אחד המרכיבים החשובים ביותר בגוף האדם שמיוצר בכל אחד מתאי הגוף הוא   גלוטתיון.  

מהו גלוטתיון?

גלוטתיון הוא מולקולת חלבון קטנה המורכבת מחומצות האמינו גלוטמט, צסיטאין וגליצין.  

מה גלוטתיון עושה?

גלוטתיון עוזר להגן על תאי הגוף מנזקים, וגם תורם לניקוי מרעלים ולפינוי חומרים מזיקים מהגוף.  

במהלך 100 שנות מחקר פורסמו יותר מ-100,000 עבודות מדעיות אשר הגיעו למסקנה כי שמירה על רמות גלוטתיון תקינות בתאים היא אחד הדברים החשובים ביותר לשמירה על תפקוד תקין של התאים ועל בריאות מערכת החיסון, וגם להאטה של תהליך ההזדקנות.  

5 יתרונות של גלוטתיון

  1. גלוטתיון הוא נוגד חמצון. גלוטתיון הוא נוגד החמצון העיקרי בתאים שמגן על התאים מנזקים. הוא גם חיוני למחזור ולניצול נאות של נוגדי חמצון אחרים, כמו  ויטמין C  וגם  ויטמין E.
  2. יש לו השפעה על מערכת החיסון. גלוטתיון מגן על תאי מערכת החיסון מפני נזקים, ויש לו גם השפעה אנטי-נגיפית ישירה במידה מסוימת. הוא גם חיוני לשמירה על איזון במערכת החיסון. הוא מגביר את פעילות מערכת החיסון כאשר היא במצב של תת-פעילות, ומרסן אותה כאשר היא פעילה יתר על המידה.
  3. יש לו השפעה על המיטוכונדריה.  לגלוטתיון תפקיד חיוני בפעילות של מיטוכונדריה (אברוני תאים שמייצרים אנרגיה).  
  4. הוא חיוני לפעילות התאים.  גלוטתיון נדרש לייצור של חלבוני תאים רבים, לייצור ולתיקון ה-DNA, לשפעול ולוויסות של אנזימי תאים המעורבים בפעילות התאים הכללית, וגם לפעילות תקינה של  ויטמין D3.
  5. גלוטתיון מפנה רעלים.  גלוטתיון הוא מפנה הרעלים היעיל ביותר בגוף האדם. גלוטתיון קושר רעלנים, מזהמים, כימיקלים, מתכות כבדות ותוצרי פירוק של תרופות ומפריש אותם דרך השתן או מערכת העיכול.

מה קורה כאשר הרמות של גלוטתיון בגוף נמוכות?

רמות גלוטתיון  נוטות לרדת ככל שאנחנו מזדקנים, וגם לאחר חשיפה לרעלנים, לתרופות, לזיהום סביבתי ולתרכובות אחרות שגורמות לנזקי חמצון. אפילו פעולה פשוטה כמו נטילת פרצטמול (למשל, אקמול), עלולה לגרום לצניחה של רמות הגלוטתיון בגוף. רמות נמוכות של גלוטתיון נקשרות להזדקנות מואצת וגם לכמעט כל המחלות הכרוניות, בפרט למחלות הקשורות להזדקנות, כמו ירידה קוגניטיבית, סוכרת סוג 2 ומחלות כרוניות רבות אחרות.1,2

זקנה היא גורם סיכון מוכּר למחלות קשות, לסיבוכים ולמוות ממגוון של סיבות, כולל זיהומים נגיפיים. תאים עם רמות גלוטתיון נמוכות פגיעים יותר לנזקי חמצון. רמות גלוטתיון נמוכות גם עלולות לגרום לפגיעה בפעילות מערכת החיסון ובמחסומי המגן של דרכי הנשימה והעיכול.  

פגיעה דומה נוצרת במחלות הבאות:

  • מחלות כליות כרוניות
  • מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD)
  • דיכוי חיסוני (מערכת חיסון מוחלשת) על רקע השתלת אברים
  • השמנת יתר (מדד מסת גוף [BMI] של 30 ומעלה)
  • מחלות לב קשות, כמו אי-ספיקת לב, מחלת עורקים כליליים או קרדיומיופתיה
  • אנמיה חרמשית
  • סוכרת סוג 2

מה התפקיד של גלוטתיון בפעילות מערכת החיסון?

בתקופה הזו של התמקדות מוגברת בבריאות של מערכת החיסון, חשוב להבין את חשיבות התפקיד של  גלוטתיון  בהגנה מפני זיהומים. ממצאי מחקרים מבהירים בצורה ברורה כי רמות גלוטתיון גבוהות בתאים נקשרות לתגובה חיסונית נאותה לזיהומים נגיפיים.3  ההשפעה הזו נובעת מכך שגלוטתיון מגן על תאי מערכת החיסון מפני נזקים, וגם מגביר את תהליכי מערכת החיסון שחיוניים להגנה מפני נגיפים.4  הודגם גם כי גלוטתיון חוסם באופן ישיר שעתוק (התרבות) של נגיפים שונים בשלבים שונים של מחזור החיים שלהם.5  מעריכים כי המאפיינים האנטי-נגיפיים הללו של גלוטתיון עוזרים למנוע עלייה בעומס הנגיפים שגורמת בהמשך לשחרור מסיבי של תאי מערכת החיסון לריאות, תופעה אשר קיימת במחלות נגיפיות מסוימות.  

אילו גורמים תזונתיים ותוספים מעלים את רמות גלוטתיון בגוף?

התזונה יכולה לעזור להעלות את רמות גלוטתיון בגוף, אבל רק עד גבול מסוים. גוף האדם, בעיקר הכבד, מייצר בין 8,000 ל-10,000 מ"ג גלוטתיון ביום. לשם המחשה, תזונה בריאה שעשירה בפירות וירקות טריים יכולה לספק כ-150 מ"ג של גלוטתיון מוכן ביום. עם זאת, התאים שואפים לשמר את הגלוטתיון שלהם, כך שבהחלט יש חשיבות לצריכה גבוהה יותר של גלוטתיון בתזונה. אספרגוס, אבוקדו וגם  אגוזי מלך  הם מקורות תזונתיים שעשירים במיוחד בגלוטתיון.  

הגישות הפופולריות ביותר להעלאת רמת גלוטתיון בגוף באמצעות תוספים הן נטילת  גלוטתיון  עצמו, או נטילת  N-אצטיל-ציסטאין. עד שהופיעו עדויות מחקריות חדשות, הייתה מחלוקת מסוימת לגבי שימוש בגלוטתיון כתוסף תזונתי, בגלל הערכה כי ייתכן שגלוטתיון לא נספג לאחר נטילה פומית (דרך הפה). לעתים קרובות מצטטים מחקר ישן אחד שהדגים כי גלוטתיון לא נספג כראוי. במחקר זה גלוטתיון במינון חד-פעמי של 3,000 לא הביא לעלייה ברמת גלוטתיון בדם. אבל מסתבר שיש סיבה אחרת לכך.7  החוקרים בדקו את רמת הגלוטתיון החופשי, ומאחר שגלוטתיון כל-כך חשוב לתאים, תוך זמן קצר הוא נקשר לחלבונים שמעבירים אותו אל התאים,8  מה שגורם לכך שלא ניתן לגלות אותו בבדיקה של רמת גלוטתיון חופשי בדם.  

האם תוספי גלוטתיון נספגים לאחר נטילה פומית?  

המחקר הראשון שהדגים ספיגה משמעותית לאחר נטילה פומית של גלוטתיון מחוזר (GSH) בבני אדם נערך באוניברסיטת קיוטו בשנת 2014.9  מחקר זה היה שונה, כי הוא בדק לא רק את רמת הגלוטתיון החופשי בדם, אלא גם את רמות הגלוטתיון שקשור לחלבונים. התוצאות הראו כי לא היה הבדל משמעותי ברמות של גלוטתיון חופשי לאחר נטילת תוסף גלוטתיון, אבל חלה עלייה משמעותית ברמות של גלוטתיון שקשור לחלבונים. המחקר הזה היה פורץ דרך, כי הוא הסביר את המגרעות של המחקרים הקודמים שבהם נבדקה ספיגת גלוטתיון.

המחקר הבא נערך באוניברסיטה הממלכתית של מדינת פנסילבניה בשנת 2015. הוא שוב הדגים בבירור כי לאחר נטילה פומית של גלוטתיון הוא נספג בגוף, והריכוז שלו ברקמות עולה.10  במחקר זה 54 נבדקים בוגרים ובריאים שאינם מעשנים חולקו בצורה אקראית לקבלת פלצבו או תוסף גלוטתיון פומי במינון 250 או 1,000 מ"ג ביום, במשך 6 חודשים. התוצאות הדגימו עלייה משמעותית ברמות גלוטתיון בדם מלא ובתאי הדם האדומים לעומת נקודת ההתחלה כעבור 3 חודשים וכעבור 6 חודשים, עבור שני המינונים. נטילת גלוטתיון במינון 250 מ"ג ביום הביאה לעלייה של רמת גלוטתיון ב-17% בדם מלא וב-29% בתאי הדם האדומים כעבור 6 חודשים. נטילת גלוטתיון במינון 1,000 מ"ג ביום הביאה לעלייה של רמת גלוטתיון ב-31% בדם מלא וב-35% בתאי הדם האדומים. והייתה תוצאה עוד יותר מרשימה, אצל אלה שנטלו גלוטתיון במינון של 1,000 מ"ג ביום רמת גלוטתיון בתאי הרירית הפנימית של הלחיים עלו ב-250%.

לבסוף, מחקר שנערך בבעלי חיים בשנת 2018 הראה כי גלוטתיון נספג ישירות במעיים, מועבר לדם, נקשר לחלבוני דם ולבסוף מועבר אל הכבד, שמשתמש בו לצורך הגנה על תאים ופינוי רעלים.11  

מהו NAC ואיך הוא מעלה את רמת גלוטתיון?

N-אצטיל-ציסטאין (NAC)  הוא צורה של חומצת האמינו  ציסטאין  – חומצת האמינו העיקרית של גלוטתיון. נטילת NAC כתוסף תזונתי מגבירה את רמות גלוטתיון ברקמות. נטילת תוסף NAC יכולה להגביר את רמות גלוטתיון בגוף, והיא יעילה במיוחד להגנה על הריאות ודרכי הנשימה ועל מערכת העיכול מפני נזקים שונים.14-17  NAC הוא גם טיפול הבחירה להרעלת פרצטמול (אצטמינופן, אקמול). פירוק של פרצטמול בגוף מביא להיווצרות של תרכובות רעילות שגורמות לאזילת המלאי של גלוטתיון בגוף, ובסופו של דבר פוגעות בכבד. ירידה משמעותית ברמות גלוטתיון בגלל פרצטמול, או שילוב של הרעלת פרצטמול עם צריכת אלכוהול עלולים להביא לתוצאות קטלניות.

NAC גם משנה את הרכב הריר והכיח. משתמשים בו בהצלחה רבה גם בנטילה פומית וגם במתן דרך צינור הנשמה בבתי החולים כדי לעזור לאנשים שסובלים מפינוי כיח לקוי או מכיח סמיך מדי, על רקע מחלות ריאה חריפות וכרוניות כמו נפחת (אמפיזמה), דלקת סימפונות (ברונכיטיס), קצרת (אסתמה) כרונית ולייפת כיסתית (סיסטיק פיברוזיס).  

NAC יכול לעזור להפחית את הצמיגיות של הפרשות הסימפונות. נמצא גם כי NAC משפר את יכולת הריסונים של דרכי הנשימה לסלק ליחה, כאשר הוא מגביר את קצב פינוי הליחה ב-35%. בזכות ההשפעות הללו, NAC משפר את תפקוד הסימפונות והריאות, מקל על שיעול ומשפר את ריווי החמצן בדם במצבים שבהם מערכת הנשימה מאותגרת.  

המינון המקובל להגנה על הריאות ולהגברת רמת גלוטתיון בריאות הוא 500 עד 1,000 מ"ג ביום. המינון המקובל להפחתת צמיגיות הכיח הוא 200 עד 400 מ"ג שלוש-ארבע פעמים ביום.17-19

מה טוב יותר? גלוטתיון או NAC?

בתשובה על השאלה הזאת חשוב לציין כי שתי התרכובות הללו הדגימו יתרונות קליניים, ודי קשה לבחור ביניהן. היתרון של  גלוטתיון  הוא בכך שמדובר במרכיב הפעיל המוכן. היתרון של  NAC  הוא בכך שהוא עשוי להיות יעיל יותר לדילול הכיח, ולכן זו בחירה טובה יותר במצבים שבהם הכיח והריר בדרכי הנשימה סמיך וצמיגי.

סימוכין:

  1. Forman HJ, Zhang H, Rinna A. Glutathione: overview of its protective roles, measurement, and biosynthesis. Mol. Aspects Med. 2009;30, 1−12. 
  2. Dwivedi D, Megha K, Mishra R, Mandal PK. Glutathione in Brain: Overview of Its Conformations, Functions, Biochemical Characteristics, Quantitation and Potential Therapeutic Role in Brain Disorders. Neurochem Res. 2020;45(7):1461-1480.
  3. Dröge W, Breitkreutz R. Glutathione and immune function. Proc Nutr Soc. 2000;59(4):595-600.
  4. Fraternale A, Brundu S, Magnani M. Glutathione and glutathione derivatives in immunotherapy. Biol Chem. 2017;398(2):261-275.
  5. Fraternale A, Paoletti MF, Casabianca A, et al. Antiviral and immunomodulatory properties of new pro-glutathione (GSH) molecules. Curr Med Chem. 2006;13(15):1749-1755.
  6. Jones DP, Coates RJ, Flagg EW, et al. Glutathione in foods listed in the National Cancer Institutes Health Habits and History Food Frequency Questionnaire. Nutr Cancer 1995;17:57-75.
  7. Witschi A, Reddy S, Stofer B, Lauterburg BH. The systemic availability of oral glutathione. Eur J Clin Pharmacol 1992;43(6):667-9.
  8. Kovacs-Nolan J, Rupa P, Matsui T, et al. In vitro and ex vivo uptake of glutathione (GSH) across the intestinal epithelium and fate of oral GSH after in vivo supplementation. J Agric Food Chem. 2014;62(39):9499-9506.
  9. Park EY, Shimura N, Konishi T, et al. Increase in the protein-bound form of glutathione in human blood after the oral administration of glutathione. J Agric Food Chem. 2014;62(26):6183-6189.
  10. Richie JP Jr, Nichenametla S, Neidig W, et al. Randomized controlled trial of oral glutathione supplementation on body stores of glutathione. Eur J Nutr. 2015;54(2):251-263.
  11. Yamada H, Ono S, Wada S, et al. Statuses of food-derived glutathione in intestine, blood, and liver of rat. NPJ Sci Food. 2018;2:3. Published 2018 Feb 6. doi:10.1038/s41538-018-0011-y.
  12. Sacco R, Eggenhoffner R, Giacomelli L. Glutathione in the treatment of liver diseases: insights from clinical practice. Minerva Gastroenterol Dietol. 2016;62(4):316-324.
  13. Kessoku T, Sumida Y, Imajo K, et al. Efficacy of Glutathione for the Treatment of Non-Alcoholic Fatty Liver Disease: An Open-Label, Multicenter, Prospective Study. J Hepatology 2016;64(2):S500.
  14. Šalamon Š, Kramar B, Marolt TP, Poljšak B, Milisav I. Medical and Dietary Uses of N-Acetylcysteine. Antioxidants (Basel). 2019;8(5):111.
  15. Pei Y, Liu H, Yang Y, et al. Biological Activities and Potential Oral Applications of N-Acetylcysteine: Progress and Prospects. Oxid Med Cell Longev. 2018;2018:2835787.
  16. Elbini Dhouib I, Jallouli M, Annabi A, Gharbi N, Elfazaa S, Lasram MM. A minireview on N-acetylcysteine: An old drug with new approaches. Life Sci. 2016;151:359-363. doi:10.1016/j.lfs.2016.03.00.
  17. Santus P, Corsico A, Solidoro P, Braido F, Di Marco F, Scichilone N. Oxidative stress and respiratory system: pharmacological and clinical reappraisal of N-acetylcysteine. COPD. 2014 Dec;11(6):705-1.
  18. Stey C, Steurer J, Bachmann S, Medici TC, Tramer MR. The effect of oral N-acetylcysteine in chronic bronchitis: a quantitative systematic review. Eur Respir J 2000;16(2):253-62.
  19. Grandjean EM, Berthet P, Ruffmann R, Leuenberger P. Efficacy of oral long-term N-acetylcysteine in chronic bronchopulmonary disease: a meta-analysis of published double-blind, placebo-controlled clinical trials. Clin Ther 2000;22(2):209-21.