כתב ויתור:בלוג זה לא נועד לאבחן,,,
This blog does not intend to provide diagnosis, treatment, or medical advice. Read more. The content provided on this blog is for informational purposes only. Please consult with a physician or other healthcare professional regarding any medical or health-related diagnosis or treatment options. Information on this blog should not be considered as a substitute for advice from a healthcare professional. The claims made about specific products throughout this blog are not approved to diagnose, treat, cure, or prevent disease.
מחלות אוטו-אימוניות, חרדה, דיכאון, מחלות לב, אוסטיאופורוזיס ובעיות עיכול הן מחלות נפוצות בקרב נשים מכל רחבי העולם. שינויים בתזונה ובאורח החיים יכולים לעזור לצמצם את הסיכון למחלות האלה בצורה דרסטית — וגם לצמצם את הסיבוכים שהן עלולות לגרום לאישה ולאיכות החיים שלה בטווח הארוך.
נדבר על הבעיות הנפוצות הללו ונציע פתרונות מעשיים שיכולים לעזור לנשים להגיע לבריאות מיטבית. להלן רשימה של מחלות הנפוצות בקרב נשים.
במאה השנים האחרונות מחלות אוטו-אימוניות נהיו נפוצות יותר. רבים מאמינים כי ייתכן שאחת הסיבות האפשריות לכך היא שימוש ושימוש מופרז בתרופות אניביוטיות, לצד השפעתן השלילית על חיידקי המעיים הבריאים, המיקרוביום. למעשה, ייתכן שהחלפנו מחלות זיהומיות במחלות אוטו-אימוניות. מחלה אוטו-אימונית מתרחשת כאשר מערכת החיסון של הגוף מתחילה בטעות לתקוף מערכות מסוימות בגוף.
בין המחלות האוטו-אימוניות הנפוצות זאבת, דלקת מפרקים שגרונית, תסמונת שיוגרן, טרשת נפוצה, סוכרת סוג 1 ועוד.
מומחים רבים מאמינים שמחלות מסוג זה מתפתחות כתוצאה מ"בלבול" במערכת החיסון. כאשר מערכת החיסון מתפקדת כנדרש, היא תוקפת חיידקים פתולוגיים, פטריות, נגיפים או חלבונים זרים שהיא מזהה. תהליך זה מכונה תגובה חיסונית, והוא מגן על הגוף מפני זיהומים. עם זאת, לפעמים מערכת החיסון מתבלבלת ומתחילה לייצר נוגדנים שבסופו של דבר תוקפים את מערכות הגוף עצמו. כך מתפתחת מחלה אוטו-אימונית.
במקרים רבים מחלות אוטו-אימוניות מלוות בחדירות מוגברת של רירית המעי, מצב המכונה לעתים קרובות בשם תסמונת המעי הדולף, עליו כתבתי ביתר פירוט באחד המאמרים הקודמים. חשוב למטב את בריאות המעיים לא רק כדי למנוע את תסמונת המעי הדולף, אלא גם כדי לטפל בבעיות החיסוניות שעלולות להתפתח כתוצאה מהבעיה הזו. יש חשיבות רבה לשינויים בתזונה ולהימנעות מגורמים תזונתיים שעלולים לגרום לבעיה הזו.
עשרות מיליוני נשים מכל רחבי העולם סובלות מחרדה. יש לחרדה מגוון תסמינים וסימנים, שעלולים להפוך את חיי היומיום של מי שסובל מחרדה לאתגר אמיתי. בין התסמינים של חרדה כרונית נדודי שינה, קשי ריכוז, אי-שקט, דאגה מתמדת ועייפות. התקף חרדה חריף יכול לגרום לתחושת דפיקות לב מהירות, התכווציות שרירים, קוצר נשימה ולפעמים אפילו כאבים או לחצים בחזה. לעתים קרובות חרדה מלווה גם בתסמיני דיכאון.
רבים משתמשים בתרופות מרשם כדי להתמודד עם אירועי חרדה. בין התרופות הנפוצות נגד חרדה אלפרזולם (זנקס), לורזפם (אטיבן) ודיאזפם (וליום). אמנם התרופות האלה עוזרות בטווח הקצר, אבל לפי מחקר שפורסם בשנת 2014 בכתב העת British Medical Journal, ייתכן שהן גורמות לסיכון מוגבר להתפתחות שיטיון. לכן, רצוי לצמצם את השימוש בתרופות האלה, ובמידת האפשר להימנע מנטילתן לחלוטין. לפני שינוי הטיפול התרופתי יש להתייעץ עם הרופא המטפל.
קבוצה נוספת של תרופות שכנראה עוזרות במקרים של חרדה היא מעכבי קליטה חוזרת בררניים של סרוטונין (הידועים גם בשם SSRI). הקבוצה הזו כוללת, בין היתר, סיטלופרם, אסיטלופרם, פלואוקסטין, פרוקסטין, סרטרלין. נראה שלרוב התרופות האלה יש פרופיל בטיחות טוב. עם זאת, יש אנשים שמעדיפים להימנע מנטילת תרופות מסוג זה, ואחרים נוטלים אותן בשילוב עם תוספים צמחיים או ויטמינים.
רוב האנשים שסובלים מדיכאון לרוב לא פונים לגורמים רפואיים מוסמכים לקבלת טיפול מתאים. תסמינים נפוצים של דיכאון הם נדודי שינה, חוסר עניין בפעילויות הרגילות, תחושת אשמה, רמת אנרגיה נמוכה וקושי להתרכז במשימות. דיכאון גם יכול לגרום לאיטיות בביצוע משימות ולפעמים אפילו למחשבות ורעיונות אובדניים.
מחקרים מצביעים על כך שתפריט בריא ומאוזן חשוב עבור נשים המעוניינות לשפר את מצב הרוח שלהן. לפי המחקרים, פעילות גופנית סדירה ובילוי מחוץ לבית גם עוזרים להתמודד עם דכדוך.
כשסובלים מדיכאון, יש לפנות לרופא המטפל לצורך קבלת טיפול מתאים. מחקרים מצביעים על כך שאצל אנשים שנוטלים תרופות מרשם נגד דיכאון, נטילת תוספי תזונה עשויה להביא לאפקט סינרגטי.
בין תרופות המרשם הנפוצות לטיפול בדיכאון סיטלופרם, אסיטלופרם, פלואוקסטין, פרוקסטין, סרטרלין, בופרופיון ועוד. לפעמים שילוב של שניים או שלושה תוספים מאפשר להגיע לתוצאות הטובות ביותר, בהתאם לצרכים האישיים.
מיליוני נשים בכל העולם סובלות ממחלות לב. 1 מכל 3 נשים בכל רחבי העולם צפויה למות ממחלת לב או משבץ. רבים מאמינים כי גברים נמצאים בסיכון גבוה יותר להתקף לב, אבל העדויות מצביעות על כך שאצל נשים הסיכון כמעט זהה. עם זאת, רופאים רבים לפעמים מתקשים לזהות את התסמינים של מחלות לב אצל נשים, שכן אצלן הביטויים של מחלות לב עשויים להיות שונים מאשר אצל הגברים. הממסד הרפואי עובד קשה כדי לחנך את אנשי מקצועות הבריאות במטרה לסגור את הפער הזה באבחון.
כמו ברוב המחלות, הגישה הטובה ביותר היא מניעה. דפוסי התנהגות פשוטים, כמו הימנעות מעישון, הקפדה על פעילות גופנית, שמירה על משקל גוף בריא ותפריט מאוזן, יכולים לעזור בכך. חשוב גם לאזן את לחץ הדם ואת רמות הסוכר בדם.
לעתים קרובות הזדקנות גורמת להידלדלות העצם. אבל יש דברים שניתן לעשות כדי לעזור להבטיח שהעצמות יישארו חזקות ולהפחית את הסיכון לשברים בגילאים מבוגרים.
יותר מ-75 מיליון אנשים ביפן, אירופה וארצות הברית סובלים מאוסטיאופורוזיס, ומעריכים שמספר חולי האוסטיאופורוזיס בכל רחבי העולם הוא יותר מ-200 מיליון. מצב שקודם לאוסטיאופורוזיס נקרא אוסטיאופניה, כאשר צפיפות העצם נמוכה מהרגיל, אך גבוהה יותר מאשר באוסטיאופורוזיס. נשים נמצאות בסיכון מוגבר לאוסטיאופורוזיס בהשוואה לגברים.
בין גורמי הסיכון להידלדלות העצם גיל מעל 65, רמות ויטמין D נמוכות בדם וצריכה נמוכה של מזונות עתירי סידן, מגנזיום וגם ויטמין K.
תרופות, למשל תרופות לדיכוי הפרשת חומצה בקיבה (אומפרזול, פנטרופרזול וכד'), סטרואידים (פרדניזון, סולומדרול) ותרופות מסוימות נגד פרכוסים גם עלולות להחליש את העצמות.
נוסף לתזונה מאוזנת ולפעילות גופנית סדירה, התוספים הבאים יכולים לעזור לשמור על עצמות בריאות.
נשים סובלות מתסמונת המעי הרגיז יותר מאשר גברים. התסמינים של תסמונת המעי הרגיז הם כאבי בטן, שינוי בהרגלי יציאה, תפיחות בטנית וכאבים הקשורים להצטברות גזים. לעתים קרובות היא מלווה בעייפות כרונית, תסמונת המעי הדולף וגם צמיחת יתר של חיידקים במעי הדק, או SIBO. לעתים קרובות חולי תסמונת המעי הרגיז סובלים מעצירות, שלשול או שילוב של שני אלה.
במקרים רבים חולי תסמונת המעי הרגיז סובלים גם מתסמונת המעי הדולף ומרגישויות לסוגי מזון רבים. במקרים של תסמונת המעי הרגיז חשוב להיבדק על-ידי רופא כדי לשלול מחלה חמורה יותר. לעתים קרובות מצבם של חולי תסמונת המעי הרגיז משתפר כשהם נמנעים מחשיפה למזונות שגורמים להתפרצויות המחלה. דיאטה מסוג זה מכונה דיאטת אלימינציה. כדאי להוציא מהתפריט מזונות מסוימים למשך מספר שבועות, ולבדוק האם יהיה שיפור בתסמינים. אם אין שינוי בתסמינים, ניתן להחזיר את אותם המזונות לתפריט. אם סילוק של טריגרים אפשריים אינו מספיק, ייתכן שתוספים פרוביוטיים ואנזימי עיכול יעזרו.
סימוכין:
מאת ד"ר אריק מדריד
