כתב ויתור:בלוג זה לא נועד לאבחן,,,
This blog does not intend to provide diagnosis, treatment, or medical advice. Read more. The content provided on this blog is for informational purposes only. Please consult with a physician or other healthcare professional regarding any medical or health-related diagnosis or treatment options. Information on this blog should not be considered as a substitute for advice from a healthcare professional. The claims made about specific products throughout this blog are not approved to diagnose, treat, cure, or prevent disease.
בתקופה האחרונה מספר המחקרים שחוקרים את הקשר בין בריאות המעי להיבטי בריאות שונים גדל בקצב מהיר. חלק מנתוני המחקרים החדשים גורסים כי יש למיקרוביום המעי שלנו, החיידקים והאורגניזמים האחרים שחיים במערכת העיכול, השפעה ניכרת על הבריאות הכללית. נחשפים קשרים בין אוכלוסיית חיידקי המעי לבריאות הנפש, למחלות אוטו-אימוניות, לסרטן, למחלות לב, לסוכרת ולמחלות נוספות.
לפי הכמות והחוזק של המחקרים, מתבקשת השאלה: האם קיים קשר בין בריאות המעי לאריכות ימים?
בדרך כלל הזדקנות מוגדרת כאובדן תפקוד מתקדם שבסופו של דבר מוביל למוות. ככל שאנשים מזדקנים, הם בדרך כלל נהיים פגיעים יותר בפני בעיות בריאות, כולל מחלות לב, סרטן, סוכרת ושיטיון.
אם ננסח זאת במלים פשוטות, ניתן לראות הזדקנות כהצטברות איטית של נזקים בתאים. קיימות תיאוריות שלפיהן אותם הנזקים יכולים להיות תוצאה של פעילות רדיקלים חופשיים, אשר יכולים לפגוע בדנ"א, במיטוכונדריה ובמבנים תאיים אחרים באופן ישיר.
אמנם באופן כללי לא הודגם כי נטילת ויטמינים נוגדי חמצון תורמת לעלייה בתוחלת החיים באופן ישיר, אבל ידוע כי התזונה הים-תיכונית שעשירה בנוגדי חמצון מפחיתה תחלואה ותמותה ותורמת לחיים ארוכים ובריאים יותר. למעשה, סקירה שפורסמה לאחרונה אף גורסת כי העדויות החזקות ביותר לתרומה להארכת תוחלת החיים קיימות עבור דברים ששומרים על רמות סוכר נמוכות בדם, כולל נוגדי חמצון, לצד הגבלת הצריכה הקלורית. כמובן, קיימים קשרי גומלין ישירים בין הגבלת צריכה קלורית, רמות סוכר בדם ונוגדי חמצון לבין תזונה ועיכול.
גם מחקרים שהתמקדו באופן ישיר יותר בקשר בין חיידקי המעי להזדקנות הראו שיש קשר ביניהם. ככל שאנחנו מזדקנים, אנו נוטים לאבד חיידקים בריאים לכל אורך מערכת העיכול. השינויים הללו יכולים להיות תוצאה של התזונה, תרופות (אנטיביוטיות), מחסור בפעילות גופנית, שינה לקויה, בעיות נפשיות וגורמים אחרים.
ככל שאנחנו מזדקנים ומאבדים חיידקים בריאים, לאט-לאט החיידקים הברייאם מתחלפים בחיידקים אחרים ופחות בריאים. החיידקים הפתוגניים הללו עלולים לפגוע ברירתי של מערכת העיכול. הנזקים האלו יכולים להוביל לפגיעה בשלמות הצמתים ההדוקים בין תאי המעי, תופעה המכונה לעתים קרובות בשם "תסמונת המעי הדולף". התהליך הזה גורם להגברת התגובה החיסונית, מה שמוביל לדלקת מופרזת. בהמשך, הדלקת גורמת לנזקים מפושטים יותר בכל הגוף, שמצטברים לאט-לאט ככל שאנחנו מזדקנים.
נראה כי יש לשינויים באוכלוסיית חיידקי המעי תפקיד גם בהתפתחות של ניוון השרירים הנקשר לחולשה ולתשישות גופנית בגיל מתקדם. מחקרים הראו הבדלים באוכלוסיית החיידקים בין אנשים תשושים פיזית לקבוצות ביקורת של אנשים שאינם תשושים. ויש דבר עוד יותר מעניין: מחקרים בעכברים גילו כי תוספים פרוביוטיים יכולים להסיג לאחור היבטים מסוימים של אובדן מסת שריר ודלדול שרירים בגיל מתקדם.
קיים גם קשר הדוק בין חיידקי המעי לאיזון רמות הסוכר בדם, כאשר אובדן של חיידקים בריאים עלול להוביל לבעיות עם איזון רמות הסוכר ולסוכרת. כפי שכבר נאמר, איזון של רמות הסוכר בדם הוא כנראה גורם חשוב להארכת תוחלת החיים. במחקרים מסוימים אף ניסו להעביר חיידקי מעי בריאים מתורמים למטופלים עם השמנת יתר והתסמונת המטבולית (שכוללת רמות סוכר לא מאוזנות).
במחקרים מסוימים נטילה פומית של חיידקי מעי מתורמים הביאה לשיפור בתנגודת לאינסולין. עם זאת, לא כל המחקרים הדגימו יעילות של השיטה הזאת. על כן, קרוב לוודאי שקיימות השפעות הדדיות מורכבות בין אוכלוסיית חיידקי המעי הנוכחית של המטופל לאוכלוסיית החיידקים של התורם שיכולות להשפיע על התוצאות.
ידוע כי דלקת כרונית גורמת לבעיות בריאות רבות, או מחמירה אותן. ומאחר שכ-70% ממערכת החיסון נמצאים במערכת העיכול, אין זה מפתיע כי אוכלוסיית חיידקי המעי משפיעה על רמת הדלקת בגוף.
קיימות עדויות לכך שיש קשר בין חיידקי המעי למחלות אוטו-אימוניות דלקתיות רבות, כולל דלקת מפרקים שגרונית, מחלות מעי דלקתיות, דלקת חוליות מקשחת, ועוד. קרוב לוודאי כי דלקת כרונית היא אחת הדרכים שבהן אוכלוסיית חיידקי המעי תורמת להזדקנות. הודגם כי ניסיון לשקם את בריאות חיידקי המעי באמצעות חיידקים פרוביוטיים יכול להועיל במחלות אוטו-אימוניות רבות.
יתר על כן, קיימים חששות משמעותיים לגבי הקשר בין חיידקי המעי למחלות עצביות ניווניות, כמו מחלות אלצהיימר ופרקינסון. חיידקי מעי פתוגניים יכולים לתרום לתהליכים דלקתיים בכל הגוף, כולל המוח.
נוסף על כך, אוכלוסיית חיידקי המעי יכולה להשפיע על רמות של גורם נוירוטרופי מוחי, גורם גדילה עבור תאי המוח. הודגם כי רמתו של גורם זה יורדת אצל חולי אלצהיימר. מעניין כי ניסויים עם שימוש ישיר בתוספים פרוביוטיים שונים וקפיר, מוצר חלב מותסס, הדגימו שיפור בביצועים הקוגניטיביים של נבדקים קשישים עם ירידה קוגניטיבית ושיטיון.
נראה כי יש גם מספר גורמים תזונתיים שיכולים לתרום להזדקנות בריאה ולהעלאת תוחלת החיים. ייתכן כי לפחות חלק מההשפעות של אותם הגורמים התזונתיים קשורות לאינטראקציות שלהם עם מערכת העיכול ולהשפעתם על בריאות המעי. נראה כי לחומצות שומן חיוניות אומגה-3, קרוטנואידים, מגנזיום, אבץ וסיבים תזונתיים יש תפקיד משמעותי בכך.
באופן כללי, מעריכים כי חומצות שומן אומגה-3 מועילות בזכות הפעלת מסלולים נוגדי דלקת. אבל הודגם כי חומצות שומן אומגה-3 גם תורמות לשיפור באוכלוסיית חיידקי המעי. תוספי אומגה-3 גורמים לעלייה בכמות החיידקים שמייצרים בוטירט, להם תפקיד מרכזי בהפחתת רמת הדלקת במערכת העיכול.
נראה כי מכלול ההשפעות של חומצות השומן אומגה-3 תורם לשיפור הבריאות ולהפחתת הסיכון לתמותה. כך, לפי ניתוח מחקרים על אומגה-3 שנערך לאחרונה, כל עלייה של 300 מ"ג (0.3 גר') בצריכת חומצות אומגה-3 ביום מפחיתה את הסיכון לתמותה מכל הסיבות ב-6%.
קרוטנואידים הן תרכובות המצויות בירקות, להן השפעה נוגדת חמצון רבת-עוצמה. בין הקרוטנואידים הנפוצים ביותר שניתן לקבל בתזונה אלפא- ובטא-קרוטן, לוּטאין, זיאקסנתין, ליקופן ובטא-קריפּטוֹקסנתין.
קיימים רק מחקרים מעטים לגבי השפעת קרוטנואידים על אוכלוסיית החיידקים, אבל מחקרים בבעלי חיים גורסים כי יש לתוספי קרוטנואידים השפעה מועילה. מעניין כי רמות גבוהות יותר של קרוטנואידים בדם נקשרות גם לירידה בסיכון לתמותה מכל הסיבות. מחקר שנערך בארצות הברית הראה כי הסיכון לתמותה מכל הסיבות אצל אנשים עם הרמות הגבוהות ביותר של קרוטנואידים בדם נמוך יותר ב-38%. עם זאת, יש לגלות זהירות, כי הודגם שנטילת תוספים עם בטא-קרוטן סינתטי על-ידי מעשנים למעשה מגדילה את הסיכון לסרטן הריאה.
מגנזיום הוא מינרל נוסף שעשוי להיות חיוני לאריכות ימים. יש לו תפקיד גם בשמירה על בריאות המעי. המינרל הזה נדרש ביותר מ-300 תגובות אנזימטיות, ויש לו פעילות נוגדת דלקת. נראה כי מגנזיום גם משפיע על אוכלוסיית חיידקי המעי. מחקרים הראו כי מחסור במגנזיום עלול לגרום לשינויים פתולוגיים באוכלוסיית חיידקי המעי.
קרוב לוודאי שזו לפחות אחת הסיבות לכך שמספר מחקרים חדשים הראו כי מגנזיום מפחית את הסיכון לתמותה. נראה כי כל תוספת של 100 מ"ג מגנזיום מפחיתה את הסיכון לתמותה מכל הסיבות ב-10%.
אבץ הוא אב מזון חיוני נוסף שממלא תפקיד בפעילות מערכת החיסון, תורם לבריאות המעי ולאריכות ימים. הודגם כי תוספי אבץ תורמים לשיפור בבריאות של רירית המעי או לשמירה על בריאותה. לאנשים שסובלים מתסמונת המעי הדולף חשוב במיוחד להבטיח צריכת אבץ מספקת.
הודגם כי גם היחס בין נחושת לאבץ, שיורד בעיקר בגלל רמות אבץ נמוכות יותר ככל שאנחנו מזדקנים, מהווה גורם חיזוי לתמותה. אמנם חשוב לא להיחשף לכמויות מופרזות של נחושת, אבל הודגם כי גם הקפדה על צריכת אבץ מספקת חיונית להארכת תוחלת החיים.
לבסוף, גם סיבים תזונתיים ממלאים תפקיד מרכזי בבריאות מערכת העיכול, וכנראה משפיעים עליה בצורה הישירה ביותר. גם להם יש השפעה על תוחלת החיים. ידוע כי סיבים תזונתיים תומכים בגיוון של אוכלוסיית החיידקים במערכת העיכול, כי הם משמשים כמקור תזונה עבור החיידקים הבריאים.
מגוון של חיידקים בריאים חיוני לבריאות המעי. סיבים תזונתיים הם גם טיפול מקובל לתסמונת המעי הרגיז. באשר לתוחלת החיים, סקירה אחת של מחקרים העלתה כי כל תוספת של 10 גר' סיבים ביום מפחיתה את התמותה מכל הסיבות ב-10%.
יש עדויות נכבדות לכך שקיימים מספר גורמים בסיסיים הנקשרים לבריאות ולאריכות ימים. ביניהם תזונה, פעילות גופנית, אינטראקציות חברתיות, גנים ורמות סטרס. מחקרים אחרונים מדגישים גם את ההשפעה המשמעותית של בריאות המעי.
ייתכן כי יש לאבות מזון ספציפיים ולחיידקים פרוביוטיים תפקיד בשיפור של בריאות המעי והשפעה על תוחלת החיים. אם רוצים להגיע לחיים ארוכים ובריאים, כדאי לקחת בחשבון את כל הגורמים הללו.
סימוכין:
מאת ד"ר סקוט בוּאסינג, N.D.
