כתב ויתור:בלוג זה לא נועד לאבחן,,,
This blog does not intend to provide diagnosis, treatment, or medical advice. Read more. The content provided on this blog is for informational purposes only. Please consult with a physician or other healthcare professional regarding any medical or health-related diagnosis or treatment options. Information on this blog should not be considered as a substitute for advice from a healthcare professional. The claims made about specific products throughout this blog are not approved to diagnose, treat, cure, or prevent disease.
מאת מייקל מוריי, נטורופת מוסמך
פורסם במקור בפברואר 2021/ עודכן במרס 2023
אבץ הוא יסוד קורט חיוני המצוי בכל התאים של גוף האדם. הוא משמש בעיקר כמרכיב של יותר מ-200 אנזימים. אותם האנזימים משתמשים באבץ כדי לייצר תרכובות חשובות רבות ומרכיבים מבניים הנדרשים לתפקוד של גוף האדם. אבץ מעורב במספר רב יותר של תגובות אנזימטיות מכל מינרל אחר.
רוב האנזימים מורכבים מחלבון לצד מינרל חיוני, ולפעמים ויטמין כלשהו. אנזים לא יכול לתפקד כנדרש ללא המינרל או הוויטמין החיוני עבורו. רמות אבץ נמוכות פוגעות בחיוניות של כמעט כל מערכות הגוף, בגלל תפקידו המרכזי של בפעילות של אנזימים רבים כל-כך. מעבר לתפקידו בפעילות האנזימים, אבץ נדרש לתפקוד תקין של הורמונים רבים בגוף האדם, כולל אינסולין, הורמון הגדילה והורמוני מין כמו אסטרוגן וטסטוסטרון.
רמת אבץ תקינה חיונית לבריאות טובה. יש לאבץ מגוון השפעות מועילות. הוא חשוב במיוחד לשמירה על תפקוד תקין של מערכת החיסון, לריפוי פצעים, לפעילות המוח ולחישה, לתפקוד המיני ולבריאות העור.
אמנם מחסור חמור באבץ נדיר במדינות המפותחות, אבל מעריכים כי אנשים רבים בכל רחבי העולם, כולל ארצות הברית, סובלים ממחסור גבולי באבץ, במיוחד פעוטות וקשישים. ירידה בצריכת האבץ ו/או ניצול מוגבר שלו עלולים לגרום למחסור באבץ. סקרי תזונה מצביעים על כך שצריכת האבץ הממוצעת מגיעה רק לכ-47% עד 67% מהצריכה התזונתית המומלצת. אבחון של מחסור גבולי באבץ היא משימה מורכבת,1 אבל מחסור גבולי יכול לבוא לידי ביטוי בנטייה מוגברת לדיכאון, זיהומים, ירידה בחוש הטעם או הריח ומספר בעיות עור קלות, כולל אקנה וריפוי פצעים לקוי. בין הממצאים הגופניים האחרים שלעתים קרובות נמצאים בקורלציה עם רמות אבץ נמוכות ירידה ביכולת לראות בלילה או בתאורה לקויה, עיכוב בגדילה והתפתחות אצל ילדים, ניוון אשכים, כיבים בפה, חיפוי לבן על הלשון והליטוזיס משמעותי (ריח רע מהפה).
יש לאבץ תפקיד עצום בשמירה על הבריאות הכללית. לא ניתן להפריז בחשיבותו של אבץ. בספרות הרפואית ניתן למצוא תמיכה מדעית משמעותית לנטילת תוספי אבץ. נערכו יותר מ-1,000 מחקרים כפולי-סמיות ומבוקרי-פלצבו לפיהם נטילה של תוסף אבץ יכולה להועיל במגוון בעיות שונות ולשקם את הבריאות.
אבץ הוא תוסף חשוב מאוד לתמיכה במבנה ובבריאות העור, השיער והציפורניים. הודגם כי תוספי אבץ תורמים באופן משמעותי לשיפור בבעיות מסוג זה. הוא מחזק את הציפורניים, חיוני לצמיחה ולמרקם של השיער ונדרש לשמירה על הליחוח ותכולת השומן הנדרשים בעור.
תוספי אבץ מועילים במיוחד כאשר העור נפגע על-ידי אקנה, ויש לו השפעות חיוביות גם על ייצור החלב בעור וגם על חילוף ההורמונים. רמות אבץ נמוכות הן תופעה שכיחה בקרב מתבגרים, וייתכן שזהו גורם סיכון להתפתחות אקנה. מספר מחקרים כפולי-סמיות הראו כי תוספי אבץ מביאים לתוצאות דומות לתוצאות של מתן טטרציקלין (תרופה אנטיביוטית) כטיפול באקנה חיצוני, ולתוצאות טובות יותר כטיפול באקנה עמוק יותר.2,3 אמנם אצל חלק מהאנשים במחקרים הללו נצפה שיפור דרמטי באופן מיידי, אבל ברוב המקרים נדרשה נטילה של תוסף האבץ במשך 12 שבועות כדי להשיג תוצאות טובות. אז התאזרו בסבלנות.
הודגם גם כי אבץ תורם לשיפור בריפוי פצעים. ההשפעה הזו חשובה מאוד עבור חולי סוכרת, שכן הם נמצאים בסיכון לריפוי פצעים לקוי ולזיהומים כתוצאה מכך. זה נכון גם לגבי אנשים הנוטים לפתח מורסות ופוליקוליטיס.
החשיבות של אבץ לריפוי פצעים הודגמה בבירור במחקר כפול-סמיות בהשתתפות 60 נבדקים עם כיבים סוכרתיים בדרגה 3 בכפות הרגליים.4 המטופלים שקיבלו 50 מ"ג של אבץ גופרתי ביום הדגימו שיפור משמעותי בריפוי הכיבים לאחר 12 שבועות, לצד שיפור באיזון רמות הסוכר בדם, בתכולת נוגדי החמצון הכוללת וברמות הגלוטתיון בדם. הם הדגימו גם ירידה ברמות של מדדי דלקת. כל השיפורים האלה היו ככל הנראה תוצאה של שיקום מאגרי האבץ בגוף.
מחסור באבץ מביא לשינויים מרחיקי לכת בהרכב הכימי של המוח, מה שעלול לגרום גם לדיכאון וגם לתפקוד קוגניטיבי לקוי אצל בני אדם. מחסור באבץ הוא אחד המחסורים התזונתיים הנפוצים ביותר בקרב הילדים והקשישים. מעריכים כי הוא מהווה גורם משמעותי בהתפתחות של תפקוד קוגניטיבי לקוי, זיכרון לקוי ומצב רוח ירוד בקבוצות הגיל הללו. אין זה מפתיע כי מחקרים קליניים על תוספי אבץ הדגימו שיש להם תועלת מסוימת מבחינת שיפור מצב הרוח והיבטים מסוימים של התפקוד הקוגניטיבי, הן אצל ילדים והן אצל קשישים.5
מחסור באבץ גם די נפוץ באזורים מסוימים בעולם, כמו המזרח התיכון. מחקר אחד שנערך באיראן הראה כי הצריכה התזונתית של אבץ הייתה נמוכה יותר באופן משמעותי בקרב אנשים עם תסמיני דיכאון קלים עד קשים, בהשוואה לאנשים ללא תסמיני דיכאון או עם תסמיני דיכאון מינימליים.6
קבוצת אוכלוסייה נוספת בה מחסור באבץ עשוי להיות הסיבה הבסיסית למצב רוח ירוד ולתפקוד לקוי של המוח היא אנשים עם עודף משקל או רמות סוכר לא מאוזנות בדם. במחקר אחד 50 נבדקים עם עודף משקל חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות שקיבלו 30 מ"ג של אבץ (מונו-מתיונין) או פלצבו מדי יום, במשך 12 שבועות. תוסף האבץ הביא לשיפור בדירוגי מצב הרוח ולשיפור בסמן ביולוגי של ייצור תאי מוח חדשים, בהשוואה לקבוצת הפלצבו.7
התועלת של אבץ לשיפור מצב הרוח עשויה לשפר את איכות השינה. בניסוי קליני כפול-סמיות 54 אחיות טיפול נמרץ שנטלו 50 מ"ג של אבץ גופרתי פעם בשלושה ימים במשך חודש אחד דיווחו על שיפור משמעותי באיכות השינה. נצפה קשר בין השיפורים הללו לעלייה ברמות האבץ בדם.8
אבץ מעורב כמעט בכל ההיבטים של פעילות מערכת החיסון. אבץ מכונה "שומר הסף" של מערכת החיסון.9 הודגם כי תוספי אבץ יכולים להסיג לאחור ליקויים בפעילות מערכת החיסון, במיוחד כשמדובר בירידה בפעילות מערכת החיסון האופיינית להזדקנות.10,11 ייתכן שההשפעה הזו קשורה גם להחזרת רמות תימוּלין תקינות בדם (תימוּלין הוא הורמון המיוצר על-ידי בלוטת התימוס). הרמות של תימוּלין והורמוני תימוס אחרים המחזקים את מערכת החיסון נוטות לרדת ככל שאנחנו מזדקנים. הירידה ברמות ההורמונים הללו מובילה לפגיעה בתפקוד של מערכת החיסון ולסיכון מוגבר לזיהומים. בזכות החזרת רמות תימוּלין תקינות, תוספי אבץ יכולים להביא לשיפור משמעותי בתפקוד מערכת החיסון. השפעה נוספת של תוספי אבץ בה הבחינו במחקרים שנערכו בקרב קשישים היא שיפור במצב התזונתי הכללי. ההשפעה הזו מדגישה את חשיבותו של אבץ לספיגה ולניצול תקינים של אבות מזון אחרים.
יש לאבץ גם פעילות נוגדת נגיפים ישירה, כולל פעילות נגד מספר נגיפים שיכולים לגרום להצטננות.12 נראה כי שימוש בתוספי אבץ, בפרט בתוספים בצורת לכסניות, יכול להביא תועלת משמעותית במקרים של הצטננות. עם זאת, בעוד חלק מהמחקרים הדגימו תוצאות מצוינות, במחקרים אחרים לא הודגמו תוצאות טובות.13 חוסר העקביות נובע מפורמולציה לא יעילה של לכסניות האבץ במחקרים בהם התקבלו תוצאות שליליות. כדי שאבץ יהיה יעיל, הוא צריך להגיע לרוק במצב חופשי (מיונן). נראה גם כי חומצת לימון מפחיתה את יעילותו של אבץ. בהתאם לזאת, הקפידו להשתמש בלכסניות אבץ ללא חומצת לימון (חומצה ציטרית). זה חשוב גם כשמשתמשים בלכסניות עם אבץ להקלה על כאבי גרון או הצטננות. אין לאכול פירות הדר או לשתות מיצי הדרים במשך כחצי שעה לפני ואחרי התמוססות הלכסניות, שכן חומצת הלימון תנטרל את השפעת האבץ.
אבץ חיוני לתפקוד המיני אצל גברים. הוא מעורב בחילוף הורמונים, בייצור זרעונים ובתנועתיות הזרעונים. בין ההשלכות הרבות של מחסור באבץ גם ירידה ברמות הטסטוסטרון ובספירת הזרע. בדרך כלל רמות האבץ הרבה יותר נמוכות אצל גברים עקרים עם ספירת זרע נמוכה. זה מצביע על כך שרמת אבץ נמוכה עשויה לתרום לעקרות. מספר מחקרים כפולי-סמיות העלו כי תוספי אבץ עשויים לשפר את ספירת הזרע ואת תנועתיות הזרעונים. הם יעילים במיוחד להעלאת ספירת הזרע בקרב גברים עם רמות טסטוסטרון נמוכות.16
הודגם כי אבץ עוזר לעכב ירידה בראייה כשהוא ניתן כטיפול לחולים עם ניוון מקולרי תלוי גיל (ARMD). אבץ ממלא תפקיד מרכזי בחילוף החומרים ברשתית העין. קשישים נמצאים בסיכון גבוה למחסור באבץ.17 מעבר למחקרים בהם אבץ ניתן בשילוב עם חומרים מזינים אחרים, הודגם כי גם אבץ לבדו יכול לתרום לשיפור ב-ARMD. התוצאות המרשימות של מתן תוספי אבץ הן שהביאו למחקרים המפורסמים על מחלות עיניים תלויות גיל שערכו מכוני הבריאות הלאומיים בארה"ב (NIH).
רמות אבץ נמוכות נקשרות ללידה מוקדמת, משקל נמוך של התינוק, עיכוב בגדילה ופרה-אקלמפסיה, מחלת הריון חמורה שבאה לידי ביטוי בלחצי דם מוגברים, אגירת נוזלים ואיבוד חלבון בשתן. חלק מהמחקרים על מתן תוספי אבץ בהריון הראו כי בקבוצות שקיבלו תוספי אבץ משקל הגוף והיקף הראש של התינוקות היו גבוהים יותר בהשוואה לקבוצות הפלצבו, ומספר סיבוכי ההריון היה נמוך יותר.18
תסמונת קדם-וסתית היא תופעה שכיחה אצל נשים רבות בגיל הפוריות. נראה כי גורמים תזונתיים הם הסיבה השורשית לכך. אצל נשים רבות אבץ עשוי להיות אב המזון החיוני לאיזון, שכן מספר מחקרים קליניים הדגימו השפעה חיובית שלו. לדוגמה, במחקר כפול-סמיות בהשתתפות 60 סטודנטיות צעירות, הנשים שקיבלו אבץ במינון 30 מ"ג ביום הדגימו שיפור ניכר במדדים של איכות החיים, במיוחד במדדים הקשורים להיבטים הגופניים (רמות האנרגיה, איכות השינה, ירידה ברגישות בשדיים וכד') וגם להיבטים הנפשיים (למשל, דירוגי מצב הרוח) בהערכות איכות החיים של נשים צעירות עם תסמונת קדם-וסתית.19,20
יש לאבץ השפעה נוגדת חמצון, לצד מעורבותו בפעילות של האנזים נוגד החמצון סופר-אוקסיד דיסמוטאז (נחושת-אבץ SOD). אצל חולי דלקת מפרקים שגרונית ומחלות דלקתיות אחרות רמות האבץ בדרך כלל נמוכות יותר. במספר מחקרים השתמשו בתוספי אבץ להחזרת רמות אבץ תקינות אצל חולי דלקת מפרקים שגרונית, כאשר חלק מהמחקרים הדגימו שיפור בתפקודים הקשורים לרמות האבץ.21 ברוב המחקרים השתמשו באבץ גופרתי. ייתכן ששימוש בצורות אבץ עם ספיגה טובה יותר עשוי היה להביא לתוצאות טובות יותר.
קיים מבחר רחב של צורות אבץ שונות. אמנם במחקרים קליניים רבים השתמשו באבץ גופרתי, אבל צורת אבץ זו נספגת פחות טוב מהצורות האחרות, כמו אבץ פיקולינט, אצטט, ציטרט, ביס-גליצינט, אוקסיד או מונו-מתיונין. כל אלה הן צורות מצוינות של אבץ. יש נתונים התומכים בכך שכל אחת מהצורות הללו נספגת היטב ויכולה להניב תועלת. רוב לכסניות האבץ מכילות אבץ גלוקונט, צורת אבץ יעילה לשימוש זה.
עבור מבוגרים, טווח המינונים המומלץ של תוספי אבץ לתמיכה בבריאות הכללית ובזמן הריון או הנקה הוא 15 עד 20 מ"ג. טווח המינונים המומלץ לילדים הוא בין 5 ל-10 מ"ג. כאשר משתמשים בתוסף אבץ לטיפול בבעיות בריאות ספציפיות, טווח המינונים הוא 30 עד 45 מ"ג לגברים ו-20 עד 30 מ"ג לנשים. אין צורך במינונים גבוהים יותר.
בזמן הצטננות השתמשו בלכסניות עם 15 עד 25 מ"ג של אבץ יסודי. יש למצוץ לכסניה אחת עד להמסתה בפה כל שעתיים בזמן שאתם ערים. בפעם הראשונה קחו שתי לכסניות. המשיכו להשתמש בלכסניות במשך עד שבעה ימים. מאחר שמינונים גבוהים מדי של אבץ עלולים לפגוע בתפקוד מערכת החיסון, יש להימנע מצריכת אבץ יומית העולה על 150 מ"ג במשך יותר משבוע.
נטילת תוספי אבץ על בטן ריקה (במיוחד אם מדובר באבץ גופרתי) עלולה לגרום לקיבה עצבנית ולבחילות. נטילה ממושכת של מינונים העולים על 150 מ"ג ביום עלולה לגרום לאנמיה, ירידה ברמות ה-HDL ("הכולסטרול הטוב") ולפגיעה בתפקוד מערכת החיסון.
אבץ עלול לעכב ספיגה של טטרציקלין וציפרופלוקסצין. יש ליטול תוספי אבץ לפחות שעתיים לפני או אחרי נטילת התרופות האנטיביוטיות הללו.
נטילת התרופות הבאות גורמת להפרשה מואצת של אבץ מהגוף או פוגעת בספיגת אבץ: אספירין, AZT (אזידותימידין), קפּטופּריל, אנלאפּריל, אסטרוגנים (גלולות למניעת הריון ו-®Premarin), פניצילאמין ומשתנים מקבוצת התיאזידים. אנשים שנוטלים את התרופות הללו עשויים להזדקק לתוסף אבץ כדי לשמור על רמת אבץ תקינה.
סימוכין:
