תוספי אנזימים נמנים עם תוספי התזונה השימושיים ביותר לשיפור המצב הבריאותי, כולל בריאות דרכי הנשימה. למרות זאת, משתמשים בהם לעתים רחוקות מדי. אחד האנזימים השימושיים ביותר הוא  סראפפטאז.  

בשנות ה-1980 וה-1990 נערכו באירופה וביפן מספר מחקרים משמעותיים שהצביעו על כך כי ייתכן שסראפפטאז הוא אחד האנזימים השימושיים ביותר כתוסף תזונה לשיפור של בריאות דרכי הנשימה. בפרט, הוא עשוי להקל על גודש באף ובסינוסים, על כאבי גרון ועל דלקת בדרכי הנשימה.1  ד"ר האנס ניפּר, מומחה ידוע לרפואה משלמה ולשעבר נשיא האגודה הגרמנית לאונקולוגיה, נודע בזכות שימוש נרחב באנזימים פרוטאוליטיים (מפרקי חלבונים), והוא יחס לסראפפטאז ערך גבוה יותר מאשר לכל שאר האנזימים. ד"ר ניפּר העריך את סראפפטאז עד כדי כך שהוא קרא לו "אנזים הפלא".2  

מהו אנזים?  

אנזימים הם מולקולות שמאיצות תגובות כימיות. הם עוזרים לבנות מולקולות חדשות, או מפרקים את הקשרים שמחברים בין מולקולות קיימות, על מנת לפרקן ליחידות קטנות יותר.  

באשר לתוספי תזונה עם אנזימים, אלה לרוב מכילים  אנזימי עיכול  שמפרקים חלבונים, שומנים, פחמימות ואבות מזון נוספים ליחידות קטנות יותר שאותן הגוף יכול לספוג. נטילת אנזימי העיכול הללו בין ארוחות או על בטן ריקה, במיוחד אם מדובר בפרוטאזות, אנזימים הידועים גם בתור  אנזימים פרוטאוליטיים (מפרקי חלבונים), גורמת להשפעות סיסטמיות מחוץ למערכת העיכול.

מהו סראפפטאז?

סראפפטאז  הוא אנזים המופק מהחיידק הבריא Serratia marcescens שחי במעיים של טוואי המשי. טוואי המשי מנצל את ההשפעות רבות העוצמה של האנזים הזה על מנת לפרק את הגולם שלו, להשתחרר ממנו ולהפוך לעש בוגר.  

הגולם שיוצר טוואי המשי מורכב ממשי, המשמש לייצור אחד הבדים היוקרתיים ביותר. משי הוא גם אחד החומרים הטבעיים החזקים והעמידים ביותר. אבל ממה עשוי המשי? מחלבונים מיוחדים שאותם מפריש וטווה טוואי המשי. משי מורכב מחלבון בלתי מסיס, פיברוֹאין, כאשר יחידות החלבון הזה מחוברות על-ידי חלבון אחר בשם סריצין. מדובר בחלבון חזק ועמיד ביותר. עם זאת, האנזים סראפפטאז מסוגל לפרק אותו. זה ממש נס.

תוספי סראפפטאז שניתן להשיג בחנויות מיוצרים מתרביות של החיידק Serratia marcescens. סראפפטאז ידוע גם בשמות סראטיופפטידז, סראליזין, סרטיה-פפטז, Serratia פפטידז או סראפפטידז.

איך סראפפטאז עובד?

בדומה לאנזימים פרוטאוליטיים אחרים, סראפפטאז מפרק חלבונים על-ידי הוספת מים, או הידרוליזה של הקשרים בין  חומצות אמינו ספציפיות. חומצות אמינו הן אבני הבניין של חלבונים. כיום אנו יודעים היטב שבנטילה פומית של אנזימים פרוטאוליטיים, כולל סראפפטאז,3  הם נספגים אל זרם הדם ומביאים להשפעות סיסטמיות (בכל הגוף). למעשה, הודגם כי סראפפטאז מועבר בצורה מתועדפת לרקמות שנפגעו, או לרקמות הנמצאות תחת עומס יתר.4

מה היתרונות הבריאותיים של סראפפטאז?

באירופה וביפן משתמשים בסראפפטאז  כתוסף זה יותר מ-50 שנה. בין היתרונות המתועדים שלו תמיכה בתגובת הגוף לפציעות וגם תמיכה בבריאות מערכת החיסון, כלי הדם ודרכי הנשימה.  

הודגם כי סראפפטאז משפר את זרימת הדם ומפחית נפיחות על-ידי פירוק פיברין ועיכוב היווצרותן של מולקולות שמושכות לאזורי פציעה תאים דלקתיים.5  הפחתת הנפיחות עוזרת להקל על הכאב. סראפפטאז גם מעכב היווצרות של קינינים, תרכובות שגורמות לתחושת כאב. הפעולות האלה עוזרות להתאושש מפציעות בספורט, מטראומה, מעומס קבוע על אזורי גוף מסוימים (כמו תסמונת מנהרת שורש כף היד), וגם מהליכים ניתוחיים.  

מחקר אחד הראה כי סראפפטאז עשוי לעזור לשפר את התגובה לפציעה ולטראומה.6  ההשפעה הזו תועדה במספר מודלים ניסיוניים ומחקרים רפואיים.7-10  לדוגמה, הודגם כי סראפפטאז עוזר לשפר את התפקוד והתנועתיות של מפרקים במטופלים שסובלים מכאבי ברכיים.7  הודגם גם כי סראפפטאז מאיץ ריפוי לאחר טיפולי שיניים והליכים ניתוחיים, בכך שהוא מפחית נפיחות והופעת שטפי דם, מה שמקצר את זמן הריפוי. סראפפטאז עשוי להועיל גם לנשים שסובלות מתסמינים של שינויים פיברוציסטיים בשדיים, כמו כאב, נפיחות ורגישות.11

סראפפטאז, בריאות דרכי הנשימה העליונות ומערכת החיסון

מחסום הרירית הוא קו ההגנה הראשון מזיהומים בדרכי הנשימה. פרוטאזות, כמו  סראפפטאז, מוּקולאז וגם   ברומליין,  מפחיתות את סמיכות הליחה (הריר) ובתוך כך גם מגבירות את ייצור הליחה ומאיצות באופן דרמטי את העברת הליחה במעלה דרכי הנשימה, עד שהיא נבלעת או מופרשת מהגוף. מעבר להגברת ההשפעה המכנית של הליחה, ייתכן שפרוטאזות עשויות להפעיל גורמי הגנה מיוחדים בליחה, אשר עוזרים לנטרל אורגניזמים פולשים בצורה יעילה יותר. בין גורמי ההגנה המופרשים בליחה IgA (אימונוגלובולין A) מופרש, חנקן חד-חמצני, לקטופרין ומעכבי פרוטאז שונים מתאי הדם הלבנים שבולמים התפתחות של נגיפים.

הודגם גם כי סראפפטאז משפר את המבנה והתפקוד של הליחה. הודגם כי מתן סראפפטאז למטופלים עם ליחה סמיכה שלא מתפקדת כנדרש מפחית באופן משמעותי את הצמיגות (הסמיכות והדביקות), אבל לא את הגמישות (היכולת להימתח) של הליחה (הריר) בדרכי הנשימה.  שיפור היחס בין הצמיגות לגמישות הוא גורם חשוב המשפיע על יכולתם של הריר והליחה לבצע את תפקידם, כלומר לנקות את דרכי הנשימה מחלקיקים ומחיידקים.12-14  

יש חשיבות רבה להשפעתו של סראפפטאז לשינוי מבנה הליחה כאשר הליחה סמיכה או צמיגית מדי. הפחתת הצמיגות מאפשרת לסראפפטאז להפחית את הגודש הנוצר על-ידי הליחה, וזה לא רק מפחית את התסמינים של הגודש, אלא גם מוריד את הסיכון לזיהום חיידקי שניוני. ליחה סמיכה או צמיגית מדי היא קרקע פוריה לחיידקים שגורמים למחלות.  

כמו כן, יש לסראפפטאז השפעות חשובות על הריר והרירית במערכת העיכול. בפרט, סראפפטאז פועל נגד ביופילם, מקבץ של חיידקים שנדבקים זה לזה ויוצרים כרום הנצמד לרירית המעי הדק ויוצר שכבה חלקלקה ודביקה. סראפפטאז מסוגל לעכל את שכבת הביופילם וגם למנוע היצמדות של חיידקים לרירית המעי.15  

מינונים מומלצים

בדומה לאנזימים רבים אחרים, המינון של  סראפפטאז מבוסס לא על משקל התוסף (כמות במיליגרמים), אלא על פעילות האנזים המבוטאת ביחידות של סראפפטאז, או SPU. ברוב המקרים המינון המומלץ הוא בין 40,000 ל-100,000 יחידות, עד 3 פעמים ביום. טווח המינונים מבוסס על משקל המטופל וגם על רמת התמיכה הנדרשת. לתוצאות מיטביות יש ליטול סראפפטאז על בטן ריקה. באשר להאצת החלמה מניתוח, הפרוטוקול המקובל הוא להתחיל לתת סראפפטאז ביום שלפני הניתוח, פעם אחת בערב שלאחר הניתוח, ולאחר מכן 3 פעמים ביום במשך 5 ימים לאחר הניתוח. עם זאת, מאחר שכיום אין מספיק מחקרים שבדקו את תופעות הלוואי או האינטראקציות האפשריות של סראפפטאז, ההמלצה שלי היא לתת סראפפטאז רק לאחר הניתוח.  

תופעות לוואי, בטיחות ואינטראקציות עם תרופות

באשר לתופעות לוואי ובטיחות, יש לסראפפטאז פרופיל בטיחות מצוין, והוא לא גורם לתופעות לוואי משמעותיות. מאחר שסראפפטאז עלול לגרום לדילול הדם (להפחית את קרישיות הדם), אין להשתמש בו במקביל למעכבי טסיות או למדללי דם כמו קלופידוגרל (פלביקס), הפארין, וורפרין (קומדין) ותרופות דומות.

סימוכין:

  1. Bhagat S, Agarwal M, Roy V. Serratiopeptidase: a systematic review of the existing evidence. Int J Surg. 2013;11(3):209-217.
  2. Hans A. Nieper, G.S. Eagle-Oden, and Arthur D. Alexander. The Curious Man: The Life and Works of Dr. Hans Nieper. Author House, 2010.
  3. Moriya N, M Nakata, M Nakamura, et al. Intestinal Absorption of Serrapeptase (TSP) in Rats Biotechnol Appl Biochem 1994 Aug;20(1):101-8.
  4. Moriya N, Shoichi A, Yoko H, et al. Intestinal absorption of serrapeptase and its distribution to the inflammation sites. Japan Pharmacol Therapy 2003; 31:659-666
  5. Kakinuma A, Moriya N, Kawahara K, Sugino H. Repression of fibrinolysis in scalded rats by administration of Serratia protease. Biochem Pharmacol. 1982;31(18):2861-2866.
  6. Tiwari M. The role of serratiopeptidase in the resolution of inflammation. Asian J Pharm Sci. 2017;12(3):209-215.
  7. Klein G, Kullich W. Short-term treatment of painful osteoarthritis of the knee with oral enzymes. A randomized, double-blind study versus diclofenac. Clin Drug Invest 2000; 19:15-23
  8. Sivaramakrishnan G, Sridharan K. Role of Serratiopeptidase After Surgical Removal of Impacted Molar: A Systematic Review and Meta-analysis. J Maxillofac Oral Surg. 2018 Jun;17(2):122-128. 
  9. Esch PM, Gerngross H, Fabian A. Reduction of postoperative swelling. Objective measurement of swelling of the upper ankle joint in treatment with serrapeptase-a prospective study Fortschr Med 1989; 107:67-68
  10. Malshe PC. A preliminary trial of serratiopeptidase in patients with carpal tunnel Syndrome. J Assoc Physicians India. 2000;48(11):1130.
  11. Kee WH, Tan SL, Lee V, Salmon YM. The treatment of breast engorgement with Serrapeptase (Danzen); a randomized double-blind controlled trial. Singapore Med J 1989; 30:48-54.
  12. Majima Y, Inagaki M, Hirata K, et al. The effect of an orally administered proteolytic enzyme on the elasticity and viscosity of nasal mucus. Arch Otorhinolaryngol 1988;244:355-359.
  13. Nakamura S, Hashimoto Y, Mikami M, et al. Effect of the proteolytic enzyme serrapeptase in patients with chronic airway disease. Respirology 2003;8:316-320.
  14. Mazzone A, Catalani M, Costanzo M, et al. Evaluation of Serratia peptidase in acute or chronic inflammation of otorhinolaryngology pathology: a multicentre, double-blind, randomized trial versus placebo. J Int Med Res 1990;18:379-388.
  15. Longhi C, Scoarughi GL, Poggiali F, et al. Protease treatment affects both invasion ability and biofilm formation in Listeria monocytogenes. Microb Pathog. 2008;45(1):45-52.