כתב ויתור:בלוג זה לא נועד לאבחן,,,
This blog does not intend to provide diagnosis, treatment, or medical advice. Read more. The content provided on this blog is for informational purposes only. Please consult with a physician or other healthcare professional regarding any medical or health-related diagnosis or treatment options. Information on this blog should not be considered as a substitute for advice from a healthcare professional. The claims made about specific products throughout this blog are not approved to diagnose, treat, cure, or prevent disease.
אם יש בעיה רפואית אחת שפוגעת במתבגרים ובצעירים יותר מאשר בכל אוכלוסיה אחרת, הרי שזה אקנה וולגריס, השם הרפואי של אקנה, או במלים פשוטות כמות גדולה מדי של פצעונים. אקנה נגרם על-ידי ייצור מופרז של חֶלֶב — הפרשה שמנונית אותה מייצרות בלוטות החֶלֶב בעור — ותאי אור מתים שחוסמים את זקיקי השיער. התוצאה היא "התפרצויות" של פצעונים שמופיעים לעתים קרובות על עור הפנים, אבל הם יכולים להופיע גם על הצוואר, הגב, החזה והכתפיים.
מדוע חלק מהאנשים סובלים מאקנה, ואילו אצל האחרים העור נשאר נקי מפצעונים בכל שנות ההתבגרות והגיל הצעיר? יש סיבות רבות לכך, אבל לגנטיקה יש תפקיד משמעותי, לצד "האקספּוֹזוֹם" — מכלול הגורמים הסביבתיים, כולל תזונה, אורח חיים, גורמים תעסוקתיים, מזהמים, תרופות ואקלים.
באופן כללי, בנים נוטים לסבול מאקנה יותר מבנות, אבל המחלה הזו עלולה להביא להשלכות קשות אצל כל מי שמתמודד עמה. ייתכן כי רמות טסטוסטרון גבוהות, תופעה אופיינית בקרב בנים בגיל ההתבגרות, אשמות בהופעת אקנה. גם תנגודת לאינסולין וטרום-סוכרת מגדילות את הסיכון. בנים אמנם נוטים יותר לסבול מאקנה בגיל ההתבגרות, אבל יש נשים שממשיכות לסבול מאקנה הרבה מעבר לשנות ההתבגרות, עם אקנה הורמונלי שנגרם על-ידי מחזור הווסת ומחלות כמו תסמונת השחלות הפוליציסטיות.
בעוד רופא המשפחה או רופא הילדים של המטופל מטפלים ברוב המקרים של אקנה, לפעמים מפנים מטופלים לרופא עור לצורך קבלת טיפולים אגרסיביים יותר, כולל תרופות לשימוש חיצוני ופומי כמו רטינואידים, חומצות, גלולות למניעת הריון ותרופות אנטיביוטיות. למרבה המזל, קיימות גם גישות ללא שימוש בתרופות בהן ניתן להשתמש כדי לצמצם את האקנה בכל הגילאים.
יש מספר דברים שניתן לעשות כדי לסייע לסילוק רעלנים מהגוף. תזונה נקייה יותר, הימנעות מצריכת מזונות מעובדים, סילוק כספית מהפה, שיפור בריאות המעי, ריפוי הכבד ומיטוב של תפקוד הכליות יכולים לשפר את הבריאות הכללית, ובסופו של דבר גם את בריאות העור. נראה כי גם עישון הוא גורם סיכון לאקנה — כולל סיגריות אלקטרוניות.
מחקרים מצביעים על כך שמוצרי חלב, כמו החלב עצמו, מגבירים את ייצור החלב על-ידי עידוד ההורמון IGF-1, כך שהם מגדילים את הסיכון לאקנה. יתר על כן, צריכה גבוהה של מזונות עתירי חומצות השומן אומגה-6, בפרט השמנים הצמחיים המזוקקים ושמן הסויה בהם משתמשים בייצור מזונות מעובדים, מהווה גורם סיכון לאקנה. מאמינים כי גם מזונות עתירי סוכר תורמים לאקנה, כך שמומלץ לצמצם את צריכתם.
חשוב להתמקד בתזונה מאוזנת. כמה דברים שכדאי לקחת בחשבון:
נוסף על כך, הידרציה טובה חיונית לסילוק רעלנים מהגוף, אז הקפידו לשתות מספיק מים במהלך היום.
כמו עם מחלות רבות אחרות, לבריאות המעי יש תפקיד מרכזי בקיומן או אי-קיומן של מחלות. כבר לפני 2,400 שנה היפוקרטס קבע כי "כל המחלות מתחילות במעי". בריאות מעי שאינה מיטבית יכולה לבוא לידי ביטוי גם בבעיות עור. ראיתי באופן אישי מקרים של אקזמה, פסוריאזיס, פריחה ואקנה שהשתפרו לאחר שהמטופלים התמקדו בבריאות מערכת העיכול. ניתן להשיג זאת על-ידי הימנעות ממזונות אליהם אתם רגישים והגדלת כמות "החיידקים הטובים" במעי.
המעי שלנו הוא המסלול העיקרי לכניסת רעלנים לגוף. לעתים קרובות בעיות עיכול כמו תסמונת המעי הרגיז, שלשול כרוני, עצירות, הצטברות גזים וכד' גורמות לבעיה הידועה בשם מעי דולף. פגיעה בתפקיד המחסום של המעי מובילה לספיגה מוגברת של כימיקלים ורעלנים.
ניתן למטב את בריאות המעי על-ידי נטילת תוספים פרוביוטיים ופרה-ביוטיים איכותיים, לצד תזונה שעשירה בפירות ובירקות. זה חיוני להתפתחות של מיקרוביום בריא במעי. בסופו של דבר זה גם יעזור לשפר את בריאות העור הכללית.
ידוע כי שמן דגים מכיל חומצות שומן אומגה-3, אבל קיימים גם מקורות צמחיים של חומצות השומן החיוניות הללו. חומצות שומן אלו, בעיקר חומצה איקוֹסאפנטאנוֹאית (EPA) וחומצה דוֹקוסהֶקְסנוֹאית (DHA), חיוניות לשרירים, למוח ולבריאות כלי הדם. מחקר משנת 2014 שפורסם בכתב העת Nutrition Journal הראה כי רוב האמריקאים ותושבי מדינות אחרות מכל רחבי העולם אינם מקבלים כמות מספקת של חומצות שומן חיוניות בתזונה. גם צריכת חומצות השומן של בני הנוער אינה מספקת. ניתן למצוא את החומרים המזינים החשובים הללו בדגים שונים וגם במקורות תזונתיים אחרים, כמו אגוזי מלך, זרעי צ'יה, זרעי פשתן, זרעי קנביס, אבוקדו ונאטו.
לפי מחקר משנת 2014, חומצות שומן אומגה-3 במינון של 2,000 מ"ג ביום יכולות לתרום לצמצום אקנה. באופן דומה, מחקר משנת 2012 הראה כי חומצות שומן אומגה-3 עשויות לתרום להפחתת הדלקת הנקשרת לאקנה בדרגת חומרה בינונית עד גבוהה. מינון מומלץ: 2,000 מ"ג ביום.
מחקר משנת 2013 שפורסם בכתב העת The Journal of Drugs in Dermatology הדגים כי שימוש פומי וחיצוני באבץ עשוי לעזור נגד אקנה, בזכות ההשפעה האנטי-בקטריאלית ונוגדת הדלקת שלו. נוסף על כך, במחקר משנת 2017 שפורסם בכתב העת Dermatologic Therapy צוין "; אבץ; מהווה חלופה מבטיחה לטיפולים; אחרים; נגד; אקנה בזכות העלות הנמוכה, היעילות והיעדר תופעות לוואי סיסטמיות שלו." ; מינון מומלץ: 30 מ"ג פעם אחת עד שלוש פעמים ביום במשך עד 3 חודשים.
ויטמין B3 קיים בשתי צורות שונות — הצורה הראשונה היא ניאצין (הידוע גם בשם חומצה ניקוטינית), והצורה השנייה היא ניאצינאמיד (הידוע גם בשם ניקוטינאמיד). שתי הצורות של ויטמין B3 משמשות כתחילנים של ניקוטין-אמיד אדנין די-נוקלאוטיד (NAD), לו תפקיד מרכזי בסיוע למיטוכונדריה — תחנות הכוח של התאים — לייצר אנרגיה.
לפי מחקר משנת 2014, שימוש חיצוני בניאצין יכול לעזור לסובלים מבעיות עור שונות, כולל אקנה. גם מחקר משנת 2017 שפורסם בכתב העת Dermatologic Therapy אישר את היעילות של שימוש חיצוני בניאצינאמיד לטיפול באקנה.
ויטמין C הוא נוגד חמצון רב-עוצמה עם יתרונות בריאותיים רבים. שימוש חיצוני בוויטמין C יכול להועיל למניעת אקנה ולטיפול בו, כך לפי מחקר משנת 2005 שפורסם בכתב העת {LRM}International Journal of Cosmetic Science. מינון מומלץ: לפי ההנחיות המופיעות על התווית.
במרפאה שלי בדרום קליפורניה, אזור עם יותר מ-300 ימי שמש בשנה, ארבעה מתוך כל חמישה מהמטופלים שלי (80 אחוז) סובלים ממחסור קליני בוויטמין D, המוגדר כרמת ויטמין D בדם של 30 נ"ג/מ"ל (75 ננו-מול/ל') או פחות. הסיבה לכך היא שפחות ופחות אנשים מקבלים את החשיפה הנדרשת לאור השמש, 15 עד 20 דקות ביום, כאשר בזמן הזה צריך לחשוף את הפנים, הזרועות והרגליים לאור העל-סגול. עד 90 אחוז מהאנשים מכל רחבי העולם סובלים ממחסור בוויטמין D.
מחקר משנת 2015 הראה כי רמות נמוכות של ויטמין D נקשרות לעלייה בשכיחות של אקנה, בעוד מחקר משנת 2016 הגיע למסקנה: "מחסור בוויטמין {LRM}D היה שכיח יותר במטופלים עם אקנה, כאשר נצפתה קורלציה הפוכה בין רמות 25(OH)D בנסיוב הדם לחומרת האקנה, במיוחד במטופלים עם נגעים דלקתיים". עם זאת, מחקר משנת 2018 הראה תוצאות סותרות. נדרשים מחקרים נוספים בנושא זה. מינון מומלץ: 2,000-5,000 יח' בינ"ל ביום.
N-אצטיל-ציסטאין (NAC) הוא תוסף תזונה. נוכחותו בכמות מספקת מסייעת להגן על הכבד מפני רעלנים, כמו פרצטמול (אצטמינופן), אלכוהול וכימיקלים אחרים מהסביבה. NAC עוזר לגוף להעלות את רמת הגלוטתיון, נוגד חמצון רב-עוצמה, בתוך התאים. בהתאם לזאת, יש לו תפקיד חשוב בסיוע לסילוק רעלנים מהכבד, באמצעות מסלול שלב 2. מחקר משנת 2012 הראה כי שימוש חיצוני ב-NAC עשוי לתרום לצמצום אקנה. מינון מומלץ: 500 עד 1,000 מ"ג ביום.
לפי מחקרים, נטילת ויטמין E בשילוב עם אבץ ולקטופרין תורמת לצמצום אקנה. מחקרים גם הראו כי ככל הנראה רמות נמוכות יותר של ויטמין E שכיחות יותר בקרב אנשים עם אקנה. לעתים קרובות משתמשים בוויטמין מסיס שומן זה כתכשיר חיצוני לשיפור מראה העור. מינון מומלץ: לפי ההנחיות המופיעות על התווית.
מחקרים הראו כי מעי דולף, או פגיעה בגיוון של אוכלוסיית חיידקי המעי, לא רק תורם להגברת דלקת מערכתית, אלא גם עלול להגדיל את הסיכון לאקנה. שימוש בתרופות אנטיביוטיות או בתרופות להפחתת חומציות, לצד תזונה לקויה, עלול להשפיע לרעה על חיידקי המעי. זה מוביל לעלייה ברמת הדלקת שבאה לידי ביטוי ברמת ה-CRP. לפי מחקרים, מיטוב של מיקרוביום המעי עשוי לסייע לסילוק אקנה. מזונות מותססים כמו נאטו, כרוב כבוש, קפיר ותה קומבוצ'ה יכולים לעזור בכך. מינון מומלץ: תוסף פרוביוטי עם 5 מיליארד עד 60 מיליארד יחידות מדי יום
בין התוספים האחרים שעשויים לעזור חומצה פנטותנית, ויטמין A, סלניום ואולי גם ויטמין B6.
מניעת אקנה וטיפול בו יכולים להיות מורכבים. נדרשת גישה הוליסטית על מנת להגיע להצלחה מיטבית. יש חשיבות רבה לשינויים בתזונה, וגם סילוק רעלנים יכול לעזור. תרופות יכולות להיות יעילות, אבל מומלץ להשתמש בהן לפרק הזמן הקצר ביותר שאפשר, בפרט כשמדובר באנטיביוטיקה לנטילה דרך הפה. חשוב למטב את התזונה ולנהל אורח חיים בריא.
הפניות:
מאת ד"ר אריק מדריד
