מה התפקיד של מערכת החיסון?

מערכת החיסון עוזרת לנו להתגונן מפני נגיפים, חיידקים, פטריות וטפילים מזיקים. מדובר במערך מתוחכם של תאים,   חלבונים, רקמות ואברים המשמש   כמערכת לניטור ביולוגי בזמן אמת, שכל הזמן מבחינה בין מיקרו-אורגניזמים תמימים לאלה שעלולים להיות מזיקים.  

ניתן לחלק את מערכת החיסון שלנו לשתי זרועות, מולדת ונרכשת. למערכת החיסון המולדת יש מגוון תפקידים, אבל תפקידה העיקרי הוא לשלוח תאי חיסון שנלחמים בחיידקים לאזורי הסכנה בגוף, על מנת למנוע זיהומים. מערכת החיסון המולדת עוזרת להפעיל את הקו השני של ההגנה החיסונית.

מערכת החיסון הנרכשת, המכונה גם "חסינות נרכשת", היא המנגנון שבזכותו חיסונים מגינים מפני זיהומים. במובן מסוים, מערכת החיסון הנרכשת עוזרת לנו לקבל "התראה מוקדמת" על סכנה שאורבת לנו מעבר לפינה.  

תאי מערכת החיסון המולדת, שהם קו ההגנה הראשון, כוללים בזופילים, תאים דנדריטיים, אאוזינופילים, מקרופאגים, תאי פיטום, נויטרופילים ותאי הרג טבעי.  


תאי מערכת החיסון הנרכשת כוללים לימפוציטים מסוג B ו-T.

חיסון, תזונה ואורח חיים

יש חשיבות חיונית לקבלת החלטות נבונות בכל הקשור לאורח חיים על מנת לתמוך במערכת החיסון, לשמור על בריאות גופנית ולחזק את ההגנה מפני זיהומים.  

  • תזונה בריאה (מנות נדיבות של פירות, ירקות ודגנים)  
  • שינה מספקת (רוב האנשים זקוקים ל-6-8 שעות שינה בכל לילה)
  • פעילות גופנית סדירה  
  • הפגת לחצים (יוגה, מדיטציה, תפילה)
  • שטיפת ידיים לעתים תכופות

לתוספים הבאים לחיזוק מערכת החיסון יש גיבוי מחקרי, והודגם שהם מועילים למערכת החיסון.  

ארבינוגלקטן מעץ העפרונית  

ארבינוגלקטן מעץ העפרונית (LA)  הוא רב-סוכר שמקורו בעץ העפרונית, עץ מחטני ירוק עד שגדל באופן טבעי בצפון-מערב ארה"ב ובאזורים מסוימים של קנדה. LA הוא רב-סוכר המשמש כמקור מצוין של סיבים תזונתיים שאושר על-ידי רשות המזון והתרופות האמריקאית. הוא מגביר את הייצור של חומצות שומן בעלות שרשרת קצרה במעי, בפרט של בוטירט ופרופיונט. יש לעץ העפרונית סגולות נוגדות דלקת, והוא גם ממריץ את תאי ההרג הטבעי (NK) של מערכת החיסון.

בכל אחד מהמחקרים הבאים עץ העפרונית עזר למערכת החיסון להילחם בזיהומים מסוימים. מחקר משנת 1999 שפורסם בכתב העת Alternative Medicine Review  דן בעדויות לכך שעץ העפרונית עשוי להמריץ תאי הרג טבעי, לחזק את מערכת החיסון ולעזור להשתלט על זיהומים נגיפיים כרוניים.  מחקר משנת 2010 שפורסם בכתב העת Nutrition Journal  בדק את תגובת מערכת החיסון לחיסונים מסוימים לאחר מתן תוסף עם תמצית עץ העפרונית. מדובר במחקר כפול סמיות ומבוקר פלצבו בהשתתפות 45 בוגרים בריאים, מחציתם קיבלו תמצית עץ העפרונית והמחצית השנייה קיבלו פלצבו (גלולת סוכר) לפני קבלת חיסון נגד דלקת ריאות (חיסון נגד פנאומוקוק-23). הנבדקים שקיבלו את תמצית עץ העפרונית הדגימו תגובה חיסונית חזקה יותר בהשוואה לאלה שלא קיבלו את התוסף. גם מחקר משנת 2013  הדגים תגובה חיסונית דומה לחיסון נגד טטנוס.  

נוסף על כך, בשנת 2013 נערך מחקר  שבדק 199 משתתפים בריאים שדיווחו לפחות על 3 אירועי הצטננות ב-6 החודשים האחרונים שלפני המחקר. 100 מהם קיבלו תמצית עץ העפרונית, ואילו 99 קיבלו פלצבו. התוצאות הראו שבקרב הנבדקים שקיבלו ארבינוגלקטן מעץ העפרונית היו פחות מקרי הצטננות, בהשוואה לאלה שקיבלו פלצבו. כמו כן, אצל הנבדקים שקיבלו את תמצית עץ העפרונית נרשמה תגובה הרבה יותר טובה של נוגדנים מסוג IgG, שמרמזת על תגובת הגנה טובה יותר בהשוואה לאלה שקיבלו פלצבו.  

לבסוף, מחקר משנת 2016  הדגים כי ייתכן ש-LA מחזק את מערכת החיסון על-ידי השפעה חיובית על המיקרוביום של המעי, בפרט של רקמת הלימפה הקשורה במעי (GALT). לפי המחקר, מתן LA הפחית את שיעור ההיארעות של הצטננות ב-23%.

פטריות מאיטקה (Grifola frondosa)  

Grifola frondosa, או   פטריית מאיטקה, היא פטריית מאכל פופולרית. הפטרייה מכילה  B-גלוקנים,  רב-סוכרים מפטריות. מעריכים שיש להם סגולות בריאותיות.  

מחקר משנת 2010  הראה כי פטריות מאיטקה עשויות לעזור לשפר את התאוששות תאי הדם הלבנים לאחר טיפולי כימותרפיה.  

נוסף על כך, מחקר משנת 2015  הראה כי יש לפטריות מאיטקה השפעה חיובית על מערכת החיסון, בפרט על נויטרופילים ומונוציטים. לבסוף, גם מחקר משנת 2020  הדגים השפעה חיובית של פטריות מאיטקה על מערכת החיסון.  

שורש אלאוטרוקוק  

שורש אלאוטרוקוק  (Eleuthero senticosus),  הידוע גם בשם ג'ינסנג סיבירי, משמש ברפואה הסינית המסורתית. מאמינים כי שורש אלאוטרוקוק מחזק את מערכת החיסון וממריץ את הגוף באופן כללי. אלאוטרוקוק גדל באופן טבעי ביפן, בצפון סין, בדרום-מזרח רוסיה, בצפון קוריאה ובדרום קוריאה.

לפי מחקר משנת 2004,  ייתכן שאלאוטרוקוק מפחית עייפות, וייתכן גם שהוא מווסת את הפעילות של תאי הרג טבעי. יתר על כן, מחקר משנת 2020  הראה כי אלאוטרוקוק עשוי לעזור להמריץ את המקרופאגים במערכת החיסון.  

לבסוף, מחקר משנת 2009  הדגים כי אלאוטרוקוק גם עשוי לעזור לנקות את הכבד מרעלים, בפרט מקדמיום. זה מועיל למערכת החיסון באופן כללי.

תמצית תה ירוק  

תה ירוק  הוא אחד המשקאות הפופולריים ביותר בכל העולם. בהתאם לזאת, נערכו אלפי מחקרים על הסגולות הבריאותיות של תה ירוק ושל  תמצית תה ירוק. המרכיבים הפעילים של תה ירוק הם קטכינים, להם סגולות נוגדות חמצון ונוגדות דלקת.  

מחקר משנת 2018 שפורסם בכתב העת  Molecules  הראה כי תה ירוק עוזר לשמור על תפקוד תקין של מערכת החיסון, כשהוא משמש בתור מה שהמדענים מכנים מעכב נקודות בקרה במערכת החיסון.

נוסף על כך, מחקר משנת 2018  הראה כי יש לתה ירוק גם השפעה אנטי-ויראלית, בפרט נגד נגיף הפפילומה האנושי, שיכול לגרום ליבלות בעור וגם מגביר את הסיכון להתפתחות של סרטן צוואר הרחם.

לבסוף, מחקר משנת 2019  הראה כי מתן של תוסף עם תה ירוק יכול לעזור לשפר את הרכב המיקרוביום בעכברים תוך 7 ימים בלבד. מאמינים כי תה ירוק משמש כחומר  פרה-ביוטי  , כלומר הוא משמש כמזון לחיידקים הבריאים במעיים. 70% מהפעילות של מערכת החיסון מתרחשת במעי.  

תצמית אסטרגלוס  

Astragalus membranaceus   הוא תרופה פופולרית ברפואה הסינית המסורתית. לפי מחקר שנערך בשנת 2017, אסטרגלוס עוזר לשפר את תגובת מערכת החיסון לחיסונים. נוסף על כך, מחקר אחר משנת 2017  הדגים תועלת דומה של אסטרגלוס למערכת החיסון.  

לבסוף,   מחקר משנת 2018  הראה כי אסטרגלוס הוא  נוגד חמצון  רב-עוצמה, והוא עשוי לעזור להפחית דלקות במעיים, מה שחשוב ליצירת תגובה חיסונית חזקה.  

תמצית עלי זית  

רבים מכירים את  שמן הזית  ואת הסגולות שלו, אבל מעטים מודעים ליתרונות המשמעותיים של  תמצית עלי הזית. תמצית עלי הזית, שלפעמים מכונה בשם אוליאורופּאין, לפי שם המרכיב העיקרי שלה, מופקת מעלים של עץ הזית, ששמו הלטיני הוא Olea Europaea.  

הודגם כי תמצית עלי זית בטוחה לשימוש, ובמדינות כמו יוון, ספרד, צרפת, תורכיה, ישראל, מרוקו ותוניסיה משתמשים בה כתרופה עממית.

במחקר שפורסם בכתב העת  Current Medical Mycology  ונערך בשנת 2015  נמצא כי יש לתמצית עלי הזית השפעה אנטי-פטרייתית נגד הפטרייה קנדידה אלביקנס. קנדידה אלביקנס היא פטריה פתוגנית שמצויה בעור וברירית המעי של האדם.  

  במחקר אחר נבדקה השפעה אנטי-ויראלית של 150 תמציות צמחיות, בהן תמצית עלי זית. הממצאים  הראו כי יש לתמצית עלי הזית יכולת מרשימה לחסל נגיפים, כך שייתכן שניתן להשתמש בה לטיפול בזיהומים נגיפיים.  

לבסוף, מחקר משנת 2017 שפורסם בכתב העת Journal of Food Medicine  הראה כי יש לתמצית עלי הזית סגולות אנטי-בקטריאליות. כדאי לשקול להשתמש בתמצית הצמחית הזו.

תמצית פלפל שחור  

פלפל שחור  הוא תבלין שקיים בכל מטבח. רבים רואים בו את מלך התבלינים. מחקרים מצביעים על כך כי ייתכן שפלפל שחור מועיל למערכת החיסון.  

מחקר משנת 2015  הראה כי תמצית פלפל שחור עשויה לעזור לווסת את הפעילות של תאי ה-T במערכת החיסון.  

נוסף על כך, בשנת 2017 נערך מחקר  שבדק את הפעילות של פלפל שחור נגד חיידקים ודלקת. המחקר הזה גם הראה כי יש לתמצית פלפל שחור סגולות נגד אסתמה (קצרת).  

תמצית שורש זנגביל  

השם המדעי של  זנגביל  הוא Zingiber officinale, ואילו שורש זנגביל ידוע בשם Rhyzomus zingiberus. זנגביל הוא צמח פורח שמקורו בדרום-מזרח אסיה, אבל גם בסין, בהודו, בפולינזיה ובאפריקה משתמשים בשורשים העבים שלו ברפואה המסורתית.  

ברפואת איורוודה וברפואה הסינית המסורתית מעריכים מאוד את הסגולות של זנגביל.

זנגביל עשוי לעזור לטפל בגסטרואנטריטיס, מחלה שידועה בציבור הרחב בשם "קלקול קיבה". בשנת 2018 ד"ר קנאני, גסטרואנטרולוג איטלקי, פרסם מאמר  שלפיו מתן זנגביל לילדים חולים הביא לירידה של 20% במספר ההקאות, וצמצם את מספר ימי ההיעדרות מבית הספר עקב מחלה ב-28%. ברפואה המסורתית זנגביל מוערך כתרופה לטיפול בזיהומים נגיפיים של דרכי הנשימה העליונות.

נוסף על כך, הודגם כי יש לזנגביל פעילות "אנטי-כולינרגית" בדרכי הנשימה, מה שעוזר להקל על גודש בחזה ועל תסמיני הצטננות בזיהומים של דרכי הנשימה. על כן, זנגביל הוא בחירה מצוינת לטיפול בתסמינים של זיהומים נשימתיים, כולל צפצופים נשימתיים. ניתן גם להכין  תה זנגביל.  

פרי פלפל ארוך (Piper longum)

באופן מסורתי, משתמשים בפרי פלפל ארוך ברפואת איורוודה. אבל גם היפוקרטס, שנחשב לאבי הרפואה המודרנית, דיבר על הפרי הזה. מעבר לשימוש הרפואי בפרי זה, משתמשים בו גם כתבלין.  

מחקר משנת 2001  הראה כי יש לפלפל ארוך סגולות אנטי-בקטריאליות.  

נוסף על כך, גם מחקר משנת 1999  הראה כי פלפל ארוך מחזק את מערכת החיסון ועוזר להילחם בטפיל בשם ג'יארדיה.

התוסף "Immune Support" ("תמיכה במערכת החיסון") מבית Zoi Research  מכיל את כל המרכיבים הצמחיים הנ"ל לחיזוק מערכת החיסון. המינון המקובל של תוסף זה הוא שתי כמוסות ביום.  

סימוכין:

  1.  Larch arabinogalactan. Alternative Med Rev. 2000;5(5):463‐466.
  2.  Kelly GS. Larch arabinogalactan: clinical relevance of a novel immune-enhancing polysaccharide. Altern Med Rev. 1999;4(2):96‐103.
  3.  Udani JK, Singh BB, Barrett ML, Singh VJ. Proprietary arabinogalactan extract increases antibody response to the pneumonia vaccine: a randomized, double-blind, placebo-controlled, pilot study in healthy volunteers. Nutr J. 2010;9:32. Published 2010 Aug 26. doi:10.1186/1475-2891-9-32
  4.   Udani JK. Immunomodulatory effects of ResistAid™: A randomized, double-blind, placebo-controlled, multidose study. J Am Coll Nutr. 2013;32(5):331‐338. doi:10.1080/07315724.2013.839907
  5.  Riede L, Grube B, Gruenwald J. Larch arabinogalactan effects on reducing incidence of upper respiratory infections. Curr Med Res Opin. 2013;29(3):251‐258. doi:10.1185/03007995.2013.765837
  6. Dion C, Chappuis E, Ripoll C. Does larch arabinogalactan enhance immune function? A review of mechanistic and clinical trials. Nutr Metab (Lond). 2016;13:28. Published 2016 Apr 12. doi:10.1186/s12986-016-0086-x
  7. Lin H, de Stanchina E, Zhou XK, et al. Maitake beta-glucan promotes recovery of leukocytes and myeloid cell function in peripheral blood from paclitaxel hematotoxicity. Cancer Immunol Immunother. 2010;59(6):885‐897. doi:10.1007/s00262-009-0815-3
  8.  Wesa KM, Cunningham-Rundles S, Klimek VM, et al. Maitake mushroom extract in myelodysplastic syndromes (MDS): a phase II study. Cancer Immunol Immunother. 2015;64(2):237‐247. doi:10.1007/s00262-014-1628-6
  9. Int J Biol Macromol. 2020 Mar 15;147:79-88. doi: 10.1016/j.ijbiomac.2020.01.062. Epub 2020 Jan 8.
  10.  J Ethnopharmacol. 2004 Dec;95(2-3):447-53.
  11. Phytomedicine. 2020 Mar;68:153181. doi: 10.1016/j.phymed.2020.153181. Epub 2020 Feb 6.
  12. Ann N Y Acad Sci. 2009 Aug;1171:314-20. doi: 10.1111/j.1749-6632.2009.04678.x.
  13. Rawangkan A, Wongsirisin P, Namiki K, et al. Green Tea Catechin Is an Alternative Immune Checkpoint Inhibitor that Inhibits PD-L1 Expression and Lung Tumor Growth. Molecules. 2018;23(8):2071. Published 2018 Aug 18. doi:10.3390/molecules23082071
  14.  Case Report of a Human Papillomavirus Infection Treated with Green Tea Extract and Curcumin Vaginal Compounded Medications. Int J Pharm Compd. 2018;22(3):196‐202.
  15. Seven-day Green Tea Supplementation Revamps Gut Microbiome and Caecum/Skin Metabolome in Mice from Stress. Sci Rep. 2019;9(1):18418. Published 2019 Dec 5. doi:10.1038/s41598-019-54808-5
  16. Zhang P, Wang J, Wang W, et al. Astragalus polysaccharides enhance the immune response to avian infectious bronchitis virus vaccination in chickens. Microb Pathog. 2017;111:81‐85. doi:10.1016/j.micpath.2017.08.023
  17. Scientific  Reports 2017 Mar 17;7:44822. doi: 10.1038/srep44822.
  18. International Journal of Mol Sci 2018 Mar 10;19(3):800.  doi: 10.3390/ijms19030800.
  19. Nasrollahi Z, Abolhasannezhad M. Evaluation of the antifungal activity of olive leaf aqueous extracts against Candida albicans PTCC-5027. Current Medical Mycology. 2015;1(4):37-39.
  20. Knipping, Karen, Johan Garssen, and Belinda van’t Land. “An Evaluation of the Inhibitory Effects against Rotavirus Infection of Edible Plant Extracts.” Virology Journal 9 (2012): 137. PMC. Web. 17 Dec. 2017.
  21. Qabaha Khaled, AL-Rimawi Fuad, Qasem Ahmad, and Naser Saleh A.. Journal of Medicinal Food. November 2017, ahead of print. https://doi.org/10.1089/jmf.2017.0070
  22. Doucette CD, Rodgers G, Liwski RS, Hoskin DW. Piperine from black pepper inhibits activation-induced proliferation and effector function of T lymphocytes. J Cell Biochem. 2015;116(11):2577‐2588. doi:10.1002/jcb.25202
  23. Bui TT, Piao CH, Song CH, Shin HS, Shon DH, Chai OH. Piper nigrum extract ameliorated allergic inflammation through inhibiting Th2/Th17 responses and mast cells activation. Cell Immunol. 2017;322:64‐73. doi:10.1016/j.cellimm.2017.10.005
  24. Mbaveng, A.t., and V. Kuete. “Zingiber Officinale.” Medicinal Spices and Vegetables from Africa, 2017, pp. 627–639., doi:10.1016/b978-0-12-809286-6.00030-3.
  25. Berni Canani, R. Therapeutic efficacy of ginger on vomiting in children affected by acute gastroenteritis. Presented at the Annual Meeting of the European Society for Paediatric Gastroenterology, Hepatology and Nutrition. Geneva, Switzerland, 11 May 2018
  26. Townsend, Elizabeth A et al. “Effects of ginger and its constituents on airway smooth muscle relaxation and calcium regulation” American journal of respiratory cell and molecular biology vol. 48,2 (2013): 157-63
  27. Reddy Srinivasa P, Kaiser Jamil, Madhusudhan P, Anjali G and Das B, Antibacterial activity of isolates from Piper longum and Taxus baccata, Pharm Biol, 2001, 39(3), 236-238
  28. Tripathi DM, Gupta N, Lakshmi V, Saxena KC and Agrawal AK, Antigiardial and immunostimulatory effect of Piper longum on giardiasis due to Giardia lamblia, Phytother Res, 1999, 13(7), 561-565