כמעט כולם שמעו על הקשר בין המעי למוח, בו המעי והמוח מתקשרים בשני הכיוונים. למעשה, הקשר בין המעי למוח ידוע זה עשרות שנים, על סמך מחקרים מרובים. אבל מה עם הקשר בין הנפש לעור? 

האם פסיכודרמטולוגיה יכולה להיות המפתח להבנת קשרי הגומלין העדינים בין הרגשות לאפידרמיס? מהי פסיכודרמטולוגיה, ואיך התחום המתפתח הזה יכול לחולל מהפך בנושא בריאות העור?

מהי פסיכודרמטולוגיה?

פסיכודרמטולוגיה היא תחום מתפתח בו חקר העור פוגש את חקר בריאות הנפש. הוא משלב רפואת עור, תחום שעוסק בחקר וטיפול במחלות עור, כגון ויטיליגו, אקנה או רוזציאה, עם פסיכולוגיה ופסיכיאטריה, תחומים ששואפים להבין את הנפש וההפרעות הנפשיות, כגון דיכאון, חרדה וסכיזופרניה, לצד הפרעות רבות נוספות.

למרות הדעה לפיה פסיכודרמטולוגיה היא תחום חדש ומתפתח ברפואה, הנושא הזה הועלה לראשונה ביוון העתיקה בתקופת היפוקרטס. היפוקרטס הכיר בכתביו בקשר בין סטרס לעור. הוא אפילו הזכיר מקרים בהם אנשים תלשו את שיערם דווקא בגלל סטרס רגשי.

בתקופה קרובה יותר לזמננו, הספר "מחלות העור" מפי ויליאם ג'יימס ארסמוס וילסון שפורסם בשנות ה-1850 הציג לעולם מבט מעמיק יותר על פסיכודרמטולוגיה. וילסון כתב על "נוירוזה של העור". לפי ההגדרה הטכנית, נוירוזה של העור היא מחלה של העור הנגרמת על-ידי הפרעה נפשית, ללא סיבה אורגנית.

וילסון גם ציין כי הפרעות נפשיות נקשרו למחלות עור כמו נגעים בעור בצבע בהיר יותר מצבע העור מסביב; אלופציה אראטה, אזורי הקרחה המובילים להתקרחות; ואפילו מחשבות שווא על טפילים בעור שגורמות לגרד. הוא אפילו קשר בין היפרהידרוזיס, הזעה מופרזת, להפרעות נפשיות כמו חרדה, פחדים ודיכאון.

בימינו פסיכודרמטולוגיה נקשרת לתחום מתפתח נוסף, פסיכו-נוירו-אימונולוגיה, תחום שחוקר איך הפרעות רגשיות ונפשיות, כמו סטרס, יכולות להשפיע על מערכת החיסון והעור.

חוקרים וקלינאים רבים מחלקים את המחלות הפסיכודרמטולוגיות לשלוש קטגוריות: הפרעות פסיכו-פיזיולוגיות, הפרעות פסיכיאטריות ראשוניות והפרעות פסיכיאטריות שניוניות.

הפרעות פסיכו-פיזיולוגיות הן מחלות עור שמגיבות לבעיות רגשיות כמו סטרס. בין מחלות העור הנכללות בקטגוריה הזו אקזמה ופסוריאזיס.

הפרעות פסיכיאטריות ראשוניות הן מחלות נפש שגורמות לפגיעה עצמית בעור. זה כולל מחלות כמו טריכוטילומניה. טריכוטילומניה היא מחלה בה תולשים שיער מחלקי גוף שונים, כמו שיער הקרקפת או הריסים, בגלל סטרס קיצוני או הפרעות נפשיות אחרות.

הפרעות פסיכיאטריות שניוניות הן מחלות עור שפוגעות במראה החיצוני ומובילות לחרדות חברתיות ולהערכה עצמית נמוכה.

ברור שקיימת היסטוריה מתועדת היטב של ביטויים עוריים של הפרעות פסיכיאטריות ופסיכולוגיות, וגם להיפך. זה מצביע על קשר מובהק בין הנפש לעור.

פענוח הקשר בין הנפש לעור

בעוד הקשר בין המעי למוח נחקר בהרחבה ומושך תשומת לב רבה בשנים האחרונות, יש הרבה פחות התעניינות בקשר בין הנפש לעור. למעשה, האמונה בקשרי גומלין בין כל חלקי הגוף רק מתחילה לזכות בהכרה ברפואה המודרנית.

המשמעות של קשרי גומלין היא שאין בגוף אף חלק שמתפקד או סובל בצורה מבודדת. חוסר איזון בחלק מסוים של הגוף יכול להשפיע גם על חלקי גוף אחרים. זה אומר שחוסר איזון במיקרוביום המעי יכול להשפיע על בריאות המוח, והפרעה נפשית כמו חרדה יכולה להשפיע על שלמות ובריאות העור.

אבל איך נוצר קשר בין הנפש לעור? פסיכודרמטולוגיה עוזרת לנו לענות על השאלה הזו.

פסיכודרמטולוגיה מכירה בעובדה שגם העור וגם מערכת העצבים הכוללת את המוח מגיעים מאותו המקור. בשלב העוברי, אחד משלבי ההתפתחות המוקדמים של האדם, גם העור וגם מערכת העצבים מתפתחים משכבת הנבט המכונה אקטודרם. הקשר המשותף הזה בין מוצא העור למוצא מערכת העצבים עוזר להסביר את החיבור בין הנפש לעור.

מחקרים מצביעים גם על כך שהקשר הפיזיולוגי בין הנפש לעור עשוי להיות קשור לתאים מיוחדים בשם תאי מרקל. תאי מרקל הם תאים מתמחים הנמצאים מתחת לשכבת העור החיצונית, האפידרמיס. התאים האלה אחראים לחוש המגע, וקיים קשר הדוק בינם לעצבים המעבירים את תחושת המגע למוח.

ייתכן שתאי מרקל מעורבים גם בשחרור של מוליכים עצביים, חומרי איתות כימיים. מבחן מבחנה אחד מצא עלייה בגודל של תאי מרקל בעור במחלות עור דלקתיות.

פסיכודרמטולוגיה מאפשרת לקבל תובנות על הקשר בין הנפש לעור גם על-ידי חקירה של השפעות הסטרס על הגוף. מחקר אחד מצא כי סטרס רגשי חריף יכול להוביל לעלייה בהפעלה של תאי פיטום ובשחרור תכולתם. תאי פיטום הם תאי דם לבנים שמכילים היסטמין. הפעלתם גורמת לשחרור היסטמין (שחרור תכולת התא) לדם, מה שמוביל לגרד מוגבר ולנפיחות בעור.

מחקרים ממשיכים להצביע על קשר מובהק בין הנפש לעור. למעשה, לפי מחקרים הפרעות נפשיות די נפוצות בקרב מי שסובלים ממחלות עור. לדוגמה, מחקר אחד מצא סיכון הרבה יותר גבוה להפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות אצל ילדים עם אקזמה מאשר בקרב ילדים ללא אקזמה.

מחקר אחר מצא קשר משמעותי יותר בין חרדה לאודם מופרז בעור אצל בעלי עור רגיש. מחקר נוסף גילה כי אנשים עם מדיכאון מג'ורי נמצאים בסיכון גבוה יותר ב-64% לפתח ויטיליגו, מחלה בה העור מאבד את צבעו באזורים מסוימים. מחקרים גם קשרו ויטיליגו לחרדה. לדוגמה, בערך 36% מהמאובחנים עם ויטיליגו סובלים גם מחרדה.

אפילו אקנה נקשר לסטרס רגשי לפי פסיכודרמטולוגיה. המחקרים מצביעים על כך שעלייה ברמת הסטרס יכולה להוביל להתפרצויות אקנה חמורות יותר. מחקר אחד בהשתתפות סטודנטיות לרפואה מצא כי תחושת סטרס נתפסת חזקה יותר הובילה להתפרצויות אקנה חמורות יותר.

NAC, ויטמין B והתועלת שלהם לסטרס

מחקרים מצביעים על כך שעד 40% מהאנשים הפונים לקבלת טיפול בגלל מחלות הקשורות לעור סובלים גם מהפרעה פסיכיאטרית שתורמת למחלת העור שלהם או מחמירה אותה. בגלל זה פסיכודרמטולוגיה מתמקדת בטיפול גם בנפש וגם בעור, לטובת המטופל. 

מחקרים בפסיכודרמטולוגיה התמקדו במספר שיטות טיפול שונות במטרה לשפר גם את מצב העור וגם את מצב בריאות הנפש של המטופל. בין שיטות הטיפול N‎-אצטיל-ציסטאין (NAC), אינוזיטול, שיטות להפחתת סטרס וויטמין B12.

לדוגמה, מחקרים מצביעים על כך שמתן NAC עשוי להועיל לדפוסי התנהגות עם פעולות חוזרות, כמו גירוד עור כפייתי או תלישת שיער. מחקר כפול-סמיות ומבוקר-פלצבו אחד בהשתתפות 50 אנשים עם טריכוטילומניה מצא כי NAC הביא לירידה משמעותית בחומרה של תלישת השיער בהשוואה לפלצבו.

N-אצטיל-ציסטאין (NAC) ‎היא צורה סינתטית של חומצת האמינו ציסטאין. ציסטאין נדרש לייצור חלבונים כמו בטא-קרטין שמצוי בעור ובשיער. חקר מקרה על NAC באישה עם טריכוטילומניה מצא שהאישה הצליחה להצמיח את כל שיערה מחדש כעבור 3 חודשים של נטילת התוסף.

מחקר אחר על גירוד נוירוטי של העור, הפרעה עם גירוד וקילוף כפייתי של העור, מצא כי אינוזיטול עזר להפחית את חומרת גירוד העור. אינוזיטול הוא סוג של סוכר המצוי בכל חלקי הגוף והמוח. הוא משפיע על מצב הרוח ועל תפקוד המוח.

מחקרים מצביעים גם על כך שהפחתת חרדה עשויה לשפר את בריאות העור באופן ישיר. לפי מחקרים, טיפולי גוף-נפש, כמו מדיטציה והפחתת סטרס המבוססת על קשיבות, הביאו לשיפור מתון בתחושת הגרד ובחשק לגרד אצל מבוגרים עם אקזמה ופסוריאזיס, בהשוואה לקבוצת הפלצבו.

מחקרים מצביעים גם על כך ששימוש בוויטמין B12 ‎כתוסף לשימוש חיצוני או לנטילה דרך הפה עשוי להועיל לקשר בין הנפש לעור. לדוגמה, במחקר אקראי, כפול-סמיות ומבוקר-פלצבו אחד השתמשו בתכשיר חיצוני של ויטמין B12 לטיפול בנגעי אקזמה אצל ילדים. המחקר מצא שוויטמין B12 לשימוש חיצוני היה יעיל יותר מפלצבו בשיפור האקזמה במעקב שנערך כעבור 4 שבועות. חקר מקרה אחר גילה כי מתן תוסף ויטמין B12 הביא לשיפור באקזמה אצל צעיר בן 18 שנזקק לטיפול בתכשירי סטרואידים חיצוניים במינונים גבוהים בגלל חומרת מחלתו.

מעניין כי מחקרים קשרו בין ויטמינים מקבוצת B, בפרט ויטמין B6 ‎וויטמין B12, לשיפור במצב הרוח הכללי ולירידה בתחושת הסטרס הנתפסת.

דברי סיכום

פסיכודרמטולוגיה היא מדע מתפתח המתבסס על הקשרים בין הנפש לעור. שימוש בפסיכודרמטולוגיה לטיפול בקשר בין הנפש לעור הוא אולי שיטת העתיד לשמור על מראה עור צעיר ובריא ועל בריאות נפשית טובה. ייתכן שהמחקר בתחום של פסיכודרמטולוגיה אף יתרום להארכת תוחלת החיים, על-ידי התמקדות בביטויים עוריים של בריאות הנפש כסימן מוקדם של תגובת הגוף לסטרס.

גישה המבוססת על פסיכודרמטולוגיה מתייחסת להשפעת הנפש על העור ולהיפך, וייתכן שזה המפתח לשגרת עיכוב הזדקנות שלמה, הן לנפש והן לעור.

הפניות:

  1. Arck PC, Slominski A, Theoharides TC, et al. Neuroimmunology of stress: skin takes center stage. J Invest Dermatol. 2006;126:1697-1704
  2. Boulais N, Pereira U, Lebonvallet N, et al. Merkel cells as putative regulatory cells in skin disorders: an in vitro study. PLoS One. 2009;4(8):e6528. Published 2009 Aug 11. doi:10.1371/journal.pone.0006528
  3. Chesini Ms D, Caminati Md M. Vitamin B12 and atopic dermatitis: any therapeutic relevance for oral supplementation? J Diet Suppl. 2022;19(2):238-242. doi:10.1080/19390211.2020.1860180
  4. França K, Chacon A, Ledon J, Savas J, Nouri K. Pyschodermatology: a trip through history. An Bras Dermatol. 2013;88(5):842-843. doi:10.1590/abd1806-4841.20132059
  5. Gieler U, Gieler T, Peters EMJ, Linder D. Skin and psychosomatics – psychodermatology today. J Dtsch Dermatol Ges. 2020;18(11):1280-1298. doi:10.1111/ddg.14328
  6. Graubard R, Perez-Sanchez A, Katta R. Stress and skin: an overview of mind body therapies as a treatment strategy in dermatology. Dermatol Pract Concept. 2021;11(4):e2021091. Published 2021 Sep 1. doi:10.5826/dpc.1104a91
  7. Jafferany M. Psychodermatology: a guide to understanding common psychocutaneous disorders. Prim Care Companion J Clin Psychiatry. 2007;9(3):203-213. doi:10.4088/pcc.v09n0306
  8. Jović A, Marinović B, Kostović K, Čeović R, Basta-Juzbašić A, Bukvić Mokos Z. The impact of pyschological stress on acne. Acta Dermatovenerol Croat. 2017;25(2):1133-1141.
  9. Koo J, Lebwohl A. Psycho dermatology: the mind and skin connection. Am Fam Physician. 2001;64(11):1873-1878.
  10. Kussainova A, Kassym L, Akhmetova A, et al. Vitiligo and anxiety: a systematic review and meta-analysis. PLoS One. 2020;15(11):e0241445. Published 2020 Nov 10. doi:10.1371/journal.pone.0241445
  11. Lochner C, Roos A, Stein DJ. Excoriation (skin-picking) disorder: a systematic review of treatment options. Neuropsychiatr Dis Treat. 2017;13:1867-1872. Published 2017 Jul 14. doi:10.2147/NDT.S121138
  12. Manav V, Karaali MG, Erdem O, Koku Aksu AE. Association between biophysical properties and anxiety in patients with sensitive skin. Skin Res Technol. 2022;28(4):556-563. doi:10.1111/srt.13156
  13. Nwankwo CO, Jafferany M. N-Acetylcysteine in psychodermatological disorders. Dermatol Ther. 2019;32(5):e13073. doi:10.1111/dth.13073
  14. Rodriguez-Cerdeira, C. Psychodermatology: past, present and future. Open Dermatol J. 2011;5(1):21-27. doi:10.2174/1874372201105010021
  15. Januchowski R. Evaluation of topical vitamin B(12) for the treatment of childhood eczema. J Altern Complement Med. 2009;15(4):387-389. doi:10.1089/acm.2008.0497
  16. Torales J, Barrios I, Villalba J. Alternative therapies for excoriation (skin picking) disorder: a brief update. Adv Mind Body Med. 2017;31(1):10-13.
  17. Vallerand IA, Lewinson RT, Parsons LM, et al. Vitiligo and major depressive disorder: a bidirectional population-based cohort study. J Am Acad Dermatol. 2019;80(5):1371-1379. doi:10.1016/j.jaad.2018.11.047
  18. Yaghmaie P, Koudelka CW, Simpson EL. Mental health comorbidity in patients with atopic dermatitis. J Allergy Clin Immunol. 2013;131(2):428-433. doi:10.1016/j.jaci.2012.10.041
  19. Young LM, Pipingas A, White DJ, Gauci S, Scholey A. A systematic review and meta-analysis of B vitamin supplementation on depressive symptoms, anxiety, and stress: effects on healthy and "at-risk" individuals. Nutrients. 2019;11(9):2232. Published 2019 Sep 16. doi:10.3390/nu11092232
  20. Zari S, Alrahmani D. The association between stress and acne among female medical students in Jeddah, Saudi Arabia. Clin Cosmet Investig Dermatol. 2017;10:503-506. Published 2017 Dec 5. doi:10.2147/CCID.S148499
  21. Zhu Z, Yang Z, Wang C, Liu H. Assessment of the effectiveness of vitamin supplement in treating eczema: a systematic review and meta-analysis. Evid Based Complement Alternat Med. 2019;2019:6956034. Published 2019 Oct 31. doi:10.1155/2019/6956034