מהו NAD (ניקוטין-אמיד אדנין די-נוקלאוטיד)?

NAD (ניקוטין-אמיד אדנין די-נוקלאוטיד) הוא קו-אנזים המצוי בכל התאים החיים שמעניק מגוון יתרונות בריאותיים ברמה התאית וההוליסטית. 

תוספי NAD מעלים את ריכוז NAD+ בדם, משם הוא נספג על-ידי התאים. קו-אנזים זה מתווך מספר תהליכים פיזיולוגיים, כולל חילוף החומרים, ייצור האנרגיה וניצול האנרגיה.

ההבדל בין NAD+ ל-NADH

קיימות בגוף שתי צורות של NAD, והן NAD+ ו-NADH. NAD+ היא הצורה המחומצנת, ואילו NADH היא הצורה המחוזרת, כלומר מחוברת אליה מולקולת מימין.

NAD+ יכולה לקבל אלקטרון, ואילו NADH היא NAD שכבר סיפחה אלקטרון (בצורה של מימן).

ההשפעות של מחסור ב-NAD

הייצור של קו-אנזים זה פוחת בהדרגה עם הגיל. בהתאם לכך, לעתים קרובות מתפתח מגוון של תסמינים וסימנים. אמנם הירידה הזו היא טבעית וצפויה, אבל אין ספק שהיא משפיעה על תהליכים רבים בגוף. על כן, ניסיון למטב את רמת ה-NAD בדם עשוי להועיל לבריאות ולרווחה הכללית.

תחנות הכוח של התאים שלנו (כלומר המיטוכונדריה) אינן מתפקדות כנדרש ללא NAD. כתוצאה מכך, יכולת התאים שלנו לייצר ATP (אנרגיה) נפגעת. אדם עם אברוני מיטוכונדריה בריאים שמייצרים ATP (אנרגיה) הוא כמו "סמארטפון עם סוללה הטעונה במאת האחוזים", זה מאפשר לאדם לעשות יותר במהלך היום. עם זאת, ככל שהטלפון ישן יותר, כך הסוללה שלו מתרוקנת מהר יותר. התאים שלנו אינם שונים מסוללת טלפון.   

לפי מספר מחקרים, ירידה ברמת ה-NAD עלולה להוות טריגר חזק לשורה של מחלות, כולל מחלות לב, שיטיון ובעיות מטבוליות, כמו סוכרת והשמנת יתר.

תוספי NAD יכולים להעלות את רמת הקו-אנזים הזה בדם ובתאים ולתרום לשמירה על בריאות טובה בתהליך ההזדקנות.

מהו NMN (ניקוטין-אמיד מונו-נוקלאוטיד)?

ניקוטין-אמיד מונו-נוקלאוטיד או NMN הוא חלק ממשפחה גדולה של נוקלאוטידים, מולקולות המצויות במזון שלנו. הוא תחילן של NAD, כלומר לאחר נטילת NMN הגוף מייצר ממנו NAD.  

בדומה לנוקלאוטידים אחרים, NMN מורכב משלושה חלקים:

  • בסיס חנקני
  • קבוצת פוספט  
  • ומולקולת סוכר אחת

עם זאת, בניגוד לנוקלאוטידים האחרים, המטרה העיקרית של NMN היא לייצר ניקוטין-אמיד אדנין די-נוקלאוטיד (NAD). לכן, מאחר ש-NMN הוא תחילן של NAD, אין צורך ליטול גם תוסף של NMN וגם תוסף של NAD.

זכרו כי הרמות של NAD ו-NMN יורדות בהתמדה ככל שאנחנו מזדקנים. כתוצאה מכך, אספקה ישירה של NMN או NAD עשויה להעלות את רמת ה-NAD בגוף.  

במחקר בו השתתפות 10 גברים מיפן, החוקרים מצאו כי תוספי NMN הביאו לעלייה משמעותית ברמות ה-NAD בדם, מה שמאשש את התועלת של נטילת תוספים. 

רובם המכריע של תוספי NAD מכילים אחד מתחילני NAD. התחילנים הללו מומרים ל-NAD בעזרת אנזימים ספציפיים. 

בין התחילנים הנפוצים של NAD בהם משתמשים בייצור תוספי תזונה:

  • ניקוטין-אמיד מונו-נוקלאוטיד (NMN)
  • ניקוטין-אמיד ריבוזיד (NR)
  • חומצה ניקוטינית (NA)
  • ניקטין-אמיד (NAM)
  • ניקוטין-אמיד פוספו-ריבּוֹזיל-טרנספראז (NAMPT)

תאי הגוף משתמשים במרכיבים מרובים כדי לייצר NAD. ביניהם חומצות אמינו, כמו טריפטופן וחומצה אספרטית, וגם ויטמינים (למשל, ניאצין או ויטמין B3). רוב המרכיבים הללו מצויים במזון. לכן, תזונה בריאה חיונית לשמירה על הבריאות הכללית.

מקורות תזונתיים של NAD

ניתן למצוא את NMN, תחילן של NAD, בשורה של מזונות, כולל

  • אבוקדו – עד 1.60 מ"ג ל-100 גר'
  • ברוקולי – עד 1.12 מ"ג ל-100 גר'
  • כרוב – עד 0.9 מ"ג ל-100 גר'
  • בשר בקר נא – עד 0.42 מ"ג ל-100 גר'
  • עגבניות – עד 0.30 מ"ג ל-100 גר'

גם מלפפונים, אדממה, דגים, בשר עוף וחלב פרה מכילים NMN.

1. הזדקנות בריאה

ההשפעה הבולטת ביותר של NAD היא האטה של תהליך ההזדקנות ושל התפתחות ההפרעות הנקשרות אליו. לפי דיוויד סינקלייר, גנטיקאי מאוניברסיטת הרווארד, העלאת רמות NAD בדם ובתאים עשויה להאט את תהליך ההזדקנות. 

נראה כי NAD מאט את תהליך ההזדקנות באמצעות מספר מנגנונים:

ראשית, ידוע שהטלומרים מתקצרים ככל שאנו מזדקנים. טלומרים הם רצפים של קודי דנ"א חוזרים בקצוות הכרומוזומים, כמו קצוות הפלסטיק של שרוכי נעליים. מניעת התקצרות הטלומרים עוזרת להאט את תהליך ההזדקנות. כל שכפול של תא גורם להסרת חלק מהטלומר, מה שמוביל להזדקנות התאים ובסופו של דבר למוות. מחקרים אחרים הראו כי NAD יכול לייצב את קצוות הטלומרים ולמנוע את קיצורם.

שנית, נראה כי NAD מגביר את הפעילות של סירטוּאינים. לפי מחקרים, זה מאט את תהליך ההזדקנות. המדענים עדיין חוקרים את התחום החדשני הזה כדי להבין את המנגנון שלו ביתר פירוט.

2. בריאות המוח

ככל שאנו מזדקנים, המוח שלנו מאבד את החדות המחשבתית שהייתה לנו בגיל צעיר. הזדקנות גורמת לפגיעה ביכולת ההיזכרות ובמהירות עיבוד הנתונים במוח. שיפור במדדים הללו מועיל לכולם במידה משמעותית, ויש חשיבות רבה למציאת דרכים למנוע שיטיון ומחלות נוירולוגיות אחרות.

ניסויים קליניים רבים גורסים כי NAD עשוי לשפר את עקומת הלמידה ואת גיבוש הזיכרון. NAD מסייע לתקן דנ"א פגום במוח ובתאי עצב אחרים. NAD גם מפעיל חלבונים ספציפיים שמגינים על המוח מפני נזקי חמצון.

חשוב לציין כי הפגיעה הכרונית בדנ"א ובתאי העצב מגבירה את הסיכון למחלות כמו שיטיון, מחלת פרקינסון ושיטיון עם גופיפי לואי.

נוסף על כך, מחקר משנת 2021 הראה כי תוספי NAD עשויים לסייע בשימור התפקוד הקוגניטיבי במטופלים שמקבלים כימותרפיה נגד סרטן. יתר על כן, מחקר משנת 2023 הראה כי יש ל-NAD תרומה מרכזית לבריאות המוח אצל חולי אלצהיימר.

לבסוף, מחקר שנערך לאחרונה גם הדגים עדויות לשיפור בזרימת הדם למוח, וזה עוזר למטב את בריאות המוח.

3. מיטוב רמות הסוכר בדם

תנגודת לאינסולין וטרום-סוכרת הם תסמיני הזדקנות נפוצים, וזאת הסיבה לכך שסוכרת שכיחה יותר בקרב אנשים מבוגרים. גם לתזונה יש תפקיד מרכזי בכך. למרבה המזל, מספר מחקרים תומכים בהשפעת NAD על ויסות הרגישות לאינסולין. ככל שאנחנו מתחילים לשים לב לאורח החיים שלנו מוקדם יותר, כך יש לנו סיכוי גבוה יותר למנוע התפתחות של מחלות מזיקות כמו סוכרת.

לדוגמה, הודגם שנטילה פומית של תוסף NAD מביאה לתוצאות חיוביות באיזון רמות הגלוקוז אצל עכברים עם סוכרת.  

יתר על כן, מחקר אחר בדק את היתרונות של נטילת תוסף NAD במינון 250 מ"ג במשך עשרה ימים בקרב נשים לאחר חידלון וסת. כל הנבדקות היו עם השמנת יתר וטרום-סוכרת. התוצאות הראו שהנבדקות שנטלו תוסף NAD הדגימו שיפור ניכר ברגישות לאינסולין. ההשפעות הללו לא נצפו בקבוצת הביקורת. ייתכן שיש לכך חשיבות, שכן מעריכים כי 1 מכל 3 אנשים בעולם סובל מתנגודת לאינסולין ו/או טרום-סוכרת.

4. בריאות הכליות

רוב האנשים נולדים עם שתי כליות; תפקידן הוא לסנן רעלנים מהגוף ולסייע בשמירה על מאזן האלקטרוליטים בגוף. לעתים קרובות תרופות מסוימות והזדקנות משפיעות על הכליות ומובילות לפגיעה בסינון הכלייתי במהלך השנים.  

למרבה המזל, נראה כי NAD מגן על תפקוד הכליות ומונע נזקי חמצון לכליות. חוקרים מאמינים כי הסגולות הללו נובעות מההשפעה מעכבת ההזדקנות ונוגדת הדלקת של NAD ו-SIRT1.

5. בריאות הלב

מחלות לב הן אחת מגורמי המוות המובילים בכל רחבי העולם. הסיכון למחלות לב גובר ככל שאנו מזדקנים. מציאת דרכים למנוע מחלות לב הוא המפתח לאריכות ימים.

לפי מחקרים, נראה כי NAD מועיל ללב. בפרט, מחקר משנת 2018 מצא כי NAD יכול לשקם את גמישות כלי הדם ולמנוע פגיעה באנדותל (דפנות העורקים) – הטריגר לכל המקרים של חסימת עורקים. אותו המחקר מצא גם כי NAD קידם היווצרות של כלי דם חדשים בשרירי השלד אצל עכברים קשישים. כתוצאה מכך, הסיבולת שלהם נהייתה בת השוואה לזו של עכברים צעירים.

יתר על כן, NAD משפר את זרימת הדם, ונראה גם שיש לו תפקיד בטיפול באי-ספיקת לב.

חוקרים מצאו כי סירטוּאינים עשויים לשנות את חילוף הכולסטרול בגוף, תהליך שמתרחש כתוצאה מנטילת תוספי NAD.

 6. תסמונת העייפות הכרונית

מחקרים רבים עסקו בהשפעת NAD על תסמונת העייפות הכרונית, המכונה לפעמים גם בשם אנצפלו-מיאליטיס מיאלגית. מאמינים כי המחלה הזו מתרחשת בגלל ירידה בייצור ה-ATP (האנרגיה). אנשים שסובלים מהמחלה הזו תמיד מרגישים עייפים, ולא משנה כמה הם נחים.

להלן מספר תאוריות שהועלו בתור הסבר אפשרי לתופעה הזו:

  • NAD ממטב את התהליך של הפיכת מזון לאנרגיה. צורת האנרגיה העיקרית בה הגוף משתמש היא אדנוזין טרי-פוספט (ATP).
  • NAD מגביר את הייצור של מוליכים עצביים, הכימיקלים האחראים לתקשורת בין תאי המוח. דוגמאות למוליכים עצביים: דופמין, סרוטונין ונוראפינפרין.

במחקר משנת 2015 החוקרים גייסו 73 נשים עם תסמונת העייפות הכרונית. כדי לחקור את ההשפעה של NAD על תסמונת העייפות הכרונית, החוקרים שילבו תוסף NAD עם קו-אנזים {LRM}Q10 (גם הוא חשוב לבריאות המיטוכונדריה).

חלק מהנשים שהשתתפו במחקר קיבלו תוסף NAD עם קו-אנזים Q10. האחרות קיבלו פלצבו. לאחר ניתוח התוצאות, החוקרים הבחינו בשיפור משמעותי בתפקוד הגופני והקוגניטיבי. ברמה המולקולרית, שילוב של NAD עם קו-אנזים Q10 הביא להגברת רמות ה-ATP (האנרגיה).

דוח אחר מצא כי השילוב של NAD עם קו-אנזים Q10 הביא לירידה בעייפות לאחר מאמץ. התסמין הזה הוא תסמין אופייני של תסמונת העייפות הכרונית.

7. ביצועים ספורטיביים

הספורטאים תמיד מחפשים דרכים לקבל יתרון תחרותי בצורה בטוחה. ייתכן שכדאי לשקול את NAD בהקשר זה. לדוגמה, נערך מחקר שהתמקד בהשפעה של תוספי NAD על אצנים חובבנים. החוקרים נתנו ל-48 אצנים תוסף NAD (במינון של 300, 600 או 1200 מ"ג) או פלצבו. תוסף ה-NAD ניתן במשך שישה שבועות. בסוף המחקר האצנים שקיבלו NAD הדגימו כושר אירובי גבוה יותר ועלייה בניצול החמצן בשריר בהשוואה לקבוצת הבקרה. נראה כי מינונים גבוהים יותר הניבו תוצאות טובות יותר. לא נצפו תופעות לוואי מסוכנות. עם זאת, נדרשים מחקרים נוספים בנושא זה.

תופעות לוואי

תוספי NAD נחשבים כבטוחים, כאשר נוטלים אותם במינונים המומלצים. עם זאת, נטילת מינונים מופרזים של NAD עלולה לגרום לנדודי שינה, לחרדה ולרעד שפיר. חשוב להקפיד על ההוראות המופיעות על תווית התוסף.

מינונים מומלצים

אני ממליץ ליטול NAD, NMN או NR ולבדוק כמה הם יועילו לכם, אלא אם אתם רוכשים תוסף המכיל את כל שלושת הצורות של NAD.

המינון המומלץ בנטילת{LRM} NAD הוא בדרך כלל בין 100-300 מ"ג של NAD ביום.

המינון המומלץ בנטילת תחילן של NAD, כמו NR או NMN, הוא כדלקמן: 300 מ"ג ביום של ניקוטין-אמיד ריבוזיד (NR).

המינון המומלץ עבור NMN הוא בין 125 ל-300 מ"ג של NMN ביום.

הפניות:

  1. Yoshino M, Yoshino J, Kayser BD, Patti GJ, Franczyk MP, Mills KF, Sindelar M, Pietka T, Patterson BW, Imai SI, Klein S. Nicotinamide mononucleotide increases muscle insulin sensitivity in prediabetic women. Science. 2021 Jun 11;372(6547):1224-1229.
  2. Uddin GM, Youngson NA, Doyle BM, Sinclair DA, Morris MJ. Nicotinamide mononucleotide (NMN) supplementation ameliorates the impact of maternal obesity in mice: comparison with exercise. Sci Rep. 2017 Nov 8;7(1):15063.
  3. Rajman L, Chwalek K, Sinclair DA. Therapeutic Potential of NAD-Boosting Molecules: The In Vivo Evidence. Cell Metab. 2018 Mar 6;27(3):529-547. doi: 10.1016/j.cmet.2018.02.011. PMID: 29514064; PMCID: PMC6342515.
  4. https://www.jstage.jst.go.jp/article/endocrj/67/2/67_EJ19-0313/_html/-char/en
  5. Mills K.F., Yoshida S., Stein L.R., Grozio A., Kubota S., Sasaki Y., Redpath P., Migaud M.E., Apte R.S., Uchida K., et al. Long-Term Administration of Nicotinamide Mononucleotide Mitigates Age-Associated Physiological Decline in Mice. Cell Metab. 2016;24:795–806.
  6. https://www.harvardmagazine.com/2017/09/anti-aging-breakthrough
  7. Amano et al., 2019, Cell Metabolism 29, 1274–1290
  8. https://www.cell.com/cell-metabolism/fulltext/S1550-4131(19)30129-9?_returnURL=https%3A%2F%2Flinkinghub.elsevier.com%2Fretrieve%2Fpii%2FS1550413119301299%3Fshowall%3Dtrue
  9.  Guan Y, Wang SR, Huang XZ, Xie QH, Xu YY, Shang D, Hao CM. Nicotinamide Mononucleotide, an NAD+ Precursor, Rescues Age-Associated Susceptibility to AKI in a Sirtuin 1-Dependent Manner. J Am Soc Nephrol. 2017 Aug;28(8):2337-2352.
  10. Guan Y, Wang SR, Huang XZ, Xie QH, Xu YY, Shang D, Hao CM. Nicotinamide Mononucleotide, an NAD+ Precursor, Rescues Age-Associated Susceptibility to AKI in a Sirtuin 1-Dependent Manner. J Am Soc Nephrol. 2017 Aug;28(8):2337-2352
  11. Liao B, Zhao Y, Wang D, Zhang X, Hao X, Hu M. Nicotinamide mononucleotide supplementation enhances aerobic capacity in amateur runners: a randomized, double-blind study. J Int Soc Sports Nutr. 2021 Jul 8;18(1):54.
  12. Johnson S, Imai SI. NAD + biosynthesis, aging, and disease. F1000Res. 2018 Feb 1;7:132.
  13. Yoo KH, Tang JJ, Rashid MA, Cho CH, Corujo-Ramirez A, Choi J, Bae MG, Brogren D, Hawse JR, Hou X, Weroha SJ, Oliveros A, Kirkeby LA, Baur JA, Jang MH. Nicotinamide Mononucleotide Prevents Cisplatin-Induced Cognitive Impairments. Cancer Res. 2021 Jul 1;81(13):3727-3737.
  14. Fang EF, Anisimov A. Turning up the NAD+-mitophagy axis to treat Alzheimer's disease. Neural Regen Res. 2023 Feb;18(2):319.
  15. https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S221323171930240X
  16. Karakelides H, Irving BA, Short KR, O'Brien P, Nair KS. Age, obesity, and sex effects on insulin sensitivity and skeletal muscle mitochondrial function. Diabetes. 2010 Jan;59(1):89-97.
  17. Yoshino J, Mills KF, Yoon MJ, Imai S. Nicotinamide mononucleotide, a key NAD(+) intermediate, treats the pathophysiology of diet- and age-induced diabetes in mice. Cell Metab. 2011 Oct 5;14(4):528-36
  18. Yoshino M, Yoshino J, Kayser BD, Patti GJ, Franczyk MP, Mills KF, Sindelar M, Pietka T, Patterson BW, Imai SI, Klein S. Nicotinamide mononucleotide increases muscle insulin sensitivity in prediabetic women. Science. 2021 Jun 11;372(6547):1224-1229.
  19. Tovar-Palacio C, Noriega LG, Mercado A. Potential of Polyphenols to Restore SIRT1 and NAD+ Metabolism in Renal Disease. Nutrients. 2022 Feb 3;14(3):653.
  20. Abdellatif M, Sedej S, Kroemer G. NAD+ Metabolism in Cardiac Health, Aging, and Disease. Circulation. 2021 Nov 30;144(22):1795-1817.
  21. Das A, Huang GX, Bonkowski MS, Longchamp A, Li C, Schultz MB, Kim LJ, Osborne B, Joshi S, Lu Y, Treviño-Villarreal JH, Kang MJ, Hung TT, Lee B, Williams EO, Igarashi M, Mitchell JR, Wu LE, Turner N, Arany Z, Guarente L, Sinclair DA. Impairment of an Endothelial NAD+-H2S Signaling Network Is a Reversible Cause of Vascular Aging. Cell. 2018 Mar 22;173(1):74-89.e20.
  22. Lee CF, Chavez JD, Garcia-Menendez L, Choi Y, Roe ND, Chiao YA, Edgar JS, Goo YA, Goodlett DR, Bruce JE, Tian R. Normalization of NAD+ Redox Balance as a Therapy for Heart Failure. Circulation. 2016 Sep 20;134(12):883-94.
  23. Escande C, Nin V, Price NL, Capellini V, Gomes AP, Barbosa MT, O'Neil L, White TA, Sinclair DA, Chini EN. Flavonoid apigenin is an inhibitor of the NAD+ ase CD38: implications for cellular NAD+ metabolism, protein acetylation, and treatment of metabolic syndrome. Diabetes. 2013 Apr;62(4):1084-93.
  24. https://www.liebertpub.com/doi/10.1089/ars.2014.6181
  25. https://www.cdc.gov/me-cfs/healthcare-providers/clinical-care-patients-mecfs/treating-most-disruptive-symptoms.html