מדענים מגלים מחדש מספר חומרים טבעיים חיוניים שמשפרים את תפקוד מערכת החיסון, ככל שיותר ויותר אנשים מתמקדים בחיזוק מערכת החיסון. לקטופרין הוא אולי המרתק ביותר מבין החומרים הללו. החלבון הביולוגי הזה הוא מרכיב חיוני של קולוסטרום,  מקור התזונה הראשון של יונקים.

לקטופרין חיוני למתן הזנה ולהגנה על תינוקות מפני זיהומים, בזכות הפעילות נוגדת החיידקים שלו והשפעתו לחיזוק מערכת החיסון. טכנולוגיות סינון מודרניות מאפשרות לבודד את לקטופרין מחלב פרה ולייצר ממנו תוסף תזונה המכונה לקטופרין מפרות. 

תוספי תזונה עם אבקת קולוסטרום מפרות מכילים לקטופרין מפרות. אבל ריכוז הלקטופרין במוצרים הללו משתנה בין 0.5% ל-20%. ניתן להשיג תוספי קולוסטרום מפרות עם תכולת לקטופרין מתוקננת של 20%, לצד מרכיבים נוספים בעלי פעילות ביולוגית שתומכים במערכת החיסון, כמו אימונוגלובולינים טבעיים G1 ו-G2 (או IgG1, IgG2) ופפטידים עתירי פרולין (PRP). קולוסטרום מפרות חייב לעבור עיבוד בחום נמוך כדי לשמר את הפעילות הביולוגית של האימונוגלובולינים והלקטופרין. 

במהלך שלושת העשורים האחרונים נערכו מחקרים רבים על היתרונות הבריאותיים של קולוסטרום ושל לקטופרין מפרות. המאמר הזה יתמקד בהשפעתו של לקטופרין למניעת זיהומים ולחיזוק מערכת החיסון.2 

מהו לקטופרין?

לקטופרין הוא מרכיב מחלב (לקטוז) שיכול לקשור ברזל (מכאן הסיומת "פרין", מהמילה הלטינית "Ferrum" שמשמעותה ברזל). בהתחלה חוקרים חשבו כי יש ללקטופרין תפקיד משמעותי בספיגת ברזל בתינוקות. אבל מחקרים שנערכו מאוחר יותר הראו כי הוא לא מווסת ספיגת ברזל. 

במקום זאת, כאשר רמות הברזל נמוכות לקטופרין יגביר את ספיגת הברזל ובכך יעלה את רמת הברזל. ואם רמת הברזל גבוהה, או אם קיימים זיהום או דלקת, לקטופרין סופח ברזל. ברזל מבעיר את האש של דלקת או זיהום. ברזל מעודד צמיחה של אורגניזמים מזהמים רבים. ובדלקת ברזל יכול לייצר רדיקלים חופשיים שעלולים לפגוע ברקמות הגוף. לקטופרין יכול לקשור ברזל ולמנוע ממנו להבעיר דלקת וזיהום. 

מה לקטופרין עושה? 

מחקרים הראו כי יש ללקטופרין פעילות ביולוגית משמעותית באמצעות מסלולים אחרים שאינם קשורים לברזל. להלן כמה מהתפקידים החיוניים של לקטופרין (הן לקטופרין שמיוצר בגוף באופן טבעי והן לקטופרין שנלקח כתוסף תזונה):2

  • ויסות חילוף ברזל
  • חיזוק מערכת החיסון
  • פעילות נוגדת חיידקים, נוגדת פטריות ונוגדת נגיפים
  • קידום של אוכלוסיית חיידקים בריאה במעי
  • פעילות נוגדת חמצון

אחד הדברים הראשונים שחוקרים גילו הוא שעיכול לקטופרין מפרות במערכת העיכול האנושית הופך אותו לתרכובות הידועות בשם לקטופריצינים. התרכובות הללו אפילו יותר עוצמתיות מאשר לקטופרין אנושי.3

סגולותיו של לקטופרין לתמיכה במערכת החיסון

לקטופרין הוא חלק בלתי נפרד ממערכת החיסון המולדת.1 הוא נחשב לחלבון המשמש כקו הגנה ראשון מפני זיהומים ודלקת. והוא חיוני להגנה מפני זיהומים בדרכי הנשימה העליונות ובמערכת העיכול. לקטופרין מיוצר על-ידי תאי רירית המעי ומצוי בעיקר בהפרשות ריריות של מערכות הנשימה והעיכול ושל הנרתיק, וגם בדמעות. לקטופרין מופרש גם על-ידי תאי דם לבנים מתמחים לאחר הפעלתם במוקדי זיהום. 

אחד ההיבטים המעניינים של לקטופרין הוא שיש לו מגוון השפעות לחיזוק מערכת החיסון, לצד סגולה נוספת של הפחתת התגובה הדלקתית המופרזת שמתפתחת בזיהומים נגיפיים רבים (מה שמכונה "סערת הציטוקינים" שנגרמת על-ידי הפעלה בלתי מרוסנת של מערכת החיסון). מחקרים במודלים שונים של בעלי חיים (כגון חולדות, כבשים, חזירים, חתולים ואחרים) וגם ניסויים רפואיים בבני אדם גילו כי יש ללקטופרין מפרות השפעה ישירה על ויסות וכוונון מערכת החיסון. בפרט, לקטופרין הדגים יכולת להשפיע על מספר תאי הדם הלבנים, בפרט התאים הידועים בשם "תאי הרגל טבעי", בזכות יכולתם להרוג נגיפים ומיקרואורגניזמים אחרים במובן הישיר של המילה. לקטופרין גם מחזק את המתווכים העיקריים הקשורים להפעלה ולביטוי של תאי דם לבנים.1,2,4,5 

במחקר משמעותי אחד בבני אדם העריכו מתן פומי של לקטופרין מפרות לעומת פלצבו במטופלים שעברו ניתוח.6 הנבדקים שנטלו לקטופרין הדגימו שיפור משמעותי (למשל, תגובה של צמיחת תאי דם לבנים, ייצור תרכובות איתות חשובות במערכת החיסון וספירות תאי הדם הלבנים). אולי הממצא המלהיב ביותר של המחקר היה שהנתונים שהוצגו חשפו עלייה בהיענות חיסונית אצל כל המטופלים שקיבלו לקטופרין. התוצאה הזאת היא משמעותית, שכן היא גורסת כי לקטופרין עשוי לעזור במניעת התופעה השכיחה של זיהומים לאחר ניתוח.

לקטופרין בתור תכשיר אנטי-בקטריאלי

יש ללקטופרין פעילות אנטי-בקטריאלית נגד נגיפים, פרוטוזואה, שמרים וחיידקים רבים שגורמים למחלות. ייתכן שהתגלית החדשה על כך שלקטופרין מונע היצמדות של מיקרואורגניזמים שגורמים למחלות (פתוגנים), כולל נגיפים, לתאים אנושיים, חשובה יותר מחיסול אותם האורגניזמים.

לקטופרין מדגים פעילות מרשימה נגד כמעט כל סוגי הנגיפים. זהו באמת גורם מגן בלתי ספציפי חיוני מפני זיהומים נגיפיים. לקטופרין מעכב כניסה של נגיפים לתאים בעיקר על-ידי חסימת יכולתם להיקשר לקולטנים תאיים על פני תאי המארח. לקטופרין גם מעכב שכפול של נגיפים לאחר שהנגיף הדביק את התא. ההשפעה הזו חשובה מאוד, במיוחד בשלבים מוקדמים של זיהום נגיפי.

לקטופרין הוא גם מקדם רב-עוצמה של צמיחת חיידקים בריאים (פרוביוטיים). במניעת צמיחה של חיידקים מזיקים תוך קידום צמיחה של חיידקי ביפידובקטריה בריאים לקטופרין מסייע לפתח מיקרוביום בריא. 

מספר מחקרים הראו כי נטילת תוסף לקטופרין מפרות גם מסייעת לשלוט בצמיחת החיידק הליקובקטר פילורי בקיבה. צמיחת יתר של הליקובקטר פילורי ברירית הקיבה עלולה לגרום לגירוי הקיבה ולהפרעות עיכול. כך, במחקר אחד 151 מטופלים עם בדיקת הליקובקטר חיובית ותסמינים במערכת העיכול קיבלו את הטיפול הרפואי המקובל, הידוע בשם הטיפול המשולש ומורכב מתרופה שמעכבת ייצור חומצה ושתי תרופות אנטיביוטיות, לבדו או יחד עם לקטופרין. בדיקת הליקובקטר פילורי בוצעה כעבור שמונה שבועות של נטילת התוסף והעידה על שיעור חיסול החיידק של 95.9% בקבוצה שקיבלה לקטופרין. לעומת זאת, בקבוצת הטיפול המשולש בלבד שיעור חיסול החיידק היה רק 72.5%.7

במחקר האחרון בנושא זה 400 נבדקים עם בדיקת הליקובקטר פילורי חיובית חולקו באופן אקראי לארבע קבוצות שוות: (א) הטיפול המשולש למשך שבועיים; (ב) הטיפול המשולש לצד תרופה אנטיביוטית נוספת (טיפול המשכי) למשך שבועיים; (ג) הטיפול ההמשכי בתוספת לקטופרין מפרות למשך שבועיים; (ד) הטיפול ההמשכי בתוספת לקטופרין מפרות למשך שבועיים. שיעור חיסול החיידק היה 70.3%, 82.8%, 85.6% ו-94.5%, בהתאמה. שיעור ההצלחה של הטיפול המשולש בתוספת לקטופרין היה גבוה משמעותית מזה של הטיפול המשולש לבדו (85.6% מול 70.3%). זה נכון גם לגבי הטיפול ההמשכי בתוספת לקטופרין מול הטיפול ההמשכי לבדו (94.5% מול 82.8%).8 

התוצאות הקליניות מעידות בבירור על כך שלקטופרין מפרות מחזק את השפעת הטיפול המשולש או הטיפול ההמשכי לחיסול החיידק הליקובקטר פילורי.

ניסויים רפואיים עם לקטופרין מפרות לטיפול בזיהומים של דרכי הנשימה העליונות

נערכו ארבעה עשר מחקרים רפואיים מבוקרים שהעריכו את השפעת לקטופרין מפרות על זיהומים בדרכי הנשימה. לאחרונה נערכה מטא-אנליזה שניתחה תשעה מאותם המחקרים, כדי לבחון טוב יותר את המשמעות הסטטיסטית של השפעת לקטופרין על זיהומים בדרכי הנשימה.9 תשעת המחקרים הללו הם המחקרים הרפואיים האיכותיים ביותר שקיימים.10-18

המטא-אנליזה גילתה ירידה בעלת משמעות סטטיסטית בסיכוי לפתח זיהום בדרכי הנשימה תחת לקטופרין מפרות, בהשוואה לקבוצת הביקורת. הירידה הכללית בסיכון הסתכמה ב-43%. נוסף על כך, גם המחקרים הבודדים הצביעו על ירידה משמעותית בשכיחות של תסמיני הצטננות וזיהומים נפוצים אחרים של דרכי הנשימה ובמשך התסמינים.

בכמה מהמחקרים הללו השתמשו במזון לתינוקות מועשר בלקטופרין מפרות. לדוגמה, מחקר אחד שנערך ביפן בקרב ילדים בגיל 12-32 חודשים הראה כי צריכת מזון תינוקות מועשר בלקטופרין (עם 48 מ"ג לקטופרין ביום) במשך 13 שבועות הובילה לירידה משמעותית בתסמינים נשימתיים ותסמיני מערכת העיכול. מספר הימים הכולל של תסמינים נשימתיים חריפים בקבוצת לקטופרין היה נמוך יותר במידה משמעותית לעומת קבוצת הפלצבו (9.0 לעומת 15.0 ימים).11

במחקר אף מקיף יותר מתן תוסף לקטופרין (850 מ"ג/ל') ל-26 פעוטות במשך שנה הביא לירידה משמעותית בשיעור של מחלות בדרכי הנשימה התחתונות, ירידה של 66% במהלך השנה בהשוואה ל-26 פעוטות שקיבלו מזון תינוקות רגיל.15

תוסף עם לקטופרין מפרות הועיל גם למבוגרים בניסויים רפואיים מבוקרים. לדוגמה, במחקר שנערך באוסטרליה 90 נבדקים קיבלו לקטופרין מפרות או פלצבו במשך 90 יום. המספר הכולל של מקרי זיהומים בדרכי הנשימה שתועדו במהלך 90 הימים בקבוצת לקטופרין היה 48, לעומת 112 בקבוצת הפלצבו. מדובר בירידה של 58% בשיעור הזיהומים בדרכי הנשימה עם תוסף לקטופרין מפרות. המספר הכולל של תסמיני זיהומים בדרכי הנשימה שעליהם דיווחו המשתתפים אשר קיבלו לקטופרין מפרות היה נמוך יותר באופן משמעותי מזה שעליו דיווחו הנבדקים בקבוצת הפלצבו.16

מינון מומלץ של לקטופרין

המינון המומלץ לקטופריןמשתנה מיצרן ליצרן ותלוי במשקל ובהתוויות. מינונים נמוכים יותר מתאימים לקידום בריאות כללית, לילדים ולאנשים קטנים יותר; מינונים גבוהים יותר מיועדים לתסמינים ספציפיים ולמבוגרים. לספיגה מיטבית יש ליטול לקטופרין לפני אוכל או על בטן ריקה. 

מומחי בריאות רבים מעדיפים קולוסטרום מפרות כמקור לקטופרין על פני לקטופרין מזוקק, כי הוא מכיל מרכיבים נוספים בעלי פעילות ביולוגית, כולל אימונוגלובולינים וחלבונים עתירי פרולין. אם משתמשים בקולוסטרום מפרות, בדקו את תכולת הלקטופרין שלו והתאימו את המינון בהתאם. לדוגמה, עבור קולוסטרום מפרות עם 20% לקטופרין המינון המתאים הוא 500 עד 1,000 מ"ג של קולוסטרום מפרות פעם אחת עד שלוש פעמים ביום. 

שאלות נפוצות לגבי לקטופרין

האם בעלי רגישות או אלרגיה לחלב יכולים לקחת לקטופרין?

זה תלוי במקור הלקטופרין. אם מדובר במוצר לקטופרין עם דרגת זיקוק גבוהה, הרי שבעלי אי-סבילות ללקטוז או אלרגיה לחלב יכולים לקחת אותו בבטחה. אם המקור הוא קולוסטרום, אסור לאנשים עם רגישות או אלרגיה לחלב לקחת אותו.

האם לקטופרין מכיל ברזל?

שוב, זה תלוי במקור הלקטופרין. מוצרי לקטופרין עם דרגת זיקוק גבוהה בדרך כלל כמעט ואינם מכילים מברזל (פחות מ-180 מק"ג לגרם). צורת לקטופרין זו מכונה "אפּוֹ-לקטופרין", כי היא לא מכילה ברזל. קולוסטרום עשוי להכיל כמות מסוימת של ברזל, אבל הוא לא מהווה מקור ברזל משמעותי. 

האם יש לקחת לקטופרין מפרות כאמצעי למניעת זיהומים?

נטילת תוסף עם לקטופרין מפרות יכולה לתמוך במנגנוני הגנה בלתי ספציפיים ובבריאות הכללית של מערכת החיסון. ניתן להשתמש בהם כצעד מניעתי כאשר מערכת החיסון מאותגרת. זה נכון גם לגבי קולוסטרום מפרות.

סימוכין:

  1. Kell DB, Heyden EL, Pretorius E. The Biology of Lactoferrin, an Iron-Binding Protein That Can Help Defend Against Viruses and Bacteria. Front Immunol. 2020;11:1221.
  2. Ghosh S, Iacucci M. Diverse Immune Effects of Bovine Colostrum and Benefits in Human Health and Disease. Nutrients. 2021;13(11):3798. 
  3. Vorland LH, Ulvatne H, Andersen J, et al. Lactoferricin of bovine origin is more active than lactoferricins of human, murine and caprine origin. Scand J Infect Dis 1998;30(5):513-7.
  4. Zimecki M, Wlaszczyk A, Cheneau P, Brunel AS, et al. Immunoregulatory effects of a nutritional preparation containing bovine lactoferrin taken orally by healthy individuals. Arch Immunol Ther Exp 1998;46(4):231-40.
  5. Yamauchi K, Wakabayashi H, Hashimoto S, et al. Effects of orally administered bovine lactoferrin on the immune system of healthy volunteers. Adv Exp Med Biol 1998;443:261-5.
  6. Zimecki M, Wlaszczyk A, Wojciechowski R, Dawiskiba J, Kruzel M. Lactoferrin regulates the immune responses in post-surgical patients. Arch Immunol Ther Exp 2001;49(4):325-33. 
  7. Di Mario F, Aragona G, Dal Bo N, et al. Use of bovine lactoferrin for Helicobacter pylori eradication. Dig Liver Dis 2003;35(10):706-10.
  8. Hablass FH, Lashen SA, Alsayed EA. Efficacy of Lactoferrin with Standard Triple Therapy or Sequential Therapy for Helicobacter pylori Eradication: A Randomized Controlled Trial. Turk J Gastroenterol. 2021;32(9):742-749.
  9. Ali AS, Hasan SS, Kow CS, Merchant HA. Lactoferrin reduces the risk of respiratory tract infections: A meta-analysis of randomized controlled trials. Clin Nutr ESPEN. 2021;45:26-32. doi:10.1016/j.clnesp.2021.08.019
  10. Oda H, Wakabayashi H, Tanaka M, et al. Effects of lactoferrin on infectious diseases in Japanese summer: a randomized, double-blinded, placebo-controlled trial. J Microbiol Immunol Infect. 2021;54(4):566-574.
  11. Motoki N, Mizuki M, Tsukahara T, et al. Effects of lactoferrin-fortified formula on acute gastrointestinal symptoms in children aged 12–32 Months: a randomized, double-blind. Front Pediatr 2020 May 19;8:233.
  12. Li F, Wu SS, Berseth CL, et al. Improved Neurodevelopmental Outcomes Associated with Bovine Milk Fat Globule Membrane and Lactoferrin in Infant Formula: A Randomized, Controlled Trial. J Pediatr. 2019;215:24-31.
  13. Muscedere J, Maslove DM, Boyd JG, et al. Prevention of Nosocomial Infections in Critically Ill Patients With Lactoferrin: A Randomized, Double-Blind, Placebo-Controlled Study. Crit Care Med. 2018;46(9):1450-1456.
  14. Stefanescu BM, Hétu C, Slaughter JC, et al. A pilot study of Biotene OralBalance® gel for oral care in mechanically ventilated preterm neonates. Contemp Clin Trials, 35 (2013), pp. 33-39
  15. Chen K, Chai L, Li H, Zhang Y, Xie H-M, Shang J, et al. Effect of bovine lactoferrin from iron-fortified formulas on diarrhea and respiratory tract infections of weaned infants in a randomized controlled trial. Nutr 2016;32:222–7.
  16. Vitetta L, Coulson S, Beck SL, Gramotnev H, Du S, Lewis S. The clinical efficacy of a bovine lactoferrin/whey protein Ig-rich fraction (Lf/IGF) for the common cold: a double-blind randomized study. Complement Ther Med. 2013;21:164–71.
  17. King JC, Cummings GE, Guo L, et al. A double-blind, placebo-controlled, pilot study of bovine lactoferrin supplementation in bottle-fed infants. J Pediatr Gastroenterol Nutr 2007;44:245-251.
  18. Chen QP, Jiang X. Effect of lactoferrin on anemia and recurrent respiratory tract infection in preterm infants born between 34 to 36 weeks. Chin J Woman Child Health Res 2016;27:424-427.