כתב ויתור:בלוג זה לא נועד לאבחן,,,
This blog does not intend to provide diagnosis, treatment, or medical advice. Read more. The content provided on this blog is for informational purposes only. Please consult with a physician or other healthcare professional regarding any medical or health-related diagnosis or treatment options. Information on this blog should not be considered as a substitute for advice from a healthcare professional. The claims made about specific products throughout this blog are not approved to diagnose, treat, cure, or prevent disease.
מאת ד"ר לי סיירגביץ', ד"ר לנטורופתיה
ויטמין D זוכה לתשומת לב רבה בעולם המחקר, מפני שמחסור בוויטמין זה שכיח בכל רחבי העולם, ורמות נמוכות שלו עלולות לגרום למגוון של השלכות. אנשים בכל הגילאים וחולים עם מגוון מחלות שונות עלולים להיות בסיכון למחסור בוויטמין D. בואו נלמד יותר על היתרונות של ויטמין D לגוף האדם.
הגוף שלנו מייצר ויטמין D, שלמעשה דומה יותר להורמון מאשר לוויטמין, בעקבות חשיפה לשמש.
זאת הסיבה לכך שאנשים שמבלים מעט זמן בחוץ או גרים באזורים המרוחקים מהקו המשווה נמצאים בסיכון גבוה יותר למחסור בוויטמין D. כמו כן, שימוש במסנני קרינה מקשה על העור לייצר ויטמין D.
השכיחות של סרטן העור הביאה להמלצה להגביל חשיפה לשמש, אבל ייתכן שההמלצה הזו גרמה בהיסח הדעת לעלייה בשכיחות של מחסור בוויטמין D. מילת המפתח היא איזון.
חשוב להיחשף לשמש לפרקי זמן קצרים כדי לייצר ויטמין D. ההמלצה של מכוני הבריאות הלאומיים היא חשיפה של הפנים, הזרועות, הרגליים או הגב לאור שמש ישיר במשך חמש עד 30 דקות ביום בין השעות 10 בבוקר עד 15 אחר הצהריים.
הזווית של קרני השמש משפיעה על יכולתו של העור לייצר ויטמין D. כבר לפני עשרות שנים הבחינו בכך כי בקרב אנשים שחיים באזורים המרוחקים מהקו המשווה קיים סיכון מוגבר למוות ממחלות כרוניות שונות. הן גברים והן נשים שנחשפו לכמות גדולה יותר של אור השמש במהלך חייהם נמצאים בסיכון נמוך יותר למות ממחלות כרוניות וקשות.
מעבר לחשיפה לאור השמש, ניתן לקבל ויטמין D ממזונות מסוימים. דגים שמנים, כמו סלמון ומקרל, הם המזונות העשירים ביותר בוויטמין D, אבל גם חלמון ביצה, בקר, גבינות ופטריות מסוימות מכילים ויטמין D.
מוצרי מזון רבים, כמו חלב, מיץ תפוזים ודגני בוקר, מועשרים בוויטמין D. זאת מפני שרככת, מחלת עצמות של ילדים שנגרמת על-ידי מחסור בוויטמין D, הייתה נפוצה מאוד בעבר. שימוש בתוספים יכול לתרום תרומה חשובה לשמירה על רמות ויטמין D מיטביות, אבל אי אפשר לדעת איזה מינון עליכם לקחת בלי בדיקת דם למדידת הרמה של ויטמין D בגופכם. בקשו מהרופא המטפל שלכם הפניה לבדיקה כזאת, כדי לבדוק האם אתם זקוקים לתוסף ויטמין D.
רמות מיטביות של ויטמין D עשויות לתרום לפעילותן של מערכות רבות בגוף, כולל מערכת השלד והשרירים, מערכת החיסון, התפקוד הקוגניטיבי, בריאות הנפש, מערכת העיכול, העור, השיער, ועוד.
סקירה ומטא-אנליזה של 24 ניסויים קליניים בהשתתפות 2,827 נבדקים שנערכה בשנת 2012 העלתה כי מתן תוסף ויטמין D הביא לירידה משמעותית בסיכון של התפתחות עששת אצל ילדים ומבוגרים. מחקר נוסף משנת 2012 הדגים שכיחות גבוהה מאוד של מחסור בוויטמין D בקרב ילדים שכבר סובלים מעששת. 66% מתוך 102 ילדים עם עששת סבלו ממחסור בוויטמין D, כאשר אצל 27% הייתה רמת ויטמין D גבולית, ורק אצל 7% הייתה רמה מספקת של ויטמין D.
ויטמין D אינו יכול לטפל בעששת קיימת. אם אתם סובלים מבעיות שיניים פעילות, פנו לרופא שיניים.
ניסוי אקראי שנערך בשנת 2010 בחן את הקשר בין שימוש בתוספי ויטמין D לשפעת בקרב ילדים בגיל בית הספר. ניסוי זה העלה כי ילדים שקיבלו תוסף עם 1,200 יחידות בינלאומיות של ויטמין D ביום היו בסיכון נמוך יותר להיות מאובחנים עם שפעת מסוג A במהלך עונת השפעת. השפעה נוספת שבה הבחינו במחקר זה היא שההיארעות של התקפי קצרת (אסתמה) ירדה בקבוצת הטיפול, אבל לא בקבוצת הפלצבו.
במחקר משנת 2017 מחסור בוויטמין D נקשר לסיכון מוגבר למחלות אוטואימוניות ולזיהומים, כאשר הודגם כי רמות ויטמין D מיטביות תומכות בפעילות מערכת החיסון. סקירה שיטתית ומטא-אנליזה של 25 ניסויים קליניים אקראיים ומבוקרים בהשתתפות 10,933 נבדקים שנערכה בשנת 2017 הגיעה למסקנה כי מתן תוסף עם ויטמין D עוזר למנוע זיהומים חריפים בדרכי הנשימה, בפרט במטופלים עם מחסור קיים בוויטמין D.
מחקרים בתחום בריאות השיער העלו כי מטופלים עם מחלות אוטואימוניות שמשפיעות על צמיחת השיער, כמו אלופציה, סובלים לעתים קרובות ממחסור בוויטמין D, ונטילת תוסף עם הוויטמין עשויה לתרום לצמיחת שיער. נערכו מחקרים על ויטמין D בקרב נשים הסובלות מהתקרחות נשית (FPHL) וטלוגן אפלוביום, מחלת קרקפת. במחקרים הללו התקבלו ממצאים סותרים.
נדרשים מחקרים נוספים כדי לגלות האם ויטמין D חשוב במחלות הנ"ל.
מחקר בתאי עכברושים הדגים כי ויטמין D עזר לשמור על רמות סרוטונין נאותות במוח. סרוטונין הוא מוליך עצבי שנקשר למצב רוח טוב. קיימים סמנים גנטיים מסוימים המצביעים על כך שוויטמין D אחראי לייצור סרוטונין, והוא עשוי לפעול באופן דומה לתרופות נגד דיכאון.
סקירת מחקרים שנערכו בשנים 1995-2017 העלתה כי מתן תוסף ויטמין D, לצד טיפול בתרופות קונבנציונליות נגד דיכאון, עשוי לשפר על יעילות התרופות נגד דיכאון. עם זאת, לא הודגמה תועלת ברורה במחלות נפש ספציפיות אחרות.
מאמר סקירה אחר משנת 2017 העלה עדויות שתומכות בשימוש בוויטמין D כטיפול משלים עבור ילדים ומתבגרים עם בעיות נפשיות, אך הממצאים לגבי שימוש בוויטמין D במבוגרים עם בעיות נפשיות סותרים. יש סברה כי הפרעה רגשית עונתית (SAD) קשורה למחסור בוויטמין D.
הסוגיה הזו נחקרה, אבל בדומה למחקרים על הפרעות נפשיות רבות אחרות, התוצאות מעורבות ואינן חד-משמעיות. ייתכן ששימוש בתוסף ויטמין D יכול לעזור לשמור על גישה חיובית ובריאה ולתחושה של רווחה נפשית. עם זאת, נדרשים מחקרים נוספים כדי לקבוע האם מתן ויטמין D יכול להועיל לטיפול בהפרעות נפשיות.
ידוע כי סידן הוא אבן בניין חשובה לעצמות ולשרירים, וויטמין D הוא אב המזון שיכול לעזור לספיגה נאותה של סידן במעי הדק. מחסור בוויטמין D עלול לגרום לכך שלא נספוג סידן בכמות מספקת, אפילו אם צריכת הסידן שלנו מספקת. זה עלול לגרום למחלות עצמות שונות ולחולשת שרירים. מחקרים העלו כי שימוש בתוסף ויטמין D עשוי לעזור לשמור על עצמות חזקות.
מחקר משנת 2019 גילה כי מחסור בוויטמין D הוא גורם סיכון למחלת צליאק. תשע מתוך 200 מתבגרות עם מחסור בוויטמין D אובחנו עם מחלת צליאק. אצל חולי צליאק צריכת גלוטן גורמת לפגיעה ברירית המעי, אשר מקשה על ספיגה של אבות מזון. מחלת צליאק פוגעת גם בעיכול תקין של שומנים, וזה מסבך את הבעיה, כי ויטמין D הוא ויטמין המסיס בשמן.
מחקר אחר משנת 2013 גילה כי חולי צליאק עם מחסור בוויטמין D נמצאים בסיכון גבוה יותר לפסוריאזיס ואנמיה. המחקר העלה כי מחלות מעי דלקתיות, בהן מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית, עלולות לגרום לסיכון מוגבר למחסור בוויטמין D, במיוחד בחודשי החורף ואצל אנשים שחיים באזורים המרוחקים מהקו המשווה.
מסקנת המחקר היא שוויטמין D חשוב לשמירה על בריאות המעי, ייתכן שיש לו השפעה על המיקרוביום, והוא חשוב לבריאות של מערכת החיסון של המעי. עם זאת, לא ברור האם מחסור בוויטמין D הוא התוצאה של מחלות המעי הדלקתיות, או הגורם לאותן המחלות.
מחקרים קבעו באופן חד-משמעי שיש קורלציה בין השמנת יתר לרמות ויטמין D נמוכות. ייתכן שהסיבה היא שהוויטמין מסיס בשמן, כך שמאגרי הוויטמין למעשה נחבאים אל רקמת השומן, ובדיקות הדם לא מזהות אותם. קיימת השערה כי ויטמין D עשוי לעזור לשמירה על משקל תקין. עם זאת, מחקרים שניסו לבחון את הקשר הזה לא הניבו מסקנות שהן חד-משמעיות במידה מספקת כדי לתת המלצה כזאת.
ויטמין D עלול להיות רעיל במקרה של מינון יתר; הוא עלול לגרום להפרעות קצב, להסתיידות העורקים ולנזק לאיברים כתוצאה מכך, וגם לאבנים בכליות. ייתכן שאי-אפשר לצבור יותר מדי ויטמין D מחשיפה לשמש. הדרך הסבירה ביותר לקבל מינון יתר של ויטמין D היא נטילת תוספים במינון גבוה מדי ובמשך זמן רב מדי.
קיימת מחלוקת משמעותית בין אנשי המקצועות הרפואיים לגבי מתן של תוספי ויטמין D. מטפלים מסוימים ממליצים על נטילה של מינון גבוה פעם בשבוע, ואילו אחרים ממליצים על נטילת מינון נמוך יותר על בסיס יומיומי. הדרך הטובה ביותר לגלות האם אתם מקבלים את המינון הנכון היא להגיע לרופא המטפל שלכם, לבקש בדיקה של רמת ויטמין D בדם והמלצה למינון המתאים. הרופא המטפל גם יעזור לכם לתכנן את הנטילה של ויטמין D כך שלא יהיו אינטראקציות עם תרופות אחרות. תיתכן אינטראקציה בין ויטמין D לתרופות מסוימות, כולל סטרואידים, תרופות להרזיה ותרופות נגד אפילפסיה.
סימוכין:
