה בכבד.
ניסויים קליניים בקאווה הראו כי כמעט בכל המקרים שבהם נעשה שימוש בטוח ויעיל בצמח הקאווה השתמשו בתמציות אלכוהוליות של צמחי קאווה אציליים. בכל הניסויים הקליניים 14,114 נבדקים קיבלו תכשירי קאווה, ללא כל עדות לפגיעה בכבד או לבעיות כבד. באופן כללי, המחקרים גילו כי קאווה בטוחה לשימוש ונסבלת היטב. עם זאת, כדי לנקוט משנה זהירות, אין לתת מוצרי קאווה לאנשים עם בעיות כבד ידועות. כמו כן, אין לחרוג מהמינונים המומלצים של תכשירי קאווה.
קאווה הוא צמח מרתק עם מסורת ארוכה של שימוש בטוח. נראה כי מחקרים מצביעים על כך שיש לקאווה השפעה משמעותית נגד חרדה. עם זאת, ייתכן שהצמח מתאים יותר לשימוש קצר טווח. נראה כי צמח הקאווה בטוח לשימוש כאשר משתמשים בצמחים מתאימים שעובדו כראוי.
אמנם קיימים מקרים בודדים של פגיעה בכבד, אך לפי הספרות אותם המקרים נקשרים לשימוש בזני "קאווה של יומיים", כאשר ייתכן שהשתמשו בתמציות על בסיס אצטון. אותם זני הצמח מעולם לא אושרו לייצוא או לשימוש על-ידי בני אדם. כמו עם כל מוצר צמחי, חשוב לרכוש את תכשירי הצמח מיצרנים בעלי מוניטין, כדי לצמצם את הסיכונים.
סימוכין:
מאת ד"ר סקוט בוּאסינג, N.D.
