אולי פוצצתם פצעון, עברתם ניתוח או שפשפתם את הברך. עכשיו יש לכם צלקת כתזכורת לא נאה במיוחד לפציעת העור, ואתם מתים להיפטר ממנה במהירות. 

אז בואו נדבר על תהליך ההתפתחות של צלקת. כך יהיה קל יותר להבין כיצד ניתן לטשטש צלקת.

איך צלקת נוצרת?

כאשר העור נפגע, מתחיל תהליך ריפוי פצע המורכב משלושה שלבים עיקריים:

  1. המונח "המוסטזיס" מתייחס להיווצרות קריש דם כדי להפסיק את הדימום.
  2. דלקת מתרחשת כאשר הגוף מייצר חומרי איתות כימיים במקום הפציעה, מה שמוביל להרחבת כלי הדם באזור. זה מאפשר העברת חומרים מזינים ותאים דלקתיים לריפוי הפצע.
  3. בשלב השגשוג המהיר פיברובלסטים מגיעים למקום הפציעה ומפרישים קולגן, החלבון שיעניק מבנה לרקמת הצלקת המתפתחת (בתחילת התהוותה היא נקראת רקמת גרעון). בדרך כלל ייצור הקולגן מגיע לשיא כעבור כשלושה שבועות לאחר הפציעה. בשלב השגשוג המהיר נוצרים גם כלי דם חדשים שיחליפו את כלי הדם שנפגעו. התהליך הזה נקרא אנגיוגנזיס (היווצרות כלי דם).
  4. מידול מחדש (או הבשלה) הוא השלב האחרון. בתקופה הזו רקמת הגרעון הופכת לצלקת. מתרחשים באזור הפצע שינויים שמאפשרים היצמדות הדוקה יותר של סיבי הקולגן, מה שבסופו של דבר מפחית את עובי הצלקת. החוזק של רקמת הצלקת מגיע לשיא בסוף התארגנות הקולגן, תהליך שלוקח כשישה חודשים. כאשר יש בצלקת מעט מדי קולגן, תהליך המידול מחדש יכול להביא ליצירת צלקת קעורה, או שקועה. אם יש יותר מדי קולגן, יכולה להופיע צלקת מורמת. הבשלת הצלקת יכולה להימשך עד שנה-שנתיים. לעתים קרובות ניתן להעריך את ההתקדמות לפי היעלמות האודם ברקמת הצלקת.

אילו סוגי צלקות קיימים?

  • צלקת שטוחה: רוב הצלקות הן שטוחות. בזמן הופעתן הצלקות הללו הן לעתים קרובות מורמות, וצבען ורוד עד אדמדם. בתהליך הריפוי הן נהיות שטוחות וצבען משתנה. הצבע של צלקות שטוחות רבות בסופו של דבר נהיה דומה לצבע העור. בתרחיש הטוב ביותר, צלקת שטוחה הופכת לקו דק. זה יכול לקרות אחרי ניתוח או חתך קטן שבו נוצר פצע ישר עם שוליים נקיים שלא הזדהם. צלקות דקות בדרך כלל לא כואבות, אבל הן יכולות לגרום לגרד במשך מספר חודשים.
  • קלואיד: צלקת קלואיד נראית כמו גוש של רקמה מורמת על פני העור. בדרך כלל הגבולות שלה חורגים מגבולות הפצע המקורי, והיא יכולה להמשיך לגדול אפילו אחרי השלמת ריפוי הפצע. התפתחות של קלואיד על מפרק, כמו מפרק ירך או ברך, עלולה לגרום להגבלה בתנועה. לפעמים צלקות קלואיד יכולות לגרום לכאב, לגרד או לצריבה. ייתכן גם עיכוב בהיווצרות קלואיד, כך שהוא מתפתח כעבור חודשים או שנים אחרי הפציעה המקורית.
  • צלקת מורמת: צלקות מורמות שבולטות על פני העור לפעמים מכונות צלקות היפרטרופיות. המאפיינים שלה דומים למאפייני קלואיד, כלומר היא יכולה לגרום לגרד, לכאב ולהגבלה בתנועה (אם צלקת כזאת מתפתחת על מפרק). עם זאת, בניגוד לקלואיד, צלקת מורמת לא מתפשטת מעבר לגבולות הפצע המקורי. לעתים קרובות היא נהיית יותר שטוחה ופחות בולטת במהלך הזמן, אבל התהליך הזה עלול להימשך חודשים ואף שנים.
  • צלקת שקועה: צלקות שקועות, הידועות גם בשם צלקות אטרופיות, הן בעלות מראה שקוע או קעור, והן מופיעות מתחת לפני השטח של העור. לעתים קרובות צלקות מסוג זה מתפתחות לאחר ריפוי של אבעבועות רוח או אקנה קשה. בתהליך ההזדקנות הן יכולות להפוך לבולטות יותר, כי העור נהיה רופף ורפוי יותר כשהוא מאבד קולגן וגמישות. יש שלושה סוגים של צלקות שקועות:
    • צלקות "רכבת" הן בדרך כלל רחבות ועגולות, עם שוליים חדים וברורים.
    • צלקות "דוקרן קרח" הן בדרך כלל עמוקות, קטנות וצרות. הן יוצרות שקעים בולטים בעור.
    • צלקות "מתגלגלות" דומות לצלקות "רכבת", אבל השוליים שלהן חלקים ונראים כמו גלים, מה שמעניק לפני העור מראה בלתי אחיד. הן נוטות להיות שטחיות יותר. בדרך כלל הן מופיעות באזור הלסת והלחיים התחתונות, שם העור עבה יותר.
  • צלקת כוויצה: לעתים קרובות צלקות מסוג זה נגרמות על-ידי כוויות. הן נקראות כך כי רקמת הצלקת בצלקות הללו נוטה להיות מהודקת ועבה יותר מהעור שמסביב. לכן, היא "מכווצת" (או מותחת) את העור. צלקת כוויצה עלולה להגביל את התנועה של חלק הגוף שבו היא הופיעה, במיוחד אם הצלקת מערבת סיבי עצב או שריר מתחת לעור, או אם היא התפתחה על מפרק.
  • צלקת מפושטת: לעתים קרובות צלקות כאלה מופיעות אחרי ניתוחים. הן מכונות גם צלקות מתוחות. צלקת דקה מחתך ניתוחי יכולה להפוך לצלקת מפושטת אם היא נמתחת ונהיית רחבה יותר. בדרך כלל זה קורה כעבור כשלושה שבועות אחרי הניתוח. הצלקות האלה הן רכות ולרוב אתסמיניות. מאחר שהצלקות הללו בדרך כלל שטוחות וחיוורות, הן נוטות להיות פחות בולטות מצלקות מורמות או שקועות. צלקות מפושטות יכולות להופיע גם בלי פציעה של העור. אם העור מתכווץ או נמתח תוך זמן קצר, זה עלול להוביל לשברים ברקמת החיבור ולהותיר סימני מתיחה, שהם סוג של צלקות מפושטות. סימני מתיחה יכולים להופיע בתקופת ההתבגרות, בהריון, עקב חוסר איזון הורמונלי או לאחר עלייה או ירידה מהירה במשקל. בשלבים מוקדמים צבעם של סימני מתיחה יכול להיות אדום, סגול או חום כהה. עם הזמן סימני מתיחה יכולים להפוך לבהירים יותר ולקבל גוון לבן או כסוף. סימני מתיחה יכולים להיות מורמים על פני העור או שקועים.

מוצרים טבעיים לטשטוש הופעתן של צלקות

צלקות רבות נוטות לדהות במהלך הזמן. אבל כפי שכבר אמרתי, זה יכול לקחת עד שנתיים. ייתכן שאתם לא רוצים לחכות כל-כך הרבה זמן. אולי לא בהכרח תצליחו להיעלם צלקות באמצעות טיפול ביתי, אבל יש מוצרים טבעיים שיכולים לעזור בטשטוש צלקות.

  • שמן קצח תרבותי  – שמן זה מופק מזרעי קצח תרבותי, ויש לו פעילות נוגדת נגיפים וחיידקים. יש לו גם פעילות נוגדת דלקת שיכולה לעזור בטשטוש צלקות. נוסף על כך, מחקרים בבעלי חיים ובבני אדם הראו כי שמן קצח תרבותי יכול לקדם ריפוי פצעים.
  • שמן פקעות ורדים  – שמן זה מופק מפרי ורד הבר, והוא יכול לעזור בטשטוש צלקות. מחקרים על צלקות ניתוחיות הראו כי שימוש בשמן זה מביא לשיפור במרקם, באודם ובשינויי צבע בצלקות.
  • אלוורה  – יש לה פעילות נוגדת דלקת שהודגמה במחקרים בבעלי חיים. ניתן למרוח ג'ל אלוורה על פצעים כדי ללחח את האזור ולמנוע התייבשות שלו. זה מאפשר נדידה של תאים לפצע, מה שתומך בתהליך הריפוי. חוקרים גילו כי אלוורה מווסתת את ייצור מלנין (פיגמנט טבעי שקיים בעור). בהתאם לזאת, ייתכן שהיא יכולה לעזור בהפחתת פיגמנטציה ושינויי צבע בצלקת.
  • מוצרים רבים לטשטוש צלקות מכילים תמצית בצל. מחקר של פצעים ניתוחיים הראה כי ג'ל עם תמצית בצל מביא לשיפור משמעותי במרקם, באודם וברפיון בצלקות של מנותחים. מחקר אחר הראה כי ג'ל עם תמצית בצל יעיל לטיפול בצלקות קלואיד ובצלקות היפרטרופיות, כאשר הוא משפר את ההתקשות, המראה והפיגמנטציה של הצלקות.
  • כורכום יכול לעזור לצמצם צלקות כי הוא מכיל כורכומין, תרכובת עם סגולות נוגדות דלקת. מחקרים בבעלי חיים ובתאים אנושיים הראו כי כורכומין תורם לכיווץ פצעים ומקצר את תקופת הריפוי. לכן, החוקרים הגיעו למסקנה כי כורכומין יכול לשמש כאסטרטגיה לצמצום ולמניעת צלקות היפרטרופיות.

איך למנוע צלקות

הדרך הטובה ביותר למנוע הופעת צלקת מכוערת היא לקדם ריפוי טוב של הפצע ולמנוע התפתחות של צלקת קשה. להלן המלצות האקדמיה האמריקאית לרפואת עור לצעדים שיש לנקוט לאחר פציעה קלה של העור:

  1. יש לוודא שאזור הפצע יהיה נקי. שטיפה עדינה של האזור עם מים וסבון עדין פעם אחת ביום תספיק עבור רוב החתכים והשפשופים הקלים.
  2. יש להקפיד על ליחוח הפצע כדי לעזור לריפוי העור. אפשר למרוח מוצר היוצר שכבת מגן על העור תוך הקפדה על ניקיון, על מנת למנוע התייבשות של הפצע. (חמאת שיאה וגם חמאת קקאו יוצרות שכבת מגן טבעית).
  3. לאחר מכן, יש לכסות את הפצע בפלסטר דביק.
  4. יש להחליף את החבישה מדי יום ולהקפיד שהפצע יישאר נקי בתהליך הריפוי.
  5. אם יש לכם תפרים, הקפידו על הנחיות הרופא המטפל לגבי הטיפול בפצע, והתייצבו להסרת התפרים בזמן שנקבע לכך. הוצאה מוקדמת או מאוחרת מדי של תפרים עלולה לשבש את ריפוי הפצע.
  6. לאחר שהפצע הגליד, מרחו על האזור מסנן קרינה. קרינת העל-סגול מהשמש עלולה להאט את תהליך שיקום הרקמה ולקדם ייצור של פיגמנט שיביא להופעת כתמים כהים ושינויי צבע. ניתן להשיג בחנויות מגוון רחב של מסנני קרינה טבעיים.

כל מוצר שמורחים על העור עלול לגרום לגירוי או לתגובה אלרגית. לפני מריחת מוצר כלשהו על צלקת, כדאי קודם לנסות אותו על אזור קטן של העור כדי לבדוק איך תגיבו לאותו המוצר. 

סימוכין:

  1. Mustoe T.A. (2020) International Scar Classification in 2019. In: Téot L., Mustoe T.A., Middelkoop E., Gauglitz G.G. (eds) Textbook on Scar Management. Springer, Cham. 
  2. Yimer, E. M., Tuem, K. B., Karim, A., Ur-Rehman, N., & Anwar, F. (2019). Nigella sativa L. (Black Cumin): A Promising Natural Remedy for Wide Range of Illnesses. Evidence-based complementary and alternative medicine : eCAM, 2019, 1528635.
  3. Salih H.M. Aljabre, Omar M. Alakloby, Mohammad A. Randhawa, Dermatological effects of Nigella sativa, Journal of Dermatology & Dermatologic Surgery, Volume 19, Issue 2, 2015, Pages 92-98.
  4. Valerón-Almazán, P. , Gómez-Duaso, A. , Santana-Molina, N. , García-Bello, M. and Carretero, G. (2015) Evolution of Post-Surgical Scars Treated with Pure Rosehip Seed Oil. Journal of Cosmetics, Dermatological Sciences and Applications, 5, 161-167.
  5. Oryan, A., Mohammadalipour, A., Moshiri, A., & Tabandeh, M. R. (2016). Topical Application of Aloe vera Accelerated Wound Healing, Modeling, and Remodeling: An Experimental Study. Annals of plastic surgery, 77(1), 37–46.
  6. Hekmatpou, D., Mehrabi, F., Rahzani, K., & Aminiyan, A. (2019). The Effect of Aloe Vera Clinical Trials on Prevention and Healing of Skin Wound: A Systematic Review. Iranian journal of medical sciences, 44(1), 1–9.
  7. Hollinger, J. C., Angra, K., & Halder, R. M. (2018). Are Natural Ingredients Effective in the Management of Hyperpigmentation? A Systematic Review. The Journal of clinical and aesthetic dermatology, 11(2), 28–37.
  8. Draelos, Z.D. (2008), The ability of onion extract gel to improve the cosmetic appearance of postsurgical scars. Journal of Cosmetic Dermatology, 7: 101-104.
  9. Sidgwick, G. P., McGeorge, D., & Bayat, A. (2015). A comprehensive evidence-based review on the role of topicals and dressings in the management of skin scarring. Archives of dermatological research, 307(6), 461–477.
  10. Mehta, M., Branford, O.A. & Rolfe, K.J. The evidence for natural therapeutics as potential anti-scarring agents in burn-related scarring. Burn Trauma 4, 15 (2016).
  11. Jurenka J. S. (2009). Anti-inflammatory properties of curcumin, a major constituent of Curcuma longa: a review of preclinical and clinical research. Alternative medicine review : a journal of clinical therapeutic, 14(2), 141–153.
  12. Charles K. Field, Morris D. Kerstein, Overview of wound healing in a moist environment, The American Journal of Surgery, Volume 167, Issue 1, Supplement, 1994, Pages S2-S6.