N-אצטיל l-ציסטאין (NAC) הוא נוגד חמצון רב-עוצמה שמקורו בחומצת אמינו טבעית. רופאים משתמשים בו לעתים קרובות לטיפול במינון יתר של פרצטמול (אצטמינופן, אקמול), אבל נראה כי יש יתרונות בריאותיים נוספים בשימוש ב-NAC ו/או בתחילן שלו,  גלוטתיון , בתור תוסף. אחד התחומים הספציפיים שבהם החוקרים מגלים עניין הוא השפעת NAC על מערכת החיסון. 

לאחר נטילתו, הגוף הופך את NAC, שהוא התרכובת היציבה יותר, לתרכובת יציבה פחות, גלוטתיון, המורכב משלוש חומצות אמינו: גליצין, ציסטאין, וכן חומצה גלוטמית. גלוטתיון קיים באופן טבעי בבני אדם, בבעלי חיים, בצמחים ובפטריות, כאשר הוא עוזר להגן על התאים מנזקי חמצון. נוסף על כך, גלוטתיון עוזר לגוף "למחזר" ויטמין E וגם ויטמין C. מחקרים העלו כי רמות גבוהות יותר של גלוטתיון נקשרות להפחתת הסיכון למחלות, בפרט במבוגרים. 

אכילת המזונות הבאים שעשירים בגופרית עשויה לעזור למטב את רמת הגלוטתיון בדם. כאשר התזונה אינה מספיקה, ניתן לשקול שימוש בתוסף. 

פירות וירקות עתירי גופרית:

  • אבוקדו
  • ברוקולי
  • כרוב
  • כרובית
  • שום
  • אשכוליות
  • כרוב עלים
  • בצל
  • עגבניות

גם מזונות עתירי ציסטאין, כמו בשר עוף, הודו, יוגורט, גבינה, ביצים, זרעי חמניות וקטניות יכולים לעזור להעלות את רמת הגלוטתיון בדם. NAC הוא התוסף התזונתי שבו בדרך כלל משתמשים כדי להעלות את רמות גלוטתיון. יש גם אנשים שבוחרים ליטול תוסף המכיל גלוטתיון 

תומכי השימוש בתוספים הללו טוענים כי NAC/גלוטתיון יכולים לעזור למערכות הבאות.

מערכת החיסון וזיהומים

כדי להילחם בפתוגנים המסוכנים שאליהם אנחנו חשופים בחיי היומיום שלנו, כולל נגיפים, חיידקים ופטריות, נדרשת מערכת חיסון בריאה. מגוון גורמים הקשורים לאורח חיים, מפעילות גופנית ודפוסי שינה ועד לתזונה והתמודדות עם עקה, יכולים להשפיע על בריאות מערכת החיסון, הן של מערכת החיסון המולדת והן של זו הנרכשת. 

יש גם עדויות לכך שגלוטתיון עשוי למלא תפקיד חשוב בשמירה על בריאות מערכת החיסון. מחקרים מצביעים על כך שגלוטתיון, אשר מיוצר באופן טבעי בכבד, חיוני לשמירה על מוכנות תאי הדם הלבנים, בפרט הלימפוציטים, להילחם בזיהומים ובמחלות. 

מחקר משנת 2011 הדגים כי המחלות הבאות נקשרות לרמות נמוכות יותר של גלוטתיון בדם.

  • פגיעה ריאתית חריפה/תסמונת מצוקה נשימתית חריפה
  • ברונכיטיס כרונית
  • מחלת ריאות חסימתית כרונית
  • לייפת כיסתית (סיסטיק פיברוזיס)
  • לייפת ריאתית ראשונית
  • זיהומים חיידקיים ונגיפיים שונים 

צריכת תזונה עתירת גופרית וציסטאין יכולה לעזור להגביר את רמת הגלוטתיון בגוף. אם התזונה אינה מספקת כדי להעלות את רמת הגלוטתיון , ניתן ליטול אותו בתוסף. 

בריאות מערכת הנשימה

מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), הכוללת נפחת ודלקת סימפונות כרונית, היא מחלה נשימתית נפוצה שבדרך כלל נגרמת על-ידי עישון. אמנם תרופות עוזרות להקל על הנשימה של מי שסובל ממחלת הריאות הדלקתית הזו, אבל רבים עדיין מעדיפים גישות טבעיות יותר. 

לעתים קרובות אנשים משתמשים בתרופות מרשם בנוסף לתוסף כמו NAC, שהוא אחד התוספים הנפוצים ביותר. ניתן ליטול את NAC בתור תוסף פומי, אבל בבתי מרקחת מיוחדים מכינים גם תמיסה פומית המיועדת לשימוש באמצעות מכשיר אינהלציה.

מחקר משנת 2012 הדגים כי NAC עשוי לעזור לפרק עודפי ריר שעלולים להיווצר בריאות של חולים, ואילו מחקר משנת 2013 שפורסם בכתב העת Chest גם הדגיםכי תוס זה עשוי להועיל לחולי COPD. מחקר משנת 2016 שפורסם בכתב העת Respiratory Medicine הגיע למסקנה כי "יש ל-NAC תכונות אנטי-בקטריאליות מרשימות, לצד היכולת לשבש ייצור ביופילם ולפרק ביופילם." עם זאת, החוקרים קבעו שנדרשים מחקרים נוספים בנושא הזה. 

מחקר משנת 2014 דן בעדויות לכך ש-NAC עוזר לצמצם את תדירות ההחמרות של COPD ולשפר את התפקוד של דרכי הנשימה הקטנות. מחקר משנת 2016 שפורסם בכתב העת Expert Review of Respiratory Medicine סיכם כי NAC במינון של יותר מ-1,200 מ"ג ביום עשוי לעזור למנוע התלקחויות חריפות של COPD, וזה חשוב כי חולים רבים שסובלים ממחלת ריאות חסימתית כרונית מגיעים לאשפוז בגלל התלקחויות המחלה. החוקרים גם קבעו כי מינון של 600 מ"ג ביום מספיק כדי לייצב חולים עם ברונכיטיס כרונית. 

עם זאת, מחקרים שנערכו בשנים 2015 ו-2017 לא הדגימו תועלת משמעותית לשימוש ב-NAC בנטילה פומית או באמצעות אינהלציה אצל חולים עם מחלות ריאות. לא דווח על נזקים כלשהם, לכן מי שמעוניין לנסות להשתמש ב-NAC יכול לעשות זאת בבטחה. ההמלצה שלי היא שאם תבחינו בשיפור, המשיכו ליטול את התוסף הזה. אם אין לו תועלת, פשוט הפסיקו להשתמש בו. 

בריאות הכבד

הכבד הוא מסנן הדם העיקרי בגוף, והוא אחראי לסילוק כימיקלים שעלולים להיות מסוכנים (חומרי הדברה, אלכוהול, תרופות ועוד) מהדם. NAC עוזר להגן על הכבד מפני רעלנים, כמו פרצטמול (אצטמינופן), אלכוהול וכימיקלים סביבתיים אחרים. הוא גם עוזר לגוף להעלות את רמת הגלוטתיון בתאים, מה שמאפשר לכבד לסלק את הכימיקלים.

אנשים שמשתמשים בפרצטמול (אצטמינופן, אקמול) באופן קבוע לשיכוך כאבים כרוניים, צריכים להיות מודעים לכך ששימוש קבוע בתרופה הזו עלול להכביד על הכבד ולהוריד את רמות הגלוטתיון בגוף. לפי דעתי, כדאי לשקול שימוש בתוסף NAC, או N-אצטיל-ציסטאין, כדי לעזור לצמצם את העומס על הכבד.

בריאות הלב

מחלות לב הן גורם התמותה המוביל בארה"ב, באירופה ובאסיה. למרבה הצער, ככל שמדינות נוספות מאמצות את אורחות החיים של המערב, במקום התזונה המסורתית של האבות הקדמונים, השכיחות של מחלות הלב תמשיך לעלות. רק בארצות הברית מחלות לב וכלי דם גורמות לכמעט מיליון מקרי מוות מיותרים בכל שנה. מחלות לב גורמות להתקפי לב ובהתאם לזאת גם לפגיעה בלב. 

גם סוכרת ורמות סוכר גבוהות בדם עלולות לפגוע בלב ולהעלות את הסיכון להתקף לב. מחקר משנת 2016 שנערך בעכברושים הדגים צמצום של "הפגיעה הנגרמת על-ידי סוכר" ברקמת הלב כאשר נתנו לנבדקים תוספת של NAC. ממצא זה מרמז כי NAC עשוי להגן על הלב של חולי סוכרת. 

מחקר משנת 2018 שבוצע בעכברושים הראה כי NAC עשוי לצמצם את הפגיעה בלב הנגרמת על-ידי אספקת חמצן לקויה. מחקר אחר שנערך באותה השנה הראה שיש ל-NAC תועלת בהגנה על רקמת הלב מפני התקפי לב. 

בשנת 2018 נערך מחקר בבני אדם שבדק מטופלים עם לב מוגדל, וליתר דיוק עם מחלה בשם קרדיומיופתיה היפרטרופית (HCM). במחקר כפול סמיות, אקראי, מותאם מגדר ומבוקר פלצבו זה הנבדקים קיבלו גלולת פלצבו או NAC במינון 2,400 מ"ג ביום. המחקר נמשך 12 חודשים, כאשר 29 מהנבדקים קיבלו NAC ואילו 13 שובצו לקבוצת הפלצבו. החוקרים הגיעו למסקנה שהיה שיפור קל, אבל לא ניתן להגיע למסקנות חד-משמעיות בגלל מספר המשתתפים המוגבל במחקר. 

מחקר משנת 2019 הדגים כי NAC עשוי לעזור להגן על הלב של עכברושים מתופעות הלוואי של תרופות כימותרפיות המשמשות לטיפול בסרטן. חשוב: אם אתם מקבלים טיפול נגד סרטן, חשוב מאוד להתייעץ עם הרופא המטפל לפני שימוש בתוספים כלשהם. 

בריאות נפשית

הפרעות נפשיות כמו חרדה, דיכאון וסכיזופרניה מהוות אתגר גם לחולים, גם למשפחות וגם לקהילות שלמות. יש חשיבות חיונית לתזונה ולפעילות גופנית כדי להבטיח בריאות נפשית וכללית מיטבית, ולעתים קרובות רופאים רושמים תרופות שעוזרות לטפל בחוסר איזון כימי במוח. לעתים קרובות התרופות הללו מועילות. עם זאת, רבים לא נוטלים את התרופות שנרשמו על-ידי רופא בגלל חשש מפני תופעות לוואי. במקרים רבים אנשים מחפשים פתרונות טבעיים, ו-NAC הוא אחד הפתרונות הפופולריים. ייתכן שיש לו תועלת.

מחקר משנת 2018 הדגים כי NAC עשוי לעזור לטפל באנשים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית, ואילו מחקר משנת 2016 העלה כי NAC עשוי לעזור כאשר נוטלים אותו בנוסף לתרופות הרגילות לטיפול בסכיזופרניה. 

בשנת 2018 נערך מחקר אחר שבדק מטופלים עם סכיזופרניה. זה היה מחקר קליני כפול סמיות, אקראי ומבוקר פלצבו שנמשך 12 שבועות. מטרתו הייתה להעריך את היעילות של N-אצטיל-ציסטאין (NAC) במינון 1,200 מ"ג לעומת פלצבו, בתור תוספת לטיפול תרופתי קונבנציונלי בסכיזופרניה. השתתפו במחקר 84 מטופלים עם סכיזופרניה כרונית. נצפה שיפור כללי בנבדקים שקיבלו NAC בהשוואה לאלה שקיבלו פלצבו. 

מחקר משנת 2017 שפורסם בכתב העת Psychological Medicine הגיע למסקנה כי "ייתכן שיש ל-NAC השפעה על התפקוד הקוגניטיבי במצבי פסיכוזה, שכן נצפה שיפור ניכר בזיכרון עבודה בקבוצת הנבדקים שקיבלה NAC, בהשוואה לקבוצת הפלצבו".

פוריות

בעיות פוריות הן בעיות נפוצות שמהן סובלים עשרות מיליוני אנשים בכל רחבי העולם. יש לכך סיבות רבות, ויש גם גברים וגם נשים שסובלים מבעיות פוריות. נראה שיש ל-NAC תפקיד חשוב בפוריות, בגלל השפעתו נגד חמצון 

תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS) היא סיבה נפוצה לעקרות. למרבה המזל, לעתים קרובות המחלה הזו נגרמת על-ידי תזונה ואורח חיים, לכן ביצוע השינויים הנדרשים בתזונה ובאורח החיים, כולל ירידה במשקל, יכול לעזור להיכנס להריון. עם זאת, לפעמים נדרש שימוש בתרופות.

מחקר משנת 2017 הדגים כי נטילת NAC לצד קלומיפן, תרופה שבה משתמשים לעתים קרובות לטיפול בתסמונת השחלות הפוליציסטיות, עשוי לעזור לנשים המעוניינות להיכנס להריון. הערה: חשוב תמיד להתייעץ עם הרופא המטפל לפני תחילת שימוש בתוספים. 

מחקר משנת 2020 השווה בין NAC למטפורמין, תרופה שבה משתמשים לעתים קרובות לטיפול בתסמונת השחלות הפוליציסטיות. המחקר העלה כי NAC לא רק תרם לירידה במשקל, אלא גם הוריד את רמות הטסטוסטרון בנבדקות. החוקרים הגיעו למסקנה כי ניתן לשקול שימוש ב-NAC כחלופה למטפורמין. שיעורי ההריון היו זהים בשתי הקבוצות.

מחקר משנת 2019 נותן תקווה גם לגברים עם איכות זרע תת-מיטבית. במחקר הזה נצפה שיפור גם בספירת הזרע וגם בניידות הזרעונים, והחוקרים הגיעו למסקנה כי "ייתכן שתוספת של NAC 

עשויה לשפר את מדדי הזרע ואת המאזן בין העקה החמצונית לפעילות נגד חמצון בגברים עקרים."

איזון רמות הסוכר בדם

יותר מ-422 מיליון אנשים בכל רחבי העולם סובלים מסוכרת. רובם המכריע, בין 90 ל-95 אחוז, סובלים מסוכרת סוג 2, מחלה הנגרמת בעיקר על-ידי גורמים שקשורים לאורח חיים, כמו תזונה לקויה ופעילות גופנית מוגבלת. לא ניתן לבלום התפתחות של סוכרת סוג 1 ברגע שהמחלה הזו מתחילה. בסוכרת סוג 1 מערכת החיסון תוקפת את הלבלב בטעות, מה שגורם לכך שהלבלב לא יכול לייצר אינסולין. 

מחקר משנת 2018 שפורסם בכתב העת American Journal of Cardiovascular Drugs הדגים הגנה טובה יותר על הלב של חולי סוכרת בקרב חולים שקיבלו תוספת של NAC . בפרט, החוקרים העירו כי "NAC מדגים פוטנציאל משמעותי להגנה על לבם של חולי סוכרת, בזכות הפחתת הסיכון לאוטם שריר הלב על-ידי עיכוב של עקה חמצונית..."

מעבר לכך, מאמר סקירה שפורסם בשנת 2019 בכתב העת Pharmacological Research דן בעדויות המצביעות על כך ש-NAC עשוי לשפר את הרגישות לאינסולין אצל אנשים עם תנגודת לאינסולין, טרום-סוכרת או סוכרת. 

גם אם שימוש בתוספים לטיפול בסוכרת עשוי להועיל לחולי סוכרת מסוימים, שינויים בריאים באורח החיים הם הבסיס לאיזון רמות הסוכר בדם.. אסור לחולי סוכרת להפסיק ליטול את הטיפול התרופתי בלי להתייעץ עם הרופא המטפל קודם.

סימוכין:

  1. Julius M, Lang CA, Gleiberman L, Harburg E, DiFranceisco W, Schork A. Glutathione and morbidity in a community-based sample of elderly. J Clin Epidemiol. 1994;47(9):1021–1026. doi:10.1016/0895-4356(94)90117-1Dröge W, Breitkreutz R. Glutathione and immune function. Proc Nutr Soc. 2000;59(4):595–600. doi:10.1017/s0029665100000847
  2.  Ghezzi P. Role of glutathione in immunity and inflammation in the lung. Int J Gen Med. 2011;4:105–113. Published 2011 Jan 25. doi:10.2147/IJGM.S15618Sadowska AM. N-Acetylcysteine mucolysis in the management of chronic obstructive pulmonary disease. Ther Adv Respir Dis. 2012;6(3):127–135. doi:10.1177/1753465812437563
  3.  Tse HN, Raiteri L, Wong KY, et al. High-dose N-acetylcysteine in stable COPD: the 1-year, double-blind, randomized, placebo-controlled HIACE study. Chest. 2013;144(1):106–118. doi:10.1378/chest.12-2357
  4.  Santus P, Corsico A, Solidoro P, Braido F, Di Marco F, Scichilone N. Oxidative stress and respiratory system: pharmacological and clinical reappraisal of N-acetylcysteine. COPD. 2014;11(6):705–717. doi:10.3109/15412555.2014.898040
  5.  Matera MG, Calzetta L, Cazzola M. Oxidation pathway and exacerbations in COPD: the role of NAC. Expert Rev Respir Med. 2016;10(1):89–97. doi:10.1586/17476348.2016.1121105
  6.  Ayfer Aytemur Z, Baysak A, Ozdemir O, Köse T, Sayiner A. N-acetylcysteine in patients with COPD exacerbations associated with increased sputum. Wien Klin Wochenschr. 2015;127(7-8):256–261. doi:10.1007/s00508-014-0692-4
  7.  Kalyuzhin OV. Effect of N-acetylcysteine on mucosal immunity of respiratory tract. Ter Arkh. 2018;90(3):89–95. doi:10.26442/terarkh201890389-95
  8.  Fundam Clin Pharmacol. 2018 Nov 24. doi: 10.1111/fcp.12437. (NAC and Acetaminophen)
  9.  Fisher ES, Curry SC. Evaluation and treatment of acetaminophen toxicity. Adv Pharmacol. 2019;85:263–272. doi:10.1016/bs.apha.2018.12.004
  10.  Su W, Zhang Y, Zhang Q, et al. N-acetylcysteine attenuates myocardial dysfunction and postischemic injury by restoring caveolin-3/eNOS signaling in diabetic rats. Cardiovasc Diabetol. 2016;15(1):146. Published 2016 Oct 12. doi:10.1186/s12933-016-0460-z
  11.  Bartekova M, Barancik M, Ferenczyova K, Dhalla NS. Beneficial Effects of N-acetylcysteine and N-mercaptopropionylglycine on Ischemia Reperfusion Injury in the Heart. Curr Med Chem. 2018;25(3):355–366. doi:10.2174/0929867324666170608111917
  12. Zaki SM, Abdalla IL, Sadik AOE, Mohamed EA, Kaooh S. Protective Role of N-Acetylcysteine on Isoprenaline-Induced Myocardial Injury: Histological, Immunohistochemical and Morphometric Study. Cardiovasc Toxicol. 2018;18(1):9–23. doi:10.1007/s12012-017-9407-1
  13. Marian AJ, Tan Y, Li L, et al. Hypertrophy Regression With N-Acetylcysteine in Hypertrophic Cardiomyopathy (HALT-HCM): A Randomized, Placebo-Controlled, Double-Blind Pilot Study. Circ Res. 2018;122(8):1109–1118. doi:10.1161/CIRCRESAHA.117.312647
  14.  Gunturk EE, Yucel B, Gunturk I, Yazici C, Yay A, Kose K. The effects of N-acetylcysteine on cisplatin induced cardiotoxicity. Bratisl Lek Listy. 2019;120(6):423–428. doi:10.4149/BLL_2019_068
  15.  Bauer IE, Green C, Colpo GD, et al. A Double-Blind, Randomized, Placebo-Controlled Study of Aspirin and N-Acetylcysteine as Adjunctive Treatments for Bipolar Depression. J Clin Psychiatry. 2018;80(1):18m12200. Published 2018 Dec 4. doi:10.4088/JCP.18m12200
  16. Miyake N, Miyamoto S. Nihon Shinkei Seishin Yakurigaku Zasshi. 2016;36(2):29–35.
  17.  Rapado-Castro M, Dodd S, Bush AI, et al. Cognitive effects of adjunctive N-acetyl cysteine in psychosis. Psychol Med. 2017;47(5):866–876. doi:10.1017/S0033291716002932
  18.  Adeoye O, Olawumi J, Opeyemi A, Christiania O. Review on the role of glutathione on oxidative stress and infertility. JBRA Assist Reprod. 2018;22(1):61–66. Published 2018 Mar 1. doi:10.5935/1518-0557.20180003
  19.  Nemati M, Nemati S, Taheri AM, Heidari B. Comparison of metformin and N-acetyl cysteine, as an adjuvant to clomiphene citrate, in clomiphene-resistant women with polycystic ovary syndrome. J Gynecol Obstet Hum Reprod. 2017;46(7):579–585. doi:10.1016/j.jogoh.2017.07.004
  20.  Jannatifar R, Parivar K, Roodbari NH, Nasr-Esfahani MH. Effects of N-acetyl-cysteine supplementation on sperm quality, chromatin integrity and level of oxidative stress in infertile men. Reprod Biol Endocrinol. 2019;17(1):24. Published 2019 Feb 16. doi:10.1186/s12958-019-0468-9
  21. Dludla PV, Dias SC, Obonye N, Johnson R, Louw J, Nkambule BB. A Systematic Review on the Protective Effect of N-Acetyl Cysteine Against Diabetes-Associated Cardiovascular Complications. Am J Cardiovasc Drugs. 2018;18(4):283–298. doi:10.1007/s40256-018-0275-2
  22. Dludla PV, Mazibuko-Mbeje SE, Nyambuya TM, et al. The beneficial effects of N-acetyl cysteine (NAC) against obesity associated complications: A systematic review of pre-clinical studies. Pharmacol Res. 2019;146:104332. doi:10.1016/j.phrs.2019.104332