כתב ויתור:בלוג זה לא נועד לאבחן,,,
This blog does not intend to provide diagnosis, treatment, or medical advice. Read more. The content provided on this blog is for informational purposes only. Please consult with a physician or other healthcare professional regarding any medical or health-related diagnosis or treatment options. Information on this blog should not be considered as a substitute for advice from a healthcare professional. The claims made about specific products throughout this blog are not approved to diagnose, treat, cure, or prevent disease.
מאת מייקל מוריי, נטורופת מוסמך
בפתחה של שנת 2022 עדיין ניכר כי אנשים בעלי מודעות בריאותית מחפשים חיזוקים למאבק במחלות נגיפיות וממשיכים להתמקד בחיזוק מערכת החיסון. נגיפים עלולים להיות קטלניים, אבל יכולתו של כל נגיף לגרום לזיהום ולחולל בעיות, עד כדי גרימת מוות, תלויה בתפקוד מערכת החיסון. וזה משהו שכולנו יכולים לשפר.
אנחנו נחשפים למיקרו-אורגניזמים שעלולים לגרום למחלה בכל יום, אך אנו מסוגלים להדוף את אותם הפולשים בזכות מערכת החיסון שלנו. התשובה לשאלה האם מישהו יפתח מחלה או לא תלויה במה שנקרא "משוואת הזיהום". לדוגמה, אם הנגיף חזק ומערכת החיסון שלנו חלשה, יתפתח זיהום קשה יותר. מצד שני, אם מערכת החיסון שלנו חזקה, היא יכולה להילחם בזיהום ביעילות ולהפחית את חומרתו.
גורמים כמו גיל, מצב תזונתי, אורח חיים וקיומן של מחלות כרוניות, המכונות גם "תחלואה נלווית", נקשרים לתפקוד לקוי של מערכת החיסון, לזיהומים נגיפיים קשים יותר ולשיעורי תמותה גבוהים יותר עקב מחלות נגיפיות.
בשנת 2021 אנשים הכירו את המונח "וריאנט", אשר מתאר התאמה של נגיף המאפשרת לו להיות קטלני או מידבק יותר, או לעקוף את מערכת החיסון שלנו. החדשות הטובות הן שבאופן כללי מוטציות של נגיפים נוטות לייצר זנים פחות קטלניים. אחרי הכול, אם הנגיף הורג את המארח, אז הסיכויים שלו לשרוד בטווח הארוך צונחים במהירות. עם זאת, כאשר מערכת החיסון לא מתפקדת כראוי, אפילו וריאנט פחות חזק עדיין עלול לגרום למחלה קשה ואף למוות.
אחת הסיבות לכך שאין חיסון נגד הצטננות היא יכולתם של הנגיפים להסתגל כדי לעקוף את מערכת החיסון. כאשר אנו נחשפים לנגיף חדש או לווריאנט השונה במידה משמעותית מהנגיף שבו נדבקנו בעבר, אין לנו נוגדנים נגד אותו הנגיף או הווריאנט. אז אפילו אם חלינו בעבר עקב הדבקה בגרסה ישנה יותר של הנגיף, הווריאנט החדש מספיק שונה כדי להפוך אותו לנגיף חדש מבחינת מערכת החיסון שלנו.
לאחר חשיפה לנגיף או לווריאנט חדש הגוף זקוק לכ-10 עד 20 יום כדי לייצר נוגדנים. נוגדנים קושרים חלבונים של מיקרו-אורגניזמים פולשים במטרה לנטרל ולחסל אותם, אבל התהליך הזה לוקח זמן. וברוב המקרים עד שתתרחש תגובת נוגדנים בזיהום שנגרם על-ידי נגיף או וריאנט חדש, הזיהום כבר יטופל ב-100% בדרכים האחרות שבהן מערכת החיסון שלנו נלחמת בזיהומים נגיפיים.
נוגדנים נותנים למערכת החיסון נקודת פתיחה טובה כאשר היא נחשפת לנגיף שגרם למחלה זיהומית בעבר. בזיהום חריף שנגרם על-ידי נגיף או וריאנט חדש המרכיבים האחרים של מערכת החיסון חייבים לתפקד כנדרש, בפרט החסינות הלא ספציפית והתאית, שכן תגובת נוגדנים עדיין לא קיימת.
תפקודן של החסינות הלא ספציפית והחסינות התאית הוא חיוני למאבק במחלה זיהומית שנגרמה על-ידי נגיף או וריאנט חדש. נוגדנים קושרים אורגניזמים "חוץ-תאיים", כלומר כאלה שאינם נמצאים בתוך תאי הגוף. אורגניזם שנכנס לתא מוגן במידה מסוימת על-ידי קרום התא מפני התקפת נוגדנים. רוב הנגיפים הם פתוגנים "תוך-תאיים". משמעות הדבר היא שרוב הבעיות שהם יוצרים קשורות להימצאותם בתוך תאי הגוף שלנו. חסינות תאית הרבה יותר טובה בזיהוי וחיסול פתוגנים תוך-תאיים מאשר חסינות מבוססת נוגדנים.
בלוטת התימוס היא מרכז הבקרה של החסינות התאית. בבלוטת התימוס תאי דם צעירים שנוצרו במח העצם הופכים ללימפוציטים מסוג T (האות T מתייחסת לכך שאותם הלימפוציטים הם תלויי תימוס). קיימים מספר סוגים של T-לימפוציטים, או תאי T. תאי T ציטוטוקסיים קטלניים במיוחד עבור נגיפים. אותם "תאי הרג" מחסלים תאים שהודבקו על-ידי נגיפים באופן ישיר.
גוף האדם הוא מערכת חיה ומורכבת מאוד, ומבחינות רבות מערכת החיסון הוא אולי תת-המערכת המורכבת ביותר בגוף. גם היא מורכבת מתת-מערכות קשורות רבות.
חשוב מאוד להבין כי תפקוד מערכת החיסון משקף את הבריאות הכללית שלנו. ככל שאנו בריאים יותר, כך מערכת החיסון שלנו חזקה יותר ויכולה להילחם בזיהומים טוב יותר. הקפדה על אורח חיים בריא, תזונה בריאה, התמודדות יעילה עם סטרס, שינה מספקת, פעילות גופנית סדירה, הימנעות מהרגלים מזיקים וצעדים כלליים אחרים חיוניים לתפקוד מיטבי של מערכת החיסון.
ייתכן שיש דרכים שיכולות לעזור בחיזוק מערכת החיסון כאשר התפקוד שלה לקוי. לדוגמה, ככל שאנו מזדקנים קשה יותר למערכת החיסון שלנו להגן עלינו מפני זיהומים. עם זאת, מחקרים מראים כי ייתכן שאצל קשישים רבים הדיכוי של מערכת החיסון קשור לחוסרים תזונתיים, למשל לרמות נמוכות של ויטמין D3, ויטמינים מקבוצת B, אבץ, סלניום ואבות מזון אחרים, ולא רק לגיל. מחקרים הראו כי לקשישים רבים באמריקה חסר לפחות אב מזון אחד, ורובם סובלים מחוסרים תזונתיים רבים. כמו כן, מחקרים רבים הראו כי נטילת מולטי-ויטמין או תוסף עם אב מזון חיוני לתפקוד מערכת החיסון יכולה לתמוך במערכת החיסון אצל אותם הקשישים.1-3
גורם משמעותי נוסף שנקשר לתפקוד לקוי של מערכת החיסון הוא עודף שומן. אנשים עם עודף משקל או השמנת יתר נמצאים בסיכון הרבה יותר גבוה לפתח זיהום נגיפי קשה יותר. הם גם בסיכון גבוה יותר למוות כתוצאה מזיהום נגיפי. החדשות הטובות הן שירידה במשקל תקטין את הסיכונים הללו.
רמות סוכר לא מאוזנות בדם הן גורם נוסף המביא לפגיעה משמעותית במערכת החיסון. לדוגמה, איזון לקוי של רמות הסוכר בדם אצל חולי סוכרת נקשר לסיכון מוגבר למוות ממחלה נגיפית חריפה, ואילו מצבם של חולי סוכרת עם רמות סוכר מאוזנות הרבה יותר טוב.4 שוב, קיים קשר בין תפקוד מערכת החיסון למצב הבריאותי הכללי.
קשה לקבל את כל אבות המזון הנדרשים לגוף מהתזונה בלבד. מחקרים מקיפים חשפו חוסרים תזונתיים בקרב חלק ניכר מאוכלוסיית ארה"ב (כ-50%). אותם המחקרים גם הראו כי יותר מ-80% מהאנשים בקבוצות גיל מסוימות מקבלים פחות מהצריכה התזונתית המומלצת של אבות מזון נבחרים.5
ייתכן כי שימוש הולם בתוספי תזונה יכול לשפר תפקוד לקוי של מערכת החיסון. תחילת נטילה של מולטי-ויטמין עם ויטמינים ומינרלים במינונים גבוהים עשויה לעזור.
מולטי-ויטמין חזק עם ויטמינים ומינרלים מרובים המכיל לפחות 100% מהמינון היומי המומלץ של כל המרכיבים יכול לעזור בהשלמת פערים תזונתיים.
ויטמין A חיוני לתחזוקת תאי העור והריריות, אשר משמשים כקו ההגנה הראשון מפני זיהומים. נוסף על כך, ויטמין A חיוני לתפקוד תקין של תאי הדם הלבנים ותומך בתהליכים רבים במערכת החיסון שלנו.
לאחרונה נערך מחקר כפול-סמיות שבו החוקרים השוו בין תוסף ויטמין A במינון גבוה לפלצבו ב-100 חולים עם זיהום נגיפי חריף בדרגת חומרה קלה עד בינונית, לצד 100 אנשים שהיו במגע אתם.6 הנבדקים קיבלו 200,000 יח' בינל' של ויטמין A או פלצבו במשך יומיים. במטופלים עם זיהום נגיפי ויטמין A הביא לשיפור ניכר בתסמינים ולקיצור משך המחלה.
אזהרה: מינוני ויטמין A של יותר מ-5,000 יח' בינל' לא מומלצים לנשים שיכולות להיכנס להריון. מינונים גבוהים יותר של ויטמין A (אך לא של בטא-קרוטן) עלולים לגרום למומים מולדים, לכן על נשים שיכולות להיכנס להריון להימנע מנטילת ויטמין A במינונים גבוהים.
ויטמין A (רטינול) – 3,000 מק"ג (10,000 יח' בינל') ביום לגברים ו-1,500 מק"ג (5,000 יח' בינל') ביום לנשים.
ויטמין D3 נחקר בגלל מגוון רחב של השפעות לחיזוק מערכת החיסון, כולל:
אני ממליץ לילדים עד גיל 5 שנים ליטול כ-50 יח' בינל' לפאונד של משקל גוף ביום (כ-110 יח' בינל' לק"ג). לילדים בגיל 5 עד 9 שנים אני ממליץ על 2,000 יח' בינל' ביום. לילדים בגיל 9 עד 12 שנים אני ממליץ על 2,500 יח' בינל' ביום. לילדים מגיל 12 שנה אני ממליץ על המינון של מבוגרים, 2,000 עד 5,000 יח' בינל' ביום. אבל אלה רק הנחיות כלליות. מבוגרים עשויים להזדקק למינונים של 2,000 עד 5,000 יח' בינל' ביום של ויטמין D3. אבל הדרך היחידה לקבוע את המינון הנדרש היא לבצע בדיקה.
הצורך בוויטמין C עולה במחלות זיהומיות ובתקופות לחץ.
מחקר מעניין על ויטמין C בוצע במסגרת סקר הבריאות והתזונה הלאומי לשנים 2003-2006 של הממשל האמריקאי (NHANES), שנערך בקרב האוכלוסייה הכללית של בוגרים שאינם מאושפזים ואינם מתגוררים במוסד.7 החוקרים גיבשו חמש קטגוריות בהתאם לרמות של ויטמין C בנסיוב הדם: מחסור בוויטמין C (<11 מיקרו-מול/ל'), תת-רמה (11-23 מיקרו-מול/ל'), רמה בלתי מספקת (23-49 מיקרו-מול/ל'), רמה מספקת (50-69 מיקרו-מול/ל'), וריווי (≥70 מיקרו-מול/ל'). לפי התוצאות, אב המזון החיוני הזה חסר לכ-42% מהאוכלוסייה הבוגרת בארה"ב (מחסור, תת-רמה ורמה בלתי מספקת). גברים בגיל 20 עד 59 שנה, שחורים ואמריקאים ממוצא מקסיקני, מעשנים, אנשים עם השמנת יתר או עודף משקל ועניים נמצאים בסיכון הגבוה ביותר למחסור בוויטמין C. התוצאות הללו מזעזעות, אבל אפשר לתקן את הבעיה על-ידי צריכה גבוהה יותר של מזונות עתירי ויטמין C ונטילת תוספים. בתקופה הזו של רמת סטרס מוגברת ועומס מוגבר על מערכת החיסון, מומלץ ליטול לפחות 250 מ"ג של ויטמין C ביום.
אבץ הוא "שומר הסף" של מערכת החיסון, שכן הוא מעורב ישירות במגוון תהליכים ברבדים שונים של מערכת החיסון. רמות אבץ נמוכות מביאות לפגיעה משמעותית בתפקוד מערכת החיסון, בגלל צניחה ברמות של תאי דם לבנים ספציפיים הנלחמים בנגיפים וגם ירידה בגורמי שפעול חיוניים של מערכת החיסון וברמות של הורמוני בלוטת התימוס. אבץ חיוני גם לבריאות של ריריות דרכי הנשימה ומערכת העיכול ולספיגה נאותה של אבות מזון במערכת העיכול. רמה בלתי מספקת של אבץ פוגעת בכל מערכת החיסון.
סלניום מעורב במנגנונים חיוניים נגד חמצון אשר מגינים על בלוטת התימוס, מרכז הבקרה של מערכת החיסון. אנשים עם רמות סלניום נמוכות סובלים מתפקוד לקוי של מערכת החיסון. בין היתר, סלניום מגביר את יכולתם של תאי הדם הלבנים לייצר אינטרלוקין-2, תרכובת כימית המעודדת את תאי הדם הלבנים להתרבות ולתקוף נגיפים ותאים זרים אחרים. SelenoExcell הוא תכשיר סלניום ייחודי שמקורו בזן ספציפי של שמרי אפייה שאינם מהונדסים גנטית (Saccharomyces cerevisiae). בתכשיר הזה סלניום נמצא בתוך חלבונים שמגבירים את הספיגה והניצול שלו. הודגם כי יש ל-SelenoExcell השפעות ביולוגיות משמעותיות יותר בהשוואה לצורות הסלניום האחרות.
המינון המומלץ של סלניום הוא 100 עד 200 מק"ג ביום.
קוורצטין הוא פלבונואיד, תרכובת מקבוצת פיגמנטים צמחיים בעלי השפעות בריאותיות מועילות. בפרט, יש לקוורצטין השפעה יוצאת דופן על בריאות מערכת החיסון. הוא תורם לחיזוק מערכת החיסון. לאחרונה קוורצטין זוכה לתשומת לב רבה בגלל השפעתו על תפקוד מערכת החיסון ויכולתו להעלות את רמת האבץ היוני בתוך התאים. אבץ יוני מעכב אנזים בשם רפליקז, בו נגיפים משתמשים כדי להתרבות בתאי גוף האדם. קוורצטין מקל על כניסת יוני אבץ לתאים דרך תעלות המכונות יונופורים.
N-אצטיל-ציסטאין (NAC) הוא צורה יציבה של ציסטאין, חומצת אמינו המכילה גופרית. הוא משמש לייצור גלוטתיון, התרכובת העיקרית המשמשת למניעת חמצון ופינוי רעלים בגוף האדם. גלוטתיון חיוני להגנה על המיטוכונדריה, אברוני התאים המייצרים אנרגיה. NAC מגן על המוח, על דרכי הנשימה, על הריאות ועל רקמות הגוף.
מעבר לשימוש ב-NAC בתור תוסף תזונה, משתמשים בו בתור תכשיר מפרק ליחה לתמיכה במערכת החיסון.12 המינון המומלץ הוא בדרך כלל 500 עד 1,000 מ"ג ביום, להגנה ולהעלאת רמות הגלוטתיון. NAC בטוח מאוד לשימוש, ואנשים רבים נוטלים אותו באופן קבוע במשך שנים רבות.
סימוכין:
