שמן קיק היא תרופה עממית עם שימושים רבים. נראה שהוא עשוי להיות יעיל מאוד לטיפול במגוון בעיות, מכאבי מפרקים ועד יובש בעיניים. כנראה השימוש המוּכּר ביותר בשמן קיק הוא נטילה פומית בתור משלשל, אבל רצוי להגביל שימוש בשמן קיק בתור משלשל ואף להימנע מכך.

צריכת שמן קיק דרך הפה עלולה לגרום לגירוי ולפגיעה במערכת העיכול, מה שיאפשר לחיידקים לעבור דרך רירית מערכת העיכול ולהיכנס לגוף. בעבר אף השתמשו במתן שמן קיק לסוסי פוני כמודל של קוליטיס חריפה, כלומר גירוי ודלקת קשים של המעי הגס. יתר על כן, שימוש ארוך-טווח בשמן קיק לטיפול בעצירות עלול לגרום להתייבשות ולהפרעות אלקטרוליטריות.

אמנם נטילת שמן קיק דרך הפה בתור משלשל יכולה להיות יעילה, כאשר לעתים קרובות זה יגרום לשלשול, אך רצוי להימנע ככל האפשר משימוש בשמן קיק למטרה הזו, בגלל השפעתו הקשה על מערכת העיכול. ניתן להשיג מגוון טיפולים בטוחים ועדינים יותר לעצירות — כמו מגנזיוםשזיפים מיובשים או סיבים תזונתיים — ובדרך כלל כל אלה עדיפים על שמן קיק, במיוחד כשנדרש שימוש תכוף במשלשלים וטיפול ממושך.

היסטוריה ושימושים היסטוריים

שמן קיק מופק מזרעי הצמח בשם קיקיון מצוי (Ricinus communis). מעניין כי הזרעים מהם מופק השמן מכילים אחד מהחומרים הקטלניים ביותר הידועים לאנושות: ריצין. למרבה המזל, בגלל המבנה שלו כחלבון ריצין אינו מסיס שומן, כך ששמן קיק לא מכיל ריצין. המרכיב העיקרי של השמן היא חומצה ריצינאוֹלאית, חומצת שומן. חומצה ריצינאוֹלאית בדרך כלל מהווה כ-90% מההרכב של שמן קיק, כאשר המרכיבים הנותרים הן חומצות שומן נפוצות יותר.

קרוב לוודאי שמקורו של קיקיון מצוי הוא באפריקה או בהודו, אך הצמח הזה התאקלם במדינות רבות, כי מגדלים אותו בכל רחבי העולם. השמן של קיקיון מצוי מוערך גם בגלל שימושים רפואיים וגם בגלל שימושים תעשייתיים בו. לאורך ההיסטוריה, השתמשו בשמן קיק לטיפול בבעיות עור, בבעיות נשימתיות ובבעיות מערכת העיכול.

שימושים רפואיים פוטנציאליים

נראה שיש לשמן קיק השפעה נוגדת דלקת משמעותית. מחקרים במודלים של בעלי חיים שהשוו אותו להשפעה של קפסאיצין, התרכובת החריפה המעניקה לפלפל חריף את החריפות שלו, הדגימו תועלת משמעותית. הודגם שיש למריחה של קפסאיצין וגם של שמן קיק השפעה נוגדת דלקת וגם השפעה להפחתת נפיחות. עורכי המחקר הגיעו למסקנה כי יש לחומצה ריצינאוֹלאית (המרכיב העיקרי של שמן קיק) פוטנציאל שימוש כנוגד דלקת לטיפול חיצוני.

מחקרים אחרים בבעלי חיים הדגימו הקלה על כאבים כתוצאה משימוש חיצוני בשמן קיק. נראה כי הפעילות של שמן קיק בגוף מתווכת על-ידי תרכובת בשם חומר P. חומר P הוא חלבון (פפטיד) קצר המעורב בהעברת כאב. נראה כי מריחה חיצונית של שמן קיק משבשת את מסלולי העברת הכאב המבוססים על חומר P, מה שמביא לירידה בכאב ובדלקת.

כאבי מפרקים ודלקת מפרקים

בגלל הסגולות נוגדות הדלקת של שמן קיק והשפעתו לשיכוך כאבים, מחקרים בחנו שימוש חיצוני בו להקלה על כאבי מפרקים ודלקת מפרקים. כך, במחקר בהשתתפות נשים עם כאבי ברכיים בינוניים עד קשים עקב דלקת מפרקים, נמצא כי מריחה יומיומית של שמן קיק עם חימום במשך 5-10 דקות לאחר מכן הביאה להקלה משמעותית על הכאב. לאחר שמונה ימי טיפול, אף אחת מהנשים לא דיווחה על כאב משמעותי, ואילו 76% דיווחו על כאב קל בלבד.

במחקר תיזה אחר על נשים לאחר חידלון וסת עם כאבי ברכיים השתמשו במריחה מקומית של שמן קיק עם חימום לאחר מכן. גם מחקר זה הדגים תועלת משמעותית. בתחילת המחקר 87% מהנשים בקבוצת הטיפול סבלו מכאבים בינוניים עד קשים. 63% מהנשים דיווחו על חלוף הכאב לאחר 7 ימי טיפול. לאור קלות השימוש החיצוני בשמן קיק ועלותו הנמוכה, ייתכן כי מריחה חיצונית של שמן קיק יכולה לשמש כטיפול יעיל לכאבי מפרקים. שמן קיק בהחלט ראוי למחקרים נוספים כדי להבין טוב יותר את השימושים האפשריים בו ולאשר את השפעותיו.

מחלת העין היבשה

עד 34% מהאנשים בכל רחבי העולם סובלים ממחלת העין היבשה. שכיחות הבעיה הזו עולה במידה משמעותית עם הגיל. מחלת העין היבשה יכולה לפגוע בראייה כשהיא חמורה במיוחד, מה שיוביל להשפעה משמעותית על איכות החיים. אין זה מפתיע כי מחלת העין היבשה נקשרת גם לחרדה וגם לדיכאון. אחת הסיבות הנפוצות יותר למחלת העין היבשה היא הפרעה בתפקוד הבלוטות המייצבות את קרום הדמעות על העיניים, בלוטות מייבומיאן הנמצאות בעפעפיים.

אמנם יש מספר טיפולים למחלת העין היבשה, אבל בדרך כלל המחלה הזו כרונית ומתקדמת. לעתים קרובות משתמשים בטיפות עיניים עם חומר סיכה, נוגדי דלקת, חומצות שומן אומגה-3 ובקומפרסים חמים, לצד טיפולים נוספים.

מעניין כי נראה ששמן קיק הוא טיפול פוטנציאלי נוסף שיכול להקל על תסמיני מחלת העין היבשה. במחקר ראשוני השתמשו בטיפות עיניים עם ריכוז נמוך של שמן קיק. מחקר זה הדגים שיפור משמעותי אצל מטופלים עם הפרעה בתפקוד של בלוטות מייבומיאן. בניסוי אחר חקרו שילוב של טיפות עיניים עם חומר סיכה ושמן קיק. ניסוי זה מצא שיפור באידוי הדמעות ובאיכות הדמעות אצל הנבדקים שטופלו בשמן קיק, בהשוואה לאלה שקיבלו רק טיפות עיניים עם חומר סיכה.

בלפריטיס היא דלקת עפעפיים. מחקר אחד בחן מריחה של שמן קיק על עפעפיים מודלקים. מחקר זה מצא שיש לטיפול בשמן קיק תועלת משמעותית. עורכי המחקר הגיעו למסקנה כי שמן קיק עשוי לשמש כאופציה טיפולית עבור מטופלים עם בלפריטיס.

סקירת ספרות על שימוש בשמן קיק לטיפול במחלת העין היבשה הגיע למסקנה כי שמן קיק גם בטוח וגם נסבל היטב. השמן משפר את התסמינים, ככל הנראה בגלל הסגולות נוגדות הדלקת והאנטי-בקטריאליות שלו והשפעתו לחיזוק הקרום השומני.

קומפרסים עם שמן קיק לטיפול בעצירות

קומפרסים עם שמן קיק הם טיפול חלופי פופולרי, בו משתמשים לטיפול בכאבי בטן ובמחלות מערכת העיכול. בטיפול הזה בדרך כלל משתמשים בפלנלית שהוספגה בשמן קיק ומצמידים אותה לבטן. על הפלנלית מניחים שכבת פלסטיק ובקבוק מים חמים. משאירים את בקבוק המים החמים למשך 30 עד 60 דקות, כדי להחדיר את שמן הקיק עמוק יותר אל הרקמות. לאורך ההיסטוריה, לעתים קרובות רשמו קומפרסים של שמן קיק לתמיכה בכבד, לטיפול בבעיות מערכת העיכול ובכאבי מחזור.

יש מספר טיפולים טבעיים שיכולים לעזור נגד עצירות, אבל ייתכן שגם לקומפרסים עם שמן קיק יש מקום בטיפול בעצירות. עצירות היא בעיה שכיחה, ממנה סובלים 10-15% מכלל האוכלוסייה. השכיחות של עצירות עולה עם הגיל. מחקר קטן בהשתתפות קשישים מבית אבות מצא שיש תועלת בשימוש בקומפרסים עם שמן קיק כטיפול לעצירות. 80% ממשתתפי המחקר סבלו מעצירות זה 10 שנים או יותר. הם עשו קומפרסים עם שמן קיק מדי יום במשך שלושה ימים. הטיפול הזה הביא לריכוך הצואה, כך שהיה למטופלים קל יותר להעביר יציאות עם פחות מאמץ. נוסף על כך, הטיפול הזה לא גרם לשלשול קשה, וזה יתרון משמעותי על פני משלשלים לנטילה פומית, במיוחד לאור העובדה שרבים מהמטופלים נזקקו לעזרה כדי להגיע לשירותים. לפי הממצאים הראשוניים, עורכי המחקר גם העלו השערה שטיפול ממושך יותר עשוי להעניק תועלת נוספת.

זירוז לידה

לבסוף, יש נתונים לפיהם שמן קיק עשוי להיות יעיל לזירוז לידה. אם תאריך הלידה הצפוי עבר, לעתים קרובות משתמשים בהתערבויות שונות כדי לגרום לצירים באופן מלאכותי ולזרז את תהליך הלידה. עם זאת, ההתערבויות הרפואיות המקובלות מגדילות את הסיכון לזיהום, הן אצל האם והן אצל התינוק. כמו כן, ההתערבויות הרפואיות המקובלות גורמות להתכווצויות חריגות, מה שמוביל לצורך מוגבר בהתערבויות מורכבות נוספות כדי להקל על הלידה.

שמן קיק נחקר כגישה בטוחה יותר לזירוז לידה. נהוג לתת מנה אחת של שמן קיק דרך הפה כדי לעודד צירים. מאמינים כי שמן הקיק גורם לשחרור פרוסטגלנדינים, מולקולות איתות שיכולות לקדם זירוז לידה, לצד התכווצות מוגברת של הרחם. לפי מחקרים, שמן קיק יכול להקל על לידה ולצמצם את הצורך בביצוע ניתוח קיסרי. המחקרים הגיעו למסקנה כי שמן קיק מהווה גישה בטוחה יותר לזירוז לידה בהשוואה לשיטות המקובלות האחרות. הוא עשוי לשפר את התוצאות ולצמצם את הצורך בהתערבויות רפואיות מורכבות יותר. למרות זאת, יש להשתמש בשמן קיק לזירוז לידה אך ורק תחת השגחה רפואית, ואין לקחת שמן קיק דרך הפה בשלבי הריון מוקדמים.

מסקנה

שמן קיק הוא תרופה עממית ישנה. ייתכן שיש לשמן קיק תועלת משמעותית עבור שורה של מחלות שונות. נראה שיש לשמן קיק השפעה נוגדת דלקת ואנטי-בקטריאלית, ומריחה חיצונית שלו עם חימום עשויה להקל על כאבי ברכיים. יש עדויות מחקריות משמעותיות גם לתועלת של שמן קיק כטיפול ליובש וגירוי בעיניים. מעבר לכך, קומפרסים עם שמן קיק יכולים לעזור לנרמל יציאות אצל מטופלים עם עצירות. לבסוף, שמן קיק עשוי להוות חלופה בטוחה יותר לזירוז לידה במקרים בהם תאריך הלידה הצפוי עבר.

הפניות:

  1. Arslan GG, Eşer I. An examination of the effect of castor oil packs on constipation in the elderly. Complement Ther Clin Pract. 2011;17(1):58-62. doi:10.1016/j.ctcp.2010.04.004
  2. Cassia Jemi, C. A quasi experimental study to evaluate the effectiveness of castor oil massage with hot fomentation on knee joint pain among post menopausal women at selected community areas in Pudukkottai District. Masters thesis, 2018. Karpaga Vinayaga College of Nursing, Pudukkottai.
  3. DeMaria AL, Sundstrom B, Moxley GE, Banks K, Bishop A, Rathbun L. Castor oil as a natural alternative to labor induction: A retrospective descriptive study. Women Birth. 2018;31(2):e99-e104. doi:10.1016/j.wombi.2017.08.001
  4. Final report on the safety assessment of Ricinus communis (castor) seed oil, hydrogenated castor oil, glyceryl ricinoleate, glyceryl ricinoleate se, ricinoleic acid, potassium ricinoleate, sodium ricinoleate, zinc ricinoleate, cetyl ricinoleate, ethyl ricinoleate, glycol ricinoleate, isopropyl ricinoleate, methyl ricinoleate, and octyldodecyl ricinoleate. Int J Toxicol. 2007;26 Suppl 3:31-77. doi:10.1080/10915810701663150
  5. Khanal S, Tomlinson A, Pearce EI, Simmons PA. Effect of an oil-in-water emulsion on the tear physiology of patients with mild to moderate dry eye. Cornea. 2007;26(2):175-181. doi:10.1097/ICO.0b013e31802b492d
  6. Messmer EM. The pathophysiology, diagnosis, and treatment of dry eye disease. Dtsch Arztebl Int. 2015;112(5):71-82. doi:10.3238/arztebl.2015.0071
  7. Morehouse JL, Specian RD, Stewart JJ, Berg RD. Translocation of indigenous bacteria from the gastrointestinal tract of mice after oral ricinoleic acid treatment. Gastroenterology. 1986;91(3):673-682. doi:10.1016/0016-5085(86)90638-4
  8. Muntz A, Sandford E, Claassen M, et al. Randomized trial of topical periocular castor oil treatment for blepharitis. Ocul Surf. 2021;19:145-150. doi:10.1016/j.jtos.2020.05.007
  9. Naik B. Botanical Descriptions of Castor Bean. In: Kole C, Rabinowicz P. eds. The Castor Bean Genome. Compendium of Plant Genomes. Springer, Cham; 2018. https://doi.org/10.1007/978-3-319-97280-0_1
  10. Roberts MC, Clarke LL, Johnson CM. Castor-oil induced diarrhoea in ponies: a model for acute colitis. Equine Vet J Suppl. 1989;(7):60-67. doi:10.1111/j.2042-3306.1989.tb05658.x
  11. Roopa SD, Sahbanathul MA. Effectiveness of castor oil massage with hot application on knee joint pain among women. IJIRT. 2015;2(4):73-76.
  12. Sandford EC, Muntz A, Craig JP. Therapeutic potential of castor oil in managing blepharitis, meibomian gland dysfunction and dry eye. Clin Exp Optom. 2021;104(3):315-322. doi:10.1111/cxo.13148
  13. Scarpa A, Guerci A. Various uses of the castor oil plant (Ricinus communis L.). A review. J Ethnopharmacol. 1982;5(2):117-137. doi:10.1016/0378-8741(82)90038-1
  14. Vieira C, Evangelista S, Cirillo R, et al. Antinociceptive activity of ricinoleic acid, a capsaicin-like compound devoid of pungent properties. Eur J Pharmacol. 2000;407(1-2):109-116. doi:10.1016/s0014-2999(00)00727-5
  15. Vieira C, Evangelista S, Cirillo R, Lippi A, Maggi CA, Manzini S. Effect of ricinoleic acid in acute and subchronic experimental models of inflammation. Mediators Inflamm. 2000;9(5):223-228. doi:10.1080/09629350020025737