כתב ויתור:בלוג זה לא נועד לאבחן,,,
This blog does not intend to provide diagnosis, treatment, or medical advice. Read more. The content provided on this blog is for informational purposes only. Please consult with a physician or other healthcare professional regarding any medical or health-related diagnosis or treatment options. Information on this blog should not be considered as a substitute for advice from a healthcare professional. The claims made about specific products throughout this blog are not approved to diagnose, treat, cure, or prevent disease.
מבין כל המינרלים הנדרשים לשמירה על בריאות טובה, מגנזיום הוא מינרל אותו אסור לשכוח. יש מגוון דרכים בהן גוף האדם משתמש במגנזיום. הוא ממלא תפקיד בפעילות השרירים ובהעברת אותות עצביים, וגם משמש כזרז ביותר מ-300 תגובות אנזימטיות.
הוא חיוני לייצור אנרגיה בתאים ולניצולה. נוסף על כך, המינרל הזה מעורב בייצור חלבון, חומצה דאוקסיריבונוקלאית (דנ"א) וחומצה ריבונוקלאית (רנ"א).
לפי מחקרים על מגנזיום, הוא תורם להורדת לחץ הדם, משפר את איזון רמות הסוכר בדם ומקל על דפיקות לב מהירות. רמות נמוכות של המינרל הזה נקשרות למחלות לב, לסוכרת, למחלת אלצהיימר, למיגרנות, להפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) ולדיכאון. באופן כללי, מחסור במגנזיום נקשר לירידה בפעילות נוגדת חמצון ולעלייה ברמת דלקת כרונית. שני הגורמים האלה תורמים למחלות כרוניות.
לאור תפקידיו הרבים של מגנזיום בגוף האדם, אין זה מפתיע כי יש למגנזיום תפקיד גם בבריאות הנפש. קיימות עדויות לקשר ישיר בין רמות המגנזיום בתוך תאי המוח לייצור אנרגיה. לעתים קרובות כאשר תאי המוח אינם מצליחים לייצר אנרגיה בכמות מספקת, רמת המגנזיום במוח היא נמוכה. זה עשוי לתרום באופן ישיר להתפתחות של מיגרנה, שכן אצל מטופלים עם התקפי מיגרנה נמצאו רמות מגנזיום נמוכות. בדומה לוויטמין {LRM}B2 (ריבופלבין), קו-אנזים Q10 וגם מלטונין, מחקרים מצאו שיפור במיגרנות בעקבות נטילת תוסף מגנזיום.
מעבר לייצור אנרגיה בתאי המוח, יש למגנזיום תפקיד מרכזי גם בפעילות של מוליכים עצביים שונים, בהם מעגלי הפעילות של סרוטונין, חומצה גמא-אמינוֹ-בוּטירית (GABA) וגלוטמט.
סרוטונין
סרוטונין בדרך כלל נחשב כמוליך העצבי של "הרגשה טובה". רוב התרופות המקובלות לטיפול בדיכאון משפיעות על סרוטונין. הן חוסמות קליטה חוזרת שלו במוח במטרה להעלות את רמות הסרוטונין.
עם זאת, קיימות גם גישות אחרות שיכולות להשפיע על פעילותו של סרוטונין. הודגם כי מגנזיום מגביר את פעילותו של סרוטונין. מצד שני, ידוע כי רמות סרוטונין יורדות כאשר קיים מחסור במגנזיום.
GABA
{LRM}GABA הוא המוליך העצבי העיקרי המאט את פעילות המוח. העלאת פעילות GABA יכולה לסייע לאנשים שנתונים תחת לחץ או סובלים מחרדה. מעניין כי מגנזיום מפעיל באופן ישיר תת-קבוצה של קולטני GABA. ייתכן שזה עשוי לתרום להשפעה נוגדת חרדה, על-ידי האטת גירוי-יתר במוח.
גלוטמט
אמנם המוליך העצבי המגרה גלוטמט פחות מוּכּר מאשר סרוטונין ו-GABA, אבל קיימת השערה לפיה גלוטמט מעורב במחלות נפש רבות, כולל דיכאון, חרדה, הפרעה דו-קוטבית, סכיזופרניה והפרעה טורדנית-כפייתית. גלוטמט מגביר את ההולכה העצבית על-ידי העלאת רמות הסידן בתוך תאי המוח. זה יוצר סף גירוי נמוך בתאי המוח, כך שהם מופעלים בתדירות גבוהה יותר. רמה גבוהה מדי של סידן עקב עודף גלוטמט עלולה להציף את התאים ולגרום לתופעה המכונה "רעילות כתוצאה מגירוי יתר" ולמות התאים.
שוב, גם כאן מגנזיום עשוי למלא תפקיד חיוני בשמירה על בריאות המוח ותפקוד המוח. מגנזיום משמש כמעין "בלם" לפעילותו של גלוטמט. הודגם כי נוכחות של מגנזיום בכמויות משמעותיות מונעת רעילות כתוצאה מגירוי יתר על רקע עודף גלוטמט.
מחקרים מתחילים לחשוף דרכים נוספות בהן מגנזיום יכול להגן על המוח. לצד הפחתת רעילות כתוצאה מגירוי יתר, יש למגנזיום השפעה נוגדת דלקת ישירה, והוא משפר את הפעילות נוגדת החמצון.
הודגם כי ההשפעה המגינה הזו על תאי העצב מהווה דרך בטוחה ומשתלמת למניעת נזק מוחי בקרב פגים בסיכון. ארגון הבריאות העולמי ממליץ על מתן תוך-ורידי של מגנזיום להפחתה או למניעה של נזק מוחי ונכות אצל פגים.
אמנם חשוב להבין את השפעתו של מגנזיום על המוח, אבל כדאי גם לשאול האם השפעתו היא מספיק משמעותית כדי לסייע לחולים עם מחלות נפשיות ספציפיות. למרבה המזל, מחקרים מתחילים לאשש את היתרונות הרפואיים הפוטנציאליים של מגנזיום עבור מספר מחלות נפשיות, כולל דיכאון, חרדה, ADHD ומחלת אלצהיימר.
לפי כמה מהמחקרים האחרונים, קיים קשר בין דיכאון לרמות מגנזיום נמוכות, גם אם קשה להדגים את הקשר הזה בוודאות. קיימים אתגרים רבים בזיהוי מחסור במגנזיום, שכן הבדיקה המקובלת, מדידת רמת המגנזיום בנסיוב הדם, אינה מאפשרת לאבחן את כל המקרים של מחסור במגנזיום בצורה מדויקת. רוב המגנזיום מאוחסן בתוך התאים, ולא תמיד קיים קשר בין רמת המגנזיום בדם למאגר המגנזיום בגוף. אמנם לפי סקירת מחקרים על הקשר בין מחסור במגנזיום לדיכאון ייתכן כי אכן קיים קשר ביניהם, אבל בגלל השוֹנוּת בממצאי המחקרים נדרשים מחקרים נוספים.
באשר להשפעות רפואיות, מחקר קטן בקרב חולי סוכרת קשישים עם מחסור במגנזיום שסובלים מדיכאון מצביע על תועלת פוטנציאלית של מגנזיום. במחקר זה הנבדקים קיבלו תוסף מגנזיום או תרופה נגד דיכאון. הניסוי מצא כי תוסף המגנזיום היה לא פחות יעיל מהתרופה והביא לירידה של יותר משליש בהיקף התסמינים. גם בניסוי קטן אחר בהשתתפות מטופלים עם פיברומיאלגיה הודגם כי מגנזיום תורם לירידה של מעט יותר משליש בהיקף תסמיני הדיכאון.
ניסוי קטן נוסף בקרב מטופלים עם דיכאון עמיד לטיפול מצא כי מתן תוך-ורידי של מגנזיום עוזר לטפל בדיכאון. תסמיני הדיכאון השתפרו ככל שרמת המגנזיום בנסיוב הדם עלתה. בניסוי פיילוט אחר נתנו למטופלים שכבר מקבלים תרופות נגד דיכאון תוסף פרוביוטי בשילוב עם מגנזיום. שני שליש מהמטופלים הגיבו בשיפור משמעותי בתסמיני הדיכאון כעבור שמונה שבועות. אמנם הממצאים האלה אינם חד-משמעיים, אבל מחקר אחד מצא כי שילוב של מגנזיום עם ויטמין {LRM}B6 עשוי להיות יעיל יותר לטיפול בתסמינים הקשורים למצב הרוח אצל "אנשים עם רמת סטרס גבוהה" מאשר מגנזיום לבדו.
גם לפי ניסויים חדשים יותר תוספי מגנזיום תורמים לשיפור בדיכאון. אחד הניסויים הגדולים בו השתתפו יותר ממאה מטופלים הגיע למסקנה כי "מגנזיום יעיל לטיפול בדיכאון קל עד בינוני אצל בוגרים. הוא פועל במהירות ונסבל היטב, ללא צורך במעקב צמוד על מנת לזהות רעילות."
סטרס הפך למרכיב בלתי נפרד מהחיים המודרניים. כתוצאה מכך אנשים רבים מתמודדים עם חרדה וסטרס. לפי ההערכות, יותר מ-15% מהאנשים בכל רחבי העולם סובלים מהפרעת חרדה במהלך חייהם.
בדומה לדיכאון, הנתונים מצביעים על כך כי מגנזיום עשוי לעזור נגד תסמיני חרדה. למרבה הצער, הנתונים הקיימים לגבי יעילותו נגד חרדה הרבה פחות חזקים מאשר הנתונים לגבי דיכאון. אחת הסקירות החדשות גילתה כי ארבעה מתוך שמונה מחקרים בהשתתפות נבדקים עם חרדה, אחד משני מחקרים בהשתתפות מטופלים עם יתר לחץ דם וארבעה מתוך שבעה מחקרים על חרדה בשילוב עם תסמונת טרום-וסתית הדגימו תגובה חיובית לטיפול במגנזיום. לפי הנתונים, לכל הפחות קיימת תת-קבוצה של סובלים מחרדה להם תוספי מגנזיום עשויים לעזור.
נראה כי קיים קשר גם בין מגנזיום להפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD). סקירה של מחקרים שפורסמה לאחרונה מצאה קשר אפשרי בין רמות מגנזיום נמוכות לתסמיני ADHD.
באחד המחקרים הראשונים על הקשר בין ADHD למגנזיום ילדים קיבלו תוסף מגנזיום במשך שישה חודשים בהם נערך הניסוי. במחקר זה הטיפול במגנזיום הביא לירידה משמעותית בהיפראקטיביות. בניסוי אחר גילו כי שילוב של מגנזיום עם ויטמין B6 תורם להפחתת תסמיני ADHD.
מחקר חדש יותר על מגנזיום תריאונט, צורה של מגנזיום עליה ידוע כי היא מגיעה למוח בצורה יעילה יותר, מצא כי יש לצורת מגנזיום זו תועלת לבוגרים עם ADHD. במחקר הקטן הזה כמעט מחצית מהבוגרים הדגימו תגובה משמעותית לתוסף עם מגנזיום תריאונט.
מעניין כי בניסוי האחרון על שימוש במגנזיום לטיפול ב-ADHD שילבו מגנזיום עם ויטמין D. במהלך שמונה שבועות ילדים עם ADHD הדגימו שיפור משמעותי גם בבעיות רגשיות וגם בבעיות הקשורות להתנהגות, באינטראקציה עם עמיתים, בפעילות חברתית וברמת הקשיים הכללית.
מחלת אלצהיימר היא מחלה הרסנית. ככל שמחלת אלצהיימר מתקדמת, היא הורסת באיטיות את הזיכרון ואת היכולת התפקודית. למרבה הצער, התרופות הקיימות אינן מאטות את התקדמות המחלה. לכן, נערכים מחקרים שמתמקדים בטיפול מוקדם ובמניעת המחלה.
אמנם המחקר בתחום הזה עדיין בחיתוליו, אבל כבר קיימות הערכות לפיהן מגנזיום עשוי לסייע במניעת שיטיון. מחקרים מוקדמים גורסים כי מגנזיום עשוי לסייע בפינוי רעלנים מהמוח ולהפחית את רמת הדלקת במוח. שני התהליכים הללו מעורבים בהתקדמות של שיטיון.
מחקרים בבעלי חיים העלו ממצאים על השפעה ישירה יותר, לפיהם מגנזיום עשוי להקל על המאפיינים הפתולוגיים הנקשרים מחלת אלצהיימר. במחלת אלצהיימר מצטברים במוח רבדים וסבכים שלאורך זמן מחסלים את תאי המוח ופוגעים בתפקוד התקין של המוח. נראה כי נוכחותו של מגנזיום בכמויות גבוהות מספיק מסייעת בעיכוב של היווצרות הרבדים והסבכים הללו.
אמנם כמות המחקרים בבני אדם מוגבלת, אבל מחקר בתווית גלויה בהשתתפות 15 נבדקים עם שיטיון קל עד בינוני מצא תועלת כתוצאה מנטילת מגנזיום. במחקר זה המטופלים קיבלו מגנזיום תריאונט במשך ארבעה חודשים. לאורך כל הטיפול חל שיפור משמעותי בחילוף החומרים במוח ובתפקוד הקוגניטיבי הכללי.
אמנם נדרשים מחקרים נוספים בבני אדם כדי להבין טוב יותר את התועלת של שימוש במגנזיום למניעת שיטיון וירידה קוגניטיבית, אבל ממצאי המחקרים הראשונים נראים מבטיחים. לאור הבטיחות של תוספי מגנזיום והשכיחות הגבוהה של מחסור במגנזיום בכלל האוכלוסייה, ייתכן כי מגנזיום הוא כלי שימושי שיכול לתרום "לאריכות ימים של המוח."
רמות מגנזיום נמוכות מובילות לירידה בפעילות נוגדת חמצון ולדלקת כרונית ברמה נמוכה. לפי מחקרים, שמירה על רמות מגנזיום תקינות יכולה לתרום תרומה משמעותית לשמירה על הבריאות בטווח הארוך. מספר חוקרים אף העלו השערה כי רמות מגנזיום נמוכות עלולות לתרום להזדקנות, וייתכן כי יש לרמות מגנזיום תקינות השפעה "מעכבת הזדקנות".
לאור העובדה שבאוכלוסיות מסוימות פחות ממחצית מהאנשים מקבלים את הכמות היומית המומלצת של מגנזיום מהתזונה, נטילת תוסף מגנזיום עשויה להוות אסטרטגיה מועילה. באופן כללי, בנטילת תוספי מגנזיום מומלץ לבחור בתרכובות מגנזיום שנספגות טוב יותר, בהן מגנזיום ציטרט, מגנזיום גליצינט ומגנזיום כלוריד.
באשר לבריאות המוח, לפי מספר מחקרים ראשוניים ייתכן כי מגנזיום תריאונט חודר למוח בצורה יעילה יותר. בהתאם לזאת, ייתכן כי יש למגנזיום תריאונט יתרונות נוספים על פני תרכובות מגנזיום אחרות, גם אם נדרשים מחקרים נוספים כדי לאשר זאת.
מגנזיום הוא מינרל חשוב לו השפעות רבות בגוף האדם. מאחר שיש לו מספר מנגנוני פעולה, המינרל הזה חיוני גם לתמיכה ולשמירה על בריאות המוח. מצטברות עדויות לפיהן ייתכן כי יש לתוספי מגנזיום תפקיד בתמיכה במחלות נפש מסוימות ובמניעת שיטיון. נקווה כי מחקרים עתידיים יאפשרו לנו להבין עוד יותר טוב את התועלת של מגנזיום לבריאות הנפש.
הפניות:
מאת ד"ר סקוט בוּאסינג, N.D.
