זה מאות שנים אנשים נעזרים בצמחי מרפא כדי לשפר את מצב בריאותם. בימינו לא פשוט למצוא צמחים טבעיים עם הרכב תזונתי עקבי. לכן, רבים בוחרים ליטול תוספים צמחיים, כדי לשפר את הבריאות הכללית ולטפל בבעיות בריאות ממוקדות. בהמשך נדון על התוספים הצמחיים המובילים לשנת 2019 ועל הביסוס המדעי ליתרונות שלהם.

גדילן מצוי (סילימרין)

גדילן מצוי (silybum marianum) הוא תוסף פופולרי לשיפור בריאות הכבד. צמח זה, בו משתמשים למטרות רפואיות זה יותר מ-2,000 שנה, היה בשימוש כבר במצרים העתיקה. הוא מכיל סילימרין וסיליבין, החומרים הפעילים העיקריים של פירות וזרעי גדילן מצוי. 

לאחרונה צמח זה זוכה לפופולריות בקרב אנשים הסובלים ממחלות כמו דלקת כבד, כבד שומני, סרטן ושחמת. גם אנשים ששותים אלכוהול באופן קבוע משתמשים בו להגנה על הכבד. 

יש לגדילן מצוי גם יתרונות נוספים:

  • סגולות נוגדות דלקת (מפחית את רמות סמני הדלקת IL-1, IL-6 ו-TNF)
  • משפר את הרגישות לאינסולין (טוב לחולי סוכרת)
  • מפחית את רמות הכולסטרול

מחקר משנת 2003 שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Gastroenterology, הדגים כי גדילן מצוי עשוי להאט את ההתקדמות של פגיעה בכבד שנגרמת על-ידי צריכת אלכוהול מופרזת. יתר על כן, מחקר משנת 2009 שפורסם בכתב העת Journal of Hepatology העלה כי גדילן מצוי יכול לעכב התפתחות של לייפת אצל חולי מחלות כבד, ומשמש כנוגד חמצון רב עוצמה.

מינון מומלץ: לפי ההנחיות המופיעות על תווית התוסף. זמין בצורת כמוסות, תמצית ואבקה.

אכינצאה

אכינצאה (Echinacea purpurea) היא צמח רב-שנתי שבו משתמשים זה יותר מ-1,500 שנים, כאשר הראשונים שהחלו להשתמש בו היו השבטים הילידים של צפון אמריקה. מקורו של הצמח הוא מזרחית להרי הרוקי בארצות הברית. 

צמח זה משמש לטיפול בזיהומים של דרכי הנשימה, השתן והעור, והוא ידוע כנוגד חמצון רב-עוצמה. 

מחקר משנת 2015 שפורסם ב-JAMA הראה כי אמנם אין לאכינצאה יתרון במניעת הצטננות, אבל שימוש באכינציאה עשוי לקצר את משך המחלה. מצד שני, מחקר שפורסם בשנת 2016 בכתב העת Holistic Nurse Practitioner הדגים כי אכינצאה יכולה להיות יעילה למניעת הצטננות הנגרמת על-ידי נגיפים. מחקרים אחרים העלו ממצאים דומים. 

מחקר שפורסם בשנת 2016 בכתב העת Pharmaceutical Biology הראה כי אכינצאה יכולה לעזור להפחית דלקות וגם להוריד את רמות הסוכר בדם, מה שעשוי לעזור לחולי סוכרת וטרום-סוכרת. 

המינון המומלץ: לעתים קרובות משתמשים באכינצאה להכנת חליטה, אבל אפשר ליטול אותה גם בכמוסות או בצורת תמצית. 400 מ"ג אכינצאה פעם או פעמיים ביום.

שורש מאקה

שורש מאקה הוא צמח אדפטוגני שאותו מגדלים בהרי האנדים בדרום אמריקה, בעיקר בפרו. שורש מאקה גדל בגובה של 4-5 קילומטרים (13,000 עד 16,000 רגל) מעל פני הים, ובני האינקה משתמשים בצמח זה למגוון מטרות רפואיות, אבל בעיקר בתור מעורר חשק מיני, לשיפור החשק המיני והפוריות. 

מחקר שפורסם בשנת 2009 בכתב העת Andrologia הדגים כי צריכת שורש מאקה תרמה לשיפור בבריאות הכללית ובחיי המין, ואילו מחקר משנת 2016 העלה כי שורש מאקה עשוי לשפר את ניעות הזרעונים בזרע. עם זאת, נראה שהצמח לא משפיע על רמות הטסטוסטרון או האסטרוגן. 

אולי השפעת הצמח קשורה לכך שיש למרכיבים הפעילים של שורש מאקה גם סגולות של מניעת עייפות, כך עולה ממחקר שפורסם בשנת 2017. שימוש קבוע בשורש מאקה עשוי לעזור לאנשים הסובלים מעייפות כרונית. מחקרים אחרים העלו כי שורש מאקה גם עשוי לשפר את התסמינים של חרדה ושל חידלון וסת.

מחקר אחר בבעלי חיים שבוצע בשנת 2017 הגיע למסקנה כי שורש מאקה עשוי לעזור להקל על כאבים של דלקת מפרקים ונוירופתיה פריפרית, תופעות הנפוצות בקרב חולי סוכרת או אנשים הסובלים מהפרעות בזרימת הדם. 

המינון המומלץ: 1,500 עד 3,000 מ"ג ביום, או לפי ההוראות המופיעות על התווית

גינקו בילובה

עץ זה והעלים שלו הם בין הצמחים הנחקרים ביותר — משנת 2008 התפרסמו יותר מ-2,000 מחקרים מדעיים על עלי גינקו. גינקו בילובה הוא נוגד חמצון רב-עוצמה, ומאמינים כי הוא משפר את תפקוד המוח וגם ממריץ את זרימת הדם. 

יש המאמינים כי גינקו הוא "מאובן חי", כי שרידי גינקו נמצאו בשכבות מאובנים מלפני כ-270 מיליון שנה. מקורו של צמח זה הוא בסין, והוא פופולרי בקרב אנשים הסובלים מבעיות זיכרון, כולל מחלת אלצהיימר. הוא עשוי לשפר את חדות המחשבה. 

מחקר משנת 2017 שפורסם בכתב העת Journal of Ethnopharmacology הדגים כי גינקו בילובה, במינון 200 מ"ג ביום, עושי לעזור לסובלים משיטיון. כמו כן, מחקר משנת 2018 הדגים כי גינקו בילובה עוזר להגן על ההיפוקמפוס (אזור המוח המעורב ביצירת זיכרון לטווח קצר ולטווח ארוך) מפני נזקי חמצון. 

לבסוף, מחקר משנת 2015 שנערך בקרב יותר מ-2,500 מטופלים הראה כי גינקו עשוי לעזור לאנשים הסובלים ממחלות לב — ובפרט מתעוקת חזה. 

המינון המומלץ: לפי ההוראות המופיעות על התווית

רודיולה

רודיולה (rhodiola rosea) הוא אדפטוגן, צמח שעוזר להגן על התאים והאיברים מפני נזקי חמצון. אדפטוגנים גדלים בתנאים סביבתיים קשים וחייבים להגן על עצמם מפני תנאי מזג אוויר קיצוניים, מה שהופך אותם לעמידים במיוחד. 

מחקרים מצביעים על כך שיש לרודיולה מאפיינים נוגדי דלקת ונוגדי חמצון והיא יכולה לעזור לבריאות הלב ומערכת העצבים ולבריאות הנפש. היתרונות של רודיולה נדונו ביתר פירוט במאמר שפורסם בעבר. 

מחקר משנת 2016 הדגים כי ייתכן שרודיולה יכולה לתרום לשיפור מצב הרוח וגם לעזור לטפל בעקה. 

כמו כן, יש לצמח השפעה של מניעת עייפות, והוא עוזר לשפר את הסיבולת והזיכרון ולאזן את לחץ הדם. הוא גם עשוי לעזור לסובלים מדיכאון וחרדה.

המינון המומלץ: כמוסות רודיולה – 200 עד 500 מ"ג פעם או פעמיים ביום, בהתאם להוראות המופיעות על התווית. תמצית רודיולה נוזלית – לפי ההוראות המופיעות על התווית.

ברברין

ברברין היא תמצית של השיח ברברית (berberis vulgaris), השייך למשפחה שמכילה גם צמחים ירוקי עד וגם צמחים נשירים. פרי הברברית, אשר מצויה בכל רחבי אירופה, בצפון אפריקה ובמזרח התיכון, הוא מקור טוב של ויטמין C. 

ברברין הוא החומר הפעיל של פרי הברברית, וניתן לקבל אותו מפרי השיח או מתוספים. מחקרים מדעיים הדגימו כי יש לו מגוון יתרונות בריאותיים. משתמשים בו גם ברפואה הסינית המסורתית וגם באיורוודה, רפואה הודית מסורתית.

יש דיווחים על כך שברברין יכול לעזור להוריד את רמות הסוכר בדם ולהילחם בנגיפים ובחיידקים. הוא אפילו עשוי לעזור למנוע סרטן. מרפאים עתיקים השתמשו בו גם בזכות יכולתו לטפל בשלשול זיהומי. יתר על כן, יש לברברין השפעה נוגדת חמצון, מה שעשוי לעזור להפחית דלקות וגם למנוע מחלות לב וכלי דם ולטפל בהן.

מאות מיליוני אנשים בכל רחבי העולם סובלים מסוכרת. מחקר משנת 2012 הראה כי ברברין עשוי לעזור לשפר את הרגישות לאינסולין, מה שעוזר, בסופו של דבר, להוריד את רמות הסוכר בדם. נראה שהוא פועל בצורה דומה למטפורמין, תרופה פופולרית לטיפול בסוכרת. 

יש לברברין יתרונות פוטנציאליים רבים נוספים. מחקר משנת 2015 שפורסם בכתב העת Journal of Ethnopharmacology הראה כי ברברין יכול לעזור להוריד את רמות הסוכר בדם ואת רמת הכולסטרול הכוללת. המחקר גם הדגים עלייה ברמת HDL (הכולסטרול "הטוב"), מה שתורם להגנה מפני מחלות לב. מדענים גם הראו כי ברברין משפיע לטובה על המיקרוביום של המעי, בכך שהוא מקדם צמיחה של חיידקי מעיים בריאים.

המינון המומלץ: 500 מ"ג עד 3 פעמים ביום, או לפי ההנחיות המופיעות על התווית.

לפאצ'ה

מקורו של עץ הלפאצ'ה (Tabebuia avellanedae) הוא באזור האמזונס בדרום אמריקה. הצמח מכונה גם pau d’arco , "העץ המתקשת" בפורטוגזית. העץ יכול להגיע לגובה של עד 125 רגל (כ-38 מטר), יש לו פרחים בצבע ורוד-סגלגל, והשבטים הילידים בדרום אמריקה משתמשים בו למטרות רפואיות. ליבת העץ משמשת לבניית קשתות. המרכיבים הפעילים של הלפאצ'ה הן נאפתוקינונים, והם ככל הנראה אחראים להשפעתו על בריאות הלב. 

מחקר משנת 2001 הדגים שיש לצמח השפעה אנטי-פטרייתית, במריחה חיצונית על העור, ואילו מחקר משנת 2009 הדגים שיש לצמח סגולות אנטי-פטרייתיות ואנטי-בקטריאליות. 

הלפאצ'ה גם יכולה לעזור להילחם בדלקות. מחקר שפורסם בשנת 2008 בכתב העת Journal of Ethnopharmacology הגיע למסקנה שהצמח עשוי לעזור לטפל בדלקות הנגרמות על-ידי דלקת מפרקים וטרשת עורקים. כמו כן, מחקר שנערך מאוחר יותר ופורסם בשנת 2012 בכתב העת Molecular Medicine Reports הראה שיש ללפאצ'ה השפעה נוגדת דלקת, והוא יכול להפחית דלקות בעד 50%. 

זהירות: לאנשים הנוטלים מדללי דם מומלץ לגלות זהירות ולהתייעץ עם הרופא המטפל לפני תחילת שימוש בתוספי לפאצ'ה. המינון המומלץ: לפי ההנחיות המופיעות על תווית התוסף. ניתן להשיג תוספים בצורת נוזל, כמוסות או טבליות. קיים גם בצורת תה. 

תה ירוק

תה ירוק (camellia sinensis) הוא המשקה הפופולרי ביותר בעולם אחרי מים. נוסף על כך, הוא כנראה אחד המשקאות הבריאים ביותר שאפשר לשתות. חיפוש ב-Pubmed, מאגר של מחקרים, מעלה כי בעשור האחרון התפרסמו יותר מ-10,000 מחקרים של תה ירוק. 

האזכורים הראשונים של תה ירוק הופיעו בסין לפני אלפי שנים. היום תה ירוק הוא סוג התה הנפוץ ביותר בסין, כאשר בכל שנה מגדלים יותר מ-1.5 מיליון טונות של תה ירוק.

תה ירוק עשיר בנוגדי חמצון המכונים פוליפנולים, בפרט ב-EGCG  (אפיגלוקטכין-3-גלאט). תה ירוק מכיל גם פלבונואידים, מטבוליטים צמחיים שלפי ההערכות תורמים לשיפור המצב הבריאותי, כולל קוורצטין. בין המרכיבים הפעילים האחרים של תה ירוק קפאין ו-L-תיאנין, הנחשב כחומר נואוטרופי (משפר את תפקוד המוח). 

מאמינים שיש לתה ירוק יתרונות בריאותיים רבים, החל מהגנה על הלב ואיזון רמות הסוכר בדם ועד שיפור בריאות המוח ואיזון רמות הכולסטרול. רבים משתמשים בו גם למטרות כמו הפחתת דלקות, מניעת סרטן, ירידה במשקל ושיפור הבריאות הכללית. 

מחקרים הדגימו שיש לתה ירוק מגוון רחב של יתרונות בריאותיים. מחקר שפורסם בשנת 2017 בכתב העת Phytomedicine וכלל סקירה של 21 מחקרים מדעיים אחרים, הגיע למסקנה כי תה ירוק עוזר להקל על חרדה ומשפר את הזיכרון הפעיל. מחקר קודם שנערך בשנת 2016 הראה שתה ירוק עשוי לעזור לשפר את איכות החיים אצל אנשים הסובלים ממחלות דלקתיות. זאת בזכות ECGC, חומר שיכול לדכא את הגנים/החלבונים שאחראים לייצור כימיקלים המעודדים דלקת, שידועים בשם ציטוקינים.

כמו כן, מחקר משנת 2017 שהתפרסם בכתב העת Medicine הראה כי צריכת תה ירוק (>7 כוסות ביום) עשויה לעזור להוריד את הסיכון לסרטן הערמונית, סוג הסרטן השני בשכיחותו בקרב גברים. 

אפשר לצרוך תה ירוק בצורת חליטת תה או כמוסות. המינון המומלץ: לפי ההנחיות המופיעות על התווית. 

סמבוק

סמבוק (Sambucus sp.) הוא צמח פורח המשמש זה מאות שנים למטרות רפואיות על-ידי אוכלוסיות ילידות מכל רחבי העולם. סמבוק מכיל ריכוזים גבוהים של יותר של נוגדי חמצון, בפרט של פוליפנולים (שמעניקים לפרי הסמבוק את צבעו העז), בהשוואה לגרגרי יער עתירי חומרים מזינים כמו אוכמניות כחולות וחמוציות. בשנים האחרונות הפופולריות של סמבוק הולכת וגוברת. 

ברפואה המסורתית משתמשים בסמבוק לטיפול בכאבי מפרקים ובכאבים על רקע דלקת מפרקים. רבים גם משתמשים בו לטיפול בתסמינים של זיהומים בדרכי הנשימה העליונות. אומרים שגם השבטים הילידים באמריקה משתמשים בפרי הסמבוק לטיפול בזיהומים שונים ובחום. באירופה מכינים מפרי הסמבוק סירופ שבו משתמשים למטרות רפואיות שונות. 

בשנים האחרונות נערכו לא מעט מחקרים על הסמבוק. להלן כמה מהממצאים שלהם:

מערכת החיסון: מחקר משנת 2016 הדגים כי סמבוק עשוי לקצר את משך התסמינים של הצטננות אצל נוסעי טיסות, ואילו מחקר משנת 2009 שפורסם בכתב העת Phytochemistry העלה כי השפעתו של סמבוק עשויה להיות דומה לזו של התרופות האנטי-נגיפיות הפופולריות אוסלטמיוויר (טמיפלו) ואמנטדין. הוא גם עשוי לחזק את מערכת החיסון — מחקרים שנערכו בשנים 2001 ו-2002 הדגימו כי סמבוק עוזר לחזק את התגובה החיסונית. 

לחץ דם: מחקר שפורסם בשנת 2016 בכתב העת Pharmaceutical Biology העלה כי פרי הסמבוק עשוי לעזור לטפל ביתר לחץ דם. 

דלקות: מחקר משנת 2011 שפורסם בכתב העת Ethnopharmacology הראה כי סמבוק גמדי, אחד מזני הסמבוק, עשוי לעזור להפחית את רמת TNF-אלפא, סמן דלקת שקיים בדם, אצל אנשים הסובלים ממחלות דלקתיות כרוניות. כמו כן, מחקר משנת 2017 שהתפרסם בכתב העת Pharmaceutical Biology הראה כי תמצית סמבוק עשויה לעזור להפחית את רמת הדלקת בנבדקים. 

סוכרת: מחקר משנת 2016 שנערך בבעלי חיים הראה כי פרי הסמבוק עשוי לעזור לטפל בסוכרת. מחקר משנת 2017 הדגים שיש לסמבוק השפעה אנטי-סכרתית, ואפשר לראות בו "מזון פונקציונלי" שעשוי לעזור להילחם בסוכרת. 

המינון המומלץ: ניתן להשיג סמבוק בצורת תה, סירופ ולכסניות לטיפול בכאבי גרון. קיימים גם תוספים בצורת סוכריות גומי וכמוסות, לשימוש כללי. 

סימוכין:

  1. Assessing bioflavonoids as regulators of NF-kappa B activity and inflammatory gene expression in mammalian cells. Saliou C, Valacchi G, Rimbach G Methods Enzymol. 2001; 335():380-7
  2. Effect and the probable mechanisms of silibinin in regulating insulin resistance in the liver of rats with non-alcoholic fatty liver. Yao J, Zhi M, Gao X, Hu P, Li C, Yang X Braz J Med Biol Res. 2013 Mar; 46(3):270-7.
  3. Silymarin inhibits the development of diet-induced hypercholesterolemia in rats. Krecman V, Skottová N, Walterová D, Ulrichová J, Simánek V Planta Med. 1998 Mar; 64(2):138-42.
  4. Silymarin retards the progression of alcohol-induced hepatic fibrosis in baboons. Lieber CS, Leo MA, Cao Q, Ren C, DeCarli LM J Clin Gastroenterol. 2003 Oct; 37(4):336-9.
  5. J Hepatol. 2009 Jun;50(6):1102-11.
  6. Karsch-Völk M, Barrett B, Linde K. Echinacea for preventing and treating the common cold. JAMA. 2015;313(6):618–619.
  7. Holistic Nurse Practitioner. 2016 Jan-Feb;30(1):54-7. 
  8. Aarland RC, Bañuelos-Hernández AE, Fragoso-Serrano M, et al. Studies on phytochemical, antioxidant, anti-inflammatory, hypoglycaemic and antiproliferative activities of Echinacea purpurea and Echinacea angustifolia extracts. Pharm Biol. 2017;55(1):649–656.
  9. Andrologia. 2009 Apr;41(2):95-9
  10. Maturitas. 2016 Oct;92:64-69.
  11. Int J Biol Macromol. 2017 Feb;95:1305-1311.
  12. Z Naturforsch C J Biosci. 2017 Oct 26;72(11-12):449-457
  13. J Ethnopharmacol. 2017 Jan 4;195:1-9.
  14. Inflammopharmacology. 2018 Feb;26(1):87-104.
  15. Phytomedicine. 2016 Jun 15;23(7):770-83.
  16. Berberine and its derivatives: a patent review (2009 - 2012). Singh IP, Mahajan S Expert Opin Ther Pat. 2013 Feb; 23(2):215-31
  17. Drug Metab Rev. 2017 May;49(2):139-157.
  18. Berberine improves insulin sensitivity by inhibiting fat store and adjusting adipokines profile in human preadipocytes and metabolic syndrome patients. Yang J, Yin J, Gao H, Xu L, Wang Y, Xu L, Li M
  19. Evid Based Complement Alternat Med. 2012; 2012():363845
  20. Oncotarget. 2017 Sep 11;9(11):10135-10146.
  21. J Ethnopharmacol. 2015 Feb 23;161:69-81.
  22. Modulating gut microbiota as an anti-diabetic mechanism of berberine. Han J, Lin H, Huang W
  23. Med Sci Monit. 2011 Jul; 17(7):RA164-7.
  24. J Ethnopharmacol. 2001 Jun;76(1):93-8.
  25. Bioorg Med Chem. 2009 Sep 1;17(17):6286-91.
  26. J Ethnopharmacol. 2008 Sep 2;119(1):145-52.
  27. Mol Med Rep. 2012 Oct;6(4):791-6.
  28. Phytomedicine. 2017 Oct 15;34:26-37
  29. Antiinflamm Antiallergy Agents Med Chem. 2016;15(2):74-90.
  30. Crit Rev Food Sci Nutr. 2017 May 24;57(8):1631-1637.
  31. Guo Y, Zhi F, Chen P, et al. Green tea and the risk of prostate cancer: A systematic review and meta-analysis. Medicine (Baltimore). 2017;96(13)
  32. Nutrients. 2016 Mar 24;8(4):182. doi: 10.3390/nu8040182.
  33. Phytochemistry. 2009 Jul;70(10):1255-61.
  34. Ho GT, Wangensteen H, Barsett H. Elderberry and Elderflower Extracts, Phenolic Compounds, and Metabolites and Their Effect on Complement, RAW 264.7 Macrophages and Dendritic Cells. Int J Mol Sci. 2017;18(3):584. Published 2017 Mar 8. doi:10.3390/ijms18030584
  35. Eur Cytokine Netw. 2001 Apr-Jun;12(2):290-6.
  36. Isr Med Assoc J. 2002 Nov;4(11 Suppl):919-22.
  37. Pharm Biol. 2016 Dec;54(12):3063-3067. Epub 2016 Jul 14.
  38. Schwaiger S, Zeller I, Pölzelbauer P, et al. Identification and pharmacological characterization of the anti-inflammatory principal of the leaves of dwarf elder (Sambucus ebulus L.). J Ethnopharmacol. 2011;133(2):704-9.
  39. Benevides Bahiense J, Marques FM, Figueira MM, et al. Potential anti-inflammatory, antioxidant and antimicrobial activities of Sambucus australis. Pharm Biol. 2017;55(1):991-997.
  40. Salvador ÂC, Król E, Lemos VC, et al. Effect of Elderberry (Sambucus nigra L.) Extract Supplementation in STZ-Induced Diabetic Rats Fed with a High-Fat Diet. Int J Mol Sci. 2016;18(1):13. Published 2016 Dec 22. doi:10.3390/ijms18010013
  41. J Agric Food Chem. 2017 Apr 5;65(13):2677-2685.