לפני זמן לא רב קיבלתי מכתב מחברת ביטוח בריאות בנוגע לחולה שלי שמקבלת טיפול למחלה כרונית חמורה מאוד. הביטוח היה מוכן לכסות תוסף ג'ינג'ר כטיפול בבחילות והקאות המהוות תופעות לוואי של טיפול כימותרפי. למכתבם הם צירפו מסקנות מחקר התומך בטענות אלו. מתוך סקרנות, החלטתי ללמוד עוד על ג'ינג'ר והיתרונות הבריאותיים שלו. הנה מה שגיליתי.

מה זה ג'ינג'ר?

השם המדעי של ג'ינג'ר הוא זנגביל רפואי (Zingiber officinale), והשורשים שלו ידועים בשם Rhizome zingiber. צמח הג'ינג'ר פורח במקור בדרום מזרח אסיה, אך השורשים העבים שלו שימשו גם בשיטות הרפואיות המסורתיות של סין, הודו, פולינזיה ואפריקה.

התכונות המועילות של הג'ינג'ר מוערכות מאוד על ידי הרפואה האיורוודית והרפואה הסינית המסורתית (TCM) הרכיבים הפעילים של הג'ינג'ר הם ג'ינגרול (gingerol) ושוגול (shogaol). ג'ינג'ר גולמי מכיל את הריכוז הגבוה ביותר של מולקולות אלו, אבל אנשים רבים אינם אוהבים את הטעם של ג'ינג'ר לא מבושל. מסיבה זו, רבים מעדיפים להשתמש דווקא בתוספי תזונה ובתה צמחים המכילים ג'ינג'ר ולא בג'ינג'ר גולמי.

ג'ינג'ר ובחילות והקאות

מחקרים רבים בחנו את השפעתו של הג'ינג'ר על בחילות והקאות, במיוחד בקרב חולי סרטן. מחקר שנערך על ידי ד"ר עבדול עזיז (Dr. Abdul-Aziz) ועמיתיו הראה כי ג'ינג'ר פועל על אותם חלקים של המוח שעליהם פועלות תרופות נוגדות בחילות חזקות כמו אונדאנסטרון (Zofran) ו-פלונוסטרון (Aloxi). במחקר נמצא כי שימוש בג'ינג'ר הפחית תסמיני בחילה ב-40% עד 50%.

ג'ינג'ר ובחילות בוקר בהריון

במהלך הריון, עד 70% מהנשים יסבלו מבחילות. הבחילות מתרחשות בעיקר ב-12 השבועות הראשונים של ההריון, ולפעמים עד השבוע ה-20. כדי לטפל בתופעה, רצוי שהטיפול יהיה טבעי, בטוח ויעיל, ונשים רבות בוחרות להשתמש בג'ינג'ר. מטא-אנליזה שביצע ד"ר דינג (Dr. Ding) ב-2012 על חמישה מחקרים נפרדים, שבהם נבדקו 500 נשים בסך הכל, אימתה כי לא נמצאו ראיות לכך שנטילת ג'ינג'ר במינון המומלץ, 1000-4000 מ"ג ליום, גורמת לרעילות עוברית (fetal toxicity).

כמו כן, במסגרת מחקר שפורסם ב-2014 ב-Nutrition Journal נבדקה אוכלוסייה של 1,278 נשים ונמצא כי ג'ינג'ר עשוי לסייע באופן בטוח בהפחתת תסמיני בחילה והקאות הנגרמים כתוצאה מבחילות בוקר בהריון. מחקר שפורסם ב-2007 ב-Insight Medicine Insights הראה כי ג'ינג'ר היה יעיל יותר בהשוואה לפלסבו ויעיל כמו ויטמין B6 כטיפול בתסמיני בחילות בוקר בהריון.

בהתבסס על ממצאים מדעיים אלה, יחד עם חוויות אישיות, נשים הרות רבות משתמשות בג'ינג'ר כטיפול קו ראשון או במסגרת טיפול משולב עם תרופות מרשם לטיפול בבחילות בוקר בהריון. על נשים בהריון להתייעץ תמיד עם רופא לפני נטילת תרופות צמחיות כלשהן.

ג'ינג'ר ונגיפים בקיבה ושלשול מטיילים

ג'ינג'ר עשוי לסייע בטיפול בדלקת גסטרואנטריטיס נגיפית, הידועה כ"שפעת הבטן".  מאמר שפרסם גסטרואנטרולוג איטלקי בשם ד"ר קאניני ( Dr. Canani) ב-2018 הראה כי בקרב ילדים שלקו בתסמינים אלו וטופלו בג'ינג'ר חלה ירידה של 20% בהקאות ונרשמו 28% פחות ימי מחלה והיעדרות מבית הספר. מחקרים דומים נערכו גם בארצות הברית.

נסיעה למדינות מסוימות עלולה לחשוף חלק מהאנשים לסכנת שלשול הנגרם מחיידקים. מחלה גסטרואינטסטינלית (הקיבה והמעיים) זו, הידועה כשלשול המטיילים, מתרחשת בכל רחבי העולם ונגרמת מעלייה חדה בחיידקי אי-קולי (E. coli) בגוף וכתוצאה מכך לשלשול ולהתייבשות תכופים.

הרעלן שחיידקים אלו משחררים נקשר לתאים במעיים וכתוצאה מכך גורם לשלשול. מחקר שנערך לאחרונה על ידי ד"ר צ'ן (Dr. Chen) הראה שג'ינג'ר יכול להיקשר לאותם תאי מעיים ולחסום את ההשפעה של הרעלן של החיידק, וכתוצאה מכך להפחית שלשולים. ד"ר צ'ן מאמין כי ג'ינג'ר עשוי להיות חלופה טובה יותר מתרופות מרשם לטיפול סימפטומטי בשלשול מטיילים.

ג'ינג'ר ומחלות הפה

אחת מפריצות דרך המרכזיות בתחום מדעי הרפואה היא ההכרה כי בריאות הפה קשורה לבריאות הגוף - טיפולי שיניים וחניכיים יכולים להשפיע על הבריאות הכללית. במחקר שפורסם ב-2016 נמצא כי צריכת תמיסה המכילה מיץ ג'ינג'ר, רוזמרין וציפורני החתול הוכחה כיעילה כמו כלורהקסידין (chlorhexidine) בהפחתת חיידקים בחלל הפה.  

מחקר נוסף שנערך ב-2015 על ידי ד"ר אסלאמי (Dr. Eslami) וצוותו הראה כי מיץ ג'ינג'ר יעיל לטיפול בזיהומים בחלל הפה הקשורים לשמרים (קנדידה). נראה שהגורם לכך הוא התכונות האנטי מיקרוביאליות הטבעיות של הג'ינג'ר.  

גם ד"ר טיוארי (Dr. Tiwari) מציין, בסקירה שכתב ב-2016, כי התכונות האנטי דלקתיות ונוגדות החמצון של הג'ינג'ר עשויות גם להפחית את הסיכון לדלקת חניכיים ולסרטן הפה. כדי ליהנות מהיתרונות של הג'ינג'ר הקשורים לבריאות הפה, ד"ר טיוארי ממליץ בחום להשתמש במי פה המבוססים על ג'ינג'ר, שניתן להכינם בבית על ידי הוספת מיץ ג'ינג'ר לכוס מים. ניתן גם לצחצח את השיניים עם משחת שיניים המבוססת על ג'ינג'ר.

ג'ינג'ר ודלקות בדרכי הנשימה העליונות

ברפואה המסורתית, הג'ינג'ר זוכה להערכה רבה כשיטת טיפול בזיהומים נגיפיים בדרכי הנשימה העליונות. מחקרים רבים הראו כי ג'ינג'ר הוא מעכב COX-2 שיכולת ההשפעה שלו בהפחתת חום וכאבי שרירים דומה לזו של תרופות NSAID (איבופרופן, נפרוקסן, אינדומאצין).

בנוסף, ג'ינג'ר הוכח כבעל "פעילות אנטיכולינרגית" על דרכי הנשימה, המאפשרת לסייע בהפחתת גודש בחזה ושיעול המתרחשים כאשר קיים זיהום. מסיבה זו ג'ינג'ר הוא אפשרות מצוינת שניתן להשתמש בה כדי לעזור לטפל בתסמינים של זיהומים נשימתיים, לרבות צפצופים.

למרות ההצלחה של הג'ינג'ר במסורות הרפואיות העתיקות, טרם בוצעו די מחקרים על היכולות שלו כתוסף אנטי נגיפי, ונדרשים מחקרים נוספים שינתחו את התכונות האנטי-נגיפיות שלו. עם זאת, בהתבסס על מחקרים אלה, ניתן לשקול נטילת 2,500 עד 4,000 מ "ג ג'ינג'ר ביום.

ג'ינג'ר ודלקת פרקים

מחקרים הראו שבכל זמן נתון, אחד מכל שלושה מבוגרים מעל גיל 65 סובל/ת מאוסטאוארתריטיס (דלקת מפרקים ניוונית), הקשורה לגיל מתקדם יותר. אוסטאוארתריטיס היא מחלה חשוכת מרפא וכפי שזה נראה, הטיפול הטוב ביותר הוא מניעת דלקות והקלה על התסמינים.

לדברי ד"ר בליגה (Dr. Baliga), ג'ינג'ר פועל על מסלולים דלקתיים מרובים כדי להפחית את דלקת מפרקים, וכתוצאה מכך להאטת ההתקדמות של דלקת הפרקים ולהפחתת תסמיני הכאב.

ממש כמו תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (איבופרופן, נפרוקסן ודיקלופנק), ג'ינג'ר פועל כמעכב COX-2 כדי להפחית דלקת במפרקים, ונראה כי הוא מסייע במניעת הידלדלות כמות הסחוס במפרקים, הגורמת לדלקת פרקים. מינון מומלץ: 2,500 עד 4,000 מ"ג ליום.

ג'ינג'ר וסוכרת

ככל שאוכלוסיות ברחבי העולם משמינות יותר, כך הסוכרת הופכת למחלה נפוצה יותר. אם המגמה הנוכחית תימשך, אחד מכל שלושה ילדים שנולדים היום יימצא בסיכון לפתח סוכרת. למרות שאנשים רבים אינם מבינים זאת, סוכרת היא מחלה שיכולה לגרום לנזקים רבים באברים החשובים. הסיבוכים הנפוצים ביותר הם מחלות כלי דם וסיבוכים נוירולוגיים. עם זאת, ישנם סיבוכי סוכרת ידועים כמעט בכל מערכת איברים בגוף. המנגנון המוצע לסיבוכי סוכרת אלו הוא רמות גבוהות מתמשכות של סוכר בדם או מהיפרגליקמיה.

בדיקה שערך ד"ר יימינג לי (Dr. Yiming Li) הראתה כי ג'ינג'ר עשוי למנוע כמה מסיבוכי הסוכרת הנפוצים. ד"ר לי מדווח כי בבדיקה שנערכה על בעלי חיים נמצא כי ג'ינג'ר מסייע לשפר את הבקרה על רמת הסוכר בדם. אצל חולדות שקיבלו מינון גבוה של תוספי ג'ינג'ר (800 מ"ג/ק"ג, מנה שאינה מומלצת לבני אדם) נצפתה ירידה של 24 עד 53 אחוזים ברמות הסוכר בדם, בהשוואה לאוכלוסיית הביקורת של חולדות חולות סוכרת. מחקר זה גם הראה שג'ינג'ר מגן על הכבד, הכליות, העצבים והעיניים מסיבוכי סוכרת שונים: כבד שומני, מחלת כליות, נוירופתיה, קטרקט ועוד.

הרגלים כמו צום לסירוגין ודיאטה דלת פחמימות יכולים גם הם לסייע בהתמודדות עם סוכרת.

ג'ינג'ר ובריאות כללית

מאמר זו אינו מקיף את כל מה שאנחנו יודעים על ג'ינג'ר ועל היכולות שלו. מאות מחקרים ומאמרים מדעיים מכובדים פורסמו על ג'ינג'ר ועל שימושיו הרבים, ותגליות חדשות עליו מתפרסמות מדי שנה. ג'ינג'ר נצרך לעיתים קרובות בצורת מזון, תוסף תזונה, שמן אתרי או תה צמחים. הוא ממלא תפקיד חשוב בבריאות הכללית של מיליוני בני אדם ברחבי העולם.

מקורות:

*תודה מיוחדת לאוסטין בואודן, BS, שסייע לי לחקור את הנושא עבור מאמר זה.

  1. Lee, Jiyeon, and Heeyoung Oh. “Ginger as an Antiemetic Modality for Chemotherapy-Induced Nausea and Vomiting: A Systematic Review and Meta-Analysis.” Oncology Nursing Forum, vol. 40, no. 2, 2013, pp. 163–170., doi:10.1188/13.onf.163-170.
  2. Mbaveng, A.t., and V. Kuete. “Zingiber Officinale.” Medicinal Spices and Vegetables from Africa, 2017, pp. 627–639., doi:10.1016/b978-0-12-809286-6.00030-3.
  3. Semwal, Ruchi Badoni, et al. “Gingerols and Shogaols: Important Nutraceutical Principles from Ginger.” Phytochemistry, vol. 117, 2015, pp. 554–568., doi:10.1016/j.phytochem.2015.07.012.
  4. T. Al Kury, Lina & Mahgoub, Mohamed & Christopher Howarth, Frank & Oz, Murat. (2018). Natural Negative Allosteric Modulators of 5-HT3 Receptors. Molecules. 23. 3186. 10.3390/molecules23123186
  5. Ding, Mingshuang, et al. “The Effectiveness and Safety of Ginger for Pregnancy-Induced Nausea and Vomiting: A Systematic Review.” Women and Birth, vol. 26, no. 1, 2013, doi:10.1016/j.wombi.2012.08.001.
  6. Viljoen, Estelle, et al. “A Systematic Review and Meta-Analysis of the Effect and Safety of Ginger in the Treatment of Pregnancy-Associated Nausea and Vomiting.” Nutrition Journal, vol. 13, no. 1, 2014, doi:10.1186/1475-2891-13-20.
  7. Lete, Iñaki and José Allué. “The Effectiveness of Ginger in the Prevention of Nausea and Vomiting during Pregnancy and Chemotherapy” Integrative medicine insights vol. 11 11-7. 31 Mar. 2016, doi:10.4137/IMI.S36273
  8. Berni Canani, R. Therapeutic efficacy of ginger on vomiting in children affected by acute gastroenteritis. Presented at the Annual Meeting of the European Society for Paediatric Gastroenterology, Hepatology and Nutrition. Geneva, Switzerland, 11 May 2018
  9. Chen, Jaw-Chyun et al Ginger and its bioactive component inhibit enterotoxigenic Escherichia coli heat-labile enterotoxin-induced diarrhea in mice. J Agric Food Chem. 2007 Oct 17; 55(21): 8390–8397
  10. Mahyari S, Mahyari B, Emami SA, Malaekeh-Nikouei B Jahanbakhsh SP, Sahebkar A, et al. Evaluation of the efficacy of a polyherbal mouthwash containing Zingiber officinale, Rosmarinus officinalis and Calendula officinalis extracts in patients with gingivitis: A randomized double-blind placebo-controlled trial. Complement Ther Clin Pract 2016;22:93-8.
  11. Eslami H, Pakroo S, Maleki TE. Is ginger (Zingiber officinale) mouthwash a convenient therapeutic for denture stomatitis? Adv Biosci Clin Med 2015;3:17-23
  12. Tiwari, Ritu. (2016). Pharmacotherapeutic Properties of Ginger and its use in Diseases of the Oral Cavity: A Narrative Review. Journal of Advanced Oral Research. 7. 1-6. 10.1177/2229411220160201
  13. Chrubasik, S., et al. “Zingiberis Rhizoma: A Comprehensive Review on the Ginger Effect and Efficacy Profiles.” Phytomedicine, vol. 12, no. 9, 2005, pp. 684–701., doi:10.1016/j.phymed.2004.07.009
  14. Rahmani, Arshad H et al. “Active ingredients of ginger as potential candidates in the prevention and treatment of diseases via modulation of biological activities” International journal of physiology, pathophysiology and pharmacology vol. 6,2 125-36. 12 Jul. 2014
  15. Townsend, Elizabeth A et al. “Effects of ginger and its constituents on airway smooth muscle relaxation and calcium regulation” American journal of respiratory cell and molecular biology vol. 48,2 (2013): 157-63
  16. Chang, Jung San et al, “Fresh ginger (Zingiber officinale) has antiviral activity against human respiratory syncytial virus in human respiratory tract cell lines.”J Ethnopharmacol. 2013 Jan 9; 145(1): 146–151.
  17. Baliga et al, Ginger (Zingiber officinale Roscoe) in the treatment and prevention of arthritis. Bioactive food and dietary interventions for arthritis and related inflammatory diseases chapter 41, 2013, ISBN: 978012813821
  18. Yiming Li, Van H. Tran, Colin C. Duke, and Basil D. Roufogalis, “Preventive and Protective Properties of Zingiber officinale (Ginger) in Diabetes Mellitus, Diabetic Complications, and Associated Lipid and Other Metabolic Disorders: A Brief Review,” Evidence-Based Complementary and Alternative Medicine, vol. 2012, Article ID 516870, 10 pages, 2012.