הכבד הוא איבר חיוני לחילוף החומרים ולפינוי הרעלנים שנכנסים לגוף שלנו—עם מזון, תרופות, אלכוהול ורעלים שונים. הוא עובד תחת עומס כבד. תאי הכבד נדרשים לייצר מגוון רחב של אנזימים לפירוק אבות המזון (למשל, השומנים והחלבונים במזון) וחומרים שעלולים להיות רעילים, כאשר במקביל הוא גם מייצר אנרגיה ובונה מאות תרכובות חיוניות, כמו חלבונים, פחמימות או שומנים עבור תאי הגוף. הכבד אוגר סוכר וויטמינים ומשחרר אותם לפי הצורך. פגיעה בכבד עלולה להביא להשלכות בריאותיות חמורות. למרבה המזל תאי הכבד, הפטוציטים, מכילים מנגנוני תיקון מובנים שכל הזמן נלחמים ברדיקלים החופשיים ובונים מחדש את מרכיבי התאים שנפגעו. עם זאת, כשחשיפה מופרזת לרעלנים מכניעה את מנגנוני השימור העצמי האלה, הכבד עלול להיפגע.

הפטיטיס (דלקת כבד) ושחמת (הצטלקויות בכבד) יכולות להתפתח כתוצאה מזיהום (למשל, הפטיטיס נגיפית), קרינה, אלכוהול ורעלנים אחרים (למשל, חומרי הדברה, מתכות כבדות, רעלים שונים), אבני מרה (עימדון מרה), תזונה לקויה, תרופות מרשם או סרטן.

כ-30% מאוכלוסיית ארה"ב סובלים ממחלת הכבד השומני שאינה נובעת מצריכת אלכוהול (NAFLD). מחלה זו מקושרת להשמנת יתר, סוכרת סוג 2, יתר שומנים בדם ותנגודת לאינסולין. לפעמים חולי NAFLD מפתחים דלקת (כבד שומני), שעלולה להתקדם ולגרום לשחמת.

הפטיטיס מלווה בעלייה ברמות של אנזימי כבד, אותה ניתן לאבחן על-ידי בדיקת דם שגרתית. בדרך כלל רמות אנזימי הכבד חוזרות לערכים תקינים כשמפסיקים את החשיפה לחומר שגרם לנזק. אולם, אם זה לא קורה, ייתכן שתידרש נטילת תוספים, כי הטיפולים הרפואיים הקונבנציונליים הם די מוגבלים. לפעמים המטופל חייב להמשיך ליטול את התרופה שגרמה לנזק, על אף שהיא גורמת לעלייה ברמות של אנזימי הכבד. ניתן להשתמש בתוספים כדי לשקם את תפקוד הכבד, למשל, באמצעות אספקה מוגברת של מרכיבים בעלי השפעה נוגדת חמצון שמגינים על הכבד, מה שמאפשר להמשיך ליטול את התרופה הנחוצה.

כאשר הכבד מתקשה לשקם את עצמו, נוצרת רקמת צלקת ותפקוד הכבד נפגע (תהליך המכונה שחמת). אם לא מטפלים בשחמת, היא עלולה להפוך למסכנת חיים. הסיבות הנפוצות ביותר לשחמת כבד הן נגיף הפטיטיס C, מחלת כבד אלכוהולית, מחלת הכבד השומני שאינה נובעת מצריכת אלכוהול, והפטיטיס B.

התוספים הבאים יכולים לעזור לכבד לתפקד טוב יותר, להילחם בפגיעה ולהשתקם מהנזקים: S-אדנוזיל מתיונין (SAM-e), בטאין, פוליאנול-פוספטידיל כולין, סכיזנדרה, צלע שור, רודיולה, גדילן מצוי, כורכומין, ותכשירים צמחיים סיניים.

הערכת המחקרים הקיימים בנושא תוספי תזונה לטיפול במחלות כבד

לפני אישור של מחקרים קליניים בבני אדם, נדרשים מחקרים בבעלי חיים וברקמות. עם זאת, צריך להיזהר עם הסקת מסקנות לגבי בני אדם על-פי תוצאות חיוביות במכרסמים, במיוחד במחקרים הקשורים לכבד, שכן קיימים הבדלים ביולוגיים בין הכבד של מכרסמים לכבד האנושי. 

1. S-אדנוזיל מתיונין (SAM-e)

SAM-e הוא מטבוליט טבעי לחלוטין המצוי בכל תאי הגוף, כשהוא מעורב ביותר מ-100 תהליכים ביוכימיים. מאחר שהמולקולה של SAM-e היא בעלת תגובתיות גבוהה, חשיפה לאוויר גורמת לה להתחמצן במהירות. מומלץ לקנות אך ורק תוספי SAM-e באיכות הגבוהה ביותר, כדי להבטיח פעילות מלאה.

מחקרים רבים הדגימו כי SAM-e משפר את תפקוד הכבד ומחזיר רמות חריגות של אנזימי כבד לערכים תקינים במטופלים עם שחמת או הפטיטיס על רקע צריכת אלכוהול, תרופות, רעלנים, זיהומים או אבני מרה (וגם אצל נשים בהריון). SAM-e חיוני לייצור גלוטתיון, מרכיב בעל השפעה נוגדת חמצון חזקה אשר נלחם ברדיקלים החופשיים. SAM-e גם יכול למנוע פגיעה בתפקוד הכבד או לשקם את תפקוד הכבד שנפגע בגלל תרופות (למשל, תרופות נגד פרכוסים, נגד דיכאון וחרדות). במחקר של שחמת כבד אלכוהולית ברמת חומרה A ו-B לפי דירוג צ'יילד פיו שנערך במשך שנתייים, תוספת של SAM-e במינון 1,200 מ"ג ביום שיפרה את ההישרדות ואפשרה לדחות את הצורך בהשתלת כבד. 

הגברת ההשפעה של SAM-e להגנת הכבד

כאשר הפגיעה בכבד היא גדולה יותר, עם רמות של אנזימי כבד הגבוהות יותר מפי שלושה מהערכים התקינים, ניתן להשתמש בתוספים מסוימים לחיזוק היתרונות של SAM-e. 

בטאין (טרימתיל-גליצין) הוא נגזרת של חומצת האמינו, גליצין. בטאין מגיע ממזון ומסונתז על-ידי הכבד. מחקרים במכרסמים הראו כי בטאין יכול לבלום את הפגיעה בכבד ואף לשקם את הכבד. בטאין יכול להגביר את ההשפעה של SAM-e, בכך שהוא מחזק את ההגנה באמצעות גלוטתיון ומשפר את יכולתו של הכבד לפרק שומנים. מאחר שקיימים הבדלים בין המכרסמים לבני אדם מבחינת חילוף החומרים בכבד, נדרשים מחקרים ארוכי טווח של טיפול בבטאין כדי לאשש את תרומתו הפוטנציאלית לטיפול במחלת הכבד השומני שאינה נובעת מצריכת אלכוהול (NAFLD) ובמחלת כבד אלכוהולית.

פוליאנול-פוספטידיל כולין מחזק את מאגרי SAM-e בכבד, מה שעוזר להבטיח אספקה קבועה של SAM-e לתמיכה בשיקום הכבד. 

ויטמינים מקבוצה B הם גורמים משלימים חיוניים במטבוליזם של SAM-e. כאשר הגוף מנצל את SAM-e בקצב גבוה יותר, נדרשת גם תוספת של ויטמינים מקבוצה B כדי לשמור על רמות SAM-e.

2. חומצה אלפא-ליפואית (ALA)

מחקרים שנערכו במכרסמים הדגימו כי חומצה אלפא-ליפואית (ALA) מגבירה את רמות נוגדי החמצון ומשפרת את מאזן השומנים. אמנם תוספת של ALA שיפרה את רמת התנגודת לאינסולין ואת הרמות של מווסתי תגובה חיסונית במחקרים בבני אדם, אבל עד כה לא הודגם שהיא משפרת את הרמות של אנזימי כבד בסרום ואת אחסון השומן המופרז בכבד (כבד שומני) במטופלים עם מחלת הכבד השומני שאינה נובעת מצריכת אלכוהול (NAFLD). 

3. Bupleurum Kaoi

Bupleurum kaoi (צלע שור) הוא צמח שמגן על הכבד בזכות הסגולות הבאות: השפעה אנטי-דלקתית, מניעת לייפת (פיברוזיס), הגברת ייצור גלוטתיון ושיקום תאי הכבד. ייתכן שתכשירים צמחיים סיניים שמכילים את צלע השור יכולים לתרום לבריאות הכבד. בתוספים המיוצרים בטאיוואן קיים סיכוי נמוך יותר להימצאות מזהמים. 

4. גדילן מצוי (Silybum marianum)

גדילן מצוי הוא צמח המשמש ברפואה זה זמן רב. התוצאות של מחקרים במכרסמים נראות מבטיחות ומצביעות, בין היתר, על פעילות אנטי-דלקתית, השפעה מווסתת על מערכת החיסון, פעילות מונעת לייפת (פיברוזיס), השפעה נוגדת חמצון ופעילות לשיקום הכבד. מחקרים בבעלי חיים הדגימו כי סילימרין, המרכיב הפעיל שמכיל גדילן מצוי, מצמצם את הפגיעה בכבד כתוצאה מחשיפה לאלכוהול, אצטמינופן, עודפי ברזל, קרינה ורעלנים נוספים. ניתן לנסות טיפול בגדילן מצוי במקרים של עלייה קלה מאוד ברמות של אנזימי כבד, או בשילוב עם תוספים אחרים להגנה על הכבד. נדרשים מחקרים קליניים נוספים כדי לאשש את היתרונות של צמח זה לטיפול במחלות כבד. 

5. סכיזנדרה (Schizandra chinensis)

מחקרים טרום-קליניים (בתאים ובבעלי חיים) מצביעים על כך שתמצית של סכיזנדרה מגינה על הכבד מפני נזקים הנגרמים על-ידי חומרים כימיים סינתטיים (נזקים קסנוביוטיים). ההשפעה המגינה של תמצית צמח זה קשורה לפעילות של אנזימי כבד, לפעילות אנטי-דלקתית ונוגדת חמצון ולהאצה של שיקום הכבד. מחקרים קליניים הראו כי תרופות המופקות מסכיזנדרה מעכבות עלייה ברמות של אנזימי כבד בסרום עקב נטילת תרופות. בסין מקובל לרשום תרופות המבוססות על פרי הסכיזנדרה  (Schisandra chinensis אוr Schisandra sphenanthera), או תקבילים סינתטיים של סכיזנדרין C, לטיפול בפגיעה בכבד כתוצאה מנטילת תרופות. במחקר שנערך במכרסמים תמצית סכיזנדרה מנעה את הצטברות השומנים המופרזת הנגרמת על-ידי פגיעה בתאי הכבד (הפטוציטים) עקב צריכת אלכוהול, ואף שיקמה את הנזקים לכבד. 

6. רודיולה 

קיימים יותר מ-20 תת-זנים של הצמח רודיולה שגדלים באזורים עם אקלים קר מאוד, במיוחד באזורים הרריים בגובה רב. חלקם נחקרו באופן אינטנסיבי כאדפטוגנים, צמחים המכילים מרכיבים ביולוגיים פעילים רבים עם מגוון רחב של השפעות טיפוליות. רק מספר מצומצם של הזנים שהדגימו סגולות של הגנה על הכבד נבדקו בבני אדם. מקורם של חלק גדול מהתוספים של רודיולה שנמכרים כיום בשוק הוא בגידול יזום בקנה מידה מסחרי.

Rhodiola rosea (שורש הזהב, השורש הארקטי)

עדויות ממחקרים בבעלי חיים ובבני אדם שהצטברו במשך יותר מארבעים שנה תומכות ביתרונות הבריאותיים של Rhodiola rosea. מחקרים רבים שנערכו בבעלי חיים וברקמת כבד הדגימו כי תמצית של שורש Rhodiola rosea היא בעלת השפעה נוגדת חמצון, אנטי-דלקתית, נוגדת עקה ונוגדת רעלים חזקה, כולל הגנה מפני ההשפעות הרעילות של תרופות. 

Rhodiola imbricata ו-Rhodiola sachalinensis

מחקרים במכרסמים מצביעים על כך שהצמח Rhodiola imbricate, זן של רודיולה שגדל בהרי ההימלאיה, מגן על הכבד. Rhodiola sachalinensis הדגימה יכולת להגן מפני פגיעת טאקרין בתאים במחקר שנערך בתאי כבד. נדרשים מחקרים נוספים בבעלי חיים ובבני אדם כדי לקבוע האם תת הזנים האלה יכולים להיות יעילים לטיפול בבני אדם.

7. כורכומין מכורכום (Curcuma longa)

כורכומין, תרופה עתיקת יומין, היא תמצית המופקת מכורכום. מחקרים הדגימו שיש לכורכום השפעה אנטי-דלקתית, מונעת לייפת (פיברוזיס) ומונעת התפתחות גידולים. המחקרים שנערכו הם מוגבלים, כיוון שתוספי כורכומין לנטילה פומית הם בעלי זמינות ביולוגית מוגבלת. משמעות הדבר היא שספיגתם בגוף נמוכה. 

בימים אלה נערכים מחקרים שבהם משתמשים בתכשירים חדשים, עם זמינות ביולוגית ויעילות גבוהות יותר. לדוגמה, מחקר אקראי, כפול סמיות ומבוקר אינבו שבו מטופלים עם מחלת הכבד השומני שאינה נובעת מצריכת אלכוהול (NAFLD) קיבלו תוסף כורכומין המכיל תפזיר אמורפי (500 מ"ג/יום, מינון שווה ערך ל-70 מ"ג של כורכומין) או אינבו תואם במשך 8 שבועות. כורכומין הביא לירידה של 78.9% בתכולת השומן בכבד, לעומת 27.5% בלבד בקבוצת האינבו. כמו כן, במטופלים שקיבלו כורכומין נרשם גם שיפור משמעותי במדד מסת הגוף וברמת הכולסטרול הכללי בדם, ברמות כולסטרול מסוג LDL (ליפופרוטאינים בעלי צפיפות נמוכה), טריגליצרידים ואנזימי כבד (אספרטט אמינוטרנספראז ואלנין אמינוטרנספראז), לעומת קבוצת האינבו. כורכומין היה בטוח לשימוש והדגים סבילות טובה. מחקר אחר בחולי NAFLD אישר כי כורכומין תורם לירידה ברמות השומנים בדם ואנזימי הכבד.

סימוכין:

  1. Abenavoli L, Capasso R, Milic N, Capasso F. Milk thistle in liver diseases: past, present, future. Phytother Res. 2010 Oct;24(10):1423-32. doi: 10.1002/ptr.3207.
  2. Bottiglieri T, Gerbarg PL, Brown RP. S-Adenosylmethionine, Adometionine, SAMe. In Complementary and Integrative Treatments in Psychiatric Practice, edited by Gerbarg PL, Brown RP and Muskin PR. Washington D.C., American Psychiatric Association Publishing, 2017, pp 41-52.
  3. Brown RP, Gerbarg PL, Bottiglieri T. S-adenosylmethionine (SAMe) in the Clinical Practice of Psychiatry, Neurology, and Internal Medicine. Clinical Practice of Alternative Medicine, 1(4):230-241, 2000.
  4. Brown RP, Gerbarg PL, Graham, B: The Rhodiola Revolution, Rodale Press, NY, 2004.
  5. Brown RP, Gerbarg PL, Muskin PR. How to Use Herbs, Nutrients, and Yoga in Mental Health Care. W.W. Norton & Company, New York. 2009.
  6. Day CR, Kempson SA. Betaine chemistry, roles, and potential use in liver disease. J Clin Pharm Ther. Biochim Biophys Acta. 2016 Jun;1860(6):1098-106. doi: 10.1016/j.bbagen.2016.02.001. 
  7. Frezza, M., Centini, G., Cammareri, G., Le Grazie, C., & Di Padova, C. (1990). S-adenosylmethionine for the treatment of intrahepatic cholestasis of pregnancy. Results of a controlled clinical trial. Hepatogastroenterology, 37(Suppl 2), 122–125.
  8. Gerbarg P, Illeg P, and Brown RP. Rhodiola Rosea in Psychiatric and Medical Practice. In Rhodiola rosea, Ed. Alain Cuerrier and Kwesi Ampong-Nyarko. Series Traditional Herbal Medicines for Modern Times. Series Ed. Roland Hardman. Taylor & Francis Group, New York. 2015, vol 14:225-252. ISBN: 978-1-4398-8841-4.
  9.  Gerbarg PL and Brown RP. Chapter 28: Therapeutic Nutrients and Herbs. In: Psychiatric Care of the Medical Patient 4th Edition. David D'Addona, Barry Fogel, and Donna Greenberg (Eds.) Oxford University Press, Inc., New York. 2016, pp 545-610. ISBN-13: 978-0199731855, ISBN-10: 0199731853.
  10. Hosseinpour-Arjmand S, Amirkhizi F, Ebrahimi-Mameghani M. The effect of alpha-lipoic acid on inflammatory markers and body composition in obese patients with non-alcoholic fatty liver disease: A randomized, double-blind, placebo-controlled trial. 2019 Apr;44(2):258-267. doi: 10.1111/jcpt.12784.
  11. Lieber, C. S. (1999). Role of S-adenosyl-L-methionine in the treatment of liver diseases. Journal of Hepatology, 30(6), 1155–1159.
  12. Mato, J. M., Camara, J., Fernandez de Paz, J., Caballeria, L., Coll, S., Caballero, A., et al. (1999). S-adenosylmethionine in alcoholic liver cirrhosis: a randomized, placebo-controlled, double-blind, multicenter clinical trial. Journal of Hepatology, 30(6), 1081–1089.
  13. Panahi Y, Kianpour P, Mohtashami R, Jafari R, Simental-Mendía LE, Sahebkar A. Curcumin Lowers Serum Lipids and Uric Acid in Subjects With Nonalcoholic Fatty Liver Disease: A Randomized Controlled Trial. J Cardiovasc Pharmacol. 2016 Sep;68(3):223-9. doi: 10.1097/FJC.0000000000000406.
  14. Rahmanabadi A, Mahboob S , Amirkhizi F , Hosseinpour-Arjmand S , Ebrahimi-Mameghani M. Oral α-lipoic acid supplementation in patients with non-alcoholic fatty liver disease: effects on adipokines and liver histology features. Food Funct. 2019 Aug 1;10(8):4941-4952. doi: 10.1039/c9fo00449a.
  15. Rahmani S, Asgary S, Askari G, Keshvari M, Hatamipour M, Feizi A, Sahebkar A. Treatment of Non-alcoholic Fatty Liver Disease with Curcumin: A Randomized Placebo-controlled Trial. Phytother Res. 2016 Sep;30(9):1540-8. doi: 10.1002/ptr.5659. 
  16. Ravichandran Senthilkumar, Rahul Chandran, Thangaraj Parimelazhagan. Hepatoprotective effect of Rhodiola imbricate rhizome against paracetamol-induced liver toxicity in rats. Saudi Journal of Biological Sciences. 2014. 21(5) 409-416.
  17. Sharma A, Gerbarg PL, Bottiglieri T, Massoumi L, Carpenter LL, Lavretsky H, Muskin PR, Brown RP, Mischoulon D. S-Adenosylmethionine (SAMe) for Neuropsychiatric Disorders:  A Clinician-Oriented Review of Research. J Clin Psych. 78(6):e656–e667, 2017.
  18. Torta, R., Zanalda, F., Rocca, P., & Ravizza, L. (1988). Inhibitory activity of S-adenosyl-L-methionine on serum gamma-glutamyl-transpeptidase increase induced by psychodrugs and anticonvulsants. Current Theraputic Research, 44, 144–159.
  19. Yen MH, Weng TC, Liu SY, Chai CY, Lin CC. The hepatoprotective effect of Bupleurum kaoi, an endemic plant to Taiwan, against dimethylnitrosamine-induced hepatic fibrosis in rats. Biol Pharm Bull. 2005 Mar;28(3):442-8
  20. Zhu P, Li J, Fu X, Yu Z. Schisandra fruits for the management of drug-induced liver injury in China: A review. Phytomedicine. 2019 Jun;59:152760. doi: 10.1016/j.phymed.2018.11.020