5 דרכים לגלות שאתם סובלים ממחסור בברזל

מהו ברזל?  

ברזל  הוא יסוד כימי שחשיבותו ידועה זה מאות שנים. זהו היסוד השכיח ביותר בקרקע, המהווה חלק משמעותי מהקרום והגלעין של כדור הארץ. בתחילת המאה ה-20 המדענים גילו את תפקידו של ברזל בהמוגלובין שמצוי בתאי הדם האדומים.

למעשה, גוף האדם מתקשה לספוג ברזל, שכן ברזל מתחמצן (מאבד אנרגיה) במגע עם חמצן. אבל הגוף שלנו חכם ופיתח דרכים לעקוף את הבעיה הזאת, כולל התאמות במעי שנותנות עדיפות לחיידקים מסוימים שעוזרים לספוג ברזל בצורה יעילה יותר מהחיידקים האחרים.

מה תפקידו של הברזל בגוף האדם?

ברזל הוא מרכיב חיוני של המוגלובין, חלבון המצוי בכל תאי הדם האדומים ונושא חמצן לכל חלקי הגוף. הצורה הפעילה הזו של ברזל מהווה כ-25% מכל הברזל המצוי בגוף האדם. חלק מהברזל מאוחסן במיוגלובין, קומפלקס של חלבונים וברזל שמצוי בשרירים. כאשר אתם עוסקים בפעילות גופנית או כל עבודה פיזית, השרירים שלכם זקוקים להרבה חמצן. כמו כן, יש בגוף אנזימים רבים התלויים בברזל. אנזימים הם מולקולות חלבון פעילות שחיוניות לייצור או פירוק של מרכיבים מסוימים בגוף.

ברזל גם מאוחסן בגוף בצורה של פריטין. פריטין הוא "מאגר הברזל" שלנו, שמאפשר לגייס ברזל ולהעבירו אל זרם הדם לפי הצורך. פריטין, מאגר הברזל שלנו, מאוחסן בשני אברים: הכבד והלב. יש בגוף "מחזור ברזל" שבו הברזל מאוחסן, מגויס וממוחזר, בהתאם לצורכי הגוף.

אפשר לחלק ברזל לשתי קטגוריות: ברזל הם וברזל שאינו הם. ברזל הם היא צורת הברזל עם הספיגה הטובה ביותר, והוא נמצא לרוב במזונות מן החי, ואילו ברזל שאינו הם קשה יותר לספיגה בגוף, והוא נמצא לרוב במזונות מן הצומח.

מהם מקורות טובים של ברזל?  

יש מגוון מקורות תזונתיים של ברזל, כמו  שעועית, תרד, בשר אדום,  עדשים  וגםזרעי דלעת.  זרעים  שעשירים בברזל יכולים להכיל חומצה פיטית, תרכובת שמעכבת ספיגת ברזל עוד יותר.

יש מזונות רבים שמועשרים בברזל, בהם משקאות, חלב, דגני בוקר ותבלינים. לעתים קרובות מוסיפים ברזל למזונות הללו כדי להעלות את תכולת הברזל שלהם, במטרה להבטיח ספיגת כמות גדולה יותר של ברזל.

שיטה אחרת שבה משתמשים בחקלאות היא שיטת גידול המכונה העשרה ביולוגית, אשר מעלה את תכולת הברזל במזונות כמו חיטה וקטניות.

5 הסימנים של מחסור בברזל

מחסור  בברזל  יכול להתפתח כאשר הגוף מנצל יותר ברזל ממה שהוא מקבל או סופג. לעתים קרובות מחסור בברזל מאובחן באמצעות בדיקה של כמות ההמוגלובין והפריטין בדם. פריטין היא התרכובת האחראית להעברת ברזל בגוף.

הבעיה המשמעותית הנקשרת למחסור בברזל היא התפתחות של אנמיה, ממנה סובלים כ-30% מאוכלוסיית העולם. נשים, במיוחד נשים בהריון, וילדים מתחת לגיל חמש נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח אנמיה עקב מחסור בברזל. יש סיבות רבות שיכולות להביא למחסור בברזל, אבל נראה שיש לתזונה ולתוספים תפקיד חשוב בשמירה על מאגרי ברזל בריאים.

1. עייפות

מאחר שאחד התפקידים העיקריים של ברזל הוא להוביל חמצן לרקמות בכל הגוף באמצעות המוגלובין, הגיוני שמחסור בברזל גורם לתחושת עייפות או חולשה. חשבו כמה עייפים אתם מרגישים אחרי אימון מפרך. במהלך האימון אתם דוחפים את הגוף שלכם ומעלים את הקצב ואת צריכת החמצן. עייפות מסוג זה היא תופעה נורמלית, וקרוב לוודאי שהיא מעלה את צריכת הברזל.

כאשר מאגרי הברזל בגוף נמוכים, אין בגוף מספיק חמצן כדי לספק לרקמות את ההזנה הנדרשת. לעתים קרובות זה גורם לעייפות או לישנוניות, שכן הגוף מתעייף בכוונה, כדי שלא תנצלו את שאריות הברזל שנותרו בו.

2. סחרחורת

כל הנ"ל נכון גם לגבי המוח שלכם. אם המוח עובד במשך כל היום וחושב על העבודה או הלימודים, הוא זקוק להרבה חמצן כדי להמשיך. החמצן הזה מגיע למוח בזכות ברזל, והוא יכול לעזור לכם לפתור בעיה מתמטית קשה או להמשיך לעבוד אל תוך הלילה כדי להגיש עבודה בזמן.

אם המוח לא מקבל מספיק חמצן, אתם תרגישו זאת מיד. ייתכן שתרגישו "ערפול מחשבתי", אבל לעתים קרובות יותר מופיעה תחושה של סחרחורת. כך המוח שלכם מאותת לגוף שצריך "להתאפס". כאשר נוצר מחסור באבות מזון כלשהם, ובמיוחד כאשר חסר חמצן, הפתרון של המוח הוא לגרום לכם להתעלף. המוח חושב שזאת הדרך לאפס את הגוף. זה אכן כך, אבל אם אתם לא נמצאים במקום בטוח, זאת לא הדרך הטובה ביותר.

3. ציפורניים שבריריות

לעתים קרובות מחסור בברזל גורם לציפורניים שבריריות. בגלל הירידה בכמות החמצן בדם, פחות חמצן מגיע לציפורניים והציפורניים מתחילות להתעקם פנימה. העיקום הזה מכונה לעתים קרובות "ציפורניים שקועות". תכולת חמצן נמוכה בדם מחלישה את רקמות החיבור הנמצאות מתחת למיטת הציפורן. נוסף על כך, השבריריות יכולה לגרום לכך שיהיו לציפורניים קצוות משוננים.

4. חיוורון

חיוורון יכול להיות סימן של מחסור בברזל. בדרך כלל רופאים מסתכלים על הצד הפנימי של העפעפיים, הלשון, כפות הידיים ומיטות הציפורניים כדי לזהות חיוורון. אם האזורים הללו נראים לבנים יותר, ייתכן שהנבדק חיוור.

השינוי הזה בצבע הרקמה שמתחת לעור יכול להיות תוצאה של זרימת דם מופחתת לאותם האזורים. כאשר זרימת הדם נחלשת, האזורים האלה בגוף יכולים להיראות יותר לבנים מאשר אדומים.

5. קוצר נשימה

מחסור בברזל בגוף יגרום לירידה בכמות החמצן שמגיעה לכל האברים. זה נכון גם לגבי הריאות. אולי זה לא נשמע אינטואיטיבי, ואולי זה מנוגד למה שחשבתם: אם הריאות מספקות חמצן לכל הגוף, איך ייתכן מחסור בחמצן בריאות?

הריאות חיוניות לתחלופת גזים, הוצאת פחמן דו-חמצני והכנסת חמצן, כדי שכל הרקמות בגוף יוכלו לקבל חמצן. אבל למעשה גם הריאות זקוקות לאספקת חמצן משלהן — וכאן נכנס למשחק המוגלובין עם ברזל. אספקת חמצן לקויה לריאות עלולה לגרום לתחושת קוצר נשימה.

תוספי ברזל: פתרונות אפשריים למחסור בברזל

מחקרים מצביעים על כך שנטילת תוספי ברזל מקלה על התסמינים. ניתן להשיג  תוספי ברזל  במגוון צורות, בהן נוזל, טבליות, כמוסות ולכסניות. מעבר לצורות השונות של התוספים, יש גם צורות כימיות שונות של ברזל.

מאחר שברזל אינו נספג בקלות, תוספים רבים מכילים תצבית של ברזל, תרכובת שבה הברזל קשור לחומר אחר במטרה לשפר את הזמינות הביולוגית, או הספיגה שלו. נוסף על כך, לעתים קרובות מכניסים ברזל לכמוסות עם ציפוי אנטרי, כדי לצמצם מגע בין הברזל לרירית הקיבה, אשר לפעמים עלול לגרום לגירוי הקיבה.  לעתים קרובות תוספים משלביםברזל  וויטמין C,  שכן ויטמין C עשוי לשפר את ספיגת הברזל.

בלי קשר לתסמינים, למרבה המזל יש פתרונות להתמודדות עם מחסור בברזל.

סימוכין:

1. Abbaspour N, Hurrell R, Kelishadi R. Review on iron and its importance for human health. J Res Med Sci. 2014;19(2):164-174.
2. Prentice AM, Mendoza YA, Pereira D, et al. Dietary strategies for improving iron status: balancing safety and efficacy. Nutr Rev. 2017;75(1):49-60. doi:10.1093/nutrit/nuw055
3. Miller JL. Iron deficiency anemia: a common and curable disease. Cold Spring Harb Perspect Med. 2013;3(7):a011866. Published 2013 Jul 1. doi:10.1101/cshperspect.a011866
4. Soppi ET. Iron deficiency without anemia - a clinical challenge. Clin Case Rep. 2018;6(6):1082-1086. Published 2018 Apr 17. doi:10.1002/ccr3.1529
5. Moiz B. Spoon nails: still seen in today's world. Clin Case Rep. 2018;6(3):547-548. Published 2018 Jan 31. doi:10.1002/ccr3.1404
6. Kalantri A, Karambelkar M, Joshi R, Kalantri S, Jajoo U. Accuracy and reliability of pallor for detecting anaemia: a hospital-based diagnostic accuracy study. PLoS One. 2010;5(1):e8545. Published 2010 Jan 1. doi:10.1371/journal.pone.0008545
7. Hegde N, Rich MW, Gayomali C. The cardiomyopathy of iron deficiency. Tex Heart Inst J. 2006;33(3):340-344.
8. Houston BL, Hurrie D, Graham J, et al. Efficacy of iron supplementation on fatigue and physical capacity in non-anaemic iron-deficient adults: a systematic review of randomised controlled trials. BMJ Open. 2018;8(4):e019240. Published 2018 Apr 5. doi:10.1136/bmjopen-2017-019240