לעתים קרובות הנושא של הזדקנות העור תופס מקום מרכזי במרדף אחר מראה עור צעיר וקורן. ככל שאנו מזדקנים, העור שלנו עובר מספר שינויים, כולל התפתחות קמטים, רפיון וגוון לא אחיד.

לפי מחקר חתך משנת 2012, מראה הפנים והתקמטות העור באזורים שמוגנים מהשמש יכולים להעיד על הפוטנציאל שלכם לחיות עד גיל מתקדם מאוד. מראה הפנים יכול להשפיע גם על הסיכון למחלות לב וכלי דם (סיבת התמותה המובילה בכל רחבי העולם), בלי קשר לגיל, עישון, חשיפה לשמש או מדד מסת הגוף. 

המאמר הזה ידון על מספר אסטרטגיות המגובות בראיות לקידום עור בריא ולעיכוב של הופעת סימני הזדקנות העור או לצמצום הופעתם.

1. תכשיר לחות עם סרמידים וניקוטינאמיד

סרמידים

סרמידים הם חומצות שומן ארוכות-שרשרת שמיוצרות על-ידי בלוטות החֵלֶב ומצויות באופן טבעי בשכבה הקרנית (השכבה החיצונית) של העור. למעשה, הן הדבק שמחזיק את תאי העור שלנו ושומר על השלמות והבריאות של מחסום העור. סרמידים מצמצמים את חדירוּת מחסום העור במטרה למנוע אובדן מים וחדירה של כימיקלים מזיקים מהסביבה. רמות הסרמידים בעור יורדות עם הגיל, מה שמוביל ליובש בעור ולהופעת קמטים, לצד ירידה ביכולת השיקום של מחסום העור. רמות הסרמידים פוחתות גם בעקבות חשיפה לגורמים סביבתיים כמו מזג אוויר קר (בחורף) ולקרינת על-סגול (UV) מסוג B, קילוף-יתר או מחלות עור מסוימות כמו דרמטיטיס אטופית או פסוריאזיס, שגורמות ליובש ולפגיעה במחסום העור.

ניסוי אקראי ומבוקר משנת 2019 בהשתתפות 24 אנשים עם קסרוזיס (עור יבש) מצא כי מריחה של תכשיר לחות עם סרמידים פעמיים ביום במשך 28 ימים בצד אחד של השוק הביאה לשיפור בליחוח העור, בתפקיד המחסום, ברמת ה-pH, בהופעת הקמטים ובמרקם העור.

ניקוטינאמיד

ניקוטינאמיד, הידוע גם בשם ניאצינאמיד או אמיד חומצה ניקוטינית, הוא הצורה הפעילה ומסיסת המים של ויטמין B3. ניקוטינאמיד משפר את תפקוד המחסום של העור על-ידי צמצום של אובדן מים דרך השכבה החיצונית של העור (הידועה בשם אפידרמיס), כך שהוא משפר את ליחוח העור. הוא גם משפר את מראה העור על-ידי צמצום כתמי פיגמנטציה, גוון עור לא אחיד ואדמומיות בעור מזדקן.

2. שימוש יומיומי במסנן קרינה 

קרינת העל-סגול מהשמש משפיעה על העור באופן ישיר. הזדקנות של עור שנחשף לשמש שונה מהזדקנות טבעית של עור במהלך הזמן. הזדקנות כרונולוגית טבעית בדרך כלל מובילה להופעת קמטוטים ולהידלדלות העור, כאשר העור לרוב נראה חלק. לעומת זאת, הזדקנות כתוצאה מחשיפה לשמש גורמת לעור יבש ודמוי-עור עם פיגמנטציה לא סדירה, קמטים גסים והצטברות של תוצרי פירוק של חומרים אלסטיים בשכבה הפנימית של העור. חוקרים מעריכים כי ניתן לייחס עד 80-90% מסימני ההזדקנות הנראים לעין לחשיפה לקרינת העל-סגול, ולא להזדקנות כרונולוגית. 

למרבה המזל, יש עדויות מדעיות חזקות לכך ששימוש יומיומי במסנן קרינה מונע הזדקנות כתוצאה מחשיפה לשמש. לדוגמה, מחקר משנת 2013 בהשתתפות 903 מבוגרים מתחת לגיל 55 שחולקו באופן אקראי לארבע קבוצות דיווח שהנבדקים ששובצו לקבוצה בה המשתתפים מרחו מסנן קרינה מדי יום לא הדגימו עלייה ניכרת לעין בהזדקנות העור לאחר 4.5 שנים. מריחה יומיומית של מסנן קרינה גם הביאה לירידה של 24% בהזדקנות העור, בהשוואה למריחת מסנן קרינה במקרים ספציפיים בלבד. במחקר מעקב משנת 2016 בהשתתפות 32 אנשים שמרחו מסנן קרינה בעל ספקטרום רחב על כל הפנים מדי יום, כעבור 12 שבועות בלבד נצפה שיפור בכל המדדים של הזדקנות כתוצאה מחשיפה לשמש, כמו מרקם העור, הבהירות והופעת מראה מנומר או כתמי פיגמנטציה. השיפור הזה נמשך עד שבוע 52. יתרון נוסף של מסנני הקרינה הוא יעילותם בהפחתת הסיכון לסרטן העור, כמו מלנומה או קרצינומה של תאי קשקש.nbsp;

מסנני קרינה כימיים ומינרליים

בגדול, ניתן לחלק את מסנני הקרינה לפי המרכיבים שהם מכילים למסנני קרינה מינרליים או כימיים. ההבדל העיקרי בין שני הסוגים הללו הוא בתגובתם לאור השמש. מסנני קרינה מינרליים (או פיזיים) מכילים דו-תחמוצת הטיטניום ותחמוצת האבץ. התרכובות הללו יוצרות על פני העור מחסום שמחזיר את קרינת העל-סגול, כך שלמעשה הן משמשות כמגן שמחזיר את קרני השמש. לעומת זאת, מסנני קרינה כימיים מכילים לפחות אח, מבין 12 תרכובות הפחמן שאושרו על-ידי ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי), שסופגות את קרני העל-סגול לפני שהן מגיעות לעור, כך שהן משמשות כספוג.

מסנני קרינה מינרליים, להם פרופיל בטיחות מצוין, מעניקים הגנה בעלת ספקטרום רחב (גם מפני קרינת UVA וגם מפני קרינת UVB). לעתים קרובות ממליצים עליהם לאנשים עם עור רגיש. המגרעות שלהם הן שהם עלולים להיות סמיכים וכבדים מדי לבעלי עור שמן, הם פחות עמידים במים בהשוואה למסנני קרינה כימיים, קשה למרוח אותם, והם יכולים לשוות לעור גוון לבן. "חלקיקי נאנו" זעירים של דו-תחמוצת הטיטניום ותחמוצת האבץ קלים יותר למריחה ונוטים פחות להשאיר על העור משקע לבן. 

מסנני קרינה כימיים מעניקים הגנה טובה יותר מפני קרינת העל-סגול מאשר מסנני קרינה מינרליים. בהשוואה למסנני קרינה מינרליים, למסנני קרינה כימיים מרקם קליל יותר, כך שהם פחות מכבידים על העור. הם גם עמידים יותר בפני מים וזיעה, כך שהם עדיפים עבור פעילות גופנית בשמש או שחייה. עם זאת, הם לא בהכרח מתאימים לבעלי עור רגיש, כי המרכיבים הכימיים עלולים להחמיר בעיות עור כמו רוזציאה, פסוריאזיס או אקזמה. 

חששות בטיחות הקשורים למסנני קרינה כימיים

חשוב להתייחס לחששות הקשורים למסנני הקרינה עם גישה ביקורתית. מספר ניסויים בבני אדם דיווחו כי המרכיבים הפעילים של מסנני קרינה כימיים נספגים למחזור הדם אחרי מריחה חיצונית שלהם. זה עורר חששות, במיוחד מאחר שמחקרים בתאים מבודדים ובעכברים הדגימו כי המרכיבים הללו משבשים את המערכת האנדוקרינית ומשפיעים על רמות ההורמונים ועל התגובות ההורמונליות. עם זאת, סקירת מחקרים משנת 2020 הגיעה למסקנה שאין מספיק עדויות שתומכות בטענה כי רמות מוגברות של אוֹקסיבנזוֹן (BP-3) ואוֹקטינוֹקסט (OMC), שני מרכיבים נפוצים של מסנני קרינה כימיים, גורמות לתוצאות בריאותיות שליליות. עם זאת, הסקירה מציינת כי נדרשים מחקרים נוספים בבני אדם המתוכננים היטב כדי לקבוע האם הכימיקלים הללו שנספגים דרך העור מזיקים לבני אדם. נכון להיום, האקדמיה האמריקאית לרפואת עור קובעת כי "ההמלצות הנוכחיות של ה-FDA מבוססות על העדויות המדעיות הקיימות, ואלה אינן מעידות על כך שמרכיבי מסנני הקרינה הזמינים כיום בארה"ב מזיקים לבריאות האדם". למרות זאת, אנשים עדיין מעדיפים להשתמש במסנני קרינה עם מרכיבים מינרליים כמו תחמוצת האבץ, כי אפילו אם הם מעניקים הגנה פחות טובה מפני קרינת העל-סגול של השמש, הם לא נספגים דרך העור. 

מרכיב של מסנני קרינה כימיים בשם במוֹטריזינוֹל (ביס-אתיל-הקסילוֹפנוֹל מתוֹקסיפניל טריאזין) מעניק הגנה טובה מפני קרני על-סגול באורכי גל שונים, והוא לא נספג היטב דרך העור בגלל המולקולות הגדולות שלו. עם זאת, אמנם מרכיב זה זמין באיחוד האירופי משנת 2000 ומשווק באירופה, באסיה ובאוסטרליה תחת השמות Tinosorb S ו-Escalol S, אך נכון להיום הוא לא אושר על-ידי ה-FDA. מקווים כי FDA יאשר את במוֹטריזינוֹל באמצע שנת 2024. 

נכון להיום, מסנן הקרינה הטוב ביותר עבורכם הוא זה שאתם מעדיפים ואותו ומוכנים למרוח מדי יום. 

הגנה כללית מפני אור השמש

מעבר למריחה יומיומית של מסנן קרינה בעל ספקטרום רחב עם מקדם הגנה (SPF) 30 ומעלה על העור החשוף לשמש, מניעת הזדקנות כתוצאה מחשיפה לשמש כוללת גם הישארות בצל בזמן שהיה בחוץ, חבישת כובע עם שוליים רחבים ובגדים שמגינים מפני השמש, ככל שזה אפשרי, הרכבת משקפי שמש, הימנעות מחשיפה לשמש בשעות השיא, בין 10 בבוקר עד 4 אחר הצהריים, הימנעות מחשיפה למקורות אחרים של קרינת על-סגול (כמו מיטות שיזוף) ושמירה על זהירות בסביבה עם שלג, מים וחול שמחזירים את הקרניים המזיקות של השמש. 

חשיפת העור לשמש עוזרת לגוף שלנו לייצר ויטמין D. אם אתם נוקטים צעדים להגנה מפני חשיפה ישירה לקרינת העל-סגול של השמש, עקבו אחר רמות ויטמין D שלכם כדי למנוע מחסור, ושקלו נטילה יומיומית של ויטמין D‎במינון של 1000 יח' בינ"ל ביום, אם רמת ויטמין D אצלכם נמוכה. 

3. תזונה עתירת מזונות מלאים, חלבון דל שומן, סיבים ושומנים בלתי רוויים. 

ניסוי אקראי ומבוקר אחד בהשתתפות 256 נבדקים הראה שתזונה ים-תיכונית עם הגבלת הצריכה הקלורית וגם הגבלת הצריכה של מזונות מעובדים ובשר אדום שהייתה עשירה יותר בצמחים ופוליפנולים, בתוספת 28 גרם ביום של אגוזי מלך, 3-4 כוסות ביום של תה ירוק ו-500 מ"ל של מנקאי, נקשרה להזדקנות ביולוגית איטית יותר. מעבר לכך, סקירה משנת 2020 דנה על התזונה הים-תיכונית כאסטרטגיה למניעת שבריריות ולהאטת תהליך ההזדקנות, ואילו סקירה משנת 2023 תיארה איך תזונה עתירת צמחים תורמת לעור בריא על-ידי מניעת הזדקנות כתוצאה מחשיפה לשמש, הופכת את העור למוצק יותר ומפחיתה הופעת קמטים ופיגמנטציה בעור הפנים. העבודות הללו מחזקות את ההנחיות הקיימות לגבי תזונה ובריאות העור, לפיהן "תזונה בסגנון ים-תיכוני שעשירה במזונות צמחיים ומכילה הרבה פירות וירקות טריים, עשבי תיבול, אגוזים, קטניות ודגנים מלאים וכמויות מתונות של מאכלי ים, בשר עוף וביצים עם אכילת בשר אדום מדי פעם, נקשרת לבריאות עור טובה."

על כן, תזונה טובה ללא ספק חיונית לבריאות טובה של העור. אין תזונה מושלמת לכולם, אך בלי קשר לסוג התזונה ודפוסי האכילה הספציפיים, יש מספר עקרונות בסיסיים שכדאי לציין. 

ביניהם התמקדות בעיקר במזונות מלאים ולא מעובדים, אכילת חלבון דל שומן וסיבים בכמות מספקת והחלפת שומנים רוויים בשומנים בלתי-רוויים, כמו שמן זית כתית מעולה, אגוזי מלך ואבוקדו. רצוי לקבל את החומרים המזינים החיוניים ממזונות מלאים, ולא מתוספי תזונה, אך תוספי תזונה יכולים להיות מועילים במיוחד עבור אנשים עם חוסרים תזונתיים.

4. תוספים פומיים עם פפטידי קולגן

קולגן הוא החלבון הנפוץ ביותר בגוף האדם. הוא מורכב מריכוזים גבוהים של שלוש חומצות אמינו: גליצין, פרולין והידרוקסי-פרולין. אנזימים מפרקים קולגן לפפטידים קטנים יותר בעלי פעילות ביולוגית, והם הצורות העיקריות של קולגן המשמשות בייצור תוספי תזונה. הפפטידים הללו נספגים למערכת העיכול בקלות ונכנסים למחזור הדם.

סקירה שיטתית של 10 עבודות שפורסמה בשנת 2020 דיווחה על תועלת של קולגן מלא או קולגן שעבר הידרוליזה עבור ליחוח העור, גמישות העור, מספר הקמטים ויובש. כמו כן, ניסוי אקראי ומבוקר משנת 2022 בהשתתפות 100 נבדקים הראה כי נטילה פומית של תוסף עם פפטידי קולגן בעלי משקל מולקולרי נמוך הביאה לשיפור בקמטוטים סביב העיניים, בקמטים (ב-8%), בגמישות העור, בליחוח העור, בחספוס העור ובשלמות מחסום העור בעור פנים שהזדקן כתוצאה מחשיפה לשמש.

האם תוספים עם פפטידי קולגן מעניקים יתרונות נוספים כאשר צריכת החלבון שלכם מספקת?

התשובה הקצרה היא כן. 

פפטידי קולגן הם שרשראות קצרות של חומצות אמינו (אבני הבניין של חלבונים). על כן, יש מבקרים הטוענים שאין יתרון נוסף בנטילת תוספים עם פפטידי קולגן כאשר צריכת החלבון מספקת, שכן שתי האסטרטגיות הללו מספקות לגוף שלנו חומצות אמינו. 

עם זאת, כפי שתואר במטא-אנליזה של 26 ניסויים אקראיים ומבוקרים בהשתתפות 1,721 מטופלים שפורסמה בשנת 2023, קיימים נשאי פפטידים מיוחדים שמאפשרים לפפטידי קולגן להיספג ולהגיע אל העור, שם הם נמצאים במשך זמן רב הרבה יותר מאשר בחלקי הגוף האחרים. זה מביא לשיפור משמעותי בליחוח וגמישות העור. ניסוי אקראי ומבוקר בהשתתפות 31 מטופלים גברים עם כוויות הראה כי מתן תוסף המבוסס על קולגן שעבר הידרוליזה במשך ארבעה שבועות הביא לשיפור בריפוי הפצעים.  

בסך הכול, הודגם שנטילת תוספים עם פפטידי קולגן מועילה מבחינת הזדקנות העור. המינון המקובל של תוספים מסוג זה הוא 10-15 גרם ביום, לצד עמידה ביעדי צריכת החלבון.

5. תוספים פומיים של חומצה היאלורונית

חומצה היאלורונית (היאלורונאן) היא תרכובת שקיימת בגוף האדם באופן טבעי. העור, המפרקים והעיניים מכילים כמויות גדולות של חומצה היאלורונית. יש לה תפקיד מרכזי בשמירה על ליחוח וסיכוך הרקמות. למרות הנוכחות המשמעותית שלה בעור, כמות החומצה ההיאלורונית בגוף פוחתת עם הגיל. לדוגמה, תכולת החומצה ההיאלורונית בעור של בני 75 היא כ-25% בלבד מזו של בני 19. למרבה המזל, בדומה עם קולגן, מחקרים קליניים הדגימו שנטילה פומית של תוספי חומצה היאלורונית מביאה לשיפור בליחוח, בגוון, בעובי, בגמישות, במוּצקות, בזוהר וברכות העור, תוך הפחתת קמטים והגנה מפני התייבשות. 

הועלו חששות בטיחות בגלל העובדה שחומצה היאלורונית עלולה להגביר צמיחת תאי סרטן. עם זאת, מחקר משנת 2014 בעכברים עם סרטן לא הדגים השפעה שלילית של מתן תוסף עם חומצה היאלורונית דרך הפה על צמיחת גידולים והתפשטות גרורות. גם ניסויים בבני אדם שנמשכו 12 חודשים לפחות לא הדגימו בעיות בטיחות כלשהן. 

לאחר נטילת חומצה היאלורונית בעלת משקל מולקולרי גבוה דרך הפה, חיידקי המעי מפרקים אותה למקטעים קצרים יותר עם משקל מולקולרי נמוך שבסופו של דבר מגיעים לעור. חומצה היאלורונית, גם במשקל מולקולרי גבוה וגם במשקל מולקולרי נמוך, מפחיתה קמטים ומשפרת את הברק והגמישות של העור. לפי הספרות הקיימת, ייתכן שהמשקל המולקולרי של החומצה ההיאלורונית שמכילים תוספים לא בהכרח משפיע במידה משמעותית על התועלת שלה, אך נדרשים מחקרים נוספים. המינונים המקובלים בניסויים בבני אדם הם בטווח בין 80 מ"ג ל-200 מ"ג ביום.

לסיכום, דוגמה טובה לשגרת טיפוח העור בבוקר היא מקלחת, מריחת קרם לחות והמתנה מספר דקות לפני מריחת מסנן קרינה (באופן אידאלי, מסנן עם במוֹטריזינוֹל). לאחר מכן, אפשר לאכול ארוחת בוקר בריאה ואחריה לקחת תוסף פומי של פפטידי קולגן במינון 10-15 מ"ג ותוסף פומי של חומצה היאלורונית במינון 200 מ"ג. 

6. אימוני התנגדות

פעילות גופנית היא אסטרטגיה חשובה לחיים ארוכים ובריאים יותר. מגוון היתרונות של פעילות גופנית לבריאות הגופנית והנפשית ידוע היטב. כושר גופני גבוה יותר נקשר באופן עקבי לסיכון תמותה נמוך יותר. פעילות גופנית היא כמו גלולת פלא שמשפיעה לטובה על סימני ההזדקנות. 

היתרונות של פעילות גופנית עבור איברים כמו הלב, המוח והשרירים ידועים היטב, אבל הבנתנו את ההשפעות של פעילות גופנית על בריאות העור לוקה בחסר. מחקר מעניין משנת 2023 בהשתתפות נשים יפניות בריאות בגיל העמידה עם אורח חיים יושבני הראה כי גם אימונים אירוביים וגם אימוני התנגדות הביאו לשיפור בגמישות העור, שיפרו את מבנה הדרמיס העליון (השכבה הפנימית של העור) והורידו את רמות סמני הדלקת בדם. עם זאת, אימוני התנגדות, בניגוד לאימונים אירוביים, הביאו גם לשיפור בעובי הדרמיס. הממצאים הללו מדגישים את החשיבות של אימוני התנגדות (אימוני "משקולות" או "כוח") לבריאות העור 

7. קרמים ללילה עם רטינואידים

מהם רטינואידים?

ויטמין A הוא ויטמין מסיס שומן שחיוני עבור תהליכים שונים בגוף. הוא קיים במספר צורות הידועות בתור רטינואידים. רטינואידים הם צורות טבעיות או סינתטיות של ויטמין A, וכולם חולקים את המאפיינים הביולוגיים של ויטמין A. בין הרטינואידים רטינול (הצורה האלכוהולית של ויטמין A), חומצה רטינואית (הצורה הפעילה של ויטמין A), אדפּאלן, טזארוטן, רטינאלדהיד ואסטרים של רטיניל. לרטינואידים תפקיד חשוב בשמירה על בריאות העור, כי הם ממריצים את התאים לייצר יותר סיבי קולגן ומשפרים את אספקת הדם לעור. למעשה, רטינואידים יכולים למנוע ולתקן מאפיינים קליניים של הזדקנות כתוצאה מחשיפה לשמש. נהוג להוסיף רטינואידים לקרמים, תחליבים וסרומים לפנים בזכות יכולתם לקדם את בריאות העור, אך יש הבדלים בעוצמה וביעילות שלהם.

סוגי הרטינואידים

חומצה רטינואית (טרטינואין) חזקה יותר באופן משמעותי מרטינול, כי היא משפרת את בריאות העור באופן ישיר על-ידי קידום של התחדשות התאים, הגברת תחלופת התאים ותיקון נזקי דנ"א. בפרט, טרטינואין נלחם בהזדקנות כתוצאה מחשיפה לשמש, מחליק קמטים, הופך את גוון העור לאחיד יותר וממצק את העור. טרטינואין מוסדר על-ידי ה-FDA ובדרך כלל ניתן במרשם בלבד. 

רטינול הוא רטינואיד פחות פוטנטי מטרטינואין. הוא מחייב המרה אנזימטית לחומצה רטינואית לאחר מריחתו על העור. התוצאה של תהליך זה היא השפעה יותר איטית ופחות בולטת בהשוואה לטרטינואין, אך עדיין הודגם שרטינול משפר קמטוטים ומגביר את ייצור הקולגן עם פחות גירוי מטרטינואין. בדרך כלל ניתן להשיג מגוון מוצרי טיפוח עור עם רטינול ללא מרשם.

אדפּאלן עובד בדיוק כמו טרטינואין עבור הזדקנות כתוצאה מחשיפה לשמש וקמטים. בדרך כלל משתמשים בו בריכוז של 0.3%. אדפּאלן הוא הרטינואיד עם פוטנציאל הגירוי הנמוך ביותר לעור מבין כל הרטינואידים לשימוש חיצוני.

טזארוטן לשימוש חיצוני, בו משתמשים בריכוזים של 0.05-0.1%, אושר על-ידי ה-FDA לטיפול בפסוריאזיס, אקנה והזדקנות העור כתוצאה מחשיפה לשמש (בעיות פיגמנטציה וקמטים). 

אמצעי זהירות עם קרמים שמכילים רטינואידים

יש לגלות זהירות כשמתחילים להשתמש בקרמים עם רטינואידים, כי הם עלולים לגרות את העור. 

  • בהתחלה, כדאי להשתמש בקרם כזה פעם ב-2-3 לילות, כדי לתת לעור להתרגל אליו. יש המעדיפים להשתמש בקרם עם רטינואידים רק פעם או פעמיים בשבוע.
  • הקפידו למרוח מסנן קרינה בבוקר.
  • אין לערבב קרמים עם רטינואידים עם מוצרים אחרים כמו תכשירי קילוף (ראו למטה), במיוחד כשאתם רק מתחילים להשתמש בקרם עם רטינואידים. בערבים בהם אתם משתמשים במוצרים כמו תכשירי קילוף, אל תשתמשו בקרמים עם רטינואידים. 

8. תכשירי קילוף עם חומצות אלפא-הידרוקסיות

סקירה משנת 2023 דנה בהתקדמות המחקר על הזדקנות העור ועל מרכיבים פעילים מבטיחים. בין אותם המרכיבים חומרי הקילוף חומצה לקטית וחומצה גליקולית, שתיהן ידועות בתור חומצות אלפא-הידרוקסיות. 

חומצה לקטית מגבירה את ייצור הקולגן וגמישות העור, מפחיתה את הפיגמנטציה בעור ומכווצת נקבוביות. מחקר משנת 1996 הדגים כי שימוש בחומצה לקטית בריכוז 12% במשך שלושה חודשים הביא לעלייה במוּצקוּת, בעובי ובחלקוּת העור ולשיפור בהופעתם של קמטים וקמטוטים. 

חומצה גליקולית היא חומצה אורגנית שיכולה לצמצם הזדקנות ודלקת תאית שהתפתחו כתוצאה מקרינת UVB. היא גם יכולה למנוע קמטים, ויש לה תועלת קוסמטית כללית לעור. 

כדי לחזק את הדברים הנ"ל, ההנחיות הקליניות קובעות כי חומצות אלפא-הידרוקסיות יכולות להשפיע על שכבות עמוקות של העור, כאשר משתמשים בריכוזים גבוהים יותר שלהן ובמשך זמן רב יותר. הן מגבירות את חידוש הקולגן והאלסטין, ובכך מצמצמות את הופעתם של קמטוטים. 

מסקנות

האסטרטגיות הללו עם גיבוי מדעי, מתוספי תזונה ועד קרמים ואורחות חיים, יכולות לתרום לשיפור המראה הכללי של העור שלכם. יש התעניינות גוברת באסטרטגיות להאטה או הסגה לאחור של סימני הזדקנות הנראים לעין, לא רק מסיבות אסתטיות, אלא מפני שמראה העור משקף את הסיכויים שלנו לחיים חיים ארוכים. במקרה כזה, מניעה עדיפה על ריפוי. אמנם התוצאות עשויות להשתנות מאדם לאדם, אבל שילוב השיטות הללו יכול לתרום לעור בריא יותר ולסייע במניעת סימני הזדקנות של העור או לשפר את הופעתם.

כמו עם כל תוסף, חשוב להתייעץ עם גורם רפואי מקצועי מתאים לפני תחילת נטילת תוסף לבריאות העור, כדי לוודא שהוא בטוח ומתאים לצרכים האישיים שלכם.

הפניות:

  1. Gunn DA, De Craen AJM, Dick JL, Tomlin CC, Van Heemst D, Catt SD, et al. Facial Appearance Reflects Human Familial Longevity and Cardiovascular Disease Risk in Healthy Individuals. The Journals of Gerontology: Series A. 2013 Feb;68(2):145–52. 
  2. www.heart.org [Internet]. [cited 2024 Mar 12]. Heart and Stroke Statistics. Available from: https://www.heart.org/en/about-us/heart-and-stroke-association-statistics
  3. Rittie L, Fisher GJ. Natural and Sun-Induced Aging of Human Skin. Cold Spring Harbor Perspectives in Medicine. 2015 Jan 1;5(1):a015370–a015370. 
  4. Gilchrest BA. A review of skin ageing and its medical therapy. British Journal of Dermatology. 1996 Dec;135(6):867–75. 
  5. Griffiths CEM. The clinical identification and quantification of photodamage. British Journal of Dermatology. 1992 Sep;127(S41):37–42. 
  6. Uitto J. The role of elastin and collagen in cutaneous aging: intrinsic aging versus photoexposure. J Drugs Dermatol. 2008 Feb;7(2 Suppl):s12-16. 
  7. Langton AK, Sherratt MJ, Griffiths CEM, Watson REB. Review Article: A new wrinkle on old skin: the role of elastic fibres in skin ageing. Intern J of Cosmetic Sci. 2010 Oct;32(5):330–9. 
  8. Farage MA, Miller KW, Elsner P, Maibach HI. Intrinsic and extrinsic factors in skin ageing: a review. Intern J of Cosmetic Sci. 2008 Apr;30(2):87–95. 
  9. Südel KM, Venzke K, Mielke H, Breitenbach U, Mundt C, Jaspers S, et al. Novel Aspects of Intrinsic and Extrinsic Aging of Human Skin: Beneficial Effects of Soy Extract. Photochem Photobiol. 2004;2004-06-16-RA-202. 
  10. Flament F, Bazin R, Rubert, Simonpietri, Piot B, Laquieze. Effect of the sun on visible clinical signs of aging in Caucasian skin. CCID. 2013 Sep;221. 
  11. Photo of 92-Year-Old’s Face and Neck Shows 40 Years’ of Sun Damage [Internet]. [cited 2024 Mar 13]. Available from: https://www.businessinsider.com/woman-sunscreen-face-neck-40-years-sun-damage-photo-2022-9
  12. Boyd AS, Naylor M, Cameron GS, Pearse AD, Gaskell SA, Neldner KH. The effects of chronic sunscreen use on the histologic changes of dermatoheliosis. Journal of the American Academy of Dermatology. 1995 Dec;33(6):941–6. 
  13. Hughes MCB, Williams GM, Baker P, Green AC. Sunscreen and Prevention of Skin Aging: A Randomized Trial. Ann Intern Med. 2013 Jun 4;158(11):781. 
  14. Randhawa M, Wang S, Leyden JJ, Cula GO, Pagnoni A, Southall MD. Daily Use of a Facial Broad Spectrum Sunscreen Over One-Year Significantly Improves Clinical Evaluation of Photoaging. Dermatol Surg. 2016 Dec;42(12):1354–61. 
  15. Sander M, Sander M, Burbidge T, Beecker J. The efficacy and safety of sunscreen use for the prevention of skin cancer. CMAJ. 2020 Dec 14;192(50):E1802–8. 
  16. Sunscreens: A Complete Overview — DermNet [Internet]. [cited 2024 Mar 13]. Available from: https://dermnetnz.org/topics/topical-sunscreen-agents
  17. Matta MK, Zusterzeel R, Pilli NR, Patel V, Volpe DA, Florian J, et al. Effect of Sunscreen Application Under Maximal Use Conditions on Plasma Concentration of Sunscreen Active Ingredients: A Randomized Clinical Trial. JAMA. 2019 Jun 4;321(21):2082. 
  18. Wang J, Pan L, Wu S, Lu L, Xu Y, Zhu Y, et al. Recent Advances on Endocrine Disrupting Effects of UV Filters. IJERPH. 2016 Aug 3;13(8):782. 
  19. LaPlante CD, Bansal R, Dunphy KA, Jerry DJ, Vandenberg LN. Oxybenzone Alters Mammary Gland Morphology in Mice Exposed During Pregnancy and Lactation. Journal of the Endocrine Society. 2018 Aug 1;2(8):903–21. 
  20. Schlumpf M, Cotton B, Conscience M, Haller V, Steinmann B, Lichtensteiger W. In vitro and in vivo estrogenicity of UV screens. Environ Health Perspect. 2001 Mar;109(3):239–44. 
  21. Suh S, Pham C, Smith J, Mesinkovska NA. The banned sunscreen ingredients and their impact on human health: a systematic review. Int J Dermatology. 2020 Sep;59(9):1033–42. 
  22. Sunscreen FAQs [Internet]. [cited 2024 Mar 13]. Available from: https://www.aad.org/media/stats-sunscreen
  23. Yaskolka Meir A, Keller M, Hoffmann A, Rinott E, Tsaban G, Kaplan A, et al. The effect of polyphenols on DNA methylation-assessed biological age attenuation: the DIRECT PLUS randomized controlled trial. BMC Med. 2023 Sep 25;21(1):364. 
  24. Capurso C, Bellanti F, Lo Buglio A, Vendemiale G. The Mediterranean Diet Slows Down the Progression of Aging and Helps to Prevent the Onset of Frailty: A Narrative Review. Nutrients. 2019 Dec 21;12(1):35. 
  25. Flores-Balderas X, Peña-Peña M, Rada KM, Alvarez-Alvarez YQ, Guzmán-Martín CA, Sánchez-Gloria JL, et al. Beneficial Effects of Plant-Based Diets on Skin Health and Inflammatory Skin Diseases. Nutrients. 2023 Jun 22;15(13):2842. 
  26. Collagen | DermNet [Internet]. [cited 2024 Mar 13]. Available from: https://dermnetnz.org/topics/collagen
  27. Iwai K, Hasegawa T, Taguchi Y, Morimatsu F, Sato K, Nakamura Y, et al. Identification of Food-Derived Collagen Peptides in Human Blood after Oral Ingestion of Gelatin Hydrolysates. J Agric Food Chem. 2005 Aug 1;53(16):6531–6. 
  28. Barati M, Jabbari M, Navekar R, Farahmand F, Zeinalian R, Salehi‐Sahlabadi A, et al. Collagen supplementation for skin health: A mechanistic systematic review. J of Cosmetic Dermatology. 2020 Nov;19(11):2820–9. 
  29. Kim J, Lee SG, Lee J, Choi S, Suk J, Lee JH, et al. Oral Supplementation of Low-Molecular-Weight Collagen Peptides Reduces Skin Wrinkles and Improves Biophysical Properties of Skin: A Randomized, Double-Blinded, Placebo-Controlled Study. Journal of Medicinal Food. 2022 Dec 1;25(12):1146–54. 
  30. Pu SY, Huang YL, Pu CM, Kang YN, Hoang KD, Chen KH, et al. Effects of Oral Collagen for Skin Anti-Aging: A Systematic Review and Meta-Analysis. Nutrients. 2023 Apr 26;15(9):2080. 
  31. Shigemura Y, Kubomura D, Sato Y, Sato K. Dose-dependent changes in the levels of free and peptide forms of hydroxyproline in human plasma after collagen hydrolysate ingestion. Food Chemistry. 2014 Sep;159:328–32. 
  32. Bagheri Miyab K, Alipoor E, Vaghardoost R, Saberi Isfeedvajani M, Yaseri M, Djafarian K, et al. The effect of a hydrolyzed collagen-based supplement on wound healing in patients with burn: A randomized double-blind pilot clinical trial. Burns. 2020 Feb;46(1):156–63. 
  33. Laurent TC, Fraser JR. Hyaluronan. FASEB J. 1992 Apr;6(7):2397–404. 
  34. Meyer LJM, Stern R. Age-Dependent Changes of Hyaluronan in Human Skin. Journal of Investigative Dermatology. 1994 Mar;102(3):385–9. 
  35. Longas MO, Russell CS, He XY. Evidence for structural changes in dermatan sulfate and hyaluronic acid with aging. Carbohydrate Research. 1987 Jan;159(1):127–36. 
  36. Gao Y, Wang R, Zhang L, Fan Y, Luan J, Liu Z, et al. Oral administration of hyaluronic acid to improve skin conditions via a randomized double‐blind clinical test. Skin Research and Technology. 2023 Nov;29(11):e13531. 
  37. Oe M, Sakai S, Yoshida H, Okado N, Kaneda H, Masuda Y, et al. Oral hyaluronan relieves wrinkles: a double-blinded, placebo-controlled study over a 12-week period. CCID. 2017 Jul;Volume 10:267–73. 
  38. Michelotti A, Cestone E, De Ponti I, Pisati M, Sparta E, Tursi F. Oral intake of a new full-spectrum hyaluronan improves skin profilometry and ageing: a randomized, double-blind, placebo-controlled clinical trial. European Journal of Dermatology. 2021 Dec;31(6):798–805. 
  39. Seino S, Takeshita F, Asari A, Masuda Y, Kunou M, Ochiya T. No Influence of Exogenous Hyaluronan on the Behavior of Human Cancer Cells or Endothelial Cell Capillary Formation. Journal of Food Science [Internet]. 2014 Jul [cited 2024 Feb 28];79(7). Available from: https://ift.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/1750-3841.12500
  40. Tashiro T, Seino S, Sato T, Matsuoka R, Masuda Y, Fukui N. Oral Administration of Polymer Hyaluronic Acid Alleviates Symptoms of Knee Osteoarthritis: A Double-Blind, Placebo-Controlled Study over a 12-Month Period. The Scientific World Journal. 2012;2012:1–8. 
  41. Oe M, Mitsugi K, Odanaka W, Yoshida H, Matsuoka R, Seino S, et al. Dietary Hyaluronic Acid Migrates into the Skin of Rats. The Scientific World Journal. 2014;2014:1–8. 
  42. Mandsager K, Harb S, Cremer P, Phelan D, Nissen SE, Jaber W. Association of Cardiorespiratory Fitness With Long-term Mortality Among Adults Undergoing Exercise Treadmill Testing. JAMA Netw Open. 2018 Oct 19;1(6):e183605. 
  43. Rebelo-Marques A, De Sousa Lages A, Andrade R, Ribeiro CF, Mota-Pinto A, Carrilho F, et al. Aging Hallmarks: The Benefits of Physical Exercise. Front Endocrinol. 2018 May 25;9:258. 
  44. Pinckard K, Baskin KK, Stanford KI. Effects of Exercise to Improve Cardiovascular Health. Front Cardiovasc Med. 2019 Jun 4;6:69. 
  45. Konopka LM. How exercise influences the brain: a neuroscience perspective. Croat Med J. 2015 Apr;56(2):169–71. 
  46. Distefano G, Goodpaster BH. Effects of Exercise and Aging on Skeletal Muscle. Cold Spring Harb Perspect Med. 2018 Mar;8(3):a029785. 
  47. Nishikori S, Yasuda J, Murata K, Takegaki J, Harada Y, Shirai Y, et al. Resistance training rejuvenates aging skin by reducing circulating inflammatory factors and enhancing dermal extracellular matrices. Sci Rep. 2023 Jun 23;13(1):10214. 
  48. Zasada M, Budzisz E. Retinoids: active molecules influencing skin structure formation in cosmetic and dermatological treatments. pdia. 2019;36(4):392–7. 
  49. Milani M, Colombo F. Skin Anti-Aging Effect of Oral Vitamin A Supplementation in Combination with Topical Retinoic Acid Treatment in Comparison with Topical Treatment Alone: A Randomized, Prospective, Assessor-Blinded, Parallel Trial. Cosmetics. 2023 Oct 18;10(5):144. 
  50. Chung JH, Eun HC. Angiogenesis in skin aging and photoaging. The Journal of Dermatology. 2007 Sep;34(9):593–600. 
  51. Griffiths CEM. The role of retinoids in the prevention and repair of aged and photoaged skin: Retinoids and ageing. Clinical and Experimental Dermatology. 2001 Oct;26(7):613–8. 
  52. Mukherjee S, Date A, Patravale V, Korting HC, Roeder A, Weindl G. Retinoids in the treatment of skin aging: an overview of clinical efficacy and safety. Clinical Interventions in Aging. 2006 Dec;1(4):327–48. 
  53. Kafi R, Kwak HSR, Schumacher WE, Cho S, Hanft VN, Hamilton TA, et al. Improvement of Naturally Aged Skin With Vitamin A (Retinol). Arch Dermatol [Internet]. 2007 May 1 [cited 2024 Mar 13];143(5). Available from: http://archderm.jamanetwork.com/article.aspx?doi=10.1001/archderm.143.5.606
  54. Bagatin E, Gonçalves HDS, Sato M, Almeida LMC, Miot HA. Comparable efficacy of adapalene 0.3% gel and tretinoin 0.05% cream as treatment for cutaneous photoaging. European Journal of Dermatology. 2018 May;28(3):343–50. 
  55. Rendon MI, Barkovic S. Clinical Evaluation of a 4% Hydroquinone + 1% Retinol Treatment Regimen for Improving Melasma and Photodamage in Fitzpatrick Skin Types III-VI. J Drugs Dermatol. 2016 Nov 1;15(11):1435–41. 
  56. Topical retinoids (vitamin a creams) | DermNet [Internet]. [cited 2024 Mar 13]. Available from: https://dermnetnz.org/topics/topical-retinoids
  57. He X, Wan F, Su W, Xie W. Research Progress on Skin Aging and Active Ingredients. Molecules. 2023 Jul 20;28(14):5556. 
  58. Oh S, Seo SB, Kim G, Batsukh S, Son KH, Byun K. Poly-D,L-Lactic Acid Stimulates Angiogenesis and Collagen Synthesis in Aged Animal Skin. IJMS. 2023 Apr 28;24(9):7986. 
  59. Bohnert K, Dorizas A, Lorenc P, Sadick NS. Randomized, Controlled, Multicentered, Double-Blind Investigation of Injectable Poly-l-Lactic Acid for Improving Skin Quality. Dermatol Surg. 2019 May;45(5):718–24. 
  60. Smith WP. Epidermal and dermal effects of topical lactic acid. Journal of the American Academy of Dermatology. 1996 Sep;35(3):388–91. 
  61. Tang SC, Tang LC, Liu CH, Liao PY, Lai JC, Yang JH. Glycolic acid attenuates UVB-induced aquaporin-3, matrix metalloproteinase-9 expression, and collagen degradation in keratinocytes and mouse skin. Biochemical Journal. 2019 May 31;476(10):1387–400. 
  62. Santos‐Caetano JP, Vila R, Gfeller CF, Cargill M, Mahalingam H. Cosmetic use of three topical moisturizers following glycolic acid facial peels. J of Cosmetic Dermatology. 2020 Mar;19(3):660–70. 
  63. Alpha hydroxy acid facial treatments | DermNet [Internet]. [cited 2024 Mar 13]. Available from: https://dermnetnz.org/topics/alpha-hydroxy-acid-facial-treatments