מהי פסיכוביוטיקה? להלן הסבר מדוע פסיכוביוטיקה יכולה להועיל לבריאות הנפש

הפרעות נפשיות הן מחלות המשפיעות על מצב הרוח, ההתנהגות ותהליך החשיבה. לפי ארגון הבריאות העולמי, אחד מכל 8 אנשים בעולם מתמודד עם בעיות נפשיות.

יתר על כן, כמעט 13% מהילדים והמתבגרים בכל רחבי העולם מתמודדים עם הפרעות נפשיות. האם פסיכוביוטיקה יכולה להועיל בטיפול בבריאות הנפש? אם כן, מהי פסיכוביוטיקה, ואיך היא יכולה לתרום לשיפור הרווחה הנפשית?

מהי פסיכוביוטיקה?

המונח "פסיכוביוטיקה" מתייחס לחיידקים פרוביוטיים וגם לסיבים פרה-ביוטיים שעשויים להביא תועלת לבריאות הנפש על-ידי הגברה של צמיחת החיידקים הבריאים במעי. לפי מחקרים, ייתכן שיש פסיכוביוטיקה תפקיד מרכזי באינטראקציה ובתקשורת בין מיקרוביום המעי למוח.

מאמינים כי פסיכוביוטיקה גם עוזרת להקל על חרדה ודיכאון ולשפר את מצב הרוח הכללי, בזכות ההשפעה החיובית האפשרית שלה על הציר מיקרוביום-מעי-מוח. ראוי להתבונן מקרוב על השילוב רב-העוצמה הזה של חיידקים פרוביוטיים עם סיבים פרה-ביוטיים.

חיידקים פרוביוטיים

לאור הפופולריות של החיידקים הפרוביוטיים, קרוב לוודאי שכבר שמעתם על התועלת האפשרית של החיידקים המועילים האלה. חיידקים פרוביוטיים הם חיידקים חיים, כגון לקטובצילוס או ביפידובקטריום. צריכתם עשויה לתרום לשיפור הבריאות.

מזונות פרוביוטיים

בדרך כלל חיידקים פרוביוטיים מצויים במזונות מותססים כמו יוגורט, מיסו, טֶמְפֶּה, קפיר, קומבוצ'ה או כרוב כבוש. אמנם חיידקים רבים הם מזיקים ועלולים להיות קטלניים, אבל החיידקים הפרוביוטיים יכולים להועיל לגוף האדם על-ידי שיפור של תפקוד מערכת החיסון, מרקם הצואה ואפילו הסדרת היציאות.

ייצור ויטמינים

הם גם עוזרים לייצר ויטמינים, למשל ויטמין K2 וויטמינים מקבוצת B, כולל חומצה פנטוטנית (ויטמין B5), תיאמין (ויטמין B1), ביוטין, פולט וריבופלבין (ויטמין B2).

היתרונות למערכת העיכול

לפי מחקרים, חיידקים פרוביוטיים גם עשויים להביא לשיפור בהפרעות רבות במערכת העיכול, משלשול על רקע זיהומי ודלקת כיבית של המעי הגס ועד תסמונת המעי הרגיז ודלקת מעי נמקית. יתר על כן, מחקרים מצביעים על כך שחיידקים פרוביוטיים עשויים להועיל גם במחלות אחרות כמו אקזמה, דרמטיטיס אטופית, בריאות דרכי הנשימה ואפילו אקנה.

פרה-ביוטיקה

המונח "פרה-ביוטיקה" מתייחס לסיבים שאינם ניתנים לעיכול ומשמשים כמזון לחיידקים הפרוביוטיים. לפי מחקרים, סיבים פרה-ביוטיים עשויים לתרום לשינוי מיקרוביום המעי, להפחית דלקת כרונית ואפילו לסייע בעיכוב של צמיחת חיידקים מזיקים.

מזונות פרה-ביוטיים

בין המזונות הפרה-ביוטיים מולקולות כמו אוליגוסכרידים מפירות ואינוּלין. בין המזונות שעשירים בסיבים פרה-ביוטיים אספרגוס, ארטישוק, בננות, בצל ועולש. מאחר שהמעי האנושי לא מסוגל לפרק או לעכל סיבים פרה-ביוטיים לאחר אכילתם, חיידקי המעי הגס מפרקים את הסיבים הללו.

תועלת למערכת החיסון ולהפחתת דלקת

עיכול או התססה של סיבים פרה-ביוטיים על-ידי חיידקי המעי גורמים לייצור של חומצות שומן קצרות-שרשרת (SCFA). מחקרים קושרים את SCFA ליתרונות בריאותיים רבים, כמו חיזוק מערכת החיסון המולדת ושיפור ברירית המעי. SCFA גם עשויות לסייע בהפחתת דלקת ולהגן מפני מחלות מעי כרוניות.

פסיכוביוטיקה ובריאות הנפש

מחקרים מצביעים על כך שפסיכוביוטיקה — שילוב של חיידקים פרוביוטיים וסיבים פרה-ביוטיים — עשויה להועיל לבריאות הנפש על-ידי הפחתת דיכאון, חרדה ודלקת.

הפחתת דיכאון

דיכאון היא מחלת נפש מורכבת שיכולה להשפיע לא רק על הנפש, אלא על הגוף כולו. דיכאון נקשר לעלייה ארוכת-טווח בפעילות של ציר ההיפותלמוס-בלוטת יותרת המוח-יותרת הכליה (HPA).

ציר ה-HPA הוא מסלול משולב מורכב עם קשרי גומלין בין ההיפותלמוס ובלוטת יותרת המוח במוח ליותרות הכליה שיושבות מעל הכליות. זה אחד המסלולים העיקריים המעורבים בתגובת הגוף לסטרס. כל שיבוש בוויסות של ציר ה-HPA עלול להגדיל את הסיכון להתפתחות דיכאון.

גם למיקרוביום המעי יש תפקיד מרכזי בדיכאון. לפי מחקרים, קיים הבדל עצום בין אוכלוסיית החיידקים של אנשים עם דיכאון לזו של בוגרים בריאים. קשר מעניין נוסף בין הדיכאון למעי היא פגיעה במחסום המעי, המחובר למוח באמצעות סיבי עצב.

לפי מחקרים, פסיכוביוטיקה עשויה לתרום תרומה חשובה להקלה על דיכאון על-ידי ויסות ציר ה-HPA ושיפור מחסום המעי. לדוגמה, מחקר אקראי, כפול-סמיות ומבוקר-פלצבו אחד השווה בין אנשים עם הפרעת דיכאון מז'ורית (MDD) שנטלו פסיכוביוטיקה לאנשים שלא נטלו פסיכוביוטיקה. המחקר גילה כי כעבור 8 שבועות, על אף שלא היו הבדלים בתזונה בין שתי הקבוצות, הנבדקים שהשתמשו בתוסף פסיכוביוטי סבלו פחות מתחושת דיכאון וגם הדגימו רמות נמוכות יותר של אינסולין ורמות גבוהות יותר של גלוטתיון בנסיוב הדם.

מחקר אקראי ומבוקר-פלצבו אחר בהשתתפות 40 אנשים עם דיכאון גילה כי הנבדקים שלקחו פסיכוביוטיקה לצד פלוּאוֹקסטין לטיפול בדיכאון סבלו מתסמיני דיכאון פחות מהנבדקים שנטלו פלוּאוֹקסטין בלבד.

מחקר אקראי ומבוקר-פלצבו נוסף בהשתתפות בוגרים עם הפרעת דיכאון מז'ורית מצא כי הנבדקים שקיבלו פסיכוביוטיקה סבלו פחות מתסמיני דיכאון בהשוואה לאלה שקיבלו פלצבו בלבד.

מחקרים מצביעים על כך שפסיכוביוטיקה עשויה להועיל לוויסות ציר ה-HPA גם אצל אנשים בריאים. כך, מחקר מבוקר-פלצבו אחד בו השתתפו 32 בוגרים בריאים שהיו נתונים תחת סטרס נפשי מתון הדגים כמות גדולה יותר של חיידקים בריאים במעי ומצב רוח חיובי יותר בקרב הנבדקים שנטלו את התוסף הפסיכוביוטי. האנשים שלקחו פסיכוביוטיקה גם סבלו פחות מתחושת מתח, כעס, בלבול ועייפות.

הפחתת חרדה

מחקרים מצביעים גם על כך שפסיכוביוטיקה עשויה להועיל למי שסובלים מחרדה. חרדה היא בעיה נפשית קשה הגורמת לתחושת עצבנות, אבדון בלתי נמנע, בהלה וחוסר מנוח. בין התסמינים הגופניים של חרדה רעד, הזעה, קצב נשימה מהיר מהרגיל ואפילו קצב לב גבוה.

חרדה נקשרת להורמון משחרר קורטיקוטרופין (CRH), ההורמון העיקרי המעורב בוויסות של ציר ה-HPA. לפי מחקרים, פסיכוביוטיקה עשויה להועיל בהפחתת חרדה על-ידי ויסות CRH. במחקר אחד השתתפו 50 בוגרים, 30 חולי סרטן הגרון ו-20 מתנדבים בריאים שהמתינו לניתוח. קצב הלב ורמות ה-CRH שלהם נמדדו במהלך השבועיים שקדמו לניתוח.

עשרים בוגרים נבחרו באקראי לקבלת התערבות פסיכוביוטית. הבוגרים שקיבלו פסיכוביוטיקה הדגימו קצב לב נמוך יותר ורמות נמוכות יותר של CRH בנסיוב הדם. הם גם דיווחו על רמות נמוכות יותר של תחושת סטרס וחרדה.

במחקר אחר השתתפו ספורטאים שסבלו מחרדה. הספורטאים הללו נשאלו על רמת החרדה והסטרס שלהם בתחילת המחקר ולאחר 8 שבועות של נטילת פסיכוביוטיקה. המחקר מצא כי הספורטאים שנטלו פסיכוביוטיקה הדגימו ירידה משמעותית ברמות החרדה והסטרס הנתפסות. נרשמה אצלם גם ירידה משמעותית בתסמינים הגופניים של חרדה, כמו קצב לב מהיר ורעד.

מחקר אחד שהתמקד בבוגרים עם הפרעת חרדה כללית או הפרעות אכילה כמו אנורקסיה נרבוזה או בולימיה גילה שינוי משמעותי בהרכב של מיקרוביום המעי לאחר נטילת תוסף פסיכוביוטי. השינויים במיקרוביום המעי הובילו למגוון גדול יותר של חיידקים בריאים. זה עשוי להועיל לבריאות הנפש.

הפחתת דלקת

מחקרים בבעלי חיים בהם השתמשו בפסיכוביוטיקה מצאו כי ייתכן שהפעילות שלה נגד חרדה לא נגמרת בהשפעתה על ציר ה-HPA. ייתכן שפסיכוביוטיקה מסוגלת להשפיע גם על רמת הדלקת בגוף.

דלקת נקשרת למחלות נפש רבות, בראש ובראשונה דיכאון וחרדה. דלקת היא תגובה חיסונית של הגוף לפולשים חיצוניים. מטרת הדלקת היא לעזור לגוף להיפטר מהפולשים החיצוניים, אבל בטווח הארוך דלקת עלולה להוביל להשלכות בריאותיות שליליות.

לפי מחקרים, פסיכוביוטיקה עשויה לתרום להפחתת רמת הדלקת הכללית בגוף, בפרט בנוירו-דלקת, כלומר דלקת במערכת העצבים המרכזית. ייתכן שיש להפחתת דלקת השפעה מעכבת הזדקנות, מה שיכול לתרום לאריכות ימים.

פסיכוביוטיקה עשויה לתרום להפחתת דלקת בזכות השפעתה על מספר התאים החיסוניים, תפקודם והמסלולים שלהם בגוף לסילוק פולשים חיצוניים.

לדוגמה, מחקר אחד בבעלי חיים מצא כי חוסר איזון במיקרוביום המעי מוביל לרמת דלקת גבוהה יותר במעי הגס וגם במוח. המחקר מצא כי נטילת תוסף פסיכוביוטי הביאה לירידה בכמות הציטוקינים (חומרי איתות בין-תאי) מעודדי הדלקת במוח.

נערכה מטא-אנליזה (מחקר המשלב את התוצאות של מחקרים עצמאיים רבים ומנתח אותן) של מחקרים על הקשר בין מחלת אלצהיימר או ירידה קוגניטיבית קלה לפסיכוביוטיקה. המטא-אנליזה מצאה כי פסיכוביוטיקה תרמה לשיפור בתפקוד הקוגניטיבי הן בקרב חולי אלצהיימר והן בקרב אנשים עם ירידה קוגניטיבית קלה, וגם הביאה לירידה במדדי דלקת בדם, כמו מלוֹנדיאלדהיד וחלבון מגיב C בעל רגישות גבוהה (hs-CRP).

פסיכוביוטיקה עשויה לסייע בהפחתת דלקת על-ידי צמצום של כמות תרכובות החנקן והחמצן הפעילות בגוף. תרכובות חנקן וחמצן פעילות תורמות תרומה עצומה לנזקי הרדיקלים החופשיים, או העקה החמצונית. הם גורמים לעקה חמצונית וגם תורמים להגדלת רמת הדלקת בגוף, בגלל פגיעה בחלבון ובתפקוד התאים.

מחקר אחד מצא כי פסיכוביוטיקה עשויה לצמצם את כמות החיידקים המזיקים במעי ולהפחית את רמת הדלקת בגוף, בכך שהיא מסלקת רדיקלים חופשיים ומפחיתה עקה חמצונית.

השורה התחתונה

פסיכוביוטיקה היא אולי אחד השחקנים החזקים ביותר בהקשר של בריאות המעי ובריאות הנפש. מחקרים מצביעים על כך שיש לפסיכוביוטיקה תפקיד משמעותי בהקלה על דיכאון, חרדה וסטרס, שיפור התפקוד הקוגניטיבי והפחתת דלקת. השילוב רב-העוצמה של חיידקים פרוביוטיים עם סיבים פרה-ביוטיים הידוע בשם "פסיכוביוטיקה" יכול לתמוך בבריאות הנפש בצורה יעילה.

הפניות:

1. Adikari AMGCP, Appukutty M, Kuan G. Effects of daily probiotic supplementation on football player’s stress and anxiety. Proceedings of the 5th International Conference on Physical Education, Sport, and Health (ACPES 2019). Atlantis Press; 2019.
2. Akkasheh G, Kashani-Poor Z, Tajabadi-Ebrahimi M, et al. Clinical and metabolic response to probiotic administration in patients with major depressive disorder: a randomized, double-blind, placebo-controlled trial. Nutrition. 2016;32(3):315-320. doi:10.1016/j.nut.2015.09.003
3. Bambury A, Sandhu K, Cryan JF, Dinan TG. Finding the needle in the haystack: systematic identification of psychobiotics. Br J Pharmacol. 2018;175(24):4430-4438. doi:10.1111/bph.14127
4. Davani-Davari D, Negahdaripour M, Karimzadeh I, et al. Prebiotics: definition, types, sources, mechanisms, and clinical applications. Foods. 2019;8(3):92. Published 2019 Mar 9. doi:10.3390/foods8030092
5. Del Toro-Barbosa M, Hurtado-Romero A, Garcia-Amezquita LE, García-Cayuela T. Psychobiotics: mechanisms of action, evaluation methods and effectiveness in applications with food products. Nutrients. 2020;12(3):828. Published 2020 Dec 19. doi:10.3390/nu12123894
6. Den H, Dong X, Chen M, Zou Z. Efficacy of probiotics on cognition, and biomarkers of inflammation and oxidative stress in adults with Alzheimer's disease or mild cognitive impairment - a meta-analysis of randomized controlled trials. Aging (Albany NY). 2020;12(4):4010-4039.
7. Ghorbani Z, Nazari S, Etesam F, Nourimajd S, Ahmadpanah M, et al. The effect of symbiotic as an adjuvant therapy to fluoxetine in moderate depression: a randomized multicenter trial. Arch Neurosci. 2018;5(2):e60507. doi: 10.5812/archneurosci.60507.
8. Hosseinifard ES, Morshedi M, Bavafa-Valenlia K, Saghafi-Asl M. The novel insight into anti-inflammatory and anxiolytic effects of psychobiotics in diabetic rats: possible link between gut microbiota and brain regions. Eur J Nutr. 2019;58(8):3361-3375. doi:10.1007/s00394-019-01924-7
9. Kazemi A, Noorbala AA, Azam K, Eskandari MH, Djafarian K. Effect of probiotic and prebiotic vs placebo on psychological outcomes in patients with major depressive disorder: A randomized clinical trial. Clin Nutr. 2019;38(2):522-528. doi:10.1016/j.clnu.2018.04.010
10. Khalesi S, Bellissimo N, Vandelanotte C, Williams S, Stanley D, Irwin C. A review of probiotic supplementation in healthy adults: helpful or hype?. Eur J Clin Nutr. 2019;73(1):24-37. doi:10.1038/s41430-018-0135-9
11. Mental Disorders. World Health Organization. June 8, 2022. https://www.who.int/news-room/fact-sheets/detail/mental-disorders
12. Morowitz MJ, Carlisle EM, Alverdy JC. Contributions of intestinal bacteria to nutrition and metabolism in the critically ill. Surg Clin North Am. 2011;91(4):771-viii. doi:10.1016/j.suc.2011.05.001
13. Navarro-Tapia E, Almeida-Toledano L, Sebastiani G, Serra-Delgado M, García-Algar Ó, Andreu-Fernández V. Effects of microbiota imbalance in anxiety and eating disorders: probiotics as novel therapeutic approaches. Int J Mol Sci. 2021;22(11):5418. Published 2021 Feb 26. doi:10.3390/ijms22052351
14. Polanczyk GV, Salum GA, Sugaya LS, Caye A, Rohde LA. Annual research review: a meta-analysis of the worldwide prevalence of mental disorders in children and adolescents. J Child Psychol Psychiatry. 2015;56(3):345-365. doi:10.1111/jcpp.12381
15. Roudsari MR, Karimi R, Sohrabvandi S, Mortazavian AM. Health effects of probiotics on the skin. Crit Rev Food Sci Nutr. 2015;55(9):1219-1240. doi:10.1080/10408398.2012.680078
16. Sabater-Molina M, Larqué E, Torrella F, Zamora S. Dietary fructooligosaccharides and potential benefits on health. J Physiol Biochem. 2009;65(3):315-328. doi:10.1007/BF03180584
17. Sarkar A, Lehto SM, Harty S, Dinan TG, Cryan JF, Burnet PWJ. Psychobiotics and the manipulation of bacteria-gut-brain signals. Trends Neurosci. 2016;39(11):763-781. doi:10.1016/j.tins.2016.09.002
18. Talbott SM, Talbott JA, Stephens BJ, Oddou MP. Effect of coordinated probiotic/prebiotic/phytobiotic supplementation on microbiome balance and psychological mood state in healthy stressed adults. Funct Food Health Dis. 2019;9(11):706-718.
19. Tremblay A, Lingrand L, Maillard M, Feuz B, Tompkins TA. The effects of psychobiotics on the microbiota-gut-brain axis in early-life stress and neuropsychiatric disorders. Prog Neuropsychopharmacol Biol Psychiatry. 2017;75:148-156. doi:10.1016/j.pnpbp.2016.11.001
20. Trzeciak P, Herbet M. Role of the intestinal microbiome, intestinal barrier and psychobiotics in depression. Nutrients. 2021;13(2):530. Published 2021 Feb 18. doi:10.3390/nu13020664
21. Wilkins T, Sequoia J. Probiotics for gastrointestinal conditions: a summary of the evidence. Am Fam Physician. 2017;96(3):170-178.
22. Yang H, Zhao X, Tang S, et al. Probiotics reduce psychological stress in patients before laryngeal cancer surgery. Asia Pac J Clin Oncol. 2016;12(1):e92-e96. doi:10.1111/ajco.12120
23. Zhou J, Li M, Chen Q, et al. Programmable probiotics modulate inflammation and gut microbiota for inflammatory bowel disease treatment after effective oral delivery. Nat Commun. 2022;13(1):3432. Published 2022 Jun 14. doi:10.1038/s41467-022-31171-0