כלורופיל הוא תרכובת הכלולה בתוך תאי הצמחים ובתאי האצמידות הימיים של חיות מסוימות, והוא משמש כפוטוסינטזה, כלומר הוא תרכובת חשובה בתהליך של פיקוח האור ויציבת האנרגיה השמשית במהלך תהליך הפוטוסינטזה. יש לכלורופיל מספר יתרונות חשובים:
ספק תקרה לחיים באדמה: כלורופיל הוא החומר שהוא בפועל הגורם לצמחים להיות ירוקים. הוא מאפשר לצמחים לספק לעצמם ולחיות אחרות (כמו בעלי חיים התורמים לצמחים) את החומר החיוני - הסוכרים - במהלך תהליך הפוטוסינטזה. בלעדיו, הייצור הצמחי והחי כמו שאנו מכירים אותו היה בלתי אפשרי.
הוא בסיסי למערכת התזונה האנושית: צמחים הם הבסיס של מערכת התזונה האנושית. הם מספקים לנו רוב המזון שאנו אוכלים, ישירות או עקיפות. כלורופיל מהווה את הבסיס לשרשרת התזונה הזו, כיוון שהוא מאפשר לצמחים לבצע פוטוסינטזה וליצור סוכרים.
יתרון אקולוגי: כלורופיל משמש כאינדיקטור למידע אקולוגי חשוב בסביבת הצמחים. השינויים בכמות ובצבע הכלורופיל בצמחים יכולים להגיד לחקרנים האקולוגים הרבה דברים על מצב הסביבה, השימור על מגוון מינים, תהליכי זיהום ועוד.
חידושים בתחום האנרגיה: חוקרים מחפשים דרכים לשפר תהליכי אנרגיה מתחדשת ולפחות במחצבות גדולות מהם להשתמש באנרגיות מתחדשות כדי להפחית את הפגיעה בסביבה ובאפקט החממה. תהליכי הפוטוסינטזה, שבהם משתמשת הכלורופיל, הם אחד מהם. באמצעות חקר מאמץ, ניתן למצוא דרכים לשפר את התהליך הזה ולהשתמש בו לייצור אנרגיה מתחדשת באופן יעיל יותר.
תפקיד מגוון ביולוגי: כלורופיל משמש גם כחומר טיפוחי ומזין בתעשיות כימיות וביולוגיות, כמו בתחום התרבות סלולרית ובתעשיית המזון.
תרומה לאקולוגיה: כלורופיל גם משמש כאינדיקטור בחקר הסביבה והאקולוגיה. המחקרים על תופעות כמו חממות גלובלית ושינויי אקלים נעשים בעזרת ניתוחי כלורופיל במאגרי מים ובצמחים.
