כתב ויתור:בלוג זה לא נועד לאבחן,,,
This blog does not intend to provide diagnosis, treatment, or medical advice. Read more. The content provided on this blog is for informational purposes only. Please consult with a physician or other healthcare professional regarding any medical or health-related diagnosis or treatment options. Information on this blog should not be considered as a substitute for advice from a healthcare professional. The claims made about specific products throughout this blog are not approved to diagnose, treat, cure, or prevent disease.
מינרלים הם תרכובות או מולקולות כימיות שמצויות בטבע. אמנם לעתים קרובות מזכירים אותם לצד ויטמינים, אבל המינרלים שונים מהוויטמינים. אלה הן תרכובות אנאורגנית שלא רק ממלאות תפקיד חשוב במערכת האקולוגית של כדור הארץ, אלא גם חשובות לבריאות הכללית של כל הייצורים החיים, כולל צמחים, בעלי חיים ובני אדם.
מינרל עיקרי הוא מינרל שהכמות שלו בגוף עולה על 5 גרמים. אם כמות המינרל בגוף נמוכה מ-5 גרמים, הוא נחשב יסוד קורט. עם זאת, כל המינרלים חשובים לתפקוד מיטבי של אנזימים, חלבונים ותאים, ולא משנה מה הכמות שלהם בגוף.
ברזלn מהווה 5% מקליפת כדור הארץ, ועם זאת מחסור בברזל הוא אחד המחסורים הנפוצים ביותר במינרלים בכל העולם. מעריכים כי עד אחד מכל שלושה אנשים בעולם סובל ממחסור במינרל חיוני זה. נשים בגיל הפוריות נמצאות בסיכון הגבוה ביותר. כמות הברזל הכוללת בגוף של גבר היא בדרך כלל כ-4 גרמים, ואילו בגוף של אישה - כ-3 גרמים.
התפקיד המפורסם ביותר של ברזל הוא כמרכיב של המוגלובין בכדוריות הדם האדומות. מחסור בברזל גורם לכך שהאדם לא יכול לייצר כדוריות אדומות בכמות מספקת, מה שגורם למחלה הידועה בשם אנמיה. אמנם יש גם סיבות אחרות לאנמיה, כמו מחסור בוויטמין B12 או בחומצה פולית , אבל רמת ברזל נמוכה היא הסיבה המובילה לאנמיה.
ברזל קיים בשתי צורות: ברזל הם, המגיע בעיקר ממזונות מן החי, וברזל שאינו הם, המגיע ממזונות צמחיים. באכילת בשר הגוף סופג כ-30% מהברזל שהבשר מכיל, כשמדובר בברזל מסוג הם. באכילת מזונות צמחיים, אגוזים וזרעים, הגוף סופג כ-10% מהברזל שהם מכילים, כשמדובר בברזל שאינו הם.
צריך לקחת תוספי
ברזל רק אם קיימת אבחנה של מחסור בברזל, ולא ניתן לקבל כמות מספקת של ברזל מהמזון. יש אנשים הסובלים ממחלה בשם המוכרומטוזיס, שבה מצטבר בגוף עודף ברזל. במקרים רבים אנשים שאובחנו עם מחסור בברזל ונוטלים תוספת ברזל נוטלים גם ויטמין C, שעוזר להגדיל את ספיגת הברזל.
יש חשיבות חיוניות למגנזיום, "קו-פקטור" של אנזימים שמעורב ביותר מ-350 תגובות כימיות בגוף האדם. גוף האדם הממוצע מכיל כ-25 גרם מגנזיום. אחוז אחד מהכמות הזאת נמצא בנסיוב ובכדוריות הדם האדומות, ו-90% מכמות המגנזיום נמצאים בעצמות ובשרירים. רמת מגנזיום נמוכה בדם מצביעה על מחסור במגנזיום. עם זאת, גם כאשר אין בגוף כמות מספקת של מגנזיום, התוצאה של בדיקת רמת מגנזיום בדם יכולה להיות תקינה. מעריכים כי עד 75% מאוכלוסיית העולם לא מקבלים את כמות המגנזיום שנדרשת לבריאות מיטבית.
חשוב להקפיד על צריכה מספקת של מזונות עתירי מגנזיום, בהם ירקות עלים ירוקים. במקרים רבים לא ניתן לקבל כמות מספקת של מגנזיום במזון וצריך לקחת תוספים.
תרופות מסוימות מגבירות את הסיכון למחסור במגנזיום. בין התרופות האלה תרופות להפחתת חומציות הקיבה (למשל, אומפרזול, פנטופרזול, רניטידין) ותרופות משתנות (למשל, פורוסמיד, טריאמטרן, הידרוכלורותיאזיד).
הדרך הטובה ביותר לקבל מגנזיום היא בתזונה. עם זאת, לעתים קרובות התזונה אינה מספיקה, אפילו כשמדובר בתזונה בריאה ומאוזנת. מגנזיום קיים בצורת אבקה, טבליות או כמוסות. נוסחה המכילה תצבית מגנזיום (כמו מגנזיום ציטרט, מגנזיום גליצינט, מגנזיום מלאט או מגנזיום תריאונט) מבטיחה ספיגה ויעילות אופטימליות. ניתן להשתמש גם בתכשיר עם תחמוצת מגנזיום, אבל לפעמים התרכובת הזו גורמת לתופעות לוואי במערכת העיכול, כמו יציאות רכות. יש ליטול את התוסף לפי ההוראות שמופיעות על התווית. במקרה של מחלת כליות מתקדמת יש להתייעץ עם הרופא המטפל לפני תחילת נטילת התוסף.
סידן הוא אחד המינרלים הנפוצים ביותר בגוף ובכדור הארץ. למעשה, סידן מהווה עד שני אחוזים מהרכב הגוף שלנו. מעריכים כי 99% מהסידן בגופנו נמצא בעצמות, ואילו אחוז אחד נמצא במחזור הדם ובתוך התאים.
סידן אחראי לבריאות העצמות והשרירים, כולל התכווצות שריר הלב. כאשר התזונה לא מכילה כמות מספקת של סידן, הדבר עלול לגרום לפגיעה בבריאות. כאשר אנחנו מקבלים את המינרלים האלה מהתזונה, היחס בין הסידן למגנזיום בגוף הוא בדרך כלל מאוזן. כשנוטלים תוסף סידן, צריך לקחת גם תוסף מגנזיום. כמו כן, נדרשת רמה מספקת של ויטמין D כדי להבטיח ספיגה של סידן.
כאשר התזונה לא מכילה כמות מספקת של סידן, ייתכן שיש צורך להוסיף תוסף סידן על בסיס יומיומי. רוב האנשים שנוטלים תוספים לוקחים 500 עד 1,000 מ"ג ביום. לספיגה של סידן פחמתי נדרשת כמות חומצה מספקת בקיבה, לכן עדיף ליטול אותו בזמן ארוחה. לאנשים שנוטלים תרופות להפחתת חומציות מומלץ ליטול תכשירים עם סידן ציטרט. ניתן להשתמש גם בצורות סידן אחרות, כמו סידן אלמוגים, סידן גלוקונט או סידן לקטט. לפעמים משתמשים גם בתוספים עם שילוב של סידן-מגנזיום או סידן-מגנזיום-אבץ.
מעריכים כי אחד משלושה אנשים בכל העולם אינו מקבל כמות מספקת של iodine יוד . יוד נדרש לייצור של הורמון בלוטת התריס ולחילוף החומרים. אם אתם סובלים מהתסמינים המפורטים למטה או ממחלה של בלוטת התריס, עליכם להתייעץ עם הרופא המטפל כדי לשקול בדיקה של רמת היוד בשתן. רמת היוד התקינה בשתן היא > 100 מק"ג/ליטר או יותר.
מחסור ביוד יכול לגרום לזפקת (בלוטת תריס מוגדלת), או לקשריות בבלוטת התריס. רמות יוד נמוכות נקשרות גם לעייפות, לחום גוף נמוך ולפגיעה ברמת המשכל (של עד 13.5 נקודות), כפי שהיא נמדדת במבחן IQ מתוקנן. מחסור חמור בתקופת ההתפתחות העוברית והילדות המוקדמת עלול לגרום לפיגור שכלי.
מחסור ביוד נפוץ באפריקה ובדרום אסיה, וגם באירופה 50% מהאנשים סובלים ממחסור קל ביוד, כך עולה ממחקר שפורסם בכתב העת Endocrine Reviews.
מחקר שנערך בשנת 2018 בנורבגיה בקרב נשים בהריון ופורסם בכתב העת Nutrients, העלה כי אצל 55% מהנשים צריכת היוד בתזונה הייתה מתחת לרמה האופטימלית. לפי אגודת בלוטת התריס האוסטרלית, "הוכח כי יותר מ-50% מהילדים, הנשים בהריון והנשים המניקות באוסטרליה סובלים ממחסור ביוד".
יתר על כן, מחקר שפורסם בשנת 2011 בכתב העת Journal Thyroid הדגים כי כמעט 10% מהאנשים בארצות הברית סובלים ממחסור בינוני עד חמור ביוד. מעריכים כי 5-10% נוספים סובלים ממחסור קל ביוד. במלים אחרות, ייתכן שאחד מכל חמישה אמריקאים עלול לסבול ממחסור ביוד.
ביפן צריכת היוד נוטה להיות גבוהה יותר מאשר ברוב המדינות האחרות, בגלל צריכה קבועה של וואקאמה (undaria), נוֹרי (porphyra) וקוֹמבוּ (laminaria). כל אלה הם סוגים של .
כאשר הצריכה התזונתית אינה מספקת, צריך ליטול מולטיוויטמין איכותי, בתנאי שהוא מכיל 150 מק"ג של יוד . יש גם אנשים שנוטלים תוספים עם אצות ים חומות כדי לוודא שהם מקבלים כמות יוד מספקת. האיחוד האירופי ממליץ על מינון יוד מקסימלי של 600 מק"ג בנטילת תוספים.
לפי ארגון הבריאות העולמי, מעריכים כי עד 20% מאוכלוסיית העולם עלולים לסבול ממחסור באבץ. אצל ילדים קטנים מחסור באבץ עלול לגרום לפגיעה בגדילה וגם במערכת החיסון, מה שיקשה עליהם להילחם בחיידקים ובנגיפים מסוכנים. ילדים באסיה הדרומית, באפריקה ובמערב האוקיינוס השקט נמצאים בסיכון גבוה יותר בהשוואה לילדים מאזורים אחרים בעולם. בצפון אמריקה ובאירופה המבוגרים נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח מחסור באבץ מאשר הילדים.
המינון היומי המומלץ של אבץ הוא 2 עד 13 מ"ג ביום, בהתאם לגיל — כאשר נשים מניקות זקוקות למינון הגבוה ביותר, וילדים למינון הנמוך ביותר. רוב המולטיוויטמינים האיכותיים מכילים אבץ. קיימים גם תוספים המכילים שילוב של סידן, מגנזיום ואבץ. אלה תורמים לבריאות העצמות. עם זאת, אנשים מסוימים עשויים להזדקק לכמות גדולה יותר של אבץ וליטול תוסף אבץ. לעתים קרובות משתמשים בלכסניות אבץ בעונת ההצטננות והשפעת, כדי לעזור במניעת זיהומים של דרכי הנשימה העליונות.
סימוכין:
מאת ד"ר אריק מדריד
