קיבה עצבנית היא בעיה נפוצה. בדרך כלל המונח הזה מתייחס לתסמינים כמו אי-נוחות, צרבת, בטן תפוחה, הצטברות גזים או כאבים במערכת העיכול העליונה. מעריכים כי בערך 20% מכלל האוכלוסייה סובלים מקיבה עצבנית באופן קבוע.

אמנם לא תמיד ניתן לזהות סיבות ספציפיות, אך קיימות סיבות אפשריות רבות שניתן לשלול. לדוגמה, אחת הסיבות הנפוצות לקיבה עצבנית היא צמיחת יתר של החיידק הליקובקטר פילורי בקיבה. גם כיבים פפטיים ורפלוקס קיבתי-ושטי הן סיבות נפוצות לצרבת. במקרה של בעיות עיכול כרוניות תמיד כדאי להתייעץ עם רופא. 

עם זאת, במקרים רבים, כאשר אנשים סובלים מקיבה עצבנית ללא סיבה שניתן לזהות, קיימים טיפולים טבעיים שעשויים להועיל.

חיידקים פרוביוטיים נגד קיבה עצבנית

חיידקים פרוביוטיים הם חיידקים או שמרים בריאים. בדרך כלל משתמשים בהם להקלה על תסמינים במערכת העיכול. מערכת העיכול מכילה חיידקים אשר משלימים את תהליך העיכול. צמיחת יתר של חיידקים בעייתיים מסוימים עלולה להוביל להופעת תסמינים שונים במערכת העיכול. דרך פשוטה לטפל בבעיה הזו היא לנסות להמריץ את מערכת החיסון ולתרום לפינוי החיידקים הבעייתיים על-ידי שימוש בתכשירים פרוביוטיים.

הנתונים המחקריים לגבי טיפול בקיבה עצבנית אינם חזקים במיוחד, אך הם עדיין גורסים כי יש תועלת לשימוש בתכשירים פרוביוטיים. המחקרים הקיימים גם מצביעים על כך ששילוב של חיידקים פרוביוטיים עדיף על תכשירים המכילים זן אחד בלבד. מאחר שנדרשים מחקרים נוספים בתחום זה, לא זוהו זנים או מינים ספציפיים של חיידקים שהם מועילים באופן עקבי. 

אם תסמיני קיבה עצבנית מלווים בתסמונת המעי הרגיז, כלומר שלשול או עצירות לצד כאבי בטן תחתונה סביב יציאות, אז הסבירות לכך שתכשירים פרוביוטיים יעזרו היא עוד יותר גבוהה.

מעניין כי מסתמן שחיידקים פרוביוטיים מועילים לא רק לקיבה עצבנית. על כן, שימוש בהם עשוי לתרום להקלה על תסמינים של מחלות אחרות, לצד התועלת שלהם למערכת העיכול. מחקרים גורסים כי חיידקים פרוביוטיים מסוימים עשויים לעזור באלרגיה, למנוע זיהומים בדרכי הנשימה, לשפר את הבריאות הנפשית ולתרום לירידה במשקל.

יש מגוון מותגים וסוגים של תכשירים פרוביוטיים, כך שלא קל לקבל החלטה בבחירת תוסף פרוביוטי. באופן כללי, כדאי להעדיף מוצר שברשימת המרכיבים שלו מופיעים זני חיידקים שנחקרו בהרחבה. אם תוסף פרוביוטי של מותג מסוים לא עזר, הרי שתוסף שונה עם זני חיידקים אחרים עדיין עשוי להביא תועלת.

אנזימי עיכול וקיבה עצבנית

אנזימי עיכול מאפשרים לתמוך בעיכול מזון במטרה להקל על תסמיני עיכול ואף להיפטר מהם. עיכול הוא תהליך מורכב שמתחיל בפה ומסתיים במעי הדק, שם מתבצעת הספיגה הסופית של רוב אבות המזון. בגלל מורכבות התהליך, שיבושים בתהליך העיכול הם בהחלט לא תופעה חריגה. מזון שלא עוכל כראוי יכול להזין חיידקים שונים במערכת העיכול, מה שעלול לגרום להופעה של תסמיני עיכול שונים או להחמיר תסמינים קיימים. סיוע לעיכול על-ידי נטילת אנזימי עיכול עשוי לתרום לשיקום תהליך העיכול ולהקלה על התסמינים.

הנתונים המחקריים לגבי אנזימי עיכול אינם חזקים במיוחד, אך נראה שהם יכולים להועיל במספר הפרעות עיכול, כולל תסמונת המעי הרגיז ורגישות לגלוטן (חיטה) ללא מחלת צליאק. המחקר הישיר ביותר בנושא זה נערך בסין ובדק שימוש באנזימי עיכול לטיפול בקיבה עצבנית. מחקר זה הדגים יעילות של 80% בהקלה על התסמינים הנפוצים. בשימוש בתוספים עם אנזימי עיכול בדרך כלל נוטלים אותם בתחילת כל ארוחה, כדי להפיק תועלת מרבית.

סיבים נגד קיבה עצבנית

אמנם לעתים קרובות מדברים על סיבים בהקשר של יציאות, אבל הם מועילים לא רק בעצירות. למעשה, מחקרים מראים כי כל תוספת של 10 גרמים של סיבים ביום מפחיתה את הסיכון למוות מכל הסיבות ב-11%. הודגם כי יש לסיבים יתרונות פוטנציאליים לירידה במשקל ולאיזון רמות הסוכר בדם. הם אפילו תורמים להפחתת הסיכון למחלות לב.

הודגם כי גם לסיבים מסיסים יש תועלת בטיפול בתסמיני עיכול. מטא-אנליזה של המחקרים שהתפרסמו הגיעה למסקנה כי סיבים מסיסים יעילים בהפחתת התסמינים של תסמונת המעי הרגיז. לעתים קרובות קיימת חפיפה בין תסמונת זו לקיבה עצבנית. נמצא גם כי גומי גוּאר שעבר הידרוליזה חלקית, סוג של סיבים מסיסים, משפר כאבי בטן פונקציונליים אצל ילדים. עם זאת, כדאי לציין כי אצל חלק מהאנשים סיבים גורמים לתופעות לא רצויות כמו עלייה בהצטברות גזים ובטן תפוחה. בין הסיבים עם הנטייה הנמוכה ביותר לגרום להצטברות גזים ובטן תפוחה שעדיין יכולים להועיל במקרים רבים ניתן לציין גומי גוּאר שעבר הידרוליזה חלקית וגומי ערבי.

נענע חריפה נגד קיבה עצבנית

לנענע חריפה יש היסטוריה ארוכה של שימוש כצמח להרגעת מערכת העיכול. נענע חריפה ידועה בזכות השפעה נוגדת עוויתות. היא גורמת להרפיית שרירים לכל אורך מערכת העיכול, ויש לה גם השפעה מתונה לשיכוך כאבים. נוסף על כך, יש לנענע חריפה סגולות נוגדות חיידקים ונגיפים. ייתכן שאלה קשורות להשפעותיה על אוכלוסיית החיידקים במערכת העיכול. מחקרים שבדקו שימוש בשמן נענע חריפה לטיפול בתסמונת המעי הרגיז בדרך כלל גילו תועלת משמעותית, עם הקלה על תסמיני תסמונת המעי הרגיז. במחקרים הללו השתמשו בכמוסות עם שמן נענע חריפה בציפוי אנטרי. ציפוי הכמוסות מונע שחרור של השמן בקיבה. זה מאפשר לשמן הנענע החריפה להגיע למעי הדק. 

נמצא כי גם כמוסות עם תערובת של שמן נענע חריפה ושמן קימל בציפוי אנטרי יעילות להקלה על תסמיני עיכול. כך, במחקר אחד נרשם שיפור משמעותי גם בכאבי בטן עליונה וגם בתחושת אי-נוחות לאחר ארבעה שבועות של טיפול. אמנם בדרך כלל שמן נענע חריפה בטוח למדי לשימוש, אבל אצל אנשים מסוימים הוא יכול לגרום להחמרה בצרבת. לאנשים שסובלים מצרבת באופן קבוע מומלץ לגלות זהירות בשימוש בשמן נענע חריפה, שכן הוא עלול להחמיר את הצרבת אצל חלק מהאנשים.

אמנם במקרים מסוימים גם חליטת נענע חריפה יכולה לעזור, אבל רוב המחקרים התמקדו בשמן נענע חריפה בכמוסות בציפוי אנטרי. 

חומץ תפוחים נגד קיבה עצבנית

חומץ תפוחים הוא תרופה עממית ישנה לטיפול כמעט בכל המחלות. אם תריצו חיפוש באינטרנט, תגלו אנשים שמספרים איך חומץ תפוחים עזר להם כמעט עם כל התסמינים והמחלות. אמנם הוא נחקר בעיקר בגלל השפעתו להורדת רמות הסוכר בדם, אבל מחקרים גורסים כי ייתכן שהוא גם יכול לתרום להפחתת רמת הכולסטרול הכולל ורמת הטריגליצרידים.

אמנם צריך להכיר בעובדה שלא התפרסמו מחקרים לגבי שימוש בחומץ תפוחים לטיפול בתסמיני עיכול, אבל עדיין כדאי לשקול שימוש בו בגלל העדויות האנקדוטליות ליעילותו, לצד הבטיחות של חומץ תפוחים כאשר משתמשים בו נכון. לעתים קרובות משתמשים בחומץ תפוחים לטיפול בצרבת. קיימות עדויות שלפיהן סוגר הוושט התחתון רגיש לחומצה, כלומר הוא נסגר בחשיפה לחומצה. עבור חלק מהאנשים חומץ תפוחים עשוי להיות דרך פשוטה לשמור על סוגר הוושט התחתון סגור אחרי ארוחות ובכך לסייע במניעת צרבת. עם זאת, מאחר שהמוצר הזה הוא חומצי, ייתכן שאצל חלק מהאנשים הוא לא יביא תועלת ואף יחמיר את התסמינים. לאותם האנשים מומלץ שלא להמשיך בשימוש בחומץ תפוחים.

מאחר שחומץ תפוחים עובר התססה, חומץ גולמי בדרך כלל יכיל כמות מסוימת של חיידקים פרוביוטיים שגם תורמים להקלה על תסמיני עיכול. אני בדרך כלל ממליץ למי שמעוניינים למקסם את ההשפעה של חומץ תפוחים על מערכת העיכול על חומץ גולמי, למעט מדוכאי חיסון.

לצריכה בטוחה של חומץ תפוחים יש למהול אותו במים. שימוש בחומץ מלא עלול לפגוע בשיניים ולגרום לכוויה בוושט. אמנם קיימות טבליות וגלולות עם חומץ, אך מחקרים גילו כי הטוהר והבטיחות של חלק מהמוצרים האלה מוטלים בספק. בדרך כלל חומץ מכיל 4-8% חומצה אצטית, והשאר הם בעיקר מים.

כדי להכין אבקה צריך לסלק את המים ובכך לרכז את החומצה. חומצה אצטית מרוכזת היא חומר חריף שעלול להיות מסוכן למדי ולגרום לכוויית רקמות באופן מיידי. קיים דיווח מקרה על כוויית ושט עקב נטילת טבליות חומץ. דילול חומץ תפוחים נוזלי רגיל במים משמר את היתרונות שלו ומצמצם את הסיכונים. אחרי שתיית חומץ תפוחים מהול עדיין כדאי לשטוף את הפה במים כדי להגן על השיניים.

לפי דיווח מקרה אחר, צריכה יומיומית של כמויות חומץ גדולות עלולה לגרום לאיבוד אשלגן ולדלדול עצמות. האדם שעליו דווח באותו דיווח מקרה שתה כ-250 מ"ל של חומץ ביום במשך שש שנים. זה הרבה יותר מהכמות של כ-30-45 מ"ל ביום שעליה ממליצים בדרך כלל. עם זאת, אצל אנשים עם נטייה ידועה לרמות אשלגן נמוכות יש לגלות זהירות בצריכת חומץ בתור תוסף תזונה על בסיס קבוע, וחובה לעקוב אחר רמות האשלגן.

מסר לקחת הביתה

קיבה עצבנית היא בעיה שכיחה, ולעתים קרובות לא קיימת סיבה שניתן לזהות בקלות. תכשירים טבעיים יכולים לעזור לאנשים שסובלים מקיבה עצבנית באופן קבוע להקל על התסמינים ואף להיפטר מהם. רוב הטיפולים הטבעיים די בטוחים לשימוש ותופעות הלוואי שלהם מינימליות, בתנאי שמשתמשים בהם כראוי. טיפולים כמו תוספים פרוביוטייםאנזימי עיכולנענע חריפהסיבים וגם חומץ תפוחים יכולים לעזור לחלק מהאנשים.

סימוכין:

  1. Bontempo I, Piretta L, Corazziari E, Michetti F, Anzini F, Torsoli A. Effects of intraluminal acidification on oesophageal motor activity. Gut. 1994;35(7):884-890. doi:10.1136/gut.35.7.884
  2. Didari T, Mozaffari S, Nikfar S, Abdollahi M. Effectiveness of probiotics in irritable bowel syndrome: Updated systematic review with meta-analysis. World J Gastroenterol. 2015;21(10):3072-3084. doi:10.3748/wjg.v21.i10.3072
  3. Ferrarese R, Ceresola ER, Preti A, Canducci F. Probiotics, prebiotics and synbiotics for weight loss and metabolic syndrome in the microbiome era. Eur Rev Med Pharmacol Sci. 2018;22(21):7588-7605. doi:10.26355/eurrev20181116301
  4. Ford AC, Marwaha A, Sood R, Moayyedi P. Global prevalence of, and risk factors for, uninvestigated dyspepsia: a meta-analysis. Gut. 2015;64(7):1049-1057. doi:10.1136/gutjnl-2014-307843
  5. Hadi A, Pourmasoumi M, Najafgholizadeh A, Clark CCT, Esmaillzadeh A. The effect of apple cider vinegar on lipid profiles and glycemic parameters: a systematic review and meta-analysis of randomized clinical trials. BMC Complement Med Ther. 2021;21(1):179. Published 2021 Jun 29. doi:10.1186/s12906-021-03351-w
  6. Hao Q, Dong BR, Wu T. Probiotics for preventing acute upper respiratory tract infections. Cochrane Database Syst Rev. 2015;(2):CD006895. Published 2015 Feb 3. doi:10.1002/14651858.CD006895.pub3
  7. Hill LL, Woodruff LH, Foote JC, Barreto-Alcoba M. Esophageal injury by apple cider vinegar tablets and subsequent evaluation of products. J Am Diet Assoc. 2005;105(7):1141-1144. doi:10.1016/j.jada.2005.04.003
  8. Huaman JW, Mego M, Bendezú A, et al. Correction of dyssynergic defecation, but not fiber supplementation, reduces symptoms of functional dyspepsia in patients with constipation in a randomized trial. Clin Gastroenterol Hepatol. 2020;18(11):2463-2470.e1. doi:10.1016/j.cgh.2019.11.048
  9. Huang YJ, Marsland BJ, Bunyavanich S, et al. The microbiome in allergic disease: Current understanding and future opportunities – 2017 PRACTALL document of the American Academy of Allergy, Asthma & Immunology and the European Academy of Allergy and Clinical Immunology. J Allergy Clin Immunol. 2017;139(4):1099-1110. doi:10.1016/j.jaci.2017.02.007
  10. Ido H, Matsubara H, Kuroda M, et al. Combination of gluten-digesting enzymes improved symptoms of non-celiac gluten sensitivity: a randomized single-blind, placebo-controlled crossover study. Clin Transl Gastroenterol. 2018;9(9):181. Published 2018 Sep 19. doi:10.1038/s41424-018-0052-1
  11. Järbrink-Sehgal E, Andreasson A. The gut microbiota and mental health in adults. Curr Opin Neurobiol. 2020;62:102-114. doi:10.1016/j.conb.2020.01.016
  12. Khanna R, MacDonald JK, Levesque BG. Peppermint oil for the treatment of irritable bowel syndrome: a systematic review and meta-analysis. J Clin Gastroenterol. 2014;48(6):505-512. doi:10.1097/MCG.0b013e3182a88357
  13. Liu L, Wang S, Liu J. Fiber consumption and all-cause, cardiovascular, and cancer mortalities: a systematic review and meta-analysis of cohort studies. Mol Nutr Food Res. 2015;59(1):139-146. doi:10.1002/mnfr.201400449
  14. Lua PL, Roslim NA, Ahmad A, Mansor M, Aung MMT, Hamzah F. Complementary and alternative therapies for weight loss: a narrative review. J Evid Based Integr Med. 2021;26:2515690X211043738. doi:10.1177/2515690X211043738
  15. McKay DL, Blumberg JB. A review of the bioactivity and potential health benefits of peppermint tea (Mentha piperita L.). Phytother Res. 2006;20(8):619-633. doi:10.1002/ptr.1936
  16. Moayyedi P, Quigley EM, Lacy BE, et al. The effect of fiber supplementation on irritable bowel syndrome: a systematic review and meta-analysis. Am J Gastroenterol. 2014;109(9):1367-1374. doi:10.1038/ajg.2014.195
  17. Rich G, Shah A, Koloski N, et al. A randomized placebo-controlled trial on the effects of Menthacarin, a proprietary peppermint- and caraway-oil-preparation, on symptoms and quality of life in patients with functional dyspepsia. Neurogastroenterol Motil. 2017;29(11):10.1111/nmo.13132. doi:10.1111/nmo.13132
  18. Romano C, Comito D, Famiani A, Calamarà S, Loddo I. Partially hydrolyzed guar gum in pediatric functional abdominal pain. World J Gastroenterol. 2013;19(2):235-240. doi:10.3748/wjg.v19.i2.235
  19. Singh VP, Sharma J, Babu S, Rizwanulla, Singla A. Role of probiotics in health and disease: a review. J Pak Med Assoc. 2013;63(2):253-257.
  20. Wu Y, Zhang S, Yu Z, et al. [Efficacy of compound digestive enzyme tablet for dyspeptic symptoms: a randomized double-blind parallel controlled multicenter clinical trial in China]. Zhonghua Yi Xue Za Zhi. 2014;94(42):3326-3328.
  21. Zhang J, Wu HM, Wang X, et al. Efficacy of prebiotics and probiotics for functional dyspepsia: A systematic review and meta-analysis. Medicine (Baltimore). 2020;99(7):e19107. doi:10.1097/MD.0000000000019107