ויטמין B3 קיים בשתי צורות שונות — הצורה הראשונה היא ניאצין (הידוע גם בשם חומצה ניקוטינית), והצורה השנייה היא ניאצינאמיד (הידוע גם בשם ניקוטינאמיד). שתי הצורות של ויטמין B3 משמשות כתחילן של ניקוטין-אמיד אדנין די-נוקלאוטיד (NAD), לו תפקיד מרכזי בסיוע למיטוכונדריה — תחנות הכוח של התאים — לייצר אנרגיה.

גוף האדם מסוגל לייצר ניאצין כאשר קיימת רמה מספקת של חומצת האמינו טריפטופן (הנדרשת גם לייצור התרכובת הכימית סרוטונין המעורבת בוויסות מצב הרוח). הוא גם מסיס במים, כך שאם קיים עודף של הוויטמין הזה, הוא פשוט מופרש בשתן. הגוף משתמש בניאצין לא רק לייצור NAD, כפי שמתואר למעלה, אלא גם לייצור חומצה ניקוטינית וניקוטין-אמיד ריבוזיד, מולקולות קשורות להן תפקיד חשוב בבריאות וברווחה הכללית.  

מחסור בניאצין

אם תשאלו סטודנט לרפואה או רופא על התסמינים של מחסור בניאצין (ויטמין B3), קרוב לוודאי שהם יספרו לכם על ההגדרה הקלאסית של פֵּלַגְרָה, מילה איטלקית שמשמעותה "עור יבש", בה משתמשים לתיאור המחסור בניאצין. בין התסמינים של פֵּלַגְרָה גם שלשול, שיטיון ועור יבש.

עם זאת, אם תשאלו רופא האם יצא לו אי-פעם לאבחן את המחלה הזו, קרוב לוודאי שהתשובה תהיה שלילית. אמנם עור יבש ושיטיון הן תופעות שכיחות מאוד בקרב בני 65 ומעלה, וגם שלשול שכיח בקרב קשישים, אבל אנשי מקצועות הבריאות כמעט ולא מבצעים בדיקות מעבדה לאבחון פֵּלַגְרָה, אפילו במטופלים עם תזונה לקויה. רופאים חייבים לבדוק היטב את ההיסטוריה התזונתית של מטופלים עם תסמינים מסוג זה, כדי לוודא שהתזונה שלהם עשירה במזונות שמכילים ניאצין.

לרוב מאבחנים פֵּלַגְרָה בקרב פליטים מאסיה ומאפריקה, כאשר מאז שנות ה-1990 דווחו כמעט שני מיליון מקרים של המחלה הזו. הצריכה היומית המומלצת של ניאצין למניעת פֵּלַגְרָה במבוגרים היא 11 מ"ג ביום. בטיפול בתסמינים ובסימנים ספציפיים של מחסור בניאצין ייתכן שיידרשו מינונים גבוהים יותר. בין אותם הסימנים והתסמינים:

  • ירידה בזיכרון
  • כאבי ראש
  • עייפות
  • דיכאון
  • אפתיה
  • דליריום
  • הקאות

מקורות תזונתיים של ניאצין

  • טונה זהובת סנפיר
  • חזה עוף
  • בשר הודו
  • בשר חזיר
  • בקר מפרות שניזונו מדשא
  • פטריות פורטובלו
  • אורז חום
  • בוטנים
  • אבוקדו
  • אפונה ירוקה
  • בטטה

חילוף חומרים

ניאצין משמש בתור קו-פקטור ביותר מ-400 תגובות ביוכימיות בגוף. תפקידו העיקרי הוא לסייע לחילוף האנרגיה, על-ידי תרומתו להפיכת מזון לאנרגיה, ותיקון הדנ"א, המולקולה הנושאת את המטען הגנטי הייחודי שלנו.

אם התזונה שלנו לא מכילה מספיק ניאצין, לא נוכל לפרק פחמימות, חלבונים או שומנים. הגוף ממיר את ניאצין ל-NAD, מולקולה פעילה חשובה המסייעת לתפקוד תקין של גוף האדם.

בריאות המוח

מחלת אלצהיימר היא מחלה מוחית ממנה בדרך כלל סובלים קשישים. המחלה נקראת על שמו של ד"ר אלואיזום “אלואיז” אלצהיימר, פסיכיאטר גרמני שאבחן שיטיון אצל אישה שנפטרה ממחלת נפש “מוזרה” בשנת 1906. אין למחלת אלצהיימר טיפול מרפא ספציפי. המחלה הזו עלולה להיות מתסכלת ומאתגרת מאוד, הן עבור החולים והן עבור המטפלים בהם.

בין תסמיני המחלה בשלביה המוקדמים שכחת שמות ובלבול, ואילו מחלת אלצהיימר מתקדמת יכולה להוביל לבעיות חמורות יותר, כמו פרנויה והתנהגות אלימה. פחות מאחוז אחד מהמקרים של מחלת האלצהיימר מתרחשים לפני גיל 65, אבל המדענים מעריכים כי לאחר גיל 65 אחד מכל תשעה אנשים נמצא בסיכון לחלות במחלה הזו. יש חשיבות חיונית למניעת מחלת אלצהיימר.

מחקר משנת 2004 הדגים כי צריכה הולמת של ניאצין עשויה להעניק הגנה מפני התפתחות של מחלת אלצהיימר.  מספר האנשים שסובלים ממחלת אלצהיימר בכל רחבי העולם צפוי לעלות פי שלושה עד שנת 2050.

בריאות הלב

מחלות לב הן גורם התמותה המוביל בארה"ב, באירופה ובאסיה. למרבה הצער, ככל שיותר אנשים בכל רחבי העולם מאמצים את אורח החיים המערבי, במקום התזונה המסורתית של האבות הקדמונים שלהם, השכיחות של מחלות הלב תמשיך לעלות. רק בארצות הברית, מחלות לב וכלי דם גורמות לכמעט מיליון מקרי מוות מיותרים בכל שנה. מדי שנה יותר מ-10 מיליון אנשים מכל רחבי העולם מתים ממחלות לב. יתר לחץ דם הוא אחד מגורמי הסיכון המובילים למחלות לב — יותר ממיליארד מבין 7.6 מיליארד תושבי התבל סובלים מיתר לחץ דם.

תזונה בריאה ללב, הימנעות מעישון ופעילות גופנית סדירה הן שלוש הפעולות החשובות ביותר שניתן לעשות כדי למנוע מחלות לב — למעשה, הדברים האלה חשובים יותר מכל תרופת מרשם שיוצרה אי-פעם. נטילת ניאצין היא דרך טבעית נוספת שיכולה לסייע בהפחתת הסיכון למחלות לב. מחקר משנת 1986 בו השתתפו כמעט 9,000 נבדקים הדגים כי הסיכון לתמותה ממחלת לב בקרב הנבדקים שנטלו ניאצין היה נמוך יותר ב-11% בהשוואה לאלה שלא נטלו ניאצין.

מחקר משנת 2013 שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology, בו השתתפו כמעט 10,000 מטופלים, הראה כי הסיכון לאירוע לבבי בקרב הנבדקים שנטלו ניאצין היה נמוך יותר ב-34%, וגם הסיכון שלהם להתקף לב היה נמוך יותר ב-25%. נרשמה גם ירידה של 12% בשיעור השבץ, גם אם הנתון הזה לא היה בעל משמעות קלינית.

מחקר משנת 2017 הדגים כי הוספת ניאצין לסטטין, תרופה להורדת כולסטרול, עזרה להוריד את רמת Lp-PLA2, בדיקה המאפשרת להעריך את הסיכון להתקף לב. נוסף על כך, מחקר משנת 2010 הדגים כי ניאצין מפחית את רמת הדלקת בעורקים. דלקת בעורקים מגבירה את הסיכון להתקף לב ולשבץ.

שיפור פרופיל הכולסטרול

מחקר משנת 2000 שפורסם ב-JAMA הראה כי ניאצין עשוי לתרום להעלאת הכולסטרול הטוב (HDL) ולהורדת רמות הטריגליצרידים. עורכי המחקר הגיעו למסקנה כי ניאצין הוא חלופה בטוחה יותר לאיזון רמות הכולסטרול אצל חולי סוכרת שאינם סובלים סטטינים. חשוב לציין כי רק ויטמין B3 בצורה של ניאצין יכול לעזור באיזון רמות הכולסטרול. עם זאת, זו גם הצורה שגורמת להסמקת ניאצין, תופעת לוואי נפוצה שהיא בלתי מזיקה, אך לא נעימה. התופעה הזו יכולה לגרום לאודם ולגרד בעור. המרכז הרפואי מאיו קליניק רואה בניאצין חלופה בטוחה להורדת הכולסטרול ולהעלאת רמת ה-HDL בקרב אנשים שאינם מסוגלים ליטול סטטינים, כמו אטורבסטטין (ליפיטור) או סימבסטטין (סימבסטטין).

הגנה מפני סרטן העור

סרטן תאי בסיס וסרטן תאי קשקש בעור הן שתיים מהצורות הנפוצות ביותר של סרטן העור.  למרבה המזל, סוגי סרטן אלה אינם מסכני חיים, בניגוד למלנומה המסוכנת יותר.

לעתים קרובות משתמשים במסנן קרינה כדי למנוע כוויות שמש. רבים, כולל רופאי עור מסוימים, מניחים שזה גם עוזר למנוע את סרטן העור. לפי מחקרים חדשים, ייתכן שאין זה נכון. כך, בשנת 2018 פורסמה בכתב העת European Journal of Dermatology מטא-אנליזה שבחנה 29 מחקרים בהשתתפות יותר מ-313,000 נבדקים והגיעה למסקנה כי שימוש קבוע במסנן קרינה אינו מגן מפני סרטן העור.

חשוב לציין כי מסנן קרינה כן מגן מפני כוויות שמש, שעלולות לגרום לכאב. נוסף על כך, תזונה עתירת נוגדי חמצון עוזרת למנוע סרטן מכל הסוגים, כולל סרטן העור.

נראה כי יש לניאצין בצורה של ניאצינאמיד תפקיד גם בהגנה מפני נגעי עור טרום-סרטניים ונגעים של סרטן בעור. בשנת 2015 כתב העת New England Journal of Medicine פרסם מחקר בהשתתפו 389 מטופלים עם היסטוריה של סרטן העור. מחציתם קיבלו ניקוטינאמיד במינון 500 מ"ג פעמיים ביום, ואילו האחרים קיבלו גלולת פלצבו. לאחר 12 חודשים, הנבדקים שקיבלו ניקוטינאמיד היו בסיכון נמוך יותר ב-23% לקבל אבחנה של סרטן העור ובסיכון נמוך יותר ב-11% לפתח קרנת עור אקטינית, מחלת עור טרום-סרטנית.

מחקר משנת 2017 הראה כי צריכה קבועה של ויטמין B3 מפחיתה את הסיכון להתפתחות של קרנת עור אקטינית, מחלת עור טרום-סרטנית. גם מחקר משנת 2010 תומך בהערכה לפיה יש לוויטמין B3 תועלת להגנה על העור.

מינון מומלץ: ניקוטינאמיד היא גרסה של ניאצין "ללא הסמקה".  יש ליטול לפי ההוראות המופיעות על התוית. ניתן להשיג גם ניאצינאמיד לשימוש חיצוני.

הגנה מפני סרטן הפה

השכיחות של סרטן הפה עולה בעשורים האחרונים. בדיקות שיניים שגרתיות חשיבות לאבחון מוקדם, ואילו ניאצין עשוי לסייע במניעה של סרטן הפה. מחקר משנת 2000 דיווח כי צריכת ניאצין מוגברת מפחיתה את הסיכון לסרטן הפה ב-38%. מחקר אחר משנת 2000 גם הדגים כי הסיכון של אנשים עם רמה גבוהה יותר של ניאצין בדם לפתח סרטן בפה נמוך יותר ב-50% בהשוואה לאלה עם רמות נמוכות יותר של ניאצין.

סכיזופרניה

סכיזופרניה היא מחלת נפש בה קיימים דפוסי חשיבה חריגים. בין התסמינים האפשריים פרנויה, הזיות שמיעתיות או חזותיות ופחדים חריגים. במקרים רבים חולי סכיזופרניה מתקשים להבדיל בין המציאות לבדיה. חולי סכיזופרניה זקוקים לטיפול רפואי פסיכיאטרי.

בשנת 1962 ד"ר אברהם הופר דיווח בכתב העת Lancet על הצלחה של טיפול בחולי סכיזופרניה באמצעות ניאצין במינון גבוה. עם זאת, במחקר משנת 1973 בו השתמשו במינונים של עד 3,000 מ"ג ניאצין ביום לא הודגמה שום תועלת. מעניין כי מחקרים הראו שחולי סכיזופרניה עם סיכוי גבוה יותר להתפתחות של תגובת ההסמקה בעור לניאצין גם נמצאים בסיכון גבוה יותר לפסיכוזה, בהשוואה לחולים שלא מפתחים הסמקה. נראה כי זה קשור לחומצות השומן החיוניות בקרומי התאים. מחקר משנת 2015 הסביר את המנגנון האפשרי שמאחורי התועלת של ניאצין. נדרשים מחקרים נוספים לפני שניתן יהיה להמליץ על שימוש נרחב יותר בניאצין.

אינטראקציות עם תרופות

לפי האתר WebMD, ייתכנו אינטראקציות בין ניאצין לתרכובות הבאות, כך שחשוב להתייעץ עם הרופא המטפל לפני נטילת ניאצין אם אתם משתמשים באופן קבוע באחד מהדברים הבאים:

  • אלכוהול – ההסמקה לאחר נטילת ניאצין עלולה להיות חמורה יותר אם לוקחים ניאצין במקביל לשתיית אלכוהול
  • אלופּוּרינול – נטילת ניאצין עלולה לפגוע ביעילות התרופה הזו לטיפול בשיגדון (גאוט)
  • קרבמזפין – זו תרופה נגד פרכוסים, ונטילת ניאצין יכולה לגרום לעלייה ברמת התרופה הזו
  • כימותרפיה – טיפולים מסוימים עלולים לגרום למחסור בניאצין
  • קלונידין – השילוב של קלונידין וניאצין גורם לירידה מופרזת בלחץ הדם
  • פרובנציד – זו תרופה לטיפול בשיגדון (גאוט), ונטילתה במקביל לניאצין עלולה לפגוע ביעילות שלה
  • מדבקות ניקוטין – שימוש בהן לצד ניאצין עלול להחמיר את תופעת הלוואי של הסמקה

מינון מומלץ:

שקלו להתחיל ממינון של 100 מ"ג פעם או פעמיים ביום. לאחר מספר שבועות ניתן להגדיל את המינון ל-250 עד 500 מ"ג פעמיים ביום. אם אין הסמקה או תופעות לוואי אחרות, רבים לוקחים עד 1,000 מ"ג פעמיים ביום כדי להפיק תועלת מרבית. התייעצו עם הרופא המטפל שלכם לפני תחילת נטילת התוסף אם אתם נוטלים תרופות מרשם או סובלים מסוכרת.

רעילות

מינונים גבוהים עלולים לגרום להסמקה, וקיים גם סיכון אפשרי של רעילות לכבד, אם נוטלים מינונים גבוהים יותר מהמינונים המופיעים על התווית. בדרך כלל התופעות האלה מתפתחות כשלוקחים מינונים של 2,000 עד 6,000 מ"ג מדי יום. קיים גם סיכון קטן לכך שניאצין יגרום לעליית לחץ הדם אצל חולי סוכרת.

יש עדויות קלות לכך שתכשירי ניאצין בשחרור מושהה עלולים להיות בעייתיים יותר אם נוטלים אותם במינונים גבוהים. מצאתי דיווח מקרה משנת 2014 על בן 17 שהיה בגמילה מאלכוהול ונטל מינונים גבוהים של ניאצין בניסיון להסוות סימנים של שימוש בסמים (על אף שאין ראיות מוצקות לתועלת מכך). הוא פיתח אי-ספיקת כבד חריפה. החוקרים חשדו שהיא נגרמה על-ידי ניאצין, אך אני חושד שגם לצריכת אלכוהול וסמים היה תפקיד בכך. ההמלצה שלי היא לקחת ניאצין לפי ההנחיות המופיעות על תווית התוסף.

הפניות:

  1. Accessed August 21, 2018 http://www.who.int/nutrition/publications/en/pellagra_prevention_control.pdf
  2. Accessed August 21, 2018 https://lpi.oregonstate.edu/mic/vitamins/niacin#RDA
  3. National Institute of Aging. Accessed  Aug. 27, 2016 https://www.nia.nih.gov/alzheimers/publication/alzheimers-disease-fact-sheet
  4. Morris MC, Evans DA, Bienias JL, et al Dietary niacin and the risk of incident Alzheimer’s disease and of cognitive decline. Journal of Neurology, Neurosurgery & Psychiatry 2004;75:1093-1099.
  5. Accessed August 19, 2018 https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0735109786802935  Niacin and reduced mortality.
  6. The Current State of Niacin in Cardiovascular Disease Prevention Paul M. Lavigne, Richard H. Karas Journal of the American College of Cardiology Jan 2013, 61 (4) 440-446; DOI:10.1016/j.jacc.2012.10.030
  7. Radmila Lyubarova, Santica Marcovina, Jerome Fleg, Patrice Desvigne Nickens,  Alexandru Topliceanu, Yao Yao, Ruth McBride, William Boden
  8. Journal of the American College of Cardiology Apr 2016, 67 (13 Supplement) 2080; DOI: 10.1016/S0735-1097(16)32081-2
  9. Ben J. Wu,  Ling Yan , Francesca Charlton, Paul Witting, Philip J. Barter, and  Kerry-Anne Rye 18 Feb 2010Arteriosclerosis, Thrombosis, and Vascular Biology. 2010;30:968-975
  10. Elam MB, Hunninghake DB, Davis KB, et al. Effect of Niacin on Lipid and Lipoprotein Levels and Glycemic Control in Patients With Diabetes and Peripheral Arterial DiseaseThe ADMIT Study: A Randomized Trial. JAMA. 2000;284(10):1263–1270. 3
  11. Accessed August 21, 2018 https://www.mayoclinic.org/drugs-supplements-niacin/art-20364984
  12. European  Journal of  Dermatology. 2018 Apr 1;28(2):186-201. doi: 10.1684/ejd.2018.3251.
  13. N Engl J Med 2015; 373:1618-1626 DOI: 10.1056/NEJMoa1506197
  14. Hautarzt. 2017 May;68(5):354-358. doi: 10.1007/s00105-017-3980-x.
  15. Photochem Photobiol Sci. 2010 Apr;9(4):578-85. doi: 10.1039/b9pp00146h.
  16. Int J Cancer. 2000 Apr 1;86(1):122-7.
  17. Int J Cancer. 2000 Jun 1;86(5):626-31.
  18. Accessed  August 19, 2018 https://www.cabdirect.org/cabdirect/abstract/19621404256
  19. Wittenborn JR, Weber ES, Brown M. Niacin in the Long-Term Treatment of Schizophrenia. Arch Gen Psychiatry. 1973;28(3):308–315.
  20. Berger GE, Smesny S, Schäfer MR, Milleit B, Langbein K, Hipler U-C, et al. (2016) Niacin Skin Sensitivity Is Increased in Adolescents at Ultra-High Risk for Psychosis. PLoS ONE 11(2): e0148429. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0148429
  21. Accessed August 19, 2018 ,  https://www.europeanreview.org/wp/wp-content/uploads/988-997.pdf   Niacin and Schizophrenia.
  22. Marc A. Ellsworth, Katelyn R. Anderson, David J. Hall, Deborah K. Freese, and Robin M. Lloyd, “Acute Liver Failure Secondary to Niacin Toxicity,” Case Reports in Pediatrics, vol. 2014, Article ID 692530, 3 pages, 2014.