תזונה מאוזנת ומזינה שעשירה בחלבונים ושומנים בריאים וגם בוויטמינים ומינרלים היא אחד הדברים החשובים ביותר שנדרשים להתפתחות בריאה של ילדים. חוסרים כרוניים באבות מזון, במיוחד בתקופת הילדות, עלולים להגדיל את הסיכון לבעיות בריאות כרוניות בטווח הארוך.  

חוסרים תזונתיים יכולים להיווצר בגלל צריכת מזונות עם ערך תזונתי נמוך, או בגלל תת-ספיגה של אבות מזון. כדי לתרום למאבק בחוסרים התזונתיים הללו, בשנות ה-1920 התחילו בארצות הברית להעשיר מוצרי מזון, כלומר להוסיף למוצרי מזון בסיסיים מזיני קורט (אבות מזון הנדרשים לגוף בכמויות קטנות).1. היום, בשנת 2020, 83 מדינות מחייבות להעשיר חיטה ומזונות המבוססים על תירס ואורז. ועדיין, עד 60% מהילדים בכל רחבי העולם לא צורכים מזונות מועשרים.  

בין הדוגמאות להעשרת מזון:

מחלות ילדים נפוצות הקשורות לחוסרים תזונתיים2

להלן רשימת אבות המזון החשובים לילדים.

1. ברזל

חסר  ברזל  הוא אחד החוסרים התזונתיים הנפוצים ביותר בקרב ילדים בכל רחבי העולם, כאשר בין 30% ל-40% מהילדים סובלים ממנו3 חסר ברזל נדיר בקרב תינוקות המוזנים בחלב אם, אלא אם כן גם האם סובלת מחסר ברזל. ילדים מעל גיל 12 חודשים ששותים יותר מ-700 מ"ל חלב פרה ביום נמצאים בסיכון מוגבר לפתח חסר ברזל. זאת מפני שחלב עלול לגרות את המעיים ולגרום לאיבוד דם כרוני.

בין התסמינים של חסר ברזל עייפות, חיוורון, חשק לקרח, ציפורניים שבריריות, סחרחורת וקוצר נשימה.

בין המקורות התזונתיים של ברזל:

‌‌‌‌2. ויטמין D

חסר ויטמין D  הוא תופעה נפוצה בקרב ילדים, והוא נמצא אצל 60-70% מהילדים שנבדקו. הוא שכיח במיוחד בחודשי החורף והאביב, בגלל החשיפה המצומצמת לאור השמש בתקופה הזאת. באופן מסורתי, רמות נמוכות במיוחד של ויטמין D נקשרות למחלה בשם רככת, שגורמת לרגליים מעוקלות. רמות נמוכות של ויטמין D גם עלולות להגביר את הסיכון לכאבים בעצמות (רככת עצמות וכאבי גדילה), לעיכוב בגדילה, לפסוריאזיס ולזיהומים בדרכי הנשימה העליונות.  

אנשים עם צבע עור כהה יותר נמצאים בסיכון גבוה יותר לחסר ויטמין D, אפילו אם הם מבלים מספיק זמן בשמש. מלנין, הצבען (פיגמנט) שמעניק לעור צבע כהה, משמש בתור "מסנן קרינה טבעי" החוסם את קרינת העל-סגול (קרינת UV), שנדרשת לייצור ויטמין D בעור.  

גם השמנת יתר של ילדים, שהופכת לתופעה יותר ויותר נפוצה, היא גורם סיכון לחסר ויטמין D.

חלב אם בדרך כלל נחשב כמקור גרוע של ויטמין D. אבל זאת רק מפני שרוב האמהות המניקות גם סובלות מחסר ויטמין D. רוב האמהות המניקות זקוקות לפחות ל-6,000 יח' בינל' של ויטמין D ביום כדי שהחלב שלהן יכיל את הוויטמין הזה בכמות מספקת. גם נשים בהריון לעתים קרובות נוטלות תוספת של ויטמין D במינון של 2,000-5,000 יח' בינל' ביום.

רופאי ילדים רבים ממליצים לתת תוספת של ויטמין D לתינוקות בשנה הראשונה לחייהם. בית האקדמיות הלאומיות למדעים, הנדסה ורפואה קובע כי ניתן לתת 600 יח' בינל' של ויטמין D ביום (אבל לא יותר מ-1,000 יח' בינל'). לפי ההמלצות שלהם, המינון הבטוח המרבי לילדים הוא תלוי גיל.  

  • לילדים בגיל שנה עד 3 שנים – לכל היותר 2,500 יח' בינל' ביום
  • לילדים בגיל 4 עד 8 שנים – לכל היותר 3,500 יח' בינל' ביום
  • לילדים מגיל 9 ומעלה – לכל היותר 4,000 יח' בינל' ביום  

האגודה לאנדוקרינולוגיה ממליצה על מינון מרבי גבוה יותר לילדים קטנים, עד 2,000 יח' בינל' ביום עבור פעוטות עד גיל 12 חודשים. עבור ילדים מעל גיל שנה, הם מסכימים עם המינון היומי המרבי של 4,000 יח' בינל'.  

בכל שאלה לגבי המינון התייעצו עם רופא הילדים שלכם. יש תוספי ויטמין D בצורת טיפות, סוכריות גומי וכמוסות.  

3. יוד

יוד  חשוב לא רק לבריאות בלוטת התריס, אלא גם להתפתחות תקינה של מערכת הרבייה והמוח. בכל רחבי העולם חסר יוד הוא אחד החוסרים הנפוצים ביותר, בעיקר מפני שבמקומות שונים ברחבי העולם הקרקע דלה ביוד. מחקר משנת 20044  שנערך בתורכיה הדגים חסר יוד ב-46% מהילדים בגיל בית הספר.  

מקורות תזונתיים של יוד

אם אתם חוששים שאולי הילדים שלכם לא מקבלים יוד בכמות מספקת בתזונה, ניתן לשקול שימוש בתוסף יוד. כמות היוד שמכילים  מולטיוויטמינים  תספיק עבור רוב הילדים, אלא אם כן רופא הילדים שלכם ממליץ על מינון גבוה יותר. המינון המומלץ: לפי ההנחיות המופיעות על התווית.

4. ויטמין C

במחקר משנת 20045 אצל 14% מהגברים ו-10% מהנשים שנבדקו נמצא חסר ויטמין C. זה כולל גם ילדים — אצל 6% מהילדים בגילאים 12 עד 17 שנה נמצאו רמות נמוכות של  ויטמין C. בין ההשלכות של חסר ויטמין C דימומים מחניכיים, הופעת שטפי דם לאחר פגיעה מינימלית וריפוי איטי של פצעים, וגם עצמות חלשות. יש לחסר ויטמין C השלכות ארוכות טווח עבור ילדים שגדלים. למרבה המזל, ויטמין C קיים במוצרי מזון נפוצים רבים שילדים רבים אוהבים.

פירות שעשירים בוויטמין C

  • אסרולה (דובדבן ברבדוס)
  • אבוקדו
  • גויאבה
  • פפאיה
  • מנגו
  • תפוזים
  • אננס
  • מלון
  • קיווי
  • תות שדה

ירקות שעשירים בוויטמין C

  • פלפלים
  • כרוב סיני
  • ברוקולי
  • כרוב
  • קייל
  • כרוב ניצנים
  • תפוח אדמה

אם לא ניתן לקבל כמות מספקת של ויטמין C מהתזונה, יש לשקול שימוש בתוסף. ילדים אוהבים תוספים בצורה של  סוכריות גומי,  ויש גם תוספים בצורת כמוסות ואבקה. רוב הילדים זקוקים למינון של עד 250 מ"ג ביום. לילדים מעל גיל 12 שנה ניתן לתת בבטחה עד 500 מ"ג ביום.  

5. מולטיוויטמין

מולטיוויטמין  לילדים  הוא דרך נהדרת להבטיח צריכה מינימלית של ויטמינים ומינרלים. מולטיוויטמין איכותי צריך לכלול סידן, ביוטין, ויטמין A, ויטמין E, אבץ ועוד. יש מולטיוויטמינים לילדים בצורת נוזל, סוכריות גומי או כמוסות.

6. מלטונין

לא רק מבוגרים סובלים מבעיות שינה. גם ילדים עלולים לסבול מנדודי שינה. מחקר אחד6  הדגים כי עד 4% (אחד מכל 25) מהילדים סובלים מבעיות שינה. עם זאת, טיפול תרופתי הוא לא פתרון אידאלי. אצל ילדים רצוי להימנע במידת האפשר משימוש בתרופות מרשם. אם הילדים שלכם סובלים מקשיי שינה, חשוב מאוד לחפש את שורש הבעיה. בין הסיבות השכיחות לקשיי שינה בכל הגילאים מחלות רציניות כמו חרדה, דיכאון, אלרגיה או דום נשימה בשינה. לאחר שהגורמים האפשריים הללו נשקלו ונשללו, אפשר לשקול שימוש  במלטונין, הורמון טבעי שעוזר לנרמל את מחזור הערות והשינה, במינון 1 עד 3 מ"ג. יש ליטול מלטונין בערך שעתיים לפני השינה. יש תוספי מלטונין לילדים בצורת נוזל, טבליות לעיסה או סוכריות גומי.  

‌‌‌‌7. חומצות שומן אומגה-3

חומצות שומן אומגה-3  חשובות למוח המתפתח של ילדים קטנים. עם זאת, באזורים רבים בכל רחבי העולם הילדים לא אוכלים מזונות עתירי חומצות שומן חיוניות בכמות מספקת. זה עלול לגרום לעיכוב בגדילה, לבעיות עור ולבעיות נוירולוגיות.  

דוגמאות לחומצות שומן אומגה-3:

חומצות שומן אומגה-3 עשויות לעזור במקרים הבאים:

  • הפרעות קשב וריכוז – מחקר משנת 20167  הדגים כי חומצות שומן אומגה-3 עשויות לעזור לטיפול בתסמינים של הפרעות קשב וריכוז.
  • אסתמה (קצרת) – מחקר משנת 2016 שפורסם בכתב העת Nutrition Research Reviews8  הגיע למסקנה כי תוספת של שמן דגים עם חומצות שומן אומגה-3 עשויה להועיל לחולי אסתמה. מחקר אחר משנת 2016 שפורסם בכתב העת Cytokine9  הגיע למסקנה כי שימוש בחומצות שומן אומגה-3 נראה מבטיח כגישה משלימה לטיפול באסתמה.

ניתן להשיג תוספים עם חומצות שומן אומגה-3 בצורת נוזל, טבליות לעיסה וסוכריות גומי.  

‌‌‌‌8. תוספים פרוביוטיים

קשה לנווט במגוון הרחב של  תוספים פרוביוטיים לילדים. יש בשוק כל-כך הרבה סוגי תוספים וזני חיידקים שונים. גם אם הידע שלנו על החיידקים הפרוביוטיים התקדם באופן משמעותי במהלך העשור האחרון — בתקופה הזו התפרסמו כמעט 20,000 מאמרים מדעיים בנושא זה — אבל אנחנו עדיין רק מתחילים להבין את היקף הסגולות והיתרונות שלהם. בכל מקרה, מאמינים שהם מועילים לילדים, וכדאי בהחלט לשקול שימוש בתוסף פרוביוטי עבור ילדים שקיבלו טיפול אנטיביוטי.  

תוספים פרוביוטיים בדרך כלל נחשבים כבטוחים עבור כל הגילאים וכל האנשים עם מערכת חיסון בריאה. כאשר מדובר בילדים עם חסר חיסוני או ילדים שמקבלים טיפול נגד סרטן, יש להתייעץ עם רופא הילדים המטפל לפני מתן תוסף פרוביוטי.  

מעריכים כי בגופם של רוב האנשים חיים בין 40 ל-50 טריליון חיידקים, רובם במעיים. זה יותר ממספר התאים המוערך בגוף האדם, כ-30 טריליון10. חדירת חיידקים למעיים של תינוק מתחילה במהלך הלידה, אם הוא נולד בלידה טבעית. כמו כן, אם תינוק יונק חלב אם, חיידקים מעור האם עוזרים להבטיח שהמיקרוביום שלו יהיה מגוון דיו.  

בדרך כלל משתמשים בתוספים פרוביוטיים לטיפול בבעיות הבאות:

  • כדי לעזור להקל על בעיות עיכול כמו עצירות, גזים או רפלוקס חומצי
  • כדי לעזור להקל על כאבי בטן אצל תינוקות  
  • לטיפול בתסמונת המעי הרגיז
  • לטיפול במחלת קרוהן ובדלקת כיבית של המעי הגס

המינון המינימלי של תוספים פרוביוטיים שמומלץ לילדים ולמבוגרים הוא בדרך כלל 5 מיליארד CFU (יחידות יוצרות מושבה). בני נוער ומבוגרים יכולים לקחת עד 100 מיליארד CFU, פעם או פעמיים ביום. יש תוספים פרוביוטיים בצורת כמוסות, טבליות לעיסה, אבקה או סוכריות גומי. בין זני החיידקים הנפוצים שמכילים תוספים פרוביוטיים לקטובצילוס, ביפידובקטריה, סכרומיצס או שילוב כלשהו ביניהם.

תוספים לטיפול בהצטננות ושפעת

אם הילדים שלכם חולים, יש גם תוספים רבים נגד שיעול, הצטננות ושפעת שעשויים לעזור לחזק את מערכת החיסון ובתוך כך גם להקל על תסמיני המחלה. מחקר משנת 201211  ממליץ על שימוש במשחה מחממת ובדבש כוסמת אצל ילדים. כדי לעזור למנוע מחלות זיהומיות ממליצים להשתמש  בתוספים פרוביוטיים,  באבץגופרתי, וגם  בשטיפת האף במי מלח.  אפשר לשקול גם תוספים עם  ויטמין C ועם  סמבוק  .  

סימוכין:

  1. Accessed May 25, 2020 http://web1.sph.emory.edu/users/hpacho2/PartnershipsMaize/Bishai_2002.pdf
  2. Accessed May 24h, 2020 http://learnpediatrics.sites.olt.ubc.ca/files/2011/08/GI_-_Nutritional_Deficiencies.pdf
  3. World Health Organization. A guide for programmer managers. Geneva (Switzerland): World Health Organization; 2001. Iron deficiency anaemia assessment, prevention, and control.
  4. Gür E, Ercan O, Can G, et al. Prevalence and risk factors of iodine deficiency among schoolchildren. J Trop Pediatr. 2003;49(3):168‐171. doi:10.1093/tropej/49.3.168
  5. Hampl JS, Taylor CA, Johnston CS. Vitamin C deficiency and depletion in the United States: the Third National Health and Nutrition Examination Survey, 1988 to 1994. Am J Public Health. 2004;94(5):870‐875. doi:10.2105/ajph.94.5.870
  6. Meltzer LJ, Johnson C, Crosette J, Ramos M, Mindell JA. Prevalence of diagnosed sleep disorders in pediatric primary care practices. Pediatrics. 2010;125(6):e1410‐e1418. doi:10.1542/peds.2009-2725
  7. Königs A, Kiliaan AJ. Critical appraisal of omega-3 fatty acids in attention-deficit/hyperactivity disorder treatment. Neuropsychiatr Dis Treat. 2016;12:1869-82. Published 2016 Jul 26. doi:10.2147/NDT.S68652
  8. Nutr Res Rev. 2016 Jun;29(1):1-16. doi: 10.1017/S0954422415000116. Epub 2016 Jan 26.
  9. Farjadian, Moghtaderi, Kalani, Gholami, & Hosseini Teshnizi. (2016). Effects of omega-3 fatty acids on serum levels of T-helper cytokines in children with asthma. Cytokine, 85, 61-66.
  10. http://www.microbiomeinstitute.org/blog/2016/1/20/how-many-bacterial-vs-human-cells-are-in-the-body
  11.  Fashner J, Ericson K, Werner S. Treatment of the common cold in children and adults. Am Fam Physician. 2012;86(2):153‐159.