מה אם  ניתן להסיג לאחור שיטיון ומחלת אלצהיימר? אם זה באמת אפשרי, האם הדבר יפתיע אתכם? קרוב לוודאי שאתם חושבים כי לו זה היה נכון, כבר הייתם שומעים על כך בחדשות או קוראים על כך בעיתונים. אבל העובדה היא שחוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA)   דיווחו על כך שהם הצליחו להסיג לאחור תסמיני מחלת אלצהיימר כבר בשנת 2014. זה פורסם במאמר בשם "הסגה לאחור של ירידה קוגניטיבית: תכנית טיפולית חדשה". החוקר הראשי, ד"ר דייל ברדסן, תיאר את המסע שלו עם מטופלים ואת הפרוטוקול המקיף בו הוא משתמש כדי לעזור לחולים עם שיטיון בספרו  "הקץ למחלת אלצהיימר" (The End of Alzheimer’s Disease) שפורסם בשנת 2017.     אנחנו נדון כאן על ההמלצות שלו.

מחלת אלצהיימר היא כיום סיבת המוות המובילה השלישית בארצות הברית, וגם הסיבה השכיחה ביותר לשיטיון שאובחן על-ידי רופאים. אם אתם מכירים מישהו שסובל משיטיון או ירידה קוגניטיבית, אנא שתפו את המאמר הזה.   הוא מכיל הרבה מידע, ורבים אולי יחשבו שיש כאן יותר מדי מידע, שכן יישום ההמלצות שמובאות כאן יחייב עבודת צוות ותמיכה של חברים ובני משפחה.

עמית שלי, ד"ר וס יונגברג, תזונאי קליני ומומחה לרפואת סגנון חיים מטמקוּלה, קליפורניה, מלווה חולי אלצהיימר באופן אישי תוך שימוש בפרוטוקול של ד"ר ברדסן.   להלן הדברים שאמר לי ד"ר יונגברג.

“ראיתי שיפורים גדולים בתוצאות של בדיקות מעבדה של כמעט אצל כל המטופלים שלי שמיישמים את פרוטוקול ברדסן.

רובּ הראה שיפור משמעותי, במיוחד בשביל מישהו שהתחיל להראות סימני ירידה קוגניטיבית כבר בשנת 2013 (בגיל 45). בשנתיים האחרונות חלה התקדמות מהירה בשיטיון שלו.

אחרי שהוא התחיל ליישם את האסטרטגיות המתאימות מפרוטוקול ברדסן, אשתו דיווחה שכבר אחרי השבוע הראשון חל שינוי משמעותי.    

אחרי שלושה חודשים בלבד הוא הדגים שיפורים דרמטיים בתפקוד הכללי, ושאל את הנוירולוג שלו האם הוא יכול להפסיק ליטול את תרופות המרשם שלו דוֹנפזיל (אריצפט) וממנטין (נאמנדה).   רובּ נטל את התרופות הללו במשך שנתיים, ואשתו דווחה כי נראה כי התרופות לא ממש עזרו” – ד"ר וס יונגברג

מהי מחלת אלצהיימר?

מחלת אלצהיימר היא מחלה מוחית שממנה בדרך כלל סובלים קשישים. המחלה נקראת על שם של ד"ר אלואיזום “אלואיז” אלצהיימר (1864-1915).   ד"ר אלצהיימר היה פסיכיאטר. בשנת 1906 הוא אבחן שיטיון אצל אישה שנפטרה ממחלת נפש משונה. לאחר מכן הוא פרסם את הממצאים שלו.   בשנת 1912 הצורה הזו של שיטיון זכתה לשם מחלת אלצהיימר. 

מחלת אלצהיימר בדרך כלל מתפתחת אצל אנשים בני 60 ומעלה. פחות מאחוז אחד ממקרי השיטיון מופיעים לפני הגיל הזה. אדם אחד מכל 10 אנשים מעל גיל 80 נמצא בסיכון להתפתחות של מחלת אלצהיימר. המדענים מגדירים שלושה סוגים של מחלת אלצהיימר: מחלה מוקדמת, מחלה מאוחרת ומחלה משפחתית. 

תסמינים של מחלת אלצהיימר 

  • אובדן זיכרון, כאשר נפגע זיכרון קצר טווח וזיכרונות ארוכי טווח נשארים (אמנזיה)
  • קושי להיזכר בשמות של דברים (אנומיה)
  • שימוש בלתי הולם בחפצים בגלל חוסר יכולת לזהות אותם כשהחולה מחזיק אותם בידיים (אפרקסיה)
  • קושי למצוא מילים וקושי להתבטא במילים (אפאזיה)
  • פגיעה בתפקוד העצמאי וקושי לקבל החלטות (אגנוזיה)

גורמי סיכון למחלת אלצהיימר

  • גיל מבוגר 
  • סוכרת/טרום-סוכרת
  • מחלות לב
  • שימוש בטבק
  • תזונה">תזונה">תזונה">תזונה">תזונה דלת פירות וירקות
  • לחץ דם גבוה
  • דיכאון
  • היעדר פעילות גופנית
  • תסמונת דאון
  • היסטוריה של פגיעת ראש וזעזועי מוח
  • היסטוריה משפחתית – נראה כי ב-25% מהמקרים של מחלת אלצהיימר קיימת היסטוריה משפחתית, עם גן אפו-ליפו-פרוטאין E-e4 (APOE-e4)

הגישות הקיימות לטיפול במחלת אלצהיימר

הגישה הטיפולית הקיימת לירידה קוגניטיבית, שיטיון ומחלת אלצהיימר מוגבלת מאוד.  מדענים גילו לפחות 36 דברים שתורמים למחלת אלצהיימר, אבל כיום הרפואה הקונבנציונלית מתמקדת בשני דברים בלבד. הרופאים מסתמכים על שני סוגים של תרופות לטיפול בירידה בזיכרון:

  • מעכבי כולינאסטרז, דוֹנפזיל (אריצפט), ריבסטיגמין וגם  גלאנטאמין 
  • מעכב קולטני N-מתיל-D-אספרטט (NMDA) ממאנטין (נאמנדה)

בשנת 2014 ד"ר ברדסן הציג את הפרוטוקול שלו במאמר השער שלו הסגה לאחור של ירידה קוגניטיבית: תכנית טיפולית חדשנית. הגישה שלו הייתה ייחודית, ותשעה מבין עשרת המטופלים הראשונים עם שיטיון שטופלו על-פי הפרוטוקול שלו הדגימו שיפור. שישה מהמטופלים שהפסיקו לעבוד בגלל בעיות זיכרון הצליחו לחזור לעבודה במשרה מלאה. הגישה של ד"ר ברדסן התייחסה לכל 36 הדברים החריגים.   

גישתו של ד"ר ברדסן עוזרת לאנשים עם מחלת אלצהיימר קלה עד בינונית, למחלת אלצהיימר בשלבים מוקדמים, לירידה קוגניטיבית סובייקטיבית וגם לירידה קוגניטיבית קלה. 

הוא זיהה את המרכיבים החשובים הבאים. מומלץ להתייחס לכמה שיותר מהם כדי להגיע לתוצאות הטובות ביותר עבור המוח שלכם. 

תזונה

  • צמצמו צריכת פחמימות פשוטות – הימנעו מאכילת לחמים, פסטות, מזונות מעובדים, סוכרים ומזון מהיר.   אכלו יותר מאכלים צמחיים. אכלו דגים שנלכדו בטבע (ולא גודלו בבריכות גידול), אך לא יותר מפעם בשבוע.   אם אתם אוכלים בשר, אכלו בשר בקר, הודו ועוף מחיות שניזונו מדשא ולא קיבלו הורמונים.
  • הקפידו לא לאכול במשך 12 שעות בכל יום, כולל הימנעות מאכילה במשך שלוש שעות לפני השינה. לדוגמה, אם אתם הולכים לישון בשעה 10 בערב, אז   אל תאכלו בין השעות 7 בערב   עד  7 בבוקר.

אורח חיים

  • הפחיתו את רמת הסטרס – רבים מאתנו סובלים מסטרס בגלל בעיות כלכליות, משפחתיות ואישיות. צמצמו את הסטרס על-ידי האזנה למוזיקה, יוגה, מדיטציה ו/או תפילה יומיומית.
  • שפרו את איכות השינה שלכם – השתדלו לישון שמונה שעות בכל לילה.   אם אתם סובלים מהפרעות שינה, בקשו מהרופא המטפל שלכם לבדוק האם יש לכם דום נשימה בשינה. תוסף: מלטונין במינון 0.5 מ"ג בכל לילה, ניתן להעלות למינון של 10 מ"ג לפי הצורך.    
  • פעילות גופנית – לפחות 150 דקות בשבוע. עסקו בפעילות גופנית לפחות במשך 30 דקות ביום, חמש פעמים בשבוע. פעילות גופנית מעלה את רמת גורם נוירוטרופי מוחי (BDNF), חלבון שעוזר למוח לייצר תאי עצב חדשים. אם אתם סובלים ממחלת לב, התייעצו עם הרופא המטפל שלכם לפני תחילת תכנית אימונים.    
  • אתגרו את המוח שלכם – זה קל יותר ממה שזה נשמע. פעילויות כמו קריאה, פתרון תשבצים, פאזלים או סודוקו ממריצות את המוח. עשו משהו מעבר לתשבצים ולמדו שפה חדשה, שכן זה מגן מפני שיטיון. בין אתרי האינטרנט המומלצים שיכולים לעזור בשיפור התפקוד הקוגניטיבי BrainHQ.com ו-Lumosity.com. שקלו שימוש באפליקציות לסמטארפון כדי ללמוד שפה חדשה. 

בדיקות דם

בדיקות דם יכולות לתת לרופא המטפל שלכם מידע שימושי. ודאו שתקבלו עותק של תוצאות בדיקות הדם שלכם. גם אם רבות מתוצאות הבדיקות יהיו בטווח “הנורמה”, ייתכן שהן לא בטווח המיטבי. כדאי לשקול לבצע את בדיקות הדם הבאות כחלק מהערכת שיטיון

  • רמת אפוליפופרוטאין E-e4 (APOE-e4)  בדיקה גנטית שניתן לבצע באמצעות בדיקת דם. לעשרים וחמישה אחוז מהאוכלוסייה יש עותק אחד של גן זה. הסיכון של האנשים האלה לפתח מחלת אלצהיימר גבוה יותר פי 2-3, ואילו הסיכון אל אנשים עם שני עותקים של הגן גבוה יותר פי 5-6.
  • רמת ויטמין B2 (הרמה המיטבית היא 60-100 ננו-מול/ל') – ידוע גם בשם פירידוקסין. רמות נמוכות או בטווח התחתון של הנורמה יכולות להיות בעייתיות, וגם רמות העולות על 110 ננו-מול/ל' יכולות להוות בעיה.     
  • ויטמין B12   (הרמה המיטבית היא> 500 פיקו-גרם/נ"ל) – ידוע גם בשם ציאנו-קו-בלמין. ממלא תפקיד חשוב בשמירה על בריאות העצבים. רמות נמוכות שלו יכולות לגרום לנימול ולעקצוצים ברגליים. ייתכנו גם בעיות זיכרון. רבים מעדיפים מתיל-ויטמין B12, אבל ניתן ליטול גם ויטמין B12 רגיל.
  • חומצה פולית (הרמה המיטבית היא 10-25 ננו-גרם/מ"ל) – ההעדפה היא לתת תוספת של מתיל-פולט.
  • הומוציסטאין ( < 7 מיקרו-מול/ל' היא רמה מיטבית) – הומוציסטאין היא חומצת אמינו. רמה מוגברת שלו מגדילה את הסיכון להתקף לב, לשבץ ולשיטיון. מחסור בוויטמין B12 ומוטציות בגן MTHFR גורמים לרמות מוגברות של הומוציסטאין. היעד הוא רמת הומוציסטאין של פחות משבע מיקרו-מול/ל' בדם, אם כי ברוב המעבדות רמה של 11 או פחות נחשבת כתקינה.   יש לטפל ברמות הומוציאטסין מוגברות באמצעות ויטמין B12,   מתיל-פולט ו/או   טרי-מתיל-גליצין (TMG).
  • חלבון מגיב C, או CRP   (< 1 מ"ג/ל') – סמן דלקת. חלבון זה מיוצר בכבד כתוצאה מתהליך דלקתי. תזונה עשירה בפירות וירקות יכולה לעזור בהפחתת רמת הדלקת. תוספי שמן דגים עם אומגה-3 יכולים לעזור להוריד את רמת CRP. לעתים קרובות דלקת נובעת מזיהומים כרוניים, מחלות חניכיים, תזונה עתירת סוכר, תסמונת המעי הדולף וחשיפה לרעלנים.    
  • אינסולין בצום (רמה מיטבית < 7  mIU/ל') – רמת אינסולין מוגברת היא עדות לכך שהגוף מתאמץ יותר מהרצוי כדי לשמור על רמת סוכר  (גלוקוז) מאוזנות בדם. רמות אינסולין עולות לפני התפתחות סוכרת או טרום-סוכרת. הגוף מפרק אינסולין באמצעות תרכובת בשם אנזים מפרק אינסולין (IDE). מדענים הדגימו כי האנזים הזה מפרק גם את חלבון עמילואיד-בטא, החלבון החריג שמצוי במוחם של חולי אלצהיימר. על כן, רמות אינסולין מוגברות עלולות לגרום לרמות גבוהות יותר של חלבון עמילואיד-בטא במוח.
  • המוגלובין מסוכר  (< 5.5 %) – רופאים מזמינים בדיקת המוגלובין מסוכר כדי למדוד את רמת הסוכר הממוצעת בדם לאורך תקופה של שלושה עד ארבעה חודשים. הוא מעריך את אחוז ההמוגלובין, או תאי הדם האדומים, שאליו מסופח סוכר.   רמת המוגלובין מסוכר של מתחת ל-5.5% שוללת סוכרת או טרום-סוכרת. אם יש לכם רמת המוגלובין מסוכר העולה על 5.5%, אז יש צורך  בשינוי התזונה, פעילות גופנית וירידה במשקל.
  • רמת גלוקוז בצום ( <90 מ"ג/ד"ל או <5.0  מילימול/ל') – ברוב המעבדות רמת גלוקוז (סוכר) תקינה בדם היא עד 99 מ"ג/ד"ל (5.5 מילימול/ל'). רמת גלוקוז בצום בין 100 ל-125 מ"ג/ד"ל (5.5 -7.0  מילימול/ל') נחשבת כטרום-סוכרת, ואילו רמת סוכר בצום של 126 מ"ג/ד"ל ומעלה (>7.0 מילימול/ל') מתאימה לאבחנה של סוכרת. אם יש לכם רמת סוכר מוגברת בדם, יש צורך בשינוי התזונה, פעילות גופנית וירידה במשקל.
  • מאזן הורמונלי  –  חשוב להגיע למאזן הורמונלי מיטבי. בין הורמוני בלוטת התריס TSH (<2.0 microIU/מ"ל היא רמה מיטבית), T3 חופשי ו-T4 חופשי. בין הורמוני המין אסטרדיול, פרוגסטרון, טסטוסטרון, DHEA וקורטיזול.
  • ויטמין D  (50-100 נ"ג/מ"ל  או 125 עד  250 ננו-מול/ל' היא רמה מיטבית). בקשו מהרופא המטפל שלכם לבדוק את רמת ויטמין D-25-OH בדם. ברוב המעבדות רמה תקינה היא בין 30 ל-100 נ"ג/מ"ל (או 75-250 ננו-מול/ל').  למידע נוסף אודות היתרונות הבריאותיים האחרים של ויטמין D.
  • מומלץ להגיע ליחס נחושת:  אבץ מיטבי – יחס נחושת לאבץ הוא חשוב, וניתן למדוד את הרמות של שני המינרלים הללו באמצעות בדיקת דם פשוטה. רמות נמוכות של אבץ ורמה גבוהה מדי של נחושת מגבירות את הסיכון לשיטיון, כך עולה ממחקר שפורסם בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease.   לפי ד"ר דייל ברדסן, היחס המיטבי בין נחושת לאבץ הוא 0.8:1.2. הטווח המיטבי של רמות אבץ בדם הוא בין 90 ל-110 מק"ג/ד"ל.
  • רעילות של מתכות כבדות – אנשים עם שיטיון צריכים לעבור בדיקת דם למדידת רמת הבסיס של עופרת, כספית וקדמיום בדם.   אנשים מסוימים יכולים להיות בסיכון גבוה יותר, בהתאם לעיסוק או לסביבה שבה הם גדלו. אם יש לכם רמות מוגברות של מתכות כבדות בדם, התייעצו עם הרופא המטפל שלכם לגבי אפשרויות לפינוי רעלים.

אסטרטגיות אחרות לשיפור בריאות המוח

  • בריאות המעי  לפני כ-2,300 שנה היפוקרטס (460-370 לפנה"ס)    הצהיר "כל המחלות מתחילות במעי". ממצאים מדעיים  תומכים בהצהרה הזו, ויש חשיבות חיונית להתמקדות בבריאות מערכת העיכול אם רוצים לשפר את רמת הבריאות הכללית, במיוחד את בריאות המוח.   מומלץ לצרוך חיידקים פרו-ביוטיים ומזונות מותססים מדי יום.
  • צריכה מיטבית של נוגדי חמצון – התפריט היומיומי צריך להיות ססגוני ולהכיל מגוון רחב של פירות וירקות. היעד הוא שמונה מנות של פירות וירקות ביום. לפירות ולירקות יש צבעים שונים המעידים עם מגוון נוגדי החמצון שהם מכילים.  השתמשו בתוספי סלניוםN-אצטיל-ציסטאין (NAC)רסברטרול וגם ויטמין C.
  • הפחתת אגירת עמילואיד-בטא(A&בטא;  או  Abeta) – החלבון הזה נמצא במוחם של חולי אלצהיימר, ויש חשיבות חיונית למניעת הצטברותו. מחקרים מדעיים הראו כי כורכום עשוי לעזור במניעת הצטברות של A-בטא במוח. ויתניה גם יכולה לעזור להפחית את הצטברות A-בטא במוח.
  • הבטיחו חמצון מספיק בלילה – דום נשימה בשינה הופך לתופעה יותר ויותר נפוצה. הסיבה המובילה לכך היא עודף משקל. מי שסובל מעייפות במהלך היוםכאבי ראש תכופים ונחירות צריך לבקש מהרופא המטפל הערכה במעבדת שינה לאבחון דום נשימה בשינה. אצל אנשים עם דום נשימה בשינה לא מגיע מספיק חמצן למוח במהלך השינה.
  • תפקוד מיטבי של המיטוכונדריה  מיטוכונדריה הם האברונים שאחראים לייצור אנרגיה בגוף. פגיעה בהם גורמת לכך שהם אינם יכולים לייצר אנרגיה.     תאי העצב במוח שלנו זקוקים לתפקוד תקין של המיטוכונדריה כדי לעבוד בצורה יעילה. השתמשו בתוספים של קו-אנזים Q10 וגם L-קרניטין כדי לתמוך במיטוכונדריה. 
  • טריגליצרידים בעלי שרשרת באורך בינוני – השתמשו בשמן קוקוס בבישול ושקלו שימוש בתוסף פומי של שמן קוקוס.

התוספים המומלצים לזיכרון

ויטמינים

  • ויטמין B1 (תיאמין) – 50 מ"ג פעם ביום
  • ויטמין B6 – 20 מ"ג פעם ביום
  • ויטמין B12 , או מתיל-קו-בלמין (B12) 1 מ"ג (1,000 מק"ג) ביום
  • חומצה פולית, או מתיל-פולט, לפחות 800 מק"ג ביום
  • חומצה פנטותנית – 100-200 מ"ג פעם ביום
  • ויטמין C – 1,000 מ"ג פעם ביום
  • ויטמין D – 2,500 עד 5,000 יח' בינל' פעם ביום
  • ויטמין E – 400 עד 800 יח' בינל' פעם ביום
  • ויטמין K2 – 100 מק"ג פעם ביום

מינרלים

  • אבץ פיקולינט – 50 מק"ג לפחות פעם ביום
  • תצבית מגנזיום – 125-500 מ"ג ביום

צמחים ותוספים אחרים

סיכום

הפרעה קוגניטיבית ומחלת אלצהיימר הן מחלות ששכיחותן צפויה לעלות בעשורים הקרובים. כולם צריכים לנקוט אסטרטגיות שיעזרו לעכב את הידרדרות המוח. עבור אנשים שאובחנו עם הפרעת זיכרון חשוב להבין כי פרוטוקולי הטיפול הקונבנציונליים לוקים מאוד בחסר.   

כפי שתואר למעלה,  ד"ר דייל ברדסן מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס גיבש גישה מקיפה מאוד שיכולה לעזור בשיפור התסמינים של אובדן זיכרון, ובמקרים מסוימים אף להסיג אותם לאחור. אני ממליץ לאנשים שיבחרו ליישם את הפרוטוקול שלו להקפיד על כמה שיותר מההמלצות שלו.   

עליכם להבין כי ייתכן שיידרשו מספר חודשים לפני שניתן יהיה להבחין בשיפור, ואילו אנשים אחרים עשויים להבחין בשיפורים קטנים כבר לאחר שבועות ספורים. 

סימוכין:

  1. Bredesen DE. Reversal of cognitive decline: A novel therapeutic program. Aging (Albany NY). 2014;6(9):707-717.
  2. Bredesen, Dale, E. The End Of Alzheimer’s Copyright 2017 Penguin Random House Publishing. Site accessed http://dryoungberg.com/ . 
  3. National Institute of Aging. Accessed Aug. 27, 2016 https://www.nia.nih.gov/alzheimers/publication/alzheimers-disease- fact-sheet
  4. Bredesen DE, Amos EC, Canick J, et al. Reversal of cognitive decline in Alzheimer’s disease. Aging (Albany NY). 2016;8(6):1250-1258. doi:10.18632/aging.100981.
  5. Exp Neurol. 2012 Jan;233(1):373-9. doi: 10.1016/j.expneurol.2011.11.001. Epub 2011 Nov 10.
  6. J Alzheimers Dis. 2015;47(3):565-81. doi: 10.3233/JAD-143108.