הפואמה המלבבת והנשגבת של מאיה אנג'לו "אישה פנומנלית" תמיד הייתה אחד השירים האהובים עליי. זוהי שירה לירית של העצמה נשית. ככל שאני חושבת על הפואמה הזו בנקודות שונות של חיי, היא משקפת היבטים שונים של המסע שלי. 

חיים כאישה מכילים מגוון רחב של חוויות, עם מאפיין מרכזי משותף הקשור לשלבי הבריאות השונים. נקודות השיא והשפל בבריאות האישה והשלבים השונים מביאים עמם בעיות בריאות שונות. 

מערכת הרבייה מסתגלת לשינויים סביבתיים, להזדקנות, לגנים ולהורמונים. חוסר איזון הורמונלי עלול לגרום למחזור וסת לא סדיר או לתסמונת השחלות הפוליציסטיות. רמות אסטרוגן לא מאוזנות עלולות להוביל לעלייה במשקל, קושי לרדת במשקל וסיכון מוגבר לסרטן השד. בגיל המעבר נשים רבות סובלות מגלי חום, הזעת לילה, תנודות במצב הרוח ועצבנות.

המאמר הזה מספר כל מה שכדאי לדעת על DIM — מה זה, איך לקבל אותו בכמויות גדולות יותר ומה המחקרים אומרים על יעילותו עבור בעיות שונות שקשורות לבריאות האישה. ראשית, הבה נתמקד בסקירת בעיות נפוצות של בריאות האישה שקשורות להורמונים.

מהו DIM?

די-אינדוֹליל-מתאן (ראשי התיבות באנגלית: DIM) היא תרכובת צמחית בעלת פעילות ביולוגית המופקת בעיקר מירקות ממשפחת המצליבים. לפי מחקרים, ירקות ממשפחת המצליבים כמו ברוקולי, כרובית, קייל וכרוב ניצנים מעניקים יתרונות בריאותיים רבים, כולל השפעה נוגדת דלקת, פינוי הורמונים ותמיכה בכבד.11-14.

DIM מיוצר בבישול או ריסוק של ירקות ממשפחת המצליבים. תהליך הריסוק הפיזי או הבישול מפעיל את התרכובת מירוֹזינז וממיר תרכובות אחרות שהצמח מכיל, גליקוֹזינוֹלטים, לאינדוֹל-3-קרבּינוֹל. לאחר אכילת ירקות מרוסקים או מבושלים, חומצת הקיבה ממירה את אינדוֹל-3-קרבּינוֹל ל-DIM.12‎ ‎

DIM משפיע על הבריאות במגוון דרכים, כולל אפנון של קולטני אסטרוגן וגם קולטן שנקשר לפינוי רעלים.14 DIM‎ משמש כנוגד דלקת על-ידי הפעלת מסלולי איתות שונים. הוא גם מדגים סגולות נוגדות פיברוזיס (לייפת), נוגדות חמצון, נוגדות אנדרוגנים ואימונומודולטוריות (אפנון מערכת החיסון).15-16 DIM‎ גם משפיע על חילוף אסטרוגן על-ידי אפנון של מסלולי פינוי ההורמון.17

DIM ‎יכול לתרום לבריאות האישה בשלבים שונים של החיים. בים האפשרויות הזמינות לתמיכה בבריאות האישה, DIM בולט כמרכיב צמחי רב-עוצמה שעשוי לסייע במקרים של רמות אסטרוגן לא מאוזנות ובעיות עם פינוי רעלים.

חוסר איזון הורמונלי ובעיות בריאות האישה

חוסר איזון הורמונלי מהווה סיבה שורשית לבעיות נפוצות רבות שקשורות לבריאות האישה. חוסר איזון ברמות של קורטיזול, אסטרוגן, פרוגסטרון, טסטוסטרון וברמות הסוכר בדם יכול להתחיל ולקדם מחלות. 

לעתים קרובות אי-סדירות במחזור הווסת נובעת מחוסר איזון בציר ההיפותלמוס-בלוטת יותרת המוח-יותרת הכליה, אותו ניתן להגדיר כמרכז הבקרה של ייצור ההורמונים.1 עם זאת, גם חוסר איזון ברמות של אסטרוגן ופרוגסטרון שנגרם על-ידי גורמי אורח חיים וגורמים סביבתיים יכול להשפיע על מחזור הווסת. בתסמונת השחלות הפוליציסטיות לעתים קרובות קיים גם חוסר איזון ברמות של הורמונים כמו אינסולין, שאחראי לאיזון רמות הסוכר בדם.2

בגלל האופי של תהליכי הייצור והפירוק של הורמונים, לעתים קרובות חוסר איזון הורמונלי נובע מגורמים מרובים. פירוק וסילוק תקינים של הורמונים כמו אסטרוגן ופרוגסטרון מסתמכים על מערכות איברים שונות. בעיות במערכת העיכול ובכבד עלולות לשבש את חילוף האסטרוגן. חוסר איזון הורמונלי, ובפרט רמות אסטרוגן לא מאוזנות, הוא מאפיין מרכזי של בעיות רבות שקשורות לבריאות האישה, בגלל ההיבטים הרבים של ויסות וחילוף אסטרוגן.

הפרעות אסטרוגן

אסטרוגן, הורמון המיוצר בעיקר בשחלות, הוא הורמון רבייה. עם זאת, השפעתו ניכרת הרבה מעבר למערכת הרבייה. יש קולטני אסטרוגן בעצם, במוח, במעי הגס, בכבד, בעור ובבלוטות הרוק.3 

כשאישה מגיעה לעשור החמישי לחייה, חלה ירידה טבעית בייצור האסטרוגן שנקשרת לגיל המעבר.4 עם זאת, נשים רבות סובלות מהפרעות בייצור אסטרוגן או מדומיננטיות של אסטרוגן בנקודות שונות בחייהן, כאשר רמת האסטרוגן גבוהה מדי או הוא לא מתפרק כנדרש. דומיננטיות של אסטרוגן והפרעות אסטרוגן נקשרות לתסמונת קדם-וסתית, אנדומטריוזיס, שרירנים ברחם, תסמונת השחלות הפוליציסטיות וסרטן השד.5-8 

ייצור-יתר של אסטרוגן או חילוף אסטרוגן לקוי עלולים להוביל לרמות גבוהות שלו במחזור הדם, לפינוי לקוי ולגירוי-יתר של רקמות שרגישות לאסטרוגן. אסטרוגנים חיצוניים הם תרכובות מהסביבה שיכולות לחקות את השפעתו של אסטרוגן ולגרות קולטני אסטרוגן בכל הגוף. זהו מקור נוסף של חשיפה לאסטרוגן.9 אסטרוגנים חיצוניים יכולים להיות טבעיים או סינתטיים. מקורות נפוצים של אסטרוגנים חיצוניים סינתטיים הם פלסטיק, חומרים משמרים וחומרי הדברה אותם מרססים על מזונות, ואילו צמחים ופטריות מכילים אסטרוגנים חיצוניים טבעיים.10 

תסמיני גיל המעבר

ככל שנשים מתקרבות לעשור החמישי לחיין, חידלון וסת מתחיל לבצבץ באופק. חידלון וסת נגרם על-ידי שינוי בייצור ההורמונים משנית לאובדן של תפקוד השחלות.4 רמות האסטרוגן והפרוגסטרון מתחילות לרדת, וזה נקשר להמון תסמינים שונים. 

הירידה ברמות האסטרוגן בגיל המעבר נקשרת לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, בעיות עור, אובדן מסת עצם, עצבנות, הזעות לילה, הפרעות בתפקוד מיני, מיגרנות וגלי חום.4. אמנם חידלון וסת לא גורם לסרטן, אך הוא נקשר לסיכון מוגבר לסרטן השד שקשור לגיל תחילת חידלון הווסת, עקב שינויים בהורמונים כמו אסטרוגן.20 תכשירים טיפוליים, כולל טיפול הורמונלי חליפי וגם תרופות צמחיות, יכולים להקל על תסמיני גיל המעבר. 

מקורות תזונתיים של DIM

משפחת המצליבים היא משפחה גדולה וחשובה של ירקות עתירי גופרית שעשירים בוויטמין A‎ויטמין C‎נחושתחומצה פוליתסלניום, וגם באבץ. גלוּקוֹזינוֹלטים, תרכובות שמכילות גופרית, הן המולקולות הנחקרות ביותר ממשפחת המצליבים. DIM ‎הוא מטבוליט, כלומר תוצר פירוק, של גלוּקוֹזינוֹלטים. 

חימום, לעיסה, ריסוק ועיכול של ירקות ממשפחת המצליבים מגדיל את תכולת ה-DIM שלהם. במחקר אחד, בישול של כרוב הגדיל את תכולת ה-DIM פי שישה.14 

הכבד מכיל את הריכוז הגבוה ביותר של DIM בגוף האדם, וזה מעניין לאור השפעתו של DIM על מערכות פינוי הרעלים המבוססות על אנזימי ציטוכרום. גם הכליות, הריאות, הלב והמוח מכילים רמות יחסית גבוהות של DIM. בדרך כלל DIM מתפנה מגוף האדם כעבור 20 עד 24 שעות מצריכתו.14

תזונה מאוזנת שעשירה בירקות חיונית לשמירה על בריאות מיטבית. השתדלי לשלב בתזונה חלבונים, שומנים בריאים, ירקות ופירות ולצמצם צריכה של מזונות מעובדים עם דרגת עיבוד גבוהה. הקפידי לאכול הרבה ירקות ממשפחות צמחים שונות. הגיוון הזה תורם לגיוון של מיקרוביום המעי (אוכלוסיית החיידקים), וזה יכול לתרום לבריאות האישה במגוון דרכים.25 

אמנם אין הנחיות ספציפיות לצריכה היומית המומלצת של ירקות מצליבים, אבל כדאי לדעת שלחלק מהאנשים כדאי להגדיל את צריכת המצליבים, ואילו לאחרים מומלץ לצמצם את צריכתם. התייעצי עם תזונאית מוסמכת כדי לקבל המלצה אישית עבורך.

מחקרים ועדויות על DIM

מחקר על ההשפעה של מרכיבים צמחיים על בריאות האדם ומחלות מהווה חזית חדשה ברפואה. ירקות ממשפחת המצליבים נחקרו בהרחבה במודלים של תאים, בעלי חיים ובני אדם, בעיקר בזכות תרכובות הגופרית שהם מכילים. לפי העדויות, ייתכן שיש ל-DIM ‎שימושים רבים, מהגברת פינוי רעלים ועד הפחתת הסיכון למחלות כרוניות והאטת התקדמותן.11-19 

חילוף אסטרוגן הוא תהליך מורכב. גורמים רבים יכולים להשפיע על יכולתו של הגוף לפנות כנדרש אסטרוגנים ומטבוליטים של אסטרוגן, כמו 16-אלפא-הידרוקסי-אסטרון (תוצר לא רצוי של חילוף אסטרוגן) וגם 2-הידרוקסי-אסטרון ו-2-הידרוקסי-אסטרדיול (מטבוליטים של אסטרוגן שמעניקים הגנה חזקה יותר). ברפואה משתמשים ביחס בין 2-הידרוקסי-אסטרון ל-16-אלפא-הידרוקסי-אסטרון כסמן ביולוגי לסיכון של סרטן הקשור לאסטרוגן.17 

DIM עשוי לסייע בדומיננטיות של אסטרוגן ובמחלות כמו אנדומטריוזיס. כך, בניסוי אקראי ומבוקר שבחן את ההשפעות של DIM על אנדומטריוזיס, DIM הגביר את השפעת הטיפול המקובל והביא לשיפור בדפוסי הדימום.21,22 כמו כן, גוברת ההתעניינות בשימוש ב-DIM עבור בעיות אחרות של בריאות האישה שקשורות לאסטרוגן, כמו שרירנים.23 

תופעות לוואי של DIM

אנשים שנוטלים תרופות הורמונליות או סובלים מסרטן שקשור להורמונים צריכים להתייעץ עם הרופא המטפל לפני נטילת DIM. בין תופעות הלוואי של DIM תסמיני קיבה עצבנית, כמו בחילה. במחקר אחד דווח על שתן כהה אצל אנשים שנטלו תוספי DIM.26‎

איך לשלב DIM בשגרת היומיום שלך

אם את מעוניינת לשלב DIM בשגרת היום שלך, התחילי מהגדלת הצריכה של ירקות מצליבים. ירקות מצליבים עשירים ב-DIM, כאשר כרוב ניצנים, כרוב עלים, כרובית, ברוקולי וקייל מכילים את הכמויות הגדולות ביותר שלו.14 ייתכן שתרצי גם ליטול תוספים עם חומרים מזינים טיפוליים שמכילים DIM‎. התייעצי עם הרופא המטפל שלך בשאלה מה המינון המתאים והבטוח עבורך. 

באופן כללי, DIM עשוי להועיל לנשים שמתמודדות עם בעיות הורמונליות, והוא עשוי לתרום להפחתת מחלות כרוניות. הגדלת הצריכה של ירקות מצליבים היא דרך מעשית וגם טעימה לקבל יותר DIM. כמו כן, שאלי את הרופא המטפל שלך האם נטילת תוסף עם DIM עשויה להתאים עבורך. 

הפניות:

  1. Bae, J., Park, S., & Kwon, J. W. (2018). Factors associated with menstrual cycle irregularity and menopause. BMC women's health, 18(1), 36.
  2. Marshall, J. C., & Dunaif, A. (2012). Should all women with PCOS be treated for insulin resistance?. Fertility and sterility, 97(1), 18–22.
  3. Eyster KM. The Estrogen Receptors: An Overview from Different Perspectives. Methods Mol Biol. 2016;1366:1-10. doi: 10.1007/978-1-4939-3127-9_1. PMID: 26585122.
  4. Peacock K, Ketvertis KM. Menopause. [Updated 2022 Aug 11]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2023 Jan-. 
  5. Borahay, M. A., Asoglu, M. R., Mas, A., Adam, S., Kilic, G. S., & Al-Hendy, A. (2017). Estrogen Receptors and Signaling in Fibroids: Role in Pathobiology and Therapeutic Implications. Reproductive sciences (Thousand Oaks, Calif.), 24(9), 1235–1244.
  6. Chantalat E, Valera MC, Vaysse C, Noirrit E, Rusidze M, Weyl A, Vergriete K, Buscail E, Lluel P, Fontaine C, Arnal JF, Lenfant F. Estrogen Receptors and Endometriosis. Int J Mol Sci. 2020 Apr 17;21(8):2815. 
  7. Noviyanti NI, Gusriani, Ruqaiyah, Mappaware NA, Ahmad M. The effect of estrogen hormone on premenstrual syndrome (PMS) occurrences in teenage girls at Pesantren Darul Arqam Makassar. Gac Sanit. 2021;35 Suppl 2:S571-S575. doi: 10.1016/j.gaceta.2021.10.103. PMID: 34929904.
  8. Bhardwaj, P., Au, C. C., Benito-Martin, A., Ladumor, H., Oshchepkova, S., Moges, R., & Brown, K. A. (2019). Estrogens and breast cancer: Mechanisms involved in obesity-related development, growth and progression. The Journal of steroid biochemistry and molecular biology, 189, 161–170.
  9. Paterni, I., Granchi, C., & Minutolo, F. (2017). Risks and benefits related to alimentary exposure to xenoestrogens. Critical reviews in food science and nutrition, 57(16), 3384–3404. 
  10. David W. Singleton, Sohaib A. Khan. Xenoestrogen exposure and mechanisms of endocrine disruption. Front. Biosci. (Landmark Ed) 2003, 8(6), 110–118.
  11. Zhang X, Shu XO, Xiang YB, Yang G, Li H, Gao J, Cai H, Gao YT, Zheng W. Cruciferous vegetable consumption is associated with a reduced risk of total and cardiovascular disease mortality. Am J Clin Nutr. 2011 Jul;94(1):240-6. 
  12. Tucci P, Brown I, Bewick GS, Pertwee RG, Marini P. The Plant Derived 3-3'-Diindolylmethane (DIM) Behaves as CB2Receptor Agonist in Prostate Cancer Cellular Models. Int J Mol Sci. 2023 Feb 11;24(4):3620. 
  13. Ağagündüz, D., Şahin, T. Ö., Yılmaz, B., Ekenci, K. D., Duyar Özer, Ş., & Capasso, R. (2022). Cruciferous Vegetables and Their Bioactive Metabolites: from Prevention to Novel Therapies of Colorectal Cancer. Evidence-based complementary and alternative medicine : eCAM, 2022, 1534083. 
  14. Thomson, C. A., Ho, E., & Strom, M. B. (2016). Chemopreventive properties of 3,3'-diindolylmethane in breast cancer: evidence from experimental and human studies. Nutrition reviews, 74(7), 432–443. 
  15. Wang SQ, Cheng LS, Liu Y, Wang JY, Jiang W. Indole-3-Carbinol (I3C) and its Major Derivatives: Their Pharmacokinetics and Important Roles in Hepatic Protection. Curr Drug Metab. 2016;17(4):401-9. 
  16. Le HT, Schaldach CM, Firestone GL, Bjeldanes LF. Plant-derived 3,3'-Diindolylmethane is a strong androgen antagonist in human prostate cancer cells. J Biol Chem. 2003 Jun 6;278(23):21136-45. 
  17. Lord RS, Bongiovanni B, Bralley JA. Estrogen metabolism and the diet-cancer connection: rationale for assessing the ratio of urinary hydroxylated estrogen metabolites. Altern Med Rev. 2002 Apr;7(2):112-29. 
  18. Dalessandri KM, Firestone GL, Fitch MD, Bradlow HL, Bjeldanes LF. Pilot study: effect of 3,3'-diindolylmethane supplements on urinary hormone metabolites in postmenopausal women with a history of early-stage breast cancer. Nutr Cancer. 2004;50(2):161-7. 
  19. Vermillion Maier, M. L., Siddens, L. K., Uesugi, S. L., Choi, J., Leonard, S. W., Pennington, J. M., Tilton, S. C., Smith, J. N., Ho, E., Chow, H. H. S., Nguyen, B. D., Kolluri, S. K., & Williams, D. E. (2021). 3,3'-Diindolylmethane Exhibits Significant Metabolism after Oral Dosing in Humans. Drug metabolism and disposition: the biological fate of chemicals, 49(8), 694–705. 
  20. Surakasula, A., Nagarjunapu, G. C., & Raghavaiah, K. V. (2014). A comparative study of pre- and post-menopausal breast cancer: Risk factors, presentation, characteristics and management. Journal of research in pharmacy practice, 3(1), 12–18. 
  21. Morales-Prieto DM, Herrmann J, Osterwald H, Kochhar PS, Schleussner E, Markert UR, Oettel M. Comparison of dienogest effects upon 3,3'-diindolylmethane supplementation in models of endometriosis and clinical cases. Reprod Biol. 2018 Sep;18(3):252-258. 
  22. García-Ibañez P, Yepes-Molina L, Ruiz-Alcaraz AJ, Martínez-Esparza M, Moreno DA, Carvajal M, García-Peñarrubia P. Brassica Bioactives Could Ameliorate the Chronic Inflammatory Condition of Endometriosis. Int J Mol Sci. 2020 Dec 10;21(24):9397. 
  23. Borahay, M. A., Asoglu, M. R., Mas, A., Adam, S., Kilic, G. S., & Al-Hendy, A. (2017). Estrogen Receptors and Signaling in Fibroids: Role in Pathobiology and Therapeutic Implications. Reproductive sciences (Thousand Oaks, Calif.), 24(9), 1235–1244. 
  24. Yerushalmi R, Bargil S, Ber Y, Ozlavo R, Sivan T, Rapson Y, Pomerantz A, Tsoref D, Sharon E, Caspi O, Grubsrein A, Margel D. 3,3-Diindolylmethane (DIM): a nutritional intervention and its impact on breast density in healthy BRCA carriers. A prospective clinical trial. Carcinogenesis. 2020 Oct 15;41(10):1395-1401. 
  25. Siddiqui R, Makhlouf Z, Alharbi AM, Alfahemi H, Khan NA. The Gut Microbiome and Female Health. Biology (Basel). 2022 Nov 21;11(11):1683. 
  26. Castañon, A., Tristram, A., Mesher, D., Powell, N., Beer, H., Ashman, S., Rieck, G., Fielder, H., Fiander, A., & Sasieni, P. (2012). Effect of diindolylmethane supplementation on low-grade cervical cytological abnormalities: double-blind, randomised, controlled trial. British journal of cancer, 106(1), 45–52.