מחלות מעי דלקתיות (ראשי התיבות באנגלית: IBD), כלומר מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית, הן מחלות שכיחות. יותר מ-50 מיליון אנשים בכל רחבי העולם סובלים מהמחלות הללו. במאמר הזה נדבר על קוליטיס כיבית ועל מספר גישות טבעיות שיכולות לעזור בשיפור מצבם הבריאותי של חולי קוליטיס כיבית. 

קוליטיס כיבית יכולה להתפתח גם בגברים וגם בנשים, בעיקר בגילאים 15-35. אבל לפעמים היא יכולה להופיע גם בגילאים מאוחרים יותר, עד כ-60. המחלה הזו נחשבת לאוטו-אימונית. בין הטריגרים האפשריים למחלה חיידקים, נגיפים ומזונות מסוימים. נראה שיש במחלה הזו גם מרכיב גנטי, ייתכן שהיא קשורה לכרומוזום 16. 

אנשים עם קרובים מדרגה ראשונה (הורים או אחים) שסובלים מקוליטיס כיבית נמצאים בסיכון גבוה יותר פי 3 עד פי 20 לפתח את המחלה בהשוואה לכלל האוכלוסייה. אמנם המחלה קיימת בקרב כל העדות, אבל אנשים ממוצא אירופאי או אשכנזי נמצאים בסיכון גבוה יותר. 

מהי קוליטיס כיבית?

בין התסמינים הקליניים של קוליטיס כיבית כאבי בטן, בטן תפוחה, דימום מפי הטבעת ודלקת מתמשכת במעי הגס. הדלקת היא שטחית וממוקמת ברירית המעי הגס. המחלה כמעט תמיד מערבת את החלחולת.

אנמיה נפוצה בקרב חולי קוליטיס כיבית, בגלל איבוד דם כרוני ומחסור בברזל. המחלה הזו יכולה להשפיע גם על ספיגת ויטמינים ומינרלים. 

הסיכונים של קוליטיס כיבית

אנמיה כרונית ועייפות הן תופעות שכיחות בקרב חולי קוליטיס כיבית, כמו גם כאבי מפרקים ופריחה בעור. חולי קוליטיס כיבית גם נמצאים בסיכון מוגבר לפתח סרטן של המעי הגס, לכן יש חשיבות רבה לביצוע בדיקות סקר תקופתיות, כמו קולונוסקופיה. התייעצו על כך עם רופא. 

טיפולים רפואיים נפוצים לקוליטיס כיבית

  • תרופות נגד שלשול
  • סטרואידים
  • סולפא-סלזין ומסאלמין
  • תרופות מדכאות חיסון (כמו אזאתיופרין, ציקלוספורין ומתוטרקסט)
  • התערבות כירורגית (לפעמים, במקרים קשים, כורתים חלקים של המעי הגס)

גישות טבעיות לטיפול בקוליטיס כיבית

יש להרגלים התזונתיים השפעה משמעותית על הבריאות הכללית ועל מניעת התלקחויות של קוליטיס כיבית. לדוגמה, הימנעות ממאכלים שמכילים גופרית, כולל בשר הודו ובקר, חלב, ביצים וגבינה, עשויה להועיל לחולי קוליטיס כיבית, שכן מזונות מסוג זה עלולים להגביר ייצור של מימן גופרתי על-ידי חיידקי המעי. מחקרים הראו כי הגז הזה מגדיל את הסיכון להתלקחות של קוליטיס כיבית. 

גם התוספים הבאים עשויים לעזור.

תוספים פרוביוטיים

תוסף פרוביוטי מכיל חיידקים בריאים שיכולים לעזור בהחזרת חיידקים מועילים למערכת העיכול. 

שינויים באורח החיים יכולים לשנות את אוכלוסיית החיידקים (המיקרוביום) של המעי תוך זמן קצר. לדוגמה, תרופות אנטיביוטיות, שבהן לעתים קרובות עושים שימוש מופרז, יכולות לחסל חיידקי מעי בריאים. כמו כן, שימוש קבוע בתרופות להפחתת חומציות יכול לשנות את המיקרוביום של המעי, על-ידי שינויים ברמות החומציות לאורך המעי. מטופלים עם קוליטיס כיבית ובעיות אחרות במערכת העיכול צריכים לשים לב לבריאות המעי שלהם. 

מחקר משנת 2006 הגיע למסקנה כי "נראה שלקטובצילוס GG יעיל ובטוח לשמירה על רמיסיה (הפוגה במחלה) בחולי קוליטיס כיבית, וזו עשויה להיות אופציה טיפולית טובה למניעת הישנות המחלה במטופלים אלו."

מחקר משנת 2016 הראה כי תוסף פרוביוטי המכיל חיידקי לקטובצילוס וביפידובקטריה עשוי להועיל לחולי קוליטיס כיבית, וגם להפחית את הצורך בסטרואידים. גם מחקר משנת 2019 הראה כי יש תועלת במתן תוסף פרוביוטי עם ביפידובקטריה לחולי קוליטיס כיבית.

מינון מומלץ: 5 עד 100 מיליארד יחידות ביום.

מזונות פרה-ביוטיים

מזונות פרה-ביוטיים עוזרים לשפר את מיקרוביום המעי, בכך שהם מסייעים לצמיחת חיידקים בריאים. בין הדוגמאות למזונות פרה-ביוטיים תפוחים, אספרגוס, בננות, עשב שן הארי וגם זרעי פשתן, לצד מזונות רבים נוספים. המזונות הללו מעודדים צמיחה של חיידקים מועילים אשר מייצרים פרוּקטאנים, שתורמים להפחתת רמת הדלקת במעי אצל חולי קוליטיס כיבית. 

חומצות שומן אומגה-3

מחקר משנת 2011 לא מצא מספיק ראיות להמלצה על חומצות שומן אומגה-3 לשמירה על רמיסיה בחולי קוליטיס כיבית ומחלת קרוהן.

ויטמין D

מחסור בוויטמין D הוא אחד החוסרים השכיחים ביותר בוויטמינים בכל רחבי העולם. רמות נמוכות של ויטמין D נקשרות למחלות רבות. במרפאה שלי בדרום קליפורניה, מחסור בוויטמין D אובחן אצל ארבעה מכל חמישה מטופלים שלי שנבדקו. משנת 2007 אני ממליץ לרוב המטופלים שלי ליטול ויטמין D. רמות נמוכות של ויטמין D נקשרות לקוליטיס כיבית. 

מחקר משנת 2019 הראה כי חולי קוליטיס כיבית נמצאים בסיכון גבוה יותר לרמות נמוכות של ויטמין D בדם, והחולים עם הרמות הנמוכות ביותר של ויטמין D סובלים יותר מתסמיני המחלה. 

מחקר משנת 2014 הראה כי חולי קוליטיס כיבית עם רמות גבוהות של ויטמין D בדם סבלו פחות מתסמיני המחלה, בהשוואה לאלו עם רמות נמוכות יותר של הוויטמין. כמו כן, מחקר משנת 2018 הראה כי מתן תוספת של ויטמין D נקשר להפחתה ברמת הדלקת אצל חולי קוליטיס כיבית.

מינון מומלץ: רוב האנשים זקוקים ל-1,000 עד 5,000 יח' בינל' של ויטמין D ביום.

כורכומין

בתרבות ההודית, מרפאים שמטפלים בשיטות של רפואת איורוודה העתיקה ממליצים על ריפוי באמצעות צמחים ומינרלים. בהודו נהוג למרוח כורכום בצורת משחה על העור לטיפול בשורה ארוכה של מחלות. נהוג גם לשאוף אדי כורכום לטיפול בגודש נשימתי. אמנם מספר הניסויים הקליניים על שימוש בכורכום למטרות אלה הוא מצומצם, אבל גם מרפאי איורוודה מודרניים מכירים בעובדה שבמהלך 3,000 השנים האחרונות הצטברו עדויות אנקדוטליות לכך שכורכום מעניק הקלה סימפטומטית.

ברפואה הסינית המסורתית משתמשים בכורכום, או בשמו הסיני ז'אנג הוּאנג, בזכות השפעתו הנתפסת להעברת "צ'י", האנרגיה החיונית של הגוף. מעבר לכך, מאמינים כי כורכום משפר את זרימת הדם ומקל על כאבי בטן. יש מחקרים שתומכים בהשערה כי כורכום עשוי לעזור לחולי קוליטיס כיבית. 

מחקר משנת 2017 הגיע למסקנה כי "... יש לכורכומין פוטנציאל להשרות רמיסיה ולשמור על רמיסיה בחולי קוליטיס כיבית, ללא תופעות לוואי משמעותיות."

במחקר משנת 2018 בהשתתפות 142 מטופלים שבדק שימוש בכורכומין לצד תרופת המרשם מסאלמין, החוקרים הגיעו למסקנה כי השילוב הזה הביא לשיעור גבוה יותר של רמיסיה בהשוואה לתרופה לבדה. לא נצפו תופעות לוואי. 

מחקר משנת 2019 ניתח שישה ניסויים אקראיים ומבוקרים בהשתתפות 349 מטופלים, והממצאים שלו היו דומים. גם המחקר הזה הראה כי יש תועלת בשילוב של כורכומין עם מסאלמין.

L-קרניטין

L-קרניטין היא תרכובת חיונית בגוף האדם שנדרשת לחילוף החומרים. בערך אחד מכל 350 אנשים אינו מסוגל לייצר אותו. עם זאת, גם חלק מהאנשים שכן יכולים לייצר L-קרניטין עשויים להזדקק לו בכמויות גדולות יותר ממה שגופם יכול לייצר. זה כולל חולי קוליטיס כיבית. 

מחקר משנת 2012 בדק מתן L-קרניטין לאנשים עם קוליטיס כיבית. בדיקות קולונוסקופיה הדגימו שיפור במצב המחלה אצל חולים עם קוליטיס כיבית קלה עד בינונית. 

גלוטמין

גלוטמין  היא אחת מחומצות האמינו החופשיות השכיחות ביותר בגוף האדם. גלוטמין אחראי לתהליכים רבים בחילוף החומרים, והוא נחשב לחומצת אמינו "גלוקוגנית". זה אומר כי כאשר הגוף שלכם זקוק לתוספת גלוקוז, הוא יכול להפוך גלוטמין לגלוקוז ולספק בכך את האנרגיה לה הגוף זקוק. נראה כי גם המעי זקוק לגלוטמין כמקור אנרגיה לתאי המעי. 

מחקר משנת 2014 הגיע למסקנה כי תוספי גלוטמין עשויים לעזור לחולי קוליטיס כיבית. גם מחקר משנת 2018 הראה כי גלוטמין עוזר לעכב מסלולים שעלולים לגרום לדלקת אצל חולי קוליטיס כיבית.

מלטונין

רוב האנשים חושבים על מלטונין כעל תכשיר לשינה. אבל הפעילות נוגדת החמצון רבת העוצמה שלו עשויה לעזור גם לחולים עם קוליטיס כיבית.

מחקר משנת 2011 הראה כי מלטונין עשוי לעזור לחולים אלו. החוקרים הגיעו למסקנה כי "... יש למלטונין השפעה כפולה, נוגדת דלקת ונוגדת חמצון, והוא מסתמן כטיפול פוטנציאלי מבטיח לקוליטיס כיבית."

מחקר חדש יותר, משנת 2018, בחן קשר בין מלטונין לקוליטיס כיבית באמצעות מודל של עכברים. התוצאות הראו כי הפעילות נוגדת החמצון של מלטונין עשויה לעזור במניעת התפתחות של קוליטיס. 

ממצאים אחרים

מחקרים אחרים הראו כי N-אצטיל-ציסטאין וגם ברברין עשוי לעזור בשליטה בקוליטיס כיבית, ואולי אפילו במניעת המחלה הזו. נוסף על כך, כדאי לחולי קוליטיס כיבית לשקול נטילת תוספים עם ויטמינים מסיסי שומן— ויטמין Aויטמין K וגם ויטמין E  — שכן קוליטיס כיבית גורמת לספיגה לקויה שלהם.

סימוכין:

  1. Teigen LM, Geng Z, Sadowsky MJ, Vaughn BP, Hamilton MJ, Khoruts A. Dietary Factors in Sulfur Metabolism and Pathogenesis of Ulcerative Colitis. Nutrients. 2019;11(4):931. Published 2019 Apr 25. doi:10.3390/nu11040931
  2. Zocco MA, dal Verme LZ, Cremonini F, Piscaglia AC, Nista EC, Candelli M, Novi M, Rigante D, Cazzato IA, Ojetti V, Armuzzi A, Gasbarrini G, Gasbarrini A. Efficacy of Lactobacillus GG in maintaining remission of ulcerative colitis. Aliment Pharmacol Ther. 2006 Jun 1;23(11):1567-74.
  3. Biomed Pap Med Fac Univ Palacky Olomouc Czech Repub. 2016 Sep;160(3):372-7.
  4. Astó E, Méndez I, Audivert S, Farran-Codina A, Espadaler J. The Efficacy of Probiotics, Prebiotic Inulin-Type Fructans, and Synbiotics in Human Ulcerative Colitis: A Systematic Review and Meta-Analysis. Nutrients. 2019 Jan 30;11(2):293.
  5. Turner D, Shah PS, Steinhart AH, Zlotkin S, Griffiths AM. Maintenance of remission in inflammatory bowel disease using omega-3 fatty acids (fish oil): a systematic review and meta-analyses. Inflamm Bowel Dis. 2011 Jan;17(1):336-45. DOI: 10.1002/ibd.21374. PMID:20564531.
  6. Law AD, Dutta U, Kochhar R, Vaishnavi C, Kumar S, Noor T, Bhadada S, Singh K. Vitamin D deficiency in adult patients with ulcerative colitis: Prevalence and relationship with disease severity, extent, and duration. Indian J Gastroenterol. 2019 Feb;38(1):6-14.
  7. Hlavaty T, Krajcovicova A, Koller T, Toth J, Nevidanska M, Huorka M, Payer J. Higher vitamin D serum concentration increases health related quality of life in patients with inflammatory bowel diseases. World J Gastroenterol. 2014 Nov 14;20(42):15787-96.
  8. Garg M, Hendy P, Ding JN, Shaw S, Hold G, Hart A. The Effect of Vitamin D on Intestinal Inflammation and Faecal Microbiota in Patients with Ulcerative Colitis. J Crohns Colitis.2018 Jul 30;12(8):963-972.
  9. Simadibrata M, Halimkesuma CC, Suwita BM. Efficacy of Curcumin as Adjuvant Therapy to Induce or Maintain Remission in Ulcerative Colitis Patients: an Evidence-based Clinical Review. Acta Med Indones. 2017 Oct;49(4):363-368. PMID: 29348389.
  10. Iqbal U, Anwar H, Quadri AA. Use of Curcumin in Achieving Clinical and Endoscopic Remission in Ulcerative Colitis: A Systematic Review and Meta-analysis. Am J Med Sci. 2018 Oct;356(4):350-356.
  11. Zheng T, Wang X, Chen Z, He A, Zheng Z, Liu G. Efficacy of adjuvant curcumin therapy in ulcerative colitis: A meta-analysis of randomized controlled trials. J Gastroenterol Hepatol. 2020 May;35(5):722-729. DOI: 10.1111/jgh.14911. Epub 2019 Nov 7. PMID: 31696975.
  12. Merra G, Gasbarrini G, Laterza L, Pizzoferrato M, Poscia A, Scaldaferri F, Arena V, Fiore F, Cittadini A, Sgambato A, Franceschi F, Gasbarrini A. Propionyl-L-carnitine hydrochloride for treatment of mild to moderate colonic inflammatory bowel diseases. World J Gastroenterol. 2012 Sep 28;18(36):5065-71.
  13. Ren W, Yin J, Wu M, Liu G, Yang G, Xion Y, Su D, Wu L, Li T, Chen S, Duan J, Yin Y, Wu G. Serum amino acids profile and the beneficial effects of L-arginine or L-glutamine supplementation in dextran sulfate sodium colitis. PLoS One. 2014 Feb 5;9(2):e88335. doi:10.1371/journal.pone.0088335. PMID: 24505477; PMCID: PMC3914992.
  14. Jeong SY, I'm YN, Youm JY, Lee HK, I'm SY. l-Glutamine Attenuates DSS-Induced Colitis via Induction of MAPK Phosphatase-1. Nutrients. 2018;10(3):288. Published 2018 Mar 1. doi:10.3390/nu10030288
  15. Tahan G, Gramignoli R, Marongiu F, Aktolga S, Cetinkaya A, Tahan V, Dorko K. Melatonin expresses powerful anti-inflammatory and antioxidant activities resulting in complete improvement of acetic-acid-induced colitis in rats. Dig Dis Sci. 2011 Mar;56(3):715-20.
  16. Zhu D, Ma Y, Ding S, Jiang H, Fang J. Effects of Melatonin on Intestinal Microbiota and Oxidative Stress in Colitis Mice. Biomed Res Int. 2018;2018:2607679. Published 2018 Feb 6. doi:10.1155/2018/2607679
  17. Wang Q, Hou Y, Yi D, et al. Protective effects of N-acetylcysteine on acetic acid-induced colitis in a porcine model. BMC Gastroenterol. 2013;13:133. Published 2013 Aug 30. doi:10.1186/1471-230X-13-133
  18. Cui H, Cai Y, Wang L, et al. Berberine Regulates Treg/Th17 Balance to Treat Ulcerative Colitis Through Modulating the Gut Microbiota in the Colon. Front Pharmacol. 2018;9:571. Published 2018 May 31. doi:10.3389/fphar.2018.00571