כתב ויתור:בלוג זה לא נועד לאבחן,,,
This blog does not intend to provide diagnosis, treatment, or medical advice. Read more. The content provided on this blog is for informational purposes only. Please consult with a physician or other healthcare professional regarding any medical or health-related diagnosis or treatment options. Information on this blog should not be considered as a substitute for advice from a healthcare professional. The claims made about specific products throughout this blog are not approved to diagnose, treat, cure, or prevent disease.
תסמונת המעי הרגיז, הידועה גם בשם IBS באנגלית, היא הפרעת עיכול שממנה סובלים מיליוני אנשים מכל רחבי העולם. מעריכים כי עד 11% מאוכלוסיית העולם סובלים מהבעיה הזאת, כאשר היא שכיחה יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים.
תסמונת המעי הרגיז יכולה לגרום לכל התסמינים הבאים, או לחלק מהם:
במקרים רבים של תסמונת המעי הרגיז התסמינים אינם תמיד עקביים, והם יכולים להופיע ולהיעלם מיום ליום, או משבוע לשבוע. לפעמים יציאות מקלות על התסמינים הקשורים לכאבים, ואצל אחרים יציאות מחמירות את הכאב. מאחר שיש שונות כל-כך גבוהה בתסמינים ובשכיחותם, צריך להתאים את הפתרונות והטיפולים לצרכים האישיים של כל אחד ואחת. ייתכן שמה שעוזר לאדם מסוים, לא יעזור למישהו אחר.
גסטרואנטרולוגים, מומחים למחלות של מערכת העיכול, קבעו מספר קריטריונים לאבחון מדויק של תסמונת המעי הרגיז. הקריטריונים הללו מכונים קריטריוני רומא IV. ניתן לאבחן את תסמונת המעי הרגיז אצל מי שסבל מכאבי בטן נשנים לפחות פעם אחת בשבוע במשך 12 השבועות האחרונים. כמו כן, שניים או יותר מהתסמינים הבאים חייבים להתלוות לכאב הבטן:
בין הסוגים של תסמונת המעי הרגיז:
בין גורמי הסיכון לתסמונת המעי הרגיז:
יש מחלות מסוימות שהן שכיחות בקרב הסובלים מתסמונת המעי הרגיז. רופאים רבים העוסקים ברפואה פונקציונלית, כולל אנוכי, מאמינים כי רבות מהמחלות הרשומות למטה מתפתחות עקב בריאות תת-מיטבית של מערכת העיכול. לעתים קרובות ראיתי אנשים שהצליחו להיפטר מרבות מהמחלות המופיעות ברשימה הזאת על-ידי מיטוב של בריאות מערכת העיכול שלהם.
יש תרופות רבות שאותן רופאים יכולים לרשום לטיפול בתסמונת המעי הרגיז. ביניהן:
רופאים העוסקים ברפואה פונקציונלית משתמשים בעיקרון של "5 הדברים לשיפור בריאות המעי": סילוק, תחליפים, החזרה, תיקון ואיזון מחדש.
סילוק המיקרואורגניזמים הפתוגניים והמזונות המזיקים שאליהם קיימת רגישות. עבור אנשים רבים המזונות הללו כוללים מוצרי חלב, חיטה (גלוטן) ואולי גם תירס ומוצרים המבוססים על תירס, כמו סירופ תירס עתיר פרוקטוז. גם כמויות מופרזות של סוכר ואלכוהול פוגעות ברירית המעי, שכן הן מגבירות את רמת הדלקת.
סלקו מהתזונה שלכם ממתיקים מלאכותיים (אספרטם, סוכרלוז), שכן הם משנים את אוכלוסיית החיידקים במעי ועלולים לגרום לשלשול ולהפרעות עיכול, בכך שהם מאפשרים צמיחה של חיידקים מזיקים. נוסף על כך, ממתיקים מלאכותיים כמו סורביטול, קסיליטול ומניטול עלולים לגרום לייצור מופרז של גזים, ולעתים קרובות גם לשלשול.
לפעמים אנשים מצליחים לשפר את בריאות מערכת העיכול על-ידי שימוש בתוספים עם בטאין HCL ועם אנזימי עיכול של הלבלב. הפסקת שימוש בתכשירים סותרי חומצה, כמו חוסמי קולטני H2 (רניטידין, פמוטידין) ומעכבי משאבת פרוטונים (אסומפרזול, אומפרזול, פנטופרזול), או הפחתת המינון שלהם. אם אתם משתמשים בתרופות הללו זה יותר מכמה חודשים, ייתכן שתצטרכו להפסיק את השימוש בהם בהדרגה, לאורך מספר חודשים. אם לא תעשו זאת, הפסקת השימוש עלולה לגרום לתופעה של הישנות הרפלוקס החומצי.
חשוב לזכור כי אין להפסיק תרופות קבועות בלי להתייעץ קודם עם הרופא המטפל. לאנשים הסובלים ממחלה בשם ושט ע"ש בארט, שהיא מצב טרום-סרטני, מומלץ להמשיך להשתמש בתכשירים סותרי חומצה במשך כל החיים, כדי למנוע סרטן בוושט.
זה השלב שבו מחזירים למעי הדק ולמעי הגס חיידקים בריאים ומועילים. בין הדוגמאות לחיידקים בריאים ניתן למנות את הזנים לקטובצילוס וגם ביפידובקטריום. הזנים הללו מצויים לעתים קרובות בתוספים פרוביוטיים.
בין ההמלצות התזונתיות להקלה על תסמיני המעי הרגיז והמעי הדולף :
ביצוע שינויים באורח החיים. השתתפות בפעילויות להפחתת סטרס (עקה), כמו מדיטציה, יוגה ופעילות גופנית יומיומית. חשוב לישון מספיק בכל לילה, ולפי הצורך יש להגדיל את מספר שעות השינה. כמו כן, שקלו שתיית חליטה מרגיעה בכל לילה לפני השינה, למשל חליטת ולריאן או בבונג.
גם אנזימי העיכול פנקריאטין, ברומליין ופפאין יכולים לשפר את תהליך העיכול. ניתן ליטול תוספים עם האנזימים הללו לפני ארוחות. מינון מומלץ: לפי ההנחיות המופיעות על התווית
צריכת סיבים חיונית להקלה על עצירות. ההנחיות ממליצות על 25 גרם סיבים ביום לפחות. ניתן לקבל את הכמות הזאת על-ידי אכילה של חמש עד תשע מנות של פירות וירקות.
לדוגמה, אבוקדו אחד מכיל 13 גרמים של סיבים, ואילו תפוח בגודל בינוני מכיל ארבעה גרמים, ובננה בגודל בינוני שלושה גרמים. גרגרי יער לא רק עשירים בסיבים, אלא גם עוזרים להגן מפני סרטן המעי הגס, כך עולה ממחקר שפורסם בשנת 2016 בכתב העת Molecules. זרעי צ'יה הם גם אופציה טובה, כפית אחת בלבד של זרעי צ'יה מכילה כמעט שישה גרמים של סיבים. כוס של שעועית שחורה מכילה 15 גרמים של סיבים.
מזונות צמחיים יעזרו לשמור על יציאות סדירות ועל בריאות מערכת העיכול. הם גם מכילים אבות מזון רבים אחרים, למשל ויטמינים, כמו ויטמין A, ויטמין K וגם ויטמין E, וכן ויטמין C ואבות מזון צמחיים ונוגדי חמצון נוספים.
מחקר משנת 2015 הדגים כי סיבים יעילים לטיפול בעצירות קלה-בינונית ובעצירות על רקע תסמונת המעי הרגיז. תזונה עתירת מזונות צמחיים נקשרת לסיכון מופחת לסרטן המעי הגס, ויש לה השפעה חיובית על חיידקי המעי. מחקר משנת 2012 שפורסם בכתב העת World Journal of Gastroenterology הדגים כי סיבים עוזרים להגביר את תדירות היציאות אצל מבוגרים הסובלים מעצירות.
מגנזיום הוא מינרל נפוץ המעורב ביותר מ-350 תגובות ביוכימיות בכל הגוף. חוסר מגנזיום הוא אחד החוסרים התזונתיים הנפוצים ביותר, והוא יכול לגרום לתסמינים כמו התכווצויות שרירים או עצירות.
מחקר משנת 2014 שפורסם בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology נערך בצרפת והתמקד בנשים עם עצירות. החוקרים גילו כי צריכה יומיומית של מים מינרליים שעשירים במגנזיום הביאה לשיפור משמעותי בתסמיני העצירות. המינון המומלץ: 125 עד 500 מ"ג ביום.
הערה: יש להוריד את המינון במקרה של הופעת יציאות רכות. אנשים עם מחלות כליות כרונית מתקדמת, במיוחד בשלבים 4 או 5, צריכים להתייעץ עם הרופא המטפל לפני תחילת שימוש בתוסף מגנזיום.
מבחר התוספים הפרוביוטיים יכול להיות מבלבל. יש בשוק זנים רבים של חיידקים פרוביוטיים. גם אם הידע שלנו על החיידקים הפרוביוטיים התקדם באופן משמעותי במהלך העשור האחרון — בתקופה הזו התפרסמו יותר מ-20,000 מאמרים מדעיים בנושא זה — אבל אנחנו עדיין רק מתחילים להבין את היתרונות שלהם.
אני ממליץ למטופלים שלי שזקוקים לפרוביוטיקה ליטול תוסף פרוביוטי המכיל בין 10 ל-30 מיליארד יחידות פעמיים ביום. גם saccharomyces boulardi, סוג של שמרים בריאים, יכולים לעזור לסובלים מתסמונת המעי הרגיז לשקם את האיזון. שינוי התזונה הוא אחד הדברים החשובים ביותר שאפשר לעשות כדי לשפר את בריאות המעי. כאשר אנחנו מזינים את עצמנו, אנו מזינים גם את חיידקי המעי שלנו.
ניתן להשיג תוספים פרוביוטיים בצורת כמוסות, טבליות לעיסה, אבקה, ולפעמים גם סוכריות גומי. התוספים הפרוביוטיים נחשבים בטוחים לכל הגילאים ולכל אדם עם מערכת חיסון תקינה. אנשים הסובלים מחסר חיסוני ואלה המקבלים טיפול כימותרפי צריכים להתייעץ עם הרופא המטפל לפני תחילת שימוש בתוסף פרוביוטי.
התוספים הפרוביוטיים צוברים פופולריות בעשור האחרון, ואילו התוספים הפרה-ביוטיים פחות מוכּרים, אבל הם לא פחות חשובים. תרכובות פרה-ביוטיות קיימות במזונות מסוימים ומועילות לחיידקי המעי. מבחינה מסוימת, תרכובות פרה-ביוטיות הן כמו "מזון" להזנת החיידקים הטובים.
מזונות פרה-ביוטיים מכילים פחמימות מסוג ספציפי בשם אוליגו-סוכרים. משמעות המילה "אוליגו" היא "מעט". אוליגו-סוכרים הם סוכרים עם יחידות בגודל בינוני, בין פחמימות פשוטות לבין פחמימות מורכבות. משמעות הדבר היא שרובם מכילים בין שלוש ל-10 מולקולות סוכר. החיידקים המועילים במעי צורכים את הסוכרים הללו המאפשרים תסיסה, וזה עוזר לשמור על גיוון של אוכלוסיית חיידקי המעי. מזונות מסוימים, כמו תפוחים ובננות, נחשבים כמזונות פרה-ביוטיים. אבל ניתן להשיג גם תוספים פרה-ביוטיים. יש ליטול אותם לפי ההנחיות המופיעות על התווית.
L-גלוטמין היא חומצת אמינו שעוזרת לספק אנרגיה לתאי המעי. מחקר משנת 2019 במטופלים עם IBS-D ותסמונת המעי הדולף הגיע למסקנה כי L-גלוטמין עוזר להקל על התסמינים של תסמונת המעי הרגיז. כמו כן, מחקר אחר משנת 2016 גם הדגים כי גלוטמין עשוי להועיל למי שסובל מתסמינים של תסמונת המעי הרגיז. L-גלוטמין מגיע בצורת אבקה, אליה יש להוסיף נוזל. יש ליטול 5 גרמים אחת עד שלוש פעמים ביום, לפי הצורך
מחקרים הראו כי חליטות מצמחים כמו לימוניתאו נענע חריפה ובבונג עוזרות להקל על התסמינים של תסמונת המעי הרגיז. נראה כי גם פלפל אדום עוזר בכך. מחקר משנת 2011 הגיע למסקנה כי אבקת פלפל אדום עשויה לעזור להקל על כאב ותפיחות בטנית אצל מי שסובל מתסמונת המעי הרגיז.
סימוכין:
מאת ד"ר אריק מדריד
