התפקיד של מגנזיום

מבין כל המינרלים הנדרשים לשמירה על בריאות טובה, מגנזיום הוא מינרל אותו אסור לשכוח. יש מגוון דרכים בהן גוף האדם משתמש במגנזיום. הוא ממלא תפקיד בפעילות השרירים ובהעברת אותות עצביים, וגם משמש כזרז ביותר מ-300 תגובות אנזימטיות.

הוא חיוני לייצור אנרגיה בתאים ולניצולה. נוסף על כך, המינרל הזה מעורב בייצור חלבון, חומצה דאוקסיריבונוקלאית (דנ"א) וחומצה ריבונוקלאית (רנ"א).

לפי מחקרים על מגנזיום, הוא תורם להורדת לחץ הדם, משפר את איזון רמות הסוכר בדם ומקל על דפיקות לב מהירות. רמות נמוכות של המינרל הזה נקשרות למחלות לב, לסוכרת, למחלת אלצהיימר, למיגרנות, להפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) ולדיכאון. באופן כללי, מחסור במגנזיום נקשר לירידה בפעילות נוגדת חמצון ולעלייה ברמת דלקת כרונית. שני הגורמים האלה תורמים למחלות כרוניות.

תפקידו של מגנזיום בבריאות הקוגניטיבית

לאור תפקידיו הרבים של מגנזיום בגוף האדם, אין זה מפתיע כי יש למגנזיום תפקיד גם בבריאות הנפש. קיימות עדויות לקשר ישיר בין רמות המגנזיום בתוך תאי המוח לייצור אנרגיה. לעתים קרובות כאשר תאי המוח אינם מצליחים לייצר אנרגיה בכמות מספקת, רמת המגנזיום במוח היא נמוכה. זה עשוי לתרום באופן ישיר להתפתחות של מיגרנה, שכן אצל מטופלים עם התקפי מיגרנה נמצאו רמות מגנזיום נמוכות. בדומה לוויטמין {LRM}B2 (ריבופלבין), קו-אנזים Q10 וגם מלטונין, מחקרים מצאו שיפור במיגרנות בעקבות נטילת תוסף מגנזיום.

מוליכים עצביים

מעבר לייצור אנרגיה בתאי המוח, יש למגנזיום תפקיד מרכזי גם בפעילות של מוליכים עצביים שונים, בהם מעגלי הפעילות של סרוטונין, חומצה גמא-אמינוֹ-בוּטירית (GABA) וגלוטמט.

סרוטונין

סרוטונין בדרך כלל נחשב כמוליך העצבי של "הרגשה טובה". רוב התרופות המקובלות לטיפול בדיכאון משפיעות על סרוטונין. הן חוסמות קליטה חוזרת שלו במוח במטרה להעלות את רמות הסרוטונין.

עם זאת, קיימות גם גישות אחרות שיכולות להשפיע על פעילותו של סרוטונין. הודגם כי מגנזיום מגביר את פעילותו של סרוטונין. מצד שני, ידוע כי רמות סרוטונין יורדות כאשר קיים מחסור במגנזיום.

GABA

{LRM}GABA הוא המוליך העצבי העיקרי המאט את פעילות המוח. העלאת פעילות GABA יכולה לסייע לאנשים שנתונים תחת לחץ או סובלים מחרדה. מעניין כי מגנזיום מפעיל באופן ישיר תת-קבוצה של קולטני GABA. ייתכן שזה עשוי לתרום להשפעה נוגדת חרדה, על-ידי האטת גירוי-יתר במוח.

גלוטמט

אמנם המוליך העצבי המגרה גלוטמט פחות מוּכּר מאשר סרוטונין ו-GABA, אבל קיימת השערה לפיה גלוטמט מעורב במחלות נפש רבות, כולל דיכאון, חרדה, הפרעה דו-קוטבית, סכיזופרניה והפרעה טורדנית-כפייתית. גלוטמט מגביר את ההולכה העצבית על-ידי העלאת רמות הסידן בתוך תאי המוח. זה יוצר סף גירוי נמוך בתאי המוח, כך שהם מופעלים בתדירות גבוהה יותר. רמה גבוהה מדי של סידן עקב עודף גלוטמט עלולה להציף את התאים ולגרום לתופעה המכונה "רעילות כתוצאה מגירוי יתר" ולמות התאים.

שוב, גם כאן מגנזיום עשוי למלא תפקיד חיוני בשמירה על בריאות המוח ותפקוד המוח. מגנזיום משמש כמעין "בלם" לפעילותו של גלוטמט. הודגם כי נוכחות של מגנזיום בכמויות משמעותיות מונעת רעילות כתוצאה מגירוי יתר על רקע עודף גלוטמט.

השפעות אחרות להגנה על תאי העצב

מחקרים מתחילים לחשוף דרכים נוספות בהן מגנזיום יכול להגן על המוח. לצד הפחתת רעילות כתוצאה מגירוי יתר, יש למגנזיום השפעה נוגדת דלקת ישירה, והוא משפר את הפעילות נוגדת החמצון.

הודגם כי ההשפעה המגינה הזו על תאי העצב מהווה דרך בטוחה ומשתלמת למניעת נזק מוחי בקרב פגים בסיכון. ארגון הבריאות העולמי ממליץ על מתן תוך-ורידי של מגנזיום להפחתה או למניעה של נזק מוחי ונכות אצל פגים.

מגנזיום במחלות נפשיות ספציפיות

אמנם חשוב להבין את השפעתו של מגנזיום על המוח, אבל כדאי גם לשאול האם השפעתו היא מספיק משמעותית כדי לסייע לחולים עם מחלות נפשיות ספציפיות. למרבה המזל, מחקרים מתחילים לאשש את היתרונות הרפואיים הפוטנציאליים של מגנזיום עבור מספר מחלות נפשיות, כולל דיכאון, חרדה, ADHD ומחלת אלצהיימר.

דיכאון

לפי כמה מהמחקרים האחרונים, קיים קשר בין דיכאון לרמות מגנזיום נמוכות, גם אם קשה להדגים את הקשר הזה בוודאות. קיימים אתגרים רבים בזיהוי מחסור במגנזיום, שכן הבדיקה המקובלת, מדידת רמת המגנזיום בנסיוב הדם, אינה מאפשרת לאבחן את כל המקרים של מחסור במגנזיום בצורה מדויקת. רוב המגנזיום מאוחסן בתוך התאים, ולא תמיד קיים קשר בין רמת המגנזיום בדם למאגר המגנזיום בגוף. אמנם לפי סקירת מחקרים על הקשר בין מחסור במגנזיום לדיכאון ייתכן כי אכן קיים קשר ביניהם, אבל בגלל השוֹנוּת בממצאי המחקרים נדרשים מחקרים נוספים.

באשר להשפעות רפואיות, מחקר קטן בקרב חולי סוכרת קשישים עם מחסור במגנזיום שסובלים מדיכאון מצביע על תועלת פוטנציאלית של מגנזיום. במחקר זה הנבדקים קיבלו תוסף מגנזיום או תרופה נגד דיכאון. הניסוי מצא כי תוסף המגנזיום היה לא פחות יעיל מהתרופה והביא לירידה של יותר משליש בהיקף התסמינים. גם בניסוי קטן אחר בהשתתפות מטופלים עם פיברומיאלגיה הודגם כי מגנזיום תורם לירידה של מעט יותר משליש בהיקף תסמיני הדיכאון.

ניסוי קטן נוסף בקרב מטופלים עם דיכאון עמיד לטיפול מצא כי מתן תוך-ורידי של מגנזיום עוזר לטפל בדיכאון. תסמיני הדיכאון השתפרו ככל שרמת המגנזיום בנסיוב הדם עלתה. בניסוי פיילוט אחר נתנו למטופלים שכבר מקבלים תרופות נגד דיכאון תוסף פרוביוטי בשילוב עם מגנזיום. שני שליש מהמטופלים הגיבו בשיפור משמעותי בתסמיני הדיכאון כעבור שמונה שבועות. אמנם הממצאים האלה אינם חד-משמעיים, אבל מחקר אחד מצא כי שילוב של מגנזיום עם ויטמין {LRM}B6 עשוי להיות יעיל יותר לטיפול בתסמינים הקשורים למצב הרוח אצל "אנשים עם רמת סטרס גבוהה" מאשר מגנזיום לבדו.

גם לפי ניסויים חדשים יותר תוספי מגנזיום תורמים לשיפור בדיכאון. אחד הניסויים הגדולים בו השתתפו יותר ממאה מטופלים הגיע למסקנה כי "מגנזיום יעיל לטיפול בדיכאון קל עד בינוני אצל בוגרים. הוא פועל במהירות ונסבל היטב, ללא צורך במעקב צמוד על מנת לזהות רעילות."

חרדה

סטרס הפך למרכיב בלתי נפרד מהחיים המודרניים. כתוצאה מכך אנשים רבים מתמודדים עם חרדה וסטרס. לפי ההערכות, יותר מ-15% מהאנשים בכל רחבי העולם סובלים מהפרעת חרדה במהלך חייהם.

בדומה לדיכאון, הנתונים מצביעים על כך כי מגנזיום עשוי לעזור נגד תסמיני חרדה. למרבה הצער, הנתונים הקיימים לגבי יעילותו נגד חרדה הרבה פחות חזקים מאשר הנתונים לגבי דיכאון. אחת הסקירות החדשות גילתה כי ארבעה מתוך שמונה מחקרים בהשתתפות נבדקים עם חרדה, אחד משני מחקרים בהשתתפות מטופלים עם יתר לחץ דם וארבעה מתוך שבעה מחקרים על חרדה בשילוב עם תסמונת טרום-וסתית הדגימו תגובה חיובית לטיפול במגנזיום. לפי הנתונים, לכל הפחות קיימת תת-קבוצה של סובלים מחרדה להם תוספי מגנזיום עשויים לעזור.

הפרעות קשב וריכוז

נראה כי קיים קשר גם בין מגנזיום להפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD). סקירה של מחקרים שפורסמה לאחרונה מצאה קשר אפשרי בין רמות מגנזיום נמוכות לתסמיני ADHD.

באחד המחקרים הראשונים על הקשר בין ADHD למגנזיום ילדים קיבלו תוסף מגנזיום במשך שישה חודשים בהם נערך הניסוי. במחקר זה הטיפול במגנזיום הביא לירידה משמעותית בהיפראקטיביות. בניסוי אחר גילו כי שילוב של מגנזיום עם ויטמין B6 תורם להפחתת תסמיני ADHD.

מחקר חדש יותר על מגנזיום תריאונט, צורה של מגנזיום עליה ידוע כי היא מגיעה למוח בצורה יעילה יותר, מצא כי יש לצורת מגנזיום זו תועלת לבוגרים עם ADHD. במחקר הקטן הזה כמעט מחצית מהבוגרים הדגימו תגובה משמעותית לתוסף עם מגנזיום תריאונט.

מעניין כי בניסוי האחרון על שימוש במגנזיום לטיפול ב-ADHD שילבו מגנזיום עם ויטמין D. במהלך שמונה שבועות ילדים עם ADHD הדגימו שיפור משמעותי גם בבעיות רגשיות וגם בבעיות הקשורות להתנהגות, באינטראקציה עם עמיתים, בפעילות חברתית וברמת הקשיים הכללית.

מחלת אלצהיימר והזדקנות קוגניטיבית

מחלת אלצהיימר היא מחלה הרסנית. ככל שמחלת אלצהיימר מתקדמת, היא הורסת באיטיות את הזיכרון ואת היכולת התפקודית. למרבה הצער, התרופות הקיימות אינן מאטות את התקדמות המחלה. לכן, נערכים מחקרים שמתמקדים בטיפול מוקדם ובמניעת המחלה.

אמנם המחקר בתחום הזה עדיין בחיתוליו, אבל כבר קיימות הערכות לפיהן מגנזיום עשוי לסייע במניעת שיטיון. מחקרים מוקדמים גורסים כי מגנזיום עשוי לסייע בפינוי רעלנים מהמוח ולהפחית את רמת הדלקת במוח. שני התהליכים הללו מעורבים בהתקדמות של שיטיון.

מחקרים בבעלי חיים העלו ממצאים על השפעה ישירה יותר, לפיהם מגנזיום עשוי להקל על המאפיינים הפתולוגיים הנקשרים מחלת אלצהיימר. במחלת אלצהיימר מצטברים במוח רבדים וסבכים שלאורך זמן מחסלים את תאי המוח ופוגעים בתפקוד התקין של המוח. נראה כי נוכחותו של מגנזיום בכמויות גבוהות מספיק מסייעת בעיכוב של היווצרות הרבדים והסבכים הללו.

אמנם כמות המחקרים בבני אדם מוגבלת, אבל מחקר בתווית גלויה בהשתתפות 15 נבדקים עם שיטיון קל עד בינוני מצא תועלת כתוצאה מנטילת מגנזיום. במחקר זה המטופלים קיבלו מגנזיום תריאונט במשך ארבעה חודשים. לאורך כל הטיפול חל שיפור משמעותי בחילוף החומרים במוח ובתפקוד הקוגניטיבי הכללי.

אמנם נדרשים מחקרים נוספים בבני אדם כדי להבין טוב יותר את התועלת של שימוש במגנזיום למניעת שיטיון וירידה קוגניטיבית, אבל ממצאי המחקרים הראשונים נראים מבטיחים. לאור הבטיחות של תוספי מגנזיום והשכיחות הגבוהה של מחסור במגנזיום בכלל האוכלוסייה, ייתכן כי מגנזיום הוא כלי שימושי שיכול לתרום "לאריכות ימים של המוח."

מחסור במגנזיום

רמות מגנזיום נמוכות מובילות לירידה בפעילות נוגדת חמצון ולדלקת כרונית ברמה נמוכה. לפי מחקרים, שמירה על רמות מגנזיום תקינות יכולה לתרום תרומה משמעותית לשמירה על הבריאות בטווח הארוך. מספר חוקרים אף העלו השערה כי רמות מגנזיום נמוכות עלולות לתרום להזדקנות, וייתכן כי יש לרמות מגנזיום תקינות השפעה "מעכבת הזדקנות".

לאור העובדה שבאוכלוסיות מסוימות פחות ממחצית מהאנשים מקבלים את הכמות היומית המומלצת של מגנזיום מהתזונה, נטילת תוסף מגנזיום עשויה להוות אסטרטגיה מועילה. באופן כללי, בנטילת תוספי מגנזיום מומלץ לבחור בתרכובות מגנזיום שנספגות טוב יותר, בהן מגנזיום ציטרט, מגנזיום גליצינט ומגנזיום כלוריד.

באשר לבריאות המוח, לפי מספר מחקרים ראשוניים ייתכן כי מגנזיום תריאונט חודר למוח בצורה יעילה יותר. בהתאם לזאת, ייתכן כי יש למגנזיום תריאונט יתרונות נוספים על פני תרכובות מגנזיום אחרות, גם אם נדרשים מחקרים נוספים כדי לאשר זאת.

השורה התחתונה

מגנזיום הוא מינרל חשוב לו השפעות רבות בגוף האדם. מאחר שיש לו מספר מנגנוני פעולה, המינרל הזה חיוני גם לתמיכה ולשמירה על בריאות המוח. מצטברות עדויות לפיהן ייתכן כי יש לתוספי מגנזיום תפקיד בתמיכה במחלות נפש מסוימות ובמניעת שיטיון. נקווה כי מחקרים עתידיים יאפשרו לנו להבין עוד יותר טוב את התועלת של מגנזיום לבריאות הנפש.

הפניות:

  1. Bagis S, Karabiber M, As I, Tamer L, Erdogan C, Atalay A. Is magnesium citrate treatment effective on pain, clinical parameters and functional status in patients with fibromyalgia?. Rheumatol Int. 2013;33(1):167-172. doi:10.1007/s00296-011-2334-8
  2. Bambling M, Edwards SC, Hall S, Vitetta L. A combination of probiotics and magnesium orotate attenuate depression in a small SSRI resistant cohort: an intestinal anti-inflammatory response is suggested. Inflammopharmacology. 2017;25(2):271-274. doi:10.1007/s10787-017-0311-x
  3. Barbagallo M, Dominguez LJ. Magnesium role in health and longevity, Healthy ageing and longevity, vol. 8. Cham: Springer; 2018. https://doi.org/10.1007/978-3-030-03742-0_9.
  4. Barbagallo M, Veronese N, Dominguez LJ. Magnesium in Aging, Health and Diseases. Nutrients. 2021;13(2):463. Published 2021 Jan 30. doi:10.3390/nu13020463
  5. Barragán-Rodríguez L, Rodríguez-Morán M, Guerrero-Romero F. Efficacy and safety of oral magnesium supplementation in the treatment of depression in the elderly with type 2 diabetes: a randomized, equivalent trial. Magnes Res. 2008;21(4):218-223.
  6. Botturi A, Ciappolino V, Delvecchio G, Boscutti A, Viscardi B, Brambilla P. The Role and the Effect of Magnesium in Mental Disorders: A Systematic Review. Nutrients. 2020;12(6):1661. Published 2020 Jun 3. doi:10.3390/nu12061661
  7. Boyle NB, Lawton C, Dye L. The Effects of Magnesium Supplementation on Subjective Anxiety and Stress-A Systematic Review. Nutrients. 2017;9(5):429. Published 2017 Apr 26. doi:10.3390/nu9050429
  8. Bremner JD, Moazzami K, Wittbrodt MT, et al. Diet, Stress and Mental Health. Nutrients. 2020;12(8):2428. Published 2020 Aug 13. doi:10.3390/nu12082428
  9. Cheungpasitporn W, Thongprayoon C, Mao MA, et al. Hypomagnesaemia linked to depression: a systematic review and meta-analysis. Intern Med J. 2015;45(4):436-440. doi:10.1111/imj.12682
  10. Chollat C, Sentilhes L, Marret S. Fetal Neuroprotection by Magnesium Sulfate: From Translational Research to Clinical Application. Front Neurol. 2018;9:247. Published 2018 Apr 16. doi:10.3389/fneur.2018.00247
  11. DiNicolantonio JJ, O'Keefe JH, Wilson W. Subclinical magnesium deficiency: a principal driver of cardiovascular disease and a public health crisis [published correction appears in Open Heart. 2018 Apr 5;5(1):e000668corr1]. Open Heart. 2018;5(1):e000668. Published 2018 Jan 13. doi:10.1136/openhrt-2017-000668
  12. Ebrahimi-Monfared M, Sharafkhah M, Abdolrazaghnejad A, Mohammadbeigi A, Faraji F. Use of melatonin versus valproic acid in prophylaxis of migraine patients: A double-blind randomized clinical trial. Restor Neurol Neurosci. 2017;35(4):385-393. doi:10.3233/RNN-160704
  13. Eby GA 3rd, Eby KL. Magnesium for treatment-resistant depression: a review and hypothesis. Med Hypotheses. 2010;74(4):649-660. doi:10.1016/j.mehy.2009.10.051
  14. Effatpanah M, Rezaei M, Effatpanah H, et al. Magnesium status and attention deficit hyperactivity disorder (ADHD): A meta-analysis. Psychiatry Res. 2019;274:228-234. doi:10.1016/j.psychres.2019.02.043
  15. Eksp Klin Farmakol. 2006;69(1):74-77.
  16. Gigante AD, Bond DJ, Lafer B, Lam RW, Young LT, Yatham LN. Brain glutamate levels measured by magnetic resonance spectroscopy in patients with bipolar disorder: a meta-analysis. Bipolar Disord. 2012;14(5):478-487. doi:10.1111/j.1399-5618.2012.01033.x
  17. Gröber U, Schmidt J, Kisters K. Magnesium in Prevention and Therapy. Nutrients. 2015;7(9):8199-8226. Published 2015 Sep 23. doi:10.3390/nu7095388
  18. Hemamy M, Pahlavani N, Amanollahi A, et al. The effect of vitamin D and magnesium supplementation on the mental health status of attention-deficit hyperactive children: a randomized controlled trial [published correction appears in BMC Pediatr. 2021 May 12;21(1):230]. BMC Pediatr. 2021;21(1):178. Published 2021 Apr 17. doi:10.1186/s12887-021-02631-1
  19. Lim SY, Kim EJ, Kim A, Lee HJ, Choi HJ, Yang SJ. Nutritional Factors Affecting Mental Health. Clin Nutr Res. 2016;5(3):143-152. doi:10.7762/cnr.2016.5.3.143
  20. Liu M, Dudley SC Jr. Magnesium, Oxidative Stress, Inflammation, and Cardiovascular Disease. Antioxidants (Basel). 2020;9(10):907. Published 2020 Sep 23. doi:10.3390/antiox9100907
  21. Mehdi SM, Atlas SE, Qadir S, et al. Double-blind, randomized crossover study of intravenous infusion of magnesium sulfate versus 5% dextrose on depressive symptoms in adults with treatment-resistant depression. Psychiatry Clin Neurosci. 2017;71(3):204-211. doi:10.1111/pcn.12480
  22. Moghaddam B, Javitt D. From revolution to evolution: the glutamate hypothesis of schizophrenia and its implication for treatment. Neuropsychopharmacology. 2012;37(1):4-15. doi:10.1038/npp.2011.181
  23. National Institutes of Health. Magnesium. Updated June 2, 2022. Accessed June 27, 2022. https://ods.od.nih.gov/factsheets/Magnesium-HealthProfessional/
  24. Nielsen FH. Effects of magnesium depletion on inflammation in chronic disease. Curr Opin Clin Nutr Metab Care. 2014;17(6):525-530. doi:10.1097/MCO.0000000000000093
  25. Nogovitsina OR, Levitina EV. [Effect of MAGNE-B6 on the clinical and biochemical manifestations of the syndrome of attention deficit and hyperactivity in children]
  26. Pouteau E, Kabir-Ahmadi M, Noah L, et al. Superiority of magnesium and vitamin B6 over magnesium alone on severe stress in healthy adults with low magnesemia: A randomized, single-blind clinical trial. PLoS One. 2018;13(12):e0208454. Published 2018 Dec 18. doi:10.1371/journal.pone.0208454
  27. Rajizadeh A, Mozaffari-Khosravi H, Yassini-Ardakani M, Dehghani A. Effect of magnesium supplementation on depression status in depressed patients with magnesium deficiency: A randomized, double-blind, placebo-controlled trial. Nutrition. 2017;35:56-60. doi:10.1016/j.nut.2016.10.014
  28. Razzaque MS. Magnesium: Are We Consuming Enough? Nutrients. 2018 Dec 2;10(12):1863. doi: 10.3390/nu10121863. PMID: 30513803; PMCID: PMC6316205.
  29. Riaza Bermudo-Soriano C, Perez-Rodriguez MM, Vaquero-Lorenzo C, Baca-Garcia E. New perspectives in glutamate and anxiety. Pharmacol Biochem Behav. 2012;100(4):752-774. doi:10.1016/j.pbb.2011.04.010
  30. Sanacora G, Treccani G, Popoli M. Towards a glutamate hypothesis of depression: an emerging frontier of neuropsychopharmacology for mood disorders. Neuropharmacology. 2012;62(1):63-77. doi:10.1016/j.neuropharm.2011.07.036
  31. Sharma P, Chung C, Vizcaychipi M. Magnesium: The Neglected Electrolyte? A Clinical Review. Pharmacol & Pharm. 2014;5(7):762-72.
  32. Starcevic V. Review: worldwide lifetime prevalence of anxiety disorders is 16.6%, with considerable heterogeneity between studies. Evid Based Ment Health. 2006;9(4):115. doi:10.1136/ebmh.9.4.115
  33. Starobrat-Hermelin B, Kozielec T. The effects of magnesium physiological supplementation on hyperactivity in children with attention deficit hyperactivity disorder (ADHD). Positive response to magnesium oral loading test. Magnes Res. 1997;10(2):149-156.
  34. Sun-Edelstein C, Mauskop A. Foods and supplements in the management of migraine headaches. Clin J Pain. 2009;25(5):446-452. doi:10.1097/AJP.0b013e31819a6f65
  35. Surman C, Vaudreuil C, Boland H, Rhodewalt L, DiSalvo M, Biederman J. L-Threonic Acid Magnesium Salt Supplementation in ADHD: An Open-Label Pilot Study. J Diet Suppl. 2021;18(2):119-131. doi:10.1080/19390211.2020.1731044
  36. Tarleton EK, Littenberg B, MacLean CD, Kennedy AG, Daley C. Role of magnesium supplementation in the treatment of depression: A randomized clinical trial. PLoS One. 2017;12(6):e0180067. Published 2017 Jun 27. doi:10.1371/journal.pone.0180067
  37. Toffa DH, Magnerou MA, Kassab A, Hassane Djibo F, Sow AD. Can magnesium reduce central neurodegeneration in Alzheimer's disease? Basic evidences and research needs. Neurochem Int. 2019;126:195-202. doi:10.1016/j.neuint.2019.03.014
  38. Traynelis SF, Wollmuth LP, McBain CJ, et al. Glutamate receptor ion channels: structure, regulation, and function [published correction appears in Pharmacol Rev. 2014 Oct;66(4):1141]. Pharmacol Rev. 2010;62(3):405-496. doi:10.1124/pr.109.002451
  39. Vink R, Nechifor M. Magnesium in the Central Nervous System. University of Adelaide; 2011.
  40. Vink R. Magnesium in the CNS: recent advances and developments. Magnes Res. 2016;29(3):95-101. doi:10.1684/mrh.2016.0408
  41. Wu K, Hanna GL, Rosenberg DR, Arnold PD. The role of glutamate signaling in the pathogenesis and treatment of obsessive-compulsive disorder. Pharmacol Biochem Behav. 2012;100(4):726-735. doi:10.1016/j.pbb.2011.10.007
  42. You HJ, Cho SE, Kang SG, Cho SJ, Na KS. Decreased serum magnesium levels in depression: a systematic review and meta-analysis. Nord J Psychiatry. 2018;72(7):534-541. doi:10.1080/08039488.2018.1538388