מהן חומצות אמינו?

החלבונים בגוף בנויים משרשראות של חומצות אמינו. אם כן, חומצות האמינו הן כמו אותיות האלף-בית, מהן ניתן להרכיב מלים. המספר והרצף הספציפיים של חומצות האמינו קובעים את הצורה והתפקוד של החלבון. 

החלבונים משמשים במגוון תפקידים שונים בגוף, כולל תפקידים הקשורים למבנה הרקמות ולוויסות התאים.

ישנן עשרים חומצות אמינו שונות בהן גוף האדם משתמש כדי לתפקד כנדרש. תשע מאותן חומצות האמינו מכונות חומצות אמינו חיוניות, ואנו חייבים לקבל אותן מהתזונה. 

מהו L-מתיונין?

 L‎-מתיונין הוא אחת מחומצות האמינו החיוניות שמכילות גופרית.

מקורות תזונתיים של L-מתיונין

להלן המקורות התזונתיים הטובים ביותר של L-מתיונין: 

  • בשר
  • בשר עוף
  • דגים
  • ביצים
  • מוצרי חלב 

המקורות הצמחיים הטובים ביותר:

  • מאכלי סויה
  • אגוזי ברזיל 
  • גרעיני חמניות
  • שעועית שחורה
  • אגוזי קשיו

התפקידים של L-מתיונין

מעבר לכך שהוא משמש כמרכיב של חלבונים, L-מתיונין גם מומר בגוף למולקולה חשובה מאוד בשם S‎-אדנוזיל מתיונין או SAMe. SAMe נוצר מהשילוב של מתיונין עם אדנוזין טריפוספט (ATP), "מולקולת האנרגיה" העיקרית בגוף. ל-SAMe תפקיד מרכזי בייצור הורמונים שונים, מוליכים עצביים ומולקולות חיוניות אחרות בגוף. SAMe מסתמן כתוסף תזונה חשוב שמכיל L-מתיונין.[1]

L-מתיונין מומר גם לחומצת אמינו אחרת שמכילה גופרית, L‎-ציסטאין, אותה ניתן להמיר גם ל-L-טאורין, והיא גם יכולה לשמש כמרכיב מרכזי של גלוטתיון, נוגד חמצון חשוב בתאים המשמש גם לסילוק רעלים.[1] 

נטילת תוספים עם L-מתיונין

נטילת תוספי L-מתיונין שונה מאוד מנטילת תוספי SAMe, בו ניתן לראות צורה פעילה יותר של L-מתיונין. ניתן להשיג תוספים עם L-מתיונין בלבד, אך לרוב הוא משמש כאחד המרכיבים של תוספים לבריאות הכבד שנועדו לקדם זרימת מרה ושומן אל הכבד וממנו (תכשירים ליפּוטרופּיים). בין התרכובות האחרות שהתוספים האלה בדרך כלל מכילים ציסטאין, כולין, אינוֹזיטוֹל ובטאין. יעילותו של מתיונין כחומר ליפּוטרופּי לא אומתה. 

מחסור

חומצות אמינו חשובות לשמירה על בריאות טובה. יש בגוף מערכת מורכבת מאוד לוויסות רמות חומצות האמינו, המאזן והחילוף שלהן. זו מערכת מורכבת בה מעורבים גם הוויטמינים B6, B12 ופולט. מחסור בחומרים המזינים הללו מעכב חילוף של L-מתיונין, מה שמוביל לרמות גבוהות יותר של מטבוליט מזיק בשם הומוציסטאין. רמות הומוציסטאין מוגברות עלולות להוביל לסיכון מוגבר ליותר מ-100 בעיות בריאות שונות, כולל מחלות לב, אוסטאופורוזיס, ירידה קוגניטיבית ומחלת אלצהיימר.[2]

תופעות לוואי ושיקולים שונים

נטילת תוסף L-מתיונין במינון עד שני גרמים ביום במשך תקופה ארוכה לא הביאה לתופעות לוואי משמעותיות בבני אדם. אמנם במודלים של בעלי חיים הודגם כי תזונה עתירת מתיונין נקשרת לדלקת מוגברת במוח, ירידה קוגניטיבית ונגעים האופייניים למחלת אלצהיימר, אך סביר להניח שההשלכות הללו נובעות מהצטברות של הומוציסטאין, הידוע כרעלן עצבי, בגלל צריכה בלתי מספקת של הוויטמינים B6 ו-B12 ופולט.[3]

הודגם כי בבני אדם הסמן החשוב הוא היחס בין L-מתיונין להומוציסטאין. יחס גבוה בין L-מתיונין להומוציסטאין עם רמת הומוציסטאין נמוכה נקשר לסיכון נמוך יותר לשיטיון ולירידה בנפח המוח. היחס בין מתיונין להומוציסטאין היה נמוך יותר באופן משמעותי אצל אנשים שנטלו תוספי ויטמינים. 

המחקר הזה מעיד על כך שאם נוטלים תוסף L-מתיונין, חייבים להקפיד על צריכה מספקת של הוויטמינים B6‎, B12‎ ופולט, מהתזונה או מתוספים, כדי לשמור על חילוף תקין של L-מתיונין. בניגוד ל-L-מתיונין, החשש הזה לא קיים ב-SAMe, שכן SAMe לא גורם לעלייה ברמות של הומוציסטאין.[5]

הפניות:

  1. Elango R. Methionine Nutrition and Metabolism: Insights from Animal Studies to Inform Human Nutrition. J Nutr. 2020 Oct 1;150(Suppl 1):2518S-2523S. 
  2. Smith AD, Refsum H. Homocysteine - from disease biomarker to disease prevention. J Intern Med. 2021 Oct;290(4):826-854.
  3. Alachkar A, Agrawal S, Baboldashtian M, Nuseir K, Salazar J, Agrawal A. L-methionine enhances neuroinflammation and impairs neurogenesis: Implication for Alzheimer's disease. J Neuroimmunol. 2022 May 15;366:577843. 
  4. Hooshmand B, Refsum H, Smith AD, et al. Association of Methionine to Homocysteine Status With Brain Magnetic Resonance Imaging Measures and Risk of Dementia. JAMA Psychiatry. 2019 Nov 1;76(11):1198-1205. 
  5. Thompson MA, Bauer BA, Loehrer LL, et al. Dietary supplement S-adenosyl-L-methionine (AdoMet) effects on plasma homocysteine levels in healthy human subjects: a double-blind, placebo-controlled, randomized clinical trial. J Altern Complement Med. 2009 May;15(5):523-9.