אנשים שסובלים מבעיות קוגניטיביות או מתסמיני מחלת אלצהיימר רוצים לדעת האם יש דרכים לאבחן את המחלה בצורה מדויקת, לטפל בה ולנהל או לרפא אותה. 

עד גיל של כ-70 שנה, שני שליש מהאמריקאים מפתחים ירידה קוגניטיבית ברמה כזו או אחרת, וכמעט 7 מיליון מבוגרים מגיל 65 ומעלה בארה"ב סובלים ממחלת אלצהיימר (AD). בלי התערבויות יעילות, עד שנת 2050 המספר הזה יעלה עד 13 מיליון, ועלות הטיפול בחולים בטווח הארוך עשויה להגיע לכמעט טריליון דולר בשנה.

סמנים מוקדמים של מחלת אלצהיימר

יש התקדמות אדירה בזיהוי של מי שנמצאים בסיכון לפתח את מחלת אלצהיימר לפני הופעת התסמינים. קיימת בדיקת דם חדשה המסוגלת לזהות בצורה מדויקת אנשים חיוביים לעמילואיד לפני שהם פיתחו תסמינים. התקדמות מלהיבה נוספת מגיעה מהמרכז לאריכות ימים וחיוניות של אוניברסיטת טקסס בדלאס, שם גילו כי בין הסימנים המוקדמים ביותר של התפתחות מחלת אלצהיימר שינויים במעגלי המוח הקשורים לעיבוד חושי ומוטורי. אלה סמנים מהימנים לנוכחות של חלבוני עמילואיד וטאו ורבדים שלהם. 

רבדי עמילואיד בטא

קיימות תרופות מאושרות שאמורות לצמצם את הירידה הקוגניטיבית הנקשרת למחלת אלצהיימר בשלבים מוקדמים, על-ידי היצמדות לבטא-עמילואיד וסילוקו. ישנן גם תרופות נוספות שמטפלות בתסמיני מחלת אלצהיימר, כמו נדודי שינה וחוסר מנוח. עם זאת, אף אחת מהתרופות הללו לא יעילה עבור כל המטופלים; עלולות להיות להן תופעות לוואי שונות, והן לא לגמרי בולמות את התקדמות המחלה ולא מרפאות אותה.

אז בזמן שהמחקר המדעי נמשך, מה עם האנשים שמתמודדים עם בעיות קוגניטיביות קלות, מחלת אלצהיימר בשלבים מוקדמים, או אפילו בשלבים מתקדמים יותר? הם יכולים לקחת את הפיקוד לידיהם.

שינויים באורח החיים

לאורחות חיים יש השפעה משמעותית על התפתחות והתקדמות של מחלת אלצהיימר. אמי אובחנה עם מחלת אלצהיימר בשנת 2019. מחלתה מתקדמת בקצב הרבה יותר איטי מהרגיל, כי היא מודעת מאוד להגבלת צריכת פחמימות ופעילות גופנית יומיומית.

דיאטת MIND

מחקר של Pacific Neuroscience Institute (מכון פסיפיק למדעי המוח) בחן את היתרונות של תזונה דלת פחמימות לתפקוד הקוגניטיבי אצל אנשים עם מחלת אלצהיימר ורבדי עמילואיד. הוא מצא שהגבלת צריכת הפחמימות ל-130 גרם ביום או פחות (כמו בדיאטת MIND) מפחיתה את רמות האינסולין והסוכר בדם, מה שמסייע במניעת תנגודת לאינסולין ומאפשר לגוף לפנות הצטברויות של עמילואיד שעלולות לתרום להתפתחות של מחלת אלצהיימר. 

החוקרים ממליצים על דיאטת MIND, שילוב של דיאטת DASH ‎והתזונה הים-תיכונית. מחקר אחד של דיאטת MIND שנמשך תשע שנים מצא כי הירידה הקוגניטיבית בקרב האנשים שכיבדו את ההמלצות שלה באופן הקפדני ביותר הייתה נמוכה יותר באופן משמעותי לעומת אלה שהקפידו פחות על כללי דיאטת MIND. אז בחרו בדברים הבאים:

  •  חומצות שומן אומגה-3 נוגדות דלקת וידידותיות למוח מדגים כמו סלמון ומשמן דגים או תוספי שמן מאצות ים
  • שש מנות של ירקות עלים ירוקים שמכילים ויטמין K1, ‎לוטאיןפולט, אלפא-טוקופרול (צורה של ויטמין E) וגם קמפּפרוֹל המצוי בפרי הסמבוק. אכלו בכל יום גם ירק אחד נוסף שמכיל ויטמין C ‎ופלבוֹנוֹאידים לצד גלוּקוֹזינוֹלטים, כמו ברוקולי או כרובית. אלה הופכים לתרכובות כימיות (איזוֹתיוֹציאנטים) שעשויות להפחית את הסיכון למחלות ניווניות במערכת העצבים.
  • גרגרי יער טריים עם המון נוגדי חמצון, אגוזים וזרעים לחיזוק המוח, אבוקדו וקפה. 

צדק מתוק

לפי האגודה לחולי אלצהיימר, ניתוח של 16 מחקרים על פעילות גופנית ושיטיון מצא כי ביצוע פעילות אירובית של 20-30 דקות שלוש עד חמש פעמים בשבוע מפחית את הסיכון לפתח את מחלת אלצהיימר בעד 45% מאמינים כי התועלת מגיעה מהגברת זרימת הדם, עלייה בגודלו של ההיפוקמפוס במוח (מרכז הרגשות והזיכרון) ושיפורים ביכולת המוח לייצר תאי עצב חדשים ולחזק את התקשורת ביניהם.

לקחת את החיים בקלות

יש פריצת דרך גם בהבנה של השפעת סטרס אמצע החיים על התפתחות של מחלת אלצהיימר. מחקר חדש שפורסם בכתב העת Annals of Neurology ‎מצא כי קיים קשר משמעותי בין סטרס של אמצע החיים, כמו מותם של אנשים קרובים, אובדן מקום העבודה או בעיות כספיות, לרמות גבוהות יותר של חלבוני עמילואיד וסיכון גבוה יותר למחלת אלצהיימר. מעניין כי אצל גברים השלכות הסטרס גרמו להצטברות משמעותית יותר של עמילואיד, ואילו אצל נשים הן הובילו לניוון מוגבר במוח, כלומר אובדן תאי עצב וחיבורים בין תאי העצב במוח. כדאי לטפל בהפגת הסטרס, לעסוק במדיטציה וקשיבות, תרגילי נשימה עמוקה, יוגה או טאי-צ'י.

כך משתמשים במוח — וגם מגינים עליו!

הפניות: 

  1. Hale JM, Schneider DC, Mehta NK, Myrskylä M. Cognitive impairment in the U.S.: Lifetime risk, age at onset, and years impaired. SSM - Population Health. 2020;11(100577). doi:https://doi.org/10.1016/j.ssmph.2020.100577
  2. ‌Alzheimer's Association. Alzheimer’s disease facts and figures. Alzheimer’s Disease and Dementia. Published 2024. https://www.alz.org/alzheimers-dementia/facts-figures
  3. Schneider T. Alzheimer’s blood test performs as well as FDA-approved spinal fluid tests. Washington University School of Medicine in St. Louis. Published February 21, 2024. https://medicine.wustl.edu/news/alzheimers-blood-test-performs-as-well-as-fda-approved-spinal-fluid-tests/
  4. Research; Z G. contributed unpublished reagents/analytic tools; Z.Z. and C.A.C. analyzed data. 2023;43:7879-7892. doi:https://doi.org/10.1523/JNEUROSCI.0579-23.2023
  5. Alzheimer's Association. Treatments and Research. Alzheimer’s Disease and Dementia. Published 2019. https://www.alz.org/help-support/i-have-alz/treatments-research
  6. Bramen J, Prabha Siddarth, Popa ES, et al. Impact of Eating a Carbohydrate-Restricted Diet on Cortical Atrophy in a Cross-Section of Amyloid Positive Patients with Alzheimer’s Disease: A Small Sample Study. Journal of Alzheimer’s Disease. 2023;96(1):329-342. doi:https://doi.org/10.3233/jad-230458
  7. Goad K. What Is the MIND Diet? AARP. Published August 4, 2023. https://www.aarp.org/health/healthy-living/info-2023/what-is-the-mind-diet-brain-health.html
  8. Morris MC, Wang Y, Barnes LL, Bennett DA, Dawson-Hughes B, Booth SL. Nutrients and bioactives in green leafy vegetables and cognitive decline. Neurology. 2017;90(3):e214-e222. doi:https://doi.org/10.1212/wnl.0000000000004815
  9. Food for Thought: 11 Foods for Brain Health. Regional Neurological Associates. Published January 15, 2020. https://regionalneurological.com/foods-for-brain-health/
  10. Alzheimer's society. Physical activity and the risk of dementia | Alzheimer’s Society - Connected Content. www.alzheimers.org.uk. Published December 2023. https://www.alzheimers.org.uk/about-dementia/managing-the-risk-of-dementia/reduce-your-risk-of-dementia/physical-activity
  11. Meng Q, Lin MS, Tzeng I-Shiang. Relationship between exercise and alzheimer’s disease: A narrative literature review. Frontiers in Neuroscience. 2020;14(131). doi:https://doi.org/10.3389/fnins.2020.00131
  12. Palpatzis E, Muge Akinci, Aguilar‐Dominguez P, et al. Lifetime Stressful Events Associated with Alzheimer’s Pathologies, Neuroinflammation and Brain Structure in a Risk Enriched Cohort. Annals of neurology. Published online March 11, 2024. doi:https://doi.org/10.1002/ana.26881