אם נדמה לכם שתרופות מרשם הן האופציה היחידה לטיפול בחרדה ובהתקפי חרדה, ודאי תשמחו לגלות על הפתרונות הטבעיים היעילים האלה.

אם מעולם לא סבלתם מחרדה או מהתקף חרדה, אז כנראה קשה לכם לדמיין איזו אי-נוחות הם יכולים לגרום. יותר מ-20 מיליון אמריקאים סובלים מחרדה. ההגדרה הרפואית של חרדה היא "מצב רגשי לא נעים הנמצא בטווח בין אי-נוחות קלה לפחד עצום". אמנם פחד הוא תגובה רציונלית לסכנה, אבל חרדה בדרך כלל מתפתחת ללא סיבה ברורה או מציאותית. לעתים קרובות חרדה קשה גורמת להתקף חרדה — תחושת פחד חזקה. ההתקפים האלה לרוב מלווים באגורפוביה, פחד חזק להישאר לבד או להיות במקום ציבורי.

הסיבות מהן רוב הרופאים מתעלמים 

גם לחץ פסיכולוגי וגם גורמים ביוכימיים — כמו צריכת קפאין וסמים — יכולים לגרום לחרדה ולהתקף חרדה. גם רמות מוגברות של חומצה לקטית בדם הן אחד הטריגרים הביוכימיים המשמעותיים. כאשר קיים בגוף מחסור בחמצן, פירוק סוכר בדם מוביל להיווצרות של לקטט. למעשה, הזרקת לקטט למי שסובל מחרדה יכולה לגרום להתקף חרדה קשה. אבל היא לא עושה כלום לאנשים בריאים. כך, נראה כי אנשים שסובלים מחרדה עשויים להיות רגישים יותר ללקטט. אם כך, הגיוני להניח כי הפחתת רמות לקטט צריכה להיות אחת העדיפויות הראשונות, אבל רוב הרופאים מתעלמים מהיעד הזה. 

הפחתת רמות לקטט 

קיימים שישה גורמים תזונתיים שעשויים לגרום לרמות לקטט מוגברות באנשים עם חרדה:

  1. אלכוהול
  2. קפאין
  3. סוכר
  4. מחסור בוויטמינים מקבוצת B, בפרט ניאצין, ויטמין B6 ותיאמין (B1)
  5. מחסור בסידן ו/או מגנזיום
  6. אלרגיה למזונות שונים

הימנעות מצריכת אלכוהול, קפאין, סוכר ואלרגנים תזונתיים יכולה להביא להקלה משמעותית על תסמיני חרדה. למעשה, במקרים מסוימים רק הימנעות משתיית קפה יכולה לגרום להיעלמות מוחלטת של התסמינים. במחקר אחד בהשתתפות ארבעה גברים ושתי נשים עם חרדה כללית ששתו 1.5-3.5 כוסות קפה ביום בממוצע, הימנעות משתיית קפה במשך שבוע הביאה להקלה משמעותית על התסמינים. השיפור היה כל-כך בולט, שכל הנבדקים הסכימו מרצון להמשיך ולהימנע מצריכת קפאין גם לאחר המחקר. 

מגנזיום: המינרל המרגיע 

מגנזיום חיוני עבור יותר מ-300 תגובות ביוכימיות בגוף האדם. דווח כי מחסור במגנזיום יכול להוביל לתסמיני חרדה, דיכאון, עצבנות, פחד, נדודי שינה, בלבול ואובדן זיכרון. 

כך, במחקר כפול-סמיות אחד 264 אנשים שאובחנו עם הפרעת חרדה כללית קיבלו פלצבו או 300 מ"ג של מגנזיום. בקבוצה שקיבלה מגנזיום נרשמה ירידה משמעותית בהיקף התסמינים. לתוצאות מיטביות מומלץ להשתמש בצורת מגנזיום בעלת שיעור ספיגה גבוה, כמו מגנזיום ציטרט או מגנזיום גליצינט

שומני אומגה-3 

נראה כי חרדה נקשרת גם לרמות נמוכות של חומצות השומן אומגה-3. מחקרים בהם השתמשו בשמני דגים עתירי אומגה-3 לטיפול בחרדה הדגימו תוצאות מרשימות. כך, בניסוי אחד הודגם כי שמן דגים מפחית כעס וחרדה אצל נרקומנים. במחקר אחר מתן של 2.5 גרמים של חומצות שומן אומגה-3 ביום הביא לירידה של 20% בתסמיני החרדה.

הודגם כי גם שמן זרעי פשתן, מקור צמחי של אומגה-3, מסייע להקל על חרדה. במחקר אחד שלושה מכל ארבעה מטופלים עם היסטוריה של אגורפוביה השתפרו לאחר שניים עד שלושה חודשים של נטילת שמן זרעי פשתן (2-6 כפות ביום במנות נפרדות).

חומצה גמא-אמינוֹ-בוּטירית (GABA) 

GABA הוא מוליך עצבי המצוי בכל מערכת העצבים המרכזית. רמות נמוכות של GABA במוח נקשרות לחרדה, דיכאון, נדודי שינה ואפילפסיה. למעשה, תרופות פופולריות רבות נגד חרדה משפיעות בעיקר על קולטני GABA. 

מחקרים קליניים עם PharmaGABA, תכשיר קנייני של GABA, הדגימו פעילות משמעותית נגד סטרס. המטופלים שקיבלו את PharmaGABA דיווחו על תחושת הרפיה והדגימו שינויים בתבנית של גלי המוח שמתאימים למצב הרפיה. המינון הטיפוסי בו השתמשו במחקרים הוא 100-200 מ"ג עד שלוש פעמים ביום. 

ויתניה 

ניסויים קליניים הדגימו כי יש לסנסוֹריל (Sensoril), תמצית קניינית של הצמח ויתניה, השפעה משמעותית נגד סטרס. כך, במחקר כפול-סמיות אחד בבני אדם נבדקים עם סטרס כרוני שנטלו סנסוֹריל דיווחו על ירידה משמעותית בחרדה, לצד שינויים חיוביים בהרכב הכימי של הדם, ברמות של הורמוני יותרת הכליה, ברמות האנרגיה ובתחושת הרווחה הכללית. המינון הטיפוסי הוא 125-250 מ"ג ביום.