תמציות פרחים, המכונות גם שיקויים מפרחים, הן חליטות שמכינים מפרחי צמחים. שימוש בתמציות פרחים כטיפול הוליסטי מיועד לטיפול בהיבטים נפשיים, רגשיים ואפילו רוחניים של בריאות כללית.

לפעמים מתבלבלים בין תמציות פרחים לשמנים אתריים. אלא ששני סוגי התכשירים הללו למעשה שונים מאוד זה מזה. בניגוד לשמנים אתריים, לתמציות פרחים אין ריח. בעוד שמנים אתריים מכילים מרכיבים פיזיים שהופקו מצמחים, תמציות פרחים לא מכילות חלקיקים פיזיים של צמחים.

תמציות פרחים בצורתם הטהורה מכילות בעיקר מים. מכניסים את הפרחים למים ומשאירים אותם בשמש. השיטה הזו מכונה "שיטת השמש". שיטה אחרת כוללת הרתחת הפרחים במים. לאחר השלכת הפרחים מוהלים את הנוזל ומבקבקים אותו תוך הוספת חומר משמר (לעתים קרובות החומר המשמר הוא אלכוהול, כמו ברנדי או וודקה).

המטרה בשימוש בתמציות פרחים היא לא לשתות או לספוג תמצית של הצמח המקורי, אלא להפיק תועלת מהמרכיבים הפיטו-כימיים שלו. תומכי שימוש בתמציות פרחים מאמינים כי לכל הייצורים החיים יש אנרגיה משלהם (המכונה גם תדר או רטט). הנוזל המהול מכיל את האנרגיה הספציפית של כל פרח. השימוש בתמציות פרחים מועיל בזכות ספיגת אותה האנרגיה. על כן, תמציות הפרחים פועלות באופן אנרגטי, ולא ביוכימי.

הרופא האנגלי אדוארד באך פיתח את תמציות הפרחים בתחילת המאה ה-20. באך פנה ללימודי הומאופתיה אחרי שהוא התאושש ממחלה קשה. הוא חקר את הרעיון לפיו לכל צמח יש תבנית ייחודית של אנרגיית רטט, אותה ניתן לבודד ובה ניתן להשתמש כדי לטפל בבעיות רגשיות ספציפיות. אולי באך היה הראשון שהכין תמציות פרחים באופן מסחרי, אבל קרוב לוודאי שהרעיון עצמו הרבה יותר ישן. מאמינים כי השבטים הילידים של צפון אמריקה נהגו לאסוף טל מפרחים ולהשתמש בו בתור תרופה.

בניגוד לאמונה הרווחת, גם אם תמציות הפרחים מהולות מאוד, בדומה לתכשירים הומאופתיים רבים, הן לא קשורות להומאופתיה. העיקרון הבסיסי של הומאופתיה הוא "מרפאים דומה בדומה". לעומת זאת, השימוש בתמציות פרחים מתבסס על הרעיון לפיו האנרגיה החיובית של צמח יכולה להקל על בעיות רגשיות.

איך להשתמש בהן

יש מספר שיטות להשתמש בתמציות פרחים. ניתן ליטול אותן דרך הפה, ישירות מהבקבוק עם טפטפת. המינון המקובל הוא 4 טיפות 4 פעמים ביום. לפי ההעדפה שלכם, ניתן להוסיף את הטיפות לכוס מים וללגום את המים במהלך היום. אולי תבחרו גם למרוח את הטיפות על העור, להוסיף אותן למי אמבטיה או לרסס אותן במכונית. הרעיון הוא שתמציות הפרחים פשוט צריכות לבוא במגע אתכם.

האם הן בטוחות ויעילות?

בדומה לטיפולים הוליסטיים רבים אחרים, לא פורסמו מחקרים רבים על תמציות פרחים והתועלת שלהן. קשה לקבל מימון למחקרים מסוג זה. לאור העובדה שתמציות פרחים פועלות ברמה הרגשית ודרך השדות האנרגטיים של הגוף, קשה גם לתכנן מחקרים תוך שימוש בשיטות הקונבנציונליות.

אבל אל לכם לחשוב כי היעדר מחקרים מעיד על היעדר יעילות: קיימות עדויות אנקדוטליות רבות ליעילותן, ורבים דיווחו על תוצאות טובות מאוד לאחר שימוש בתמציות פרחים.

יתר על כן, ניתן לומר שהן לא רעילות בגלל מידת המיהול הגבוהה. תמצית פרחים לא מכילה חומרים מהצמח, כך שלא קיים סיכון משמעותי לתגובה חריגה. הסיכון האפשרי היחיד הוא אם קיימת רגישות לאלכוהול, שכן תמציות רבות מכילות ברנדי או וודקה בתור חומר משמר. כמו כן, אנשים שנוטלים תרופות מסוימות (כמו די-סוּלפירם או מטרונידזול) עלולים לסבול מבחילות והקאות בגלל הנוכחות של אלכוהול.

יתרונות ספציפיים

כל אחת מתמציות הפרחים נועדה להקל על בעיה רגשית מסוימת. להלן כמה מתמציות הפרחים הפופולריות ביותר.

  • עץ העפרונית (Larix decidua) יכול לחזק את הביטחון העצמי בכך שהוא מטפל בפחד מכישלון.
  • פסיפלורה (Passiflora incarnata) עשויה לעזור נגד חרדה ונדודי שינה, שכן רבים מדווחים על השפעה מרגיעה ואיכות שינה טובה יותר לאחר שימוש בתמצית שלה.
  • היביסקוס (Hibiscus rosa-sinensis) תומך באנרגיה מינית וברבייה.
  • אולמוס רוברה (Ulmus rubra) משמש להקלה על כאבי גרון ושיעול. רבים גילו שהוא מרפא קיבה עצבנית, לצד סגולות נוספות למערכת העיכול.

כל עוד אתם מגיעים לתוצאות טובות ואין נזקים, יש הגיון בשימוש בתמציות פרחים. אבל לא מומלץ להשתמש בהן בתור הטיפול היחיד במקרים של מחלה קשה. הדרך הטובה ביותר להשתמש בתמציות פרחים היא לתמיכה ברווחה הכללית, ולא בתור תחליף לטיפול רפואי.